בית פורומים עצור כאן חושבים

קדמות הזוהר (קבלה)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/5/2008 11:44 לינק ישיר 

דרום, לסיום דבריך בשם הרב פישר:

האם האמונה שצריך להאמין באמונות מחודשות, היא עצמה מחודשת או שאמונה זו היתה קיימת גם בזמנים קדומים, טרם הומצאו האמונות המחודשות ??



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 11:57 לינק ישיר 

ד"ח
אני לא מבין את התשובה של הרב פישר, האם זה לא נכלל בלא בשמים היא?

ובקשר לקדושת כתר, כיצד הגיע נוסח כתר למנהג בני רומי, ששם הוא הפתיחה הקבועה?
ראה http://jnul.huji.ac.il/dl/books/djvu/1993278/index.djvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom=page עמוד 11




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/5/2008 12:19 לינק ישיר 



בעל

הרב פישר שיטת ליבוביץ בידו,- הרי את קדושת ספר התורה והכתובים נתנו חז"ל, -ולכן חז"ל
א. גדולים יותר
ב.הם יכולים להחיל את הקדושה על כל מה שהם חפצים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 12:46 לינק ישיר 

מואדיב

 
1. צודק

 
2. לגבי שורשה של המילה אוזיף:

כאן קיצרתי בלשוני. לעיל כתבתי ששרשה אזף/נזף, ואני מוסיף כעת אפשרות נוספת: יזף.

 תודה

 

 

דרום חוקר

 

1. אני חוזר בפעם השלישית: לא באתי לשכנע על קדמות הזוהר, כי אם להציע חלופות הגיוניות לטענות שהעלו כאן. מצדי אתה יכול להמשיך ולהאמין בזיופו. אנא התייחס להגיוניות החלופות שהצעתי ותו לא.

 

2. על הטענות בנושא המנהגים האנאכרוניסטיים.

כמדומני שלא קראת את תשובתי בטענות פנימיות/1/א-ב. תשובתי היא כללית.

 

3. על הטענות אודות מושגים אריסטוטליים.

מכל המושגים שהבאת מצאתי בזוהר: נפש המתאווה וכח המחזיק (מדרש הנעלם וירא קט:); כח התנועה (שם קכח:); עילת העילות (כמה פעמים בזוהר חדש); כבוד נברא (פעמיים בהקדמת תיקו"ז).

תשובה:

1. מדובר בקטע/במילים מתורגמים מארמית וא"א לדעת באלו מילים ומונחים השתמש המקור. צריך לדעת את השתלשלות הפצת הזוהר כדי לעמוד על העניין. לעיל ציינתי להודעתו של יעקב135 בנושא. כאמור, הזוהר נכתב בארמית טהורה, שלעתים קשה מאוד להבינה, ולכן הסופרים תרגמו מונחים אלו ללשון מובנת.

 2. המושגים האריסטוטליים גם הם מקורם לפני זמן חז"ל, ולכן אפשר שידעו מהם כנ"ל.

3. לא מקרה הוא שכל ציטוטיך אינם מגוף הזוהר אלא מהמדרשים הנספחים לו.

4. כבר כתבתי שיש לבדוק את הקטעים העבריים אחד לאחד, ואינני פוסל את האפשרות שמדובר בתוספות מאוחרות.

הערה חשובה: לא כל התשובות כאן הן על כל הציטוטים הנ"ל.

 

4. הנושאים שלא נגעתי בהם.

כל עוד אינך מביא אסמכתאות (לא דברי חוקרים, אלא המקורות שלהם) שאפשר לדון בהן, לא אוכל לדון בטענותיך. דבר זה נכון גם לגבי המנהגים האנאכרוניסטיים בפרטות, וכבר עניתי תשובה כללית.

 

5. תודה על עצתך לקנות את ספרו של תשבי, אולי אעשה כן. ידוע לך באיזו הוצאה יצא?

 

6. טענתו של הרב פישר אינה עניינית ולכן לא אדון בה. לדעתי היא גם לא נכונה.

 

 

בעל בעמיו

 

תודה על הקישור המעניין.

_________________

כי אולם כל דבר, אם יילקח שלא בגבולו, או אם ייוחס לנושא בלתי הגון לו - ישוב כוזב. (הקדמת רמח"ל לדרך ה')




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 12:49 לינק ישיר 

תגובה רק על
ב 5. המילה סינוגא.

<הטוען טען שזו מילה בספרדית מדוברת שהוכנסה לזוהר.

ובכן, אתם מוזמנים לחפש בזוהר את המילה סינוגא/סנוגא/סינגוגא/סנגוגא, ואת כולן גם בסיומת ה', ולא תמצאו דבר. אין כזאת מילה בזוהר.

מה שקרה הוא שר"י עמדין מצא בזוהר (כי תצא רפב ע"א) שבית כנסת נק' אש נוגה. מפני משמעותו הקבלית של הענין (בקצרה: שביהכ"נ מעורב מטוב ורע), זה לא מצא חן בעיניו, ולכן הוא החליט שזה מגיע מהמילה סינגוגה - בית כנסת בלעז. >

___
במטפחת ספרים לא כתב שבזוהר מופיע המלה סינגוגא, אלא כך:


מט''ס תחילת פרק שלישי



מנין לך ש"לא מצא חן בעניו ולכן הוא החליט"???




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 12:55 לינק ישיר 

עוצר כאן

כמ"ש לעיל, לא עברתי על מט"ס במקורו עדיין. שמעתי ציטוט, כנר' מדבריך בלתי מדוייק.

אני מצטער על לשוני המזלזלת מעט ביעב"ץ שאני מכבדו מאוד.

לגוף דברי היעב"ץ: בזוהר ד' וילנא כתוב אש נגה בשתי מלים, וכבר כתבתי שרמח"ל ביאר הענין. הלשון "קרו" אינו חייב להתפרש על קריאת האנשים ברחוב כך.

סתם שתדע: המילה סינגוגה בהטיות למיניהן היא עתיקה מאוד, לפחות מזמן הקיסרות הרומית המזרחית. כמודומני שנזכרת כבר בקודקס יוסטיניאנוס.

(נוספו פרטים)

_________________

כי אולם כל דבר, אם יילקח שלא בגבולו, או אם ייוחס לנושא בלתי הגון לו - ישוב כוזב. (הקדמת רמח"ל לדרך ה')



תוקן על ידי לוצאטי ב- 01/05/2008 13:07:32




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 13:07 לינק ישיר 

.

תוקן על ידי מואדיב ב- 01/05/2008 13:09:53




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 13:23 לינק ישיר 

מואדיב

צדקת ממני ולא נותר לי אלא להרכין ראשי.

למה מחקת את ההודעה?
מנוע החיפוש של בר אילן מסכים אתך.

תוקן על ידי לוצאטי ב- 01/05/2008 13:24:55




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 13:42 לינק ישיר 

נדב

הרב פישר בקיא גדול בפילוסופיה, הוא גם ההדיר את הספר "אור ה'" של ר' חסדאי קרשקש, בו הוא מנתץ את כל הפילוסופיה האריסטוטלית עד לכלה (כפי שבודאי כולם יודעים זאת), כיוון שכן, הוא לא יכול לכתוב תשובות מתעלמות, הקבלה היא הפילוסופיה (כדעת ידידנו המלומד א ב ג ד), או שאין כאן אמונות חדשות ביהדות.

אלא מה, יש סתירה, מה עושים?

יש סמכות לחכמים, וסמכות זאת פותרת את כל הבעיות.

***

גם שיטתו על "הרבדים" בדרך זו היא הולכת, הוא לא מכחיש את השיטה והביקורת, אבל בכח הסמכות של החכמים, כל הדעות הנ"ל נכנסו ליהדות.

***

ודעה זו עצמה מחודשת היא ביהדות.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/5/2008 14:00 לינק ישיר 

  דרום חוקר

 
חשבתי על דוגמה נפלאה לכך שהמונחים אכן תורגמו מארמית ע"י מאן דהוא.

הנוסח הארמי של "עילת העילות" הוא "עלאה דעלאן", שתרגומו המדוייק הוא "עליון העליונים" - מושג בלתי מוכר, לפחות לי. ואכן בתקוז"ח דף פט: ובעוד מקומות מופיע המונח הארמי המקורי: "עילת (כנר' צ"ל עילא) על כל עילאין".

תודה על שבזכותך עמדתי על כך.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 14:47 לינק ישיר 

"עילת העילות" פי' : "סיבת הסיבות" ,

איך זה מתקשר בכלל ל-"עליון העליונים" ? 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 17:17 לינק ישיר 

אם אכן זה מה שכתב ר' שלמה פישר תמה אני עליו. זה ממש קשקוש. וכי היכן מצאנו חיוב להאמין בדברים לא נכונים? והקישור ללייבוביץ הוא לא נכון, שכן לייבוביץ דיבר על קביעת קדושה או קאנוניות של ספר שנעשתה ע"י חכמי תושבע"פ (והוא צדק בזה). אבל כאן מדובר על עובדות, ולומר שצריך להאמין בעובדות לא נכונות כי מישהו קבע זאת אלו שטויות במיץ.
אמנם באשכול על הרבדים כבר מצאנו שר"ש פישר מדבר אזוטרית מדוברת, וכנראה שהוא סובר שיש דברים שאמנם אני יודע ובכל זאת יש עניין לא לגלות להמון. לכן אולי גם כאן הוא אומר משהו לצורך ההמון, אבל הוא עצמו לא מאמין בו. קשה לי להאמין שאדם אינטליגנטי כמוהו יאמר שטות כזו ברצינות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 17:29 לינק ישיר 

בר בי רב

זוהי בדיוק טענתי - שזה ענין אחר מעילת העילות=סיבת הסיבות.
המתרגם האלמוני חפץ לתקן ונמצא מקלקל.

משני הציטוטים האלו מתבאר שעליון העליונים עניינו כמו אלקי האלקים:

(‎תקוז"ח דף סח:) עילת כל עילאין דלית אלהא בר מניה הה"ד (שם) ומבלעדי אין אלהים.

(תקוז"ח דף פט:) מאי ניהו דאמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אלא דא הוא עילת על כל עילאין. וההוא דאתקרי עילת העילות עילת מאלין עילות דלא יעביד חד מאלין עילות שום עובדא עד דנטיל רשו מההוא עילאה דעליה כמה דאוקימנא לעילא בנעשה אדם נעשה ודאי על תרין אתמר דאמר דא לההוא דלעילא מניה נעשה אדם ולא עביד מדעם אלא ברשו באמירה מההוא דלעילא מניה. וההוא דלעילא מניה לא עביד מדעם עד דנטיל עצה מחבריה. אבל ההוא דאתקרי עילת על כל העילות דלית לעילא מניה ולית לתתא דשוה ליה הה"ד (ישעיה מ) ואל מי תדמיוני וגו' אמר ראו עתה כי אני הוא ואין אלהים עמדי דנטיל עצה מניה כגוונא דההוא דאמר ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו. וכו' ע"ש.

החליפו בקטע זה את המלה "עילות" במילה "עילאן" ותראו איך הכל מובן.

(תיקונים קלים)



תוקן על ידי לוצאטי ב- 01/05/2008 17:35:28

כי אולם כל דבר, אם יילקח שלא בגבולו, או אם ייוחס לנושא בלתי הגון לו - ישוב כוזב. (הקדמת רמח"ל לדרך ה')




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 18:47 לינק ישיר 

נמחק



תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 01/05/2008 18:56:43




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/5/2008 20:37 לינק ישיר 

לוצאטי

"עילת העילות" נדון כאן באשכול רק בהקשר הפילולוגי.

אך הקטע שציטטת,  ראוי לדיון  מבחינת התוכן יותר מאשר מהבחינה הלשונית , שכן על פי פשוטו (ואני יודע שבנסתר לא שייך ללמוד פשט על פי מה שעולה על הדעת וכמ"ש הרמב"ן עה"ת בהקדמה) כתובים כאן דברים מדהימים  ונוראים מבחינת  האמונה ביחוד ה'. וד"ל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קדמות הזוהר (קבלה)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 17 18 19 ... 54 55 56 לדף הבא סך הכל 56 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.