|
|
| נשלח ב-24/3/2005 03:34 |
 |
| |
ושוב,זו מניין לך?
הרי הקבלה מדריכה את האדם להגיע לאותם "מראות אלוהיים".והיא מזהרת השכם והערב שאין שם לא דמיון וצורה.כלומר,גם מה שמובר כ"סודות" מן המוכן,אינם אלא לבוש ומעטפת לאותם השגות אמיתיות שיבואו ללומד לכשיגדיל.
הרמב"ם הציע דרך אחת לאותה השגה.אפשר שהשיגה בעצמו ואפשר שלא.הקבלה מציעה דרך אחרת לאותה השגה.בציור העולמות שאין לנו מושג מה הם ועל מה ירמזון באמת.
אבל,וכאן כדאי שתשימי לב היטב.תלמידי אותה קבלה,מעידים על עצמם וכן אחרים עליהם,שהגיעו להשגות של רוח הקדש.כלומר,שיש דברים בגו והדרך הזו עובדת.
כיון שדרך הוראה זו יוצאת ומועברת במסורת מאז ימי האר"י,שהשיגה בעצמו.לא נותר לך אלא לשאול כמו שכתבתי לעיל,האם אכן היה להאר"י רוח הקדש והשגה.זאת השאלה!ואין בלתה! שהרי אם תודי שלא היה האר"י נוכל,אלא מקובל אמיתי,אין לך ברירה אלא ללכת בדרכו כפי שהטווה.
הרשי לי להניח שאת כופרת בהשגותיו של האריז"ל.שאם לא כן,חובה עלייך ללכת בדרכו,אם רצונך להגיע להשגה כלשהיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2005 03:48 |
|
| |
ונחזור לשאלת ספרן,בבחינת סיכום דבריי..
האם בעל "רוח הקודש" אינו יכול לטעות?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2005 03:50 |
|
| |
בטח יכול לטעות.בחשבונות במכולת.
אבל בעת שדבריו יוצאים ברוח הקדש מאת השם.אין כאן טעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2005 04:40 |
|
| |
לריב, אחרי שעברתי על כל האשכול שהפנית אליו:
אכן, כל אחד מבין את הדברים כפי הבנתו הוא. גם אני למדתי בצעירותי תניא, ולפי הבנתי, כל הדעות שם מכוונות אל שורש אחד, והויכוח שם הוא יותר פרשני מאשר עקרוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2005 10:09 |
|
| |
בן איש אחד,
ויכוח יותר פרשני מאשר עקרוני? למה הדבר דומה, שקבוצת עיורים תסכים על כך שהצבע הצהוב אותו מעולם לא ראו,ועל כן אינם יכולים לתארו - תסכים עקרונית שהוא צבע.
הצהוב, יהיה נתון לפרשנויות מפרשנויות שונות ומשונות...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2005 21:43 |
|
| |
בס"ד ידוע קדושתו של רבנו האר"י זלה"ה
ואין עוררין על השגתו ברוח הקדש ,ועיין בהקדמת מוהרח"ו
לס' עץ חיים ובס' החזיונות.ודו"ק.
חג פורים שמח.מאחל הצ' שי בוארון
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2005 02:55 |
|
| |
בס"ד הההוכחה שדברי רבנו האר"י זלה"ה אמת היא הגר"א זלה"ה שהיה מזכיר שם רבנו האר"י הקדוש כל גופו היה מזדזע
ורבנו האר"י השיג את חכמתו ע"י שקיבל רשות מן השמים לגלות ,וכן ס' הזוהר רוב ככל חכמי ישראל אחזו שרשב"י חיברו ואזלינן בתר רובא,כאשר אין עוררין על כך שהרמ"א עצמו היה פוסק ומקובל כידוע ואחז שס' הזהר מיוחס לרשב"י
ועי' בערוך השלחן מש"כ על גדולת הרמ"א ז"ל.ומרן הב"י המגיד אמר לו במפורש על הזוהר לרשב"י.עיין בס' מגיד מישרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2005 22:35 |
|
| |
מי זה שם בדיוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2005 23:04 |
|
| |
סמדיה. ישר כח על הלינק ,מספר דקות של הנאה קומדיה בצירוף כמה עצות לא רעות לעשית כסף..
בןאיש אחד.
על מי אתה שואל? על החרדים? או על כוכבני וכוכבניות הוליווד? או על הבֱּרגים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2005 13:16 |
|
| |
לב32
מה זה רוח הקודש?
ולמה אנשים שיש להם רוח הקודש יכולים לחלוק אחד על השני?
ואולי אין שום מחלוקות והכל "בחינות"?
ז"א שאם הגר"א אומר ברוח הקודש ש X זה מחג"ת, הרמח"ל אומר שזה מחב"ד, והאר"י אומר שזה בכלל מז"א דעתיק, אז צריך ליישב את הרש"ש שאומר שזה בבריאה שצ"ל ש X הוא מחג"ת דחב"ד שבז"א דעתיק של עולם הבריאה.
בעצם, מה זה משנה? הרי בין כה וכה אף אחד לא מבין את המשמעות של כל הביטויים האלו, וזה טוב כלחש לכאב בטן. אז אם הכל דברי אלקים חיים אז אפשר לדקלם את הכל ביחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2005 20:02 |
|
| |
בס"ד
לדקלם את הספירות והפרצופים בלי הבנה אין זה נקרא השגה בחכמת הקבלה וכבר צווחו על כך בעלי הקבלה יש ללמוד בצורה עיונית את חכמת הקבלה ולא ע"ד בקיאותית וכ"כ הרמח"ל בשערי רמח"ל בהקדמתו וכן הסכים בעל הסולם רבנו האר"י אשלג זצ"ל כי אי אפשר להבין את ענין הצמצום כפשוטו כמו שפירש הגר"א ורבי עמנואל חי ריקי ובעל הלשם.
ועיין בנפש החיים (שער ג' פרק ז')שפירש שאין הצמצום כפשוטו והיה תלמידו המובהק של הגר"א זלה"ה וכן בתניא שער היחוד והאמונה פ"ז ש"מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם שגגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעוה"ז וכו' ומוכיח שאין הדבר כן כלל.עש"ה.וכ"כ הגרי"ח בס' דעת ותבונה שאין הדברים כפשוטם והביא את דברי הרמ"ק והחסיד הרש"ש ז"ל ומהר"י אירגאס ז"ל בשומר אמונים הקדמון,עש"ה.ולכן השגת הקבלה חייבת יסודות והקדמות ללימוד האלוקיות שהאדם לא יקצץ בנטיעות ויגשים את הדברים כי הם משל ולשבר את האזן כי התורה דברה בלשון הבאי ובזה יובן כמה צדקו דברי רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל במורה הנבוכים ח"א (פל"ד)בענין הסיבות המונעות לפתוח באלוקיות.עש"ה.
בברכה הצ' שי בוארון
תוקן על ידי - shay98 - 11/07/2005 20:05:02
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 14:33 |
|
| |
יש לי הרגשה שכוונתי הוחטאה.
כוונתי היתה לשאול מהי המשמעות של מחלוקות בין בעלי רוח-הקודש? "בחינות", או מחלוקת אמיתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 14:57 |
|
| |
בס"ד
המחלוקת בין בעלי רוח הקדשהיא מחלוקת אמיתית בהשגת ענייני האלוקות,ובאיזה צורה ודרך כל אחד לפי ההשגה שלו ניסה לבאר את חכמת הקבלה,ולא תמיד כל מי שעסק בחכמת האמת
כיון לאמת לאמיתה של תורה לפעמים כתבו ביאור בדרך האפשר
לדוגמא עיין בס' מחשוף הלבן (פרשת שלח לך)שכתב לפרש מאמר בעניין המרגלים בדרך אפשר ואם בעיני ה' יכשר,וביאורו אינו מתרץ את התימה על המאמר שהמרגלים קיבלו עיבור נשמת
עשרת השבטים ומה התועלת בכך.עש"ה ומו"ר הר' צורי ג'רבי שליט"א דחה את פירושו והוכיח להפך שלא קיבלו כל עיבור
כי ה' לא ציוה לשלוח מרגלים וכבר כתבנו בזה בפורום רזי
פנימיות התורה בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1443987
אם תרצה תעיין שם ותרווה צימאונך.
לכן ייתכן שבביאור הדברים נפלו טעויות איך לפרש אותם על כתב,כי ידוע שהמקובלים דיברו בשפת הענפים כמ"ש רבנו האר"י אשלג זצ"ל בס' 'מתן-תורה' במאמר מהות חככת הקבלה
"שאי אפשר לעזוב שום ענף או מקרה של ענף מפני נחיתות הדרגה שלו ולא להשתמש עמו לביטוי המושכל הרצוי בתוך קשרי החכמה,בו בעת שלא נמצא בעולמנו שום ענף אחר שנקחהו בתמורתו".עכ"ד ובגלל זה הנושא מאד עדין שאפשר לטעות בדקות הדברים כאשר הם עולים בכתב על ספר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 15:04 |
|
| |
כבודו לא ענה על שאלתי: איך יכול להיות שרוח הקדש אומרת לאחד כך ולאחד כך?
(אני לא יודע איך לעשות טקסט מודגש, אבל אם הייתי יודע הייתי מדגיש את זה שלוש פעמים, אולי תבין).
|
|
|
|
|
