| נשלח ב-7/8/2005 09:54 |
 |
| |
אידישע שטעט אין נ"י באשריבן אין א"י פרעס
וועגען דע נייע וויזניץ ווילידש איז דא א באשרייבונג
אין דע ישראלישע פרעסע אויף אידישע שטעט אין אמריקא
במדינת ניו יורק קמה לתחייה העיירה היהודית
מאת: עמירם ברקת, הארץ
שלוש קהילות חרדיות עצמאיות, בהן מדברים יידיש ויש הפרדה ברחובות, מתקיימות בארה"ב. בקרוב תוקם גם עיירה רביעית
עוד בכתבה:
אין בטויים אנטישמיים, למעט כינוי אחד או שניים »
"יש מי שרואים את התנהגות העיירות החרדיות כחוצפה" »
האברכים מקבלים תמיכה ממשלתית »
ביום שישי לפני שבועיים, זמן קצר לפני כניסת השבת, התקבלה במשרדי תומפסון, עיירה שלווה במחוז סאליבן שבמדינת ניו יורק, בקשה בלתי שגרתית. קבוצת חסידי ויז'ניץ מהאזור ביקשה מהמועצה המקומית להכיר בה ככפר שייקרא בשם העברי "עטרת". חיים פריד, נציג קבוצת החסידים, הסביר כי הקמת הכפר נועדה לאפשר לקבוצה לשלוט בענייני התכנון והבנייה באזור מגוריה, לקבוע את טיב העסקים הפרטיים שיורשו לפעול בשכונה ולתכנן מבני מגורים שיתאימו למשפחות החרדיות מרובות הילדים. "אנחנו שכנים טובים שמשלמים מסים ותורמים לכלכלה", אמר פריד לכתב עיתון מקומי. ואולם, תגובתו של ראש הרשות המקומית, טוני סליני, היתה צוננת: "אני לא ממש מתלהב מהבקשה. אני מניח שזה יגיע לבית המשפט".
אם תתממש היוזמה של פריד וחבריו, יצטרף כפר עטרת לשלושה יישובים דומים שהוקמו במדינת ניו יורק בעשורים האחרונים. מדובר ביישובים המנוהלים ומאוכלסים אך ורק על ידי חסידים חרדים. מבחינה סוציו-אקונומית, העיירות החרדיות הן איים של עוני וצפיפות בלב הסביבה הכפרית העשירה של מדינת ניו יורק. שמותיהן של העיירות הוזכרו בשנים האחרונות בתקשורת האמריקאית בעיקר בהקשרים שליליים: שערוריות של שחיתות ופוליטיקה, סכסוכי שכנים וזכויות יתר מעוררות מחלוקת שהצליחו לקבל מהמדינה.
ואולם, בעולם האקדמיה בארה"ב יש גם מי שרואה בעיירות החרדיות סיפור הצלחה. צוות חוקרים מאוניברסיטאות בקליפורניה ובניו יורק - העורכים מחקר על קרית יואל, הגדולה מבין שלוש העיירות - סבורים שמדובר בראשיתה של תופעה רחבת היקף, ושבשנים הבאות יצוצו "שטייטלים אמריקאיים" רבים ברחבי מדינת ניו יורק ואולי אף בארה"ב כולה.
אין בטויים אנטישמיים, למעט כינוי אחד או שניים
עד מלחמת העולם השנייה כמעט ולא חיו בארה"ב חרדים. כיום מתגוררים בה, על פי הערכות, כרבע מיליון חרדים - רבים מהם מרוכזים בשכונות כמו וויליאמסבורג ברובע ברוקלין שבניו יורק.
היציאה אל מחוץ לכרך הניו יורקי, שהחלה בשנות ה-50 וה-60, הוסברה בצפיפות הבלתי נסבלת בשכונות ובהופעתם של שכנים חדשים - שחורים או מהגרים היספאנים - באזורים חרדיים מובהקים. ב-1954 רכשה קבוצת חסידי סקווירה שטח אדמה חקלאי במחוז רוקלנד, המרוחק כשעה נסיעה מהעיר ניו יורק. ב-1961 נוסדה במקום ניו-סקוור, העיירה החרדית הראשונה בארה"ב. בעקבות הצלחת ניו-סקוור, הורה ב-1974 האדמו"ר מסאטמר, הרב יואל טייטלבאום, לרכוש שטח דומה בעיירה מונרו שבמחוז אורנג', מצפון לרוקלנד. ב-1977 הוכרז המקום כיישוב עצמאי בשם קרית יואל. העיירה השלישית קיסר נוסדה ברוקלנד ב-1990 על ידי קבוצת חסידי ויז'ניץ.
ריבוי טבעי גבוה והגירה מהעיר גרמו לגידול ניכר באוכלוסיית העיירות החרדיות ובצפיפות הדיור בהן. קרית יואל, המשתרעת על כ-2.8 קמ"ר, מונה כיום 17 אלף נפש, והיא גדלה בקצב שנתי של 8%. אוכלוסיית ניו-סקוור כמעט הכפילה את עצמה בשנות ה-90, וכיום מתגוררים בה כ-5,000 בני אדם בשטח שגודלו קטן מ-1 קמ"ר. בקיסר מצטופפים כ-4,000 בני אדם על כ-400 דונמים בלבד. ההכנסה הממוצעת למשפחה בשלושת העיירות אינה עולה על אלף דולר לחודש.
לאחרונה הצליחו אנשי קרית יואל לרכוש מאות דונמים, והקרקעות החדשות אמורות לאפשר ליישוב להכפיל את גודלו. במקביל, היישובים השוכנים בסמוך לעיירות מנסים נואשות להגן על האופי הכפרי של האזור. עד כה לא נרשמו ביטויים אנטישמיים חריפים במאבקים נגד החרדים למעט הכינוי "טפלון שטאטל" שדבק בקרית יואל, ופוליטיקאי מקומי שכינה את תושבי הקריה "קהילה של טפילים".
"יש מי שרואים את התנהגות העיירות החרדיות כחוצפה"
הפרופ' דייויד מאיירס, מנהל "המרכז ללימודי יהדות" באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס, רעייתו הד"ר נעמי שטולצנברג והד"ר בארי טרכטנברג מאוניברסיטת אולבני בניו יורק חוקרים בשנתיים האחרונות את הקהילה בקרית יואל. לדברי מאיירס, "מה שהופך עיירות חרדיות כמו קרית יואל לתופעה ייחודית ומרתקת בארה"ב, זה שמדובר בקהילה שמצד אחד מסתגרת ושוללת לחלוטין את ערכי החברה המערבית שמסביבה ומצד שני לא מהססת להשתמש לטובתה במלוא הזכויות והאמצעים שהחברה מעניקה לה". חוקר אמריקאי אחר אומר כי "בארה"ב יש כאלה שרואים את התנהגות העיירות החרדיות כחוצפה בלתי-רגילה".
סוד כוחן של העיירות החרדיות הוא יכולתן לגייס אלפי קולות לטובת פוליטיקאים ידידותיים. לקולות אלה יש כבר היום משקל מכריע במחוזות הכפריים. בסוף שנת 2000 זומן הרב דוד טברסקי, המנהיג הרוחני של קהילת ניו-סקוור, לפגישה בבית הלבן עם הנשיא ביל קלינטון. כמה שבועות קודם לכן, הצביעו בבחירות לסנאט רק 14 מתושבי ניו-סקוור למועמד הרפובליקאי ריק לאציו - לעומת 1,400 שהצביעו ליריבתו הילארי קלינטון. זמן קצר אחרי הפגישה, הציבור האמריקאי שמע בפעם הראשונה את השם ניו-סקוור. זה היה לאחר שערב סיום כהונתו החליט קלינטון להמתיק עונשי מאסר שנגזרו על ארבעה מראשי הקהילה, שהורשעו במעשי הונאה בהיקף עשרות מיליוני דולרים.
האברכים מקבלים תמיכה ממשלתית
כמעט כל מבני הציבור בקרית יואל נבנו בסיוע כספי מדינה או תקציביים פדראליים. לעתים לובש הסיוע הממשלתי ממדים מגוחכים: לפני כמה שנים הוקמה בעיירה תחנת כיבוי אש, אלא שאז התברר כי הכבאים המקומיים אינם רשאים לכבות שריפות, משום שזקניהם מונעים מהם לבישת מסיכות חמצן. ההישג המפורסם ביותר של הקהילה הסאטמרית בקרית יואל הוא בתחום החינוך. בשנות ה-90, אחרי מאבק שהוביל אותם עד בית המשפט העליון של ארה"ב, הם הצליחו לקבל הכרה ביישוב כאזור רישום עצמאי. בעקבות כך, תלמידי מוסדות החינוך המיוחד בעיירה מקבלים תמיכה ממשלתית שנתית בסך 68 אלף דולר לתלמיד - לעומת כ-15 אלף דולר לתלמיד במערכת החינוך הציבורית בעיר ניו יורק.
היידיש היא עדיין השפה השלטת בעיירות החרדיות, מוסדות תרבות ובידור אינם קיימים וברחוב שוררת הפרדה מוחלטת בין המינים. למרות זאת, החוקרים מאיירס וטרכטנברג טוענים כי בשנים האחרונות ניכרים בעיירות סימנים ראשונים להשפעות העולם החיצוני. לדבריהם, הצלחתה של קרית יואל חשפה אותה גם לביקורת בהיקף חסר תקדים. מתוך מודעות לחשיבות תדמיתה הציבורית, הקימה קרית יואל אתר אינטרנט ועיתון באנגלית ובהם היא משיבה לביקורת המופנית נגדה בנושאים רגישים כמו מעמד האישה בחברה החרדית, מדיניות רכישת הקרקעות של הקריה, וההצבעה האוטומטית לטובת מועמדים ידידותיים.
http://dailynews.walla.co.il/?w=//758745
תוקן על ידי - d1d2d3d4 - 07/08/2005 9:56:15
תוקן על ידי - d1d2d3d4 - 07/08/2005 9:56:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2005 10:50 |
|
| |
http://www.haaretzdaily.com/hasen/spages/609441.html
US Hasidic group requests official status as shtetl-like community
By Amiram Barkat
Two weeks ago, shortly before Shabbat, an unusual request arrived in Thompson, a quiet town in Sullivan County in upstate New York. A group of Viznitz Hasidim living in the area wanted their community to be recognized as a village to be named Ateret. Their representative, Haim Fried, said that the purpose of establishing the village was to allow the group to control zoning and building in their area, and to plan housing suitable for large ultra-Orthodox families.
"We're good neighbors who pay taxes and contribute to the economy," Fried told a local newspaper reporter. The response from Town Supervisor Anthony Cellini was chilly. "I'm not really enthusiastic about the request," he said. "I suppose it will wind up in court."
If Fried's group has its way, Ateret will join three similar communities established in New York State in recent decades. These communities are managed and populated solely by Hasidim. From a socioeconomic standpoint, the Hasidic towns are crowded islands of poverty amid New York's wealthy rural surroundings.
The communities usually reach the public eye only when there are reports of corruption scandals, arguments between neighbors, shady real estate deals or controversial state funding for their independent school systems.
But some in U.S. academic circles consider these towns a success. A team of researchers from universities in New York and California studying the largest of the three, Kiryas Yoel, believe this spells the beginning of a broad phenomena, and that in the coming year numerous "American shtetls" will crop up throughout New York, and perhaps elsewhere in the country.
Until World War II, there were hardly any ultra-Orthodox in the U.S. Now there are an estimated quarter of a million, many concentrated in neighborhoods like Williamsburg in Brooklyn. The move outside the New York metropolis, which began in the 1950s and '60s, has been explained by overcrowding and the appearance of new neighbors, blacks or Hispanics, in ultra-Orthodox areas.
In 1954, a group of Skverer Hasidim bought agricultural land in Rockland County, an hour's drive north of New York City. In 1961, New Square was founded as the first ultra-Orthodox town in America. Following that success, the Satmar leader, Reb Yoel Teitelbaum, instructed his disciples to buy land in the Orange County township of Monroe, north of Rockland. In 1977, the place was designated the independent community of Kiryas Yoel. The third town, Kaser, was founded in Rockland in 1990 by Viznitz Hasidim.
High birthrates and exodus from the city has caused a meteoric rise in the population of the ultra-Orthodox towns. Kiryas Yoel, which occupies 2.8 square kilometers, is now home to 17,000 people, and growing at an annual rate of 8 percent. Average monthly income per family in the three towns does not exceed $1,000.
Kiryas Yoel residents recently managed to purchase hundreds of dunams, through a front man of Italian origin, which will permit the town to double in size. A legal battle is still raging surrounding Kiryas Yoel's application to be hooked up to New York's main water carrier, to a pipeline that can supply the needs of 60,000 residents.
Neighboring communities are urgently trying to safeguard the rural character of the area and to prevent these towns from becoming cities. So far, the campaign against the Haredim has not been marred by any serious anti-Semitic slurs, except for the term "teflon shtetl" given to Kiryas Yoel, and a local politician who called residents "a community of parasites."
According to Prof. David Myers of the UCLA Center for Jewish Studies, "what makes Haredi towns like Kiryas Yoel a unique and fascinating phenomenon in the U.S. is that, here's a community which, on the one hand, secludes itself and completely rejects the values of the western society around it, and on the other hand, does not hesitate to engage to the fullest the privileges and means that society has granted it."
Another American scholar says "there are some in the U.S. who view the conduct of the Haredi towns as incredible chutzpah."
The secret of these towns' power lies in their block voting capacity - their ability to harness thousands of votes for friendly politicians, which is already making a crucial difference in rural counties.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2005 13:43 |
|
| |
תסתכלו מי בתמונה, חסידי סטמר, איים של עוני בלב הסביבה הכפרית העשירה...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2005 20:29 |
|
| |
דאס בילד אין די נייעס דארט איז פין יצחק ווייס
כ'האב געזען די זעלבער מענטש רעדן צי די פרעסע חול המועד פסח ביי די פראגראם אין ביהמ"ד ירושלים
איז ער עפעס א פירער דארט??
איז ער די סאטמערע ווארטזאגער צי די פרעסע??
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2005 20:30 |
|
| |
איך האב איבערגעליינט די גאנצע ארטיקל
אין כ'האב נישט געזען קיין שום סטעטימענט פון עם
זיין בילד איז אריינגעלייגט געווארן אינעם ארטיקל, אבער דארט שטייט נישט אז עס האט מיט עם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2005 22:10 |
|
| |
יצחק ווייס איז דער זעלבער ווארטזאגער פאר סאטמאר
פונקט ווי יודא משי זהב איז געווען קמב"צ העדה הח' וד"ל
|
|
|
|
|
