|
|
| נשלח ב-14/2/2011 19:37 |
 |
| |
שותף
אם אתה סובר שאלו המסקנות של יושר אינטלקטואלי, מה עדיף, להיות בגן עדן של תמימים אול להיות לא ישר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2011 19:52 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | שותף
אם אתה סובר שאלו המסקנות של יושר אינטלקטואלי, מה עדיף, להיות בגן עדן של תמימים או להיות לא ישר. |
|
עדיף להיחשף לשמש היוקדת תוך שימוש הדרגתי, נבון ומתוכנן מראש של תכשירי שיזוף המותאמים לחשיפה כזאת.
אני מודע מאד לבעיה, בעיקר אחרי השפשוף בפורום הזה, ומודע יותר מתמיד בצורך הבוער של הפתרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 02:17 |
|
| |
| שותפיסוד כתב: | | שותף למיטב הבנתי ממך, כל כתבי הקבלה אינם כפשוטם אלא עם איזשהו צופן נסתר.
עכשיו אתה בא לשכנע שאכן יש בהם צופן נסתר בעל משמעות מיוחדת.
השאלה שלי למה זה משנה?
אני מניח שהתכוונת כל כתבי התורה אינם כפשוטם וכו'.
העלית רשימה ארוכה של אופציות ודחית, בצדק, את כולן.
יש שתיים נוספות שלא העלית, והן דווקא הנכונות:
א. היות והפורום התחיל כמקום שבו יוכלו אנשים חרדים להרחיב השכלתם בתחומים שאינם נוהגים ב"גטו" חשבתי לנכון להציע גם תחום חכמת הנסתר, שגם הוא לצערי אינו מן הדבר השווה לכל נפש בעולמנו (בעיקר מסיבות חברתיות וכו'), וכאן יוכלו לעשות זאת תחת חסות הניק.
ב. אחרי שהכרתי את המהלך בפורום נוצרה סיבה שניה.
אנשים שונים נמצאים כאן בשלבי התרחקות משמירת התורה והמצוות, כתוצאה מחשיפה לידיעות ומחשבות מהתחומים הנ"ל שבסעיף א'. כבר העידו כאן כמה אודות הכיוון החד סיטרי של התנועה בפורום ולאן נעלמו החברים הקודמים.
חשבתי שמן הראוי שידעו החברים שיש עוד עומק בתורה אשר יוכל אולי לעזור להם לפתור את ספיקותיהם.
לפני שהם מקבלים החלטות הרות גורל כדאי לבחון היטב מה שכבר נמצא בידם במסגרת התורה.
בכל מקרה, כוונתי הראשונה עומדת במקומה.
ניסיתי ליישמה ונתקלתי בקשיים. עדיין מחפשים דרך ופתרונות. |
|
בעיון מדוקדק תגלה שבהחלט העליתי
1) אם ישנה בידך טענה חשובה שמקורה בקבלה, אדרבה תעלה אותה בשפה פשוטה ומובנת. בלי שימוש בצפנים כמו א"ק, מ"נ, עולם התיקון וכדו' במיוחד אם אתה סבור שזה יכול לפתור למישהו את ספקותיו 4) אם המטרה היא לגרוף אנשים ללימודי קבלה לא סביר שכאן זה המקום היעיל לכך.
תוקן על ידי פראק_מהלך ב- 15/02/2011 02:19:17
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 04:20 |
|
| |
יונתן ניר
לא הבנת אותי נכון.
התכוונתי שהאנאלוגיה שלך, הייתה מובלעת לדעתי בהתקפה המשכילית על הקבלה.
בהתקפתם את עיקרי הקבלה, הם למעשה הצביעו על יתכנות קבלות רעיונות ותורות לא אמיתיים [ופופולאריים לשעתם] על עם שלם ודברניו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 20:58 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 00:50 |
|
| |
לבעלבעמיו
תודה על הבאת המאמר המעניין.
אבל עצוב לראות שהמחבר האמיץ ישראל ל. חושש לחתום את שמו המלא....
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 11:20 |
|
| |
בעל תודה על הקישור, נחמד.
האם באמת כל ענין העלייה על הקברים הגיע מהערבים כפי שטוען אותו ישראל ל.? אם זכרוני אינו מטעני, יש איזו מובאה ברמ"א האשכנזי על ענין העלייה לקברים לפני ימים נוראים, או משהו כזה.
בכל אופן, ודאי שקידוש הקברים הוא ענין מאוחר יחסית. ראיתי פעם שיש ספר הנקרא 'מטומאה לקדושה', המתאר את המהפך במעמדם של מתים וקברים בעם ישראל: מטמאים ומוקצים - למקודשים ורצויים. מסתבר שבספר הנ"ל תימצא התשובה, אבל עדיין לא מצאתי זמן לקרוא אותו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 11:28 |
|
| |
צענע
גם אנחנו משתמשים בניקים.
במקור ראשון של היום התפרסמו עוד מאמרים בנידון, אלנקק אליהם אי"ה כשיהיו באתר של העיתון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 15:23 |
|
| |
קדמות הזוהר – חשיבות הברור
שלום
למה חשוב לדעת מי המחבר ומתי נכתב?
כביכול אין חשיבות אם חבור נכתב בידי פלוני או אלמוני, אבל הנחה זו שגויה לגמרי.
יש מקום למיתוסים, לספורי אגדה. יש רבים הקוראים אותם בתמימות ואינם יורדים לעומקם. אין רע בכך. אבל תמימים רבים רוצים שגם אחרים יחשבו כמוהם, שלא יפגע קוצר השגתם. אחרים שאינם תמימים כלל, אבל אוחזים בדעות שגויות, רוצים לכפות דעתם על הציבור על מנת שישאר בתמימותו וישיגו כח ושלטון עליו. יש באדם שאיפה לידיעה נכונה של הדברים. דבר זה הוא במהותו. כשנברא אדם הראשון מציג ה' לפניו את כל בעלי החיים שברא והוא נתן שם לכל אחד ואחד. [בראשית ב 19-20] מתן השם משמעה כשר הבחנה ושאיפה להבנת דבר לאשורו. ספר לעולם אינו דבר העומד בפני עצמו. תמיד הוא קשור לאנשים, למקומות, לזמנים, לדעות, לתרבות. שאינו יודע אותם אינו יכול לקרא בספר כהלכה, הוא מחסיר ושוגה קשות. וכשהו דורש מאחרים לשגות כמוהו מוטלת עליו אשמה. יש המבינים כי מיתוס מלמד על דבר הנמצא ברקע שלו. המיתולוגיה היוונית, דרך משל, משקפת במיתוסים שלה משמעויות עמוקות על האדם ועולמו, שהן בסיס למחשבה וחקירה עד היום [פרויד הוא דוגמה אחת]. כאשר אנשים מסתפקים במסורת, הם מוותרים על בקורת והבנה. כך מצטברות דעות מבולבלות, שגויות ושקריות. בסופו של תהליך אי אפשר עוד להגן על המכלול השגוי ודינו לההרס. אבל החשש הגדול בעיני הוא מן הרומנטיקה. כאשר עולם החוויה והרגשות מפר את האיזון עם התבונה והראיה הברורה, הוא פורץ ויוצא מכלל שליטה. התוצאה הרת אסון. הדוגמה של בר כוכבא, רבי עקיבא ורשב'י היא מופתית לענין זה. המבין יבין, אבל רבים מתנגדים בתוקף להבנה זו, והדבר מטיל עליהם אשמה כבדה. יש דבר אגדה העשוי להסביר משהו מן הסיכון הזה. "בא אליהו ועמד על פתח המערה. אמר : מי יודיעו לבר יוחאי שמת קיסר ובטלה גזרתו. יצאו. ראו אנשים שחורשים וזורעים. אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה. כל מקום שנותנין עניהן מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חזרו למערתכם." [שבת לג ע'ב] עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 15:44 |
|
| |
האם הטיעון של הרב שטיינברגר אינו הפוך מהטיעון של הכוזרי להוכחת היהדות?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 20/05/2011 15:45:25
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 15:50 |
|
| |
לבעלבעמיו
"צענע גם אנחנו משתמשים בניקים"
ומי אמר שזה לא עצוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2011 16:21 |
|
| |
בעל, תודה על שני הקישורים הנוספים. הפרשנות של אביה הכהן על מניעיו של גרשום שלום היא השערה שלו. אבל ברור שלשלום היתה אג'נדה אלימה מאוד, והוא סילק הצידה באופן גס ובוטה אנשים שמחקרם לא מצא חן בעיניו, על כך ראוי הוא לגינוי.
מה התכוונת באומרך שטיעונו של הרב שטיינברגר הפוך מזה של הכוזרי?
בכל אופן: מאמרו של הרב שטיינברגר מאוד לא משכנע אם הוא רוצה לטעון שהזוהר נכתב באמת על ידי רשב"י או מישהו מהתקופה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 09:02 |
|
| |
הרב שטיינברגר כתב:
מה ההגדרה ל"מצוי" ול"מקובל"? הווה אומר: ה"מסורת". אין היהודי הפשוט נדרש לברר את קורות הימים ולנפות את המוכח היסטורית מבין המוכח פחות. אותו חומר עצמו שהוחזק במסורת, שנתקדש על ידי רוב העם וחשובי פוסקיו-רבניו כאותנטי, הוא-הוא ה"מצוי" או ה"מקובל" וחובה לציית לו (השווה לרמב"ם סוף פרק ז מהלכות יסודי התורה בעניין אימות הנביא).
כלומר מה שמקובל עלינו כמסורת הוא מסורת, כלומר לא חשוב מה היה באמת אלא מה שהתקבל, ואילו כוזרי ועוד הרבה ראשונים טרחו להוכיח את אמתות הקבלה, שמה שבידינו הוא כן מה שניתן מסיני.
כתבתי את זה לא מזמן בהקשר אחר, על הטיעון הישיבתי שלא משנה מהי הגרסא המקורית ברמב"ם אלא הגרסא שהתקבלה אצל הלומדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 11:15 |
|
| |
הרב שטינברגר - אותו חומר עצמו שהוחזק במסורת, שנתקדש על ידי רוב העם וחשובי פוסקיו-רבניו כאותנטי, הוא-הוא ה"מצוי" או ה"מקובל" וחובה לציית לו לפי עקרים אלו - מעניין מה תהיה צורת היהדות בעוד 300 שנה. אני רואה שני מסלולים הפונים עורף זה לזה במהירות. מעניין אם הרב שטיינברגר סבור כי התפתחויות אלו תהיינה יהדות
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 11:15 |
|
| |
בעל
קראתי עד מה שאפר בעיון את דברי יותר נכון סיפורו של הרב שטיינברג,. חוץ מהסיפור סוביקטיבי- אין במאמר הזה ולא כלום.
|
|
|
|
|
