|
|
| נשלח ב-21/1/2013 11:59 |
 |
| |
אם התגובות שלך לא היו כל כך מדכאות ועצובות היית ממש מצחיק
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 13:31 |
|
| |
אני אומר את האמת תקבל את זה איך שאתה רוצה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 13:35 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מסורתי
מה ענית על הטענות של דרום? |
|
כל הטענות הן אותה גברת בשינוי אדרת - כולם מניחים הנחות ועושים מרקחת של קושיות
אין טעם לחזור על עצמי מליון פעם
תביא חמש טענות של דרום הכי חזקות שיש ואתייחס אליהן לבנתיים אעתיק את מה שכתבתי לעיל
למאמיני הזוהר הנה קטעים נבחרים שמצביעים על סתירות בין ר' שמעון התנא לבין ר' שמעון הנביא.א.גמ' סנהדרין ארבע מיתות
גרסינן אמר ר' יוחנן אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה(שיתפו את השם עם עוד כוחות). אמר לו רשב"י והלא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם!! שנ' בלתי לה' לבדו אלא מה ת"ל אשר העלוך שאיוו לאלוהות הרבה.
יוצא אם כן שלפי ר"ש, לא נעקרו אלא שאיוו לאלוהות הרבה, ואמרו שהאחד הנמצא נתן כח לאלוהות וכוחות רבים ועזב ה' את הארץ. אבל היו נעקרים אם היו משתפים שם שמים בדבר אחר!!ועכשיו זוהר:בשמע ישראל הוי"ה ראשונה אבא, אלהינו אמא, הוי"ה אחרונה תפארת זעיר, אחד מלכות, לחברם ולקשרם יחד להיות הארבעה אחד (זהר ואתחנן דף רס"ג ע"א).חחח מה הסתירה?ב. ירוש' שבת דתני רשב"י העוסק במקרא מדה שאינה מדה, במשנה מדה שנוטלין ממנה שכר, העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה כזו, לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד אמר ר' יוסי בר' בין הדא דאת אמר עד שלא שקע בו רבי רוב משניות, אבל מששיקע בו רבי רוב משניות לעולם הוי רץ אחרי התלמוד יותר מן המשנה. ועכשיו הזוהר. משנה והתלמוד הם יוצאים ממטטרון דיצירה והוא זעיר אנפין דיצירה שםם נכנסו בן עזאי ובן זומא ואלישע, אחר ששם יש אחיזה לקליפות והם מעץ הדעת טוב ורע, מצד אחד טוב, והוא התר כשר טהור, ומצד אחד רע והוא אסור ופסול וטמא(המשנה ותלמוד) וימררו את חייהם (המצרים שהם הקליפות) בעבודה קשה, דא קושיא, בחומר, בקל וחומר, ובלבנים, בליבון הלכתא, ובכל עבודה בשדה, דא בהייתא, את כל עבודתם אשר עבדו בפרך, דא משנה, אם תיבין בתיובתא. אתאמר בהון ויורהו ה' עץ, ודא עץ חיים, וביה וימתקו המים (פי' המקדש מלך בתחלה היו עומקים בפשטי התורהדהיינו משנה וגמרא וברייתא שהזכיר לעיל) אזי וימררו את חייהם שאינם מקבלים שפע משפ מ"ה שהוא שקיו דאילנא שהוא פנימיות זעיר וכו') ודא משה משיח דאתמר ביה ומטה אלהים בידו, מטה דא מטטרון, מסטריה חיים, ומסטריה מיתה. כד אתהפיך למטה איהו עזר מסטרה דטוב. כך אתהפיך לחויא איהו כנגדו. מיד וינס משה מפניו. וקב"ה מסר ליה בידיה דמשה ואיהו אוריתא דבעל פה דביה איסור והתר.
כפירה!!!!!!
לא הבנת את דברי רשב"י
בירושלמי רשבי דיבר למי שמתחיל לעסוק בתורה
ובזוהר רשבי דיבר למי שכבר עסק המון שנים בתורה וק"ל
(לפי זה אפשר ליישב שבאמת הזוהר נכתב לאנשים מיוחדים)
3. גמרא ירושלמי ובירושלמי פ' הרואה גרסינן המינין שאלו את ר' שמלאי כמה אלוהות בראו את העולם, אמר להם ולי אתם שולאים, לכו ושאלו את אדם הראשון, שנ' כי שאל נא לימים ראשונים וגו' אשר בראו אלהים אדם על הארץ, אין כתיב כאן אלא למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ, אמרו ליה והא כתיב בראשית ברא אלהים, אמר להו וכי כתיב בראו, אין כתיב אלא ברא, אמר ר' שמלאי כל מקום שפקדו המינין תשובתן בצדן, חזרו ושאלו אותו מה ההן דכתיב נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, אמר להם ויבראו אלהים את האדם בצלמם אין כתיב כאן, אלא ויברא אלהים את האדם בצלמו, אמרו לו תלמידיו לאלה דחית בקנה, לנו מה אתה משיב, אמר להם לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן האדם, מאדם ואילך בצלמינו כדמותינו, אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהם בלא שכינה
הראית? המינים סוברים שיש כמה אלוהימים מיסטיים!! התנאים הרחיקו את האמונות הכוזבות הללו.
זוהר פתח ההוא סבא דסבין, ואמר שמעון שמעון, מאן הוא דאמר ויאמר אלהי"ם נעשה אדם, מאי ניהו הכא האי אלהי"ם? אדהכי פרח ההוא סבא דסבין ולא חמא ליה, וכמה דשמע רבי שמעון// פתח ואמר, למלכא דהוה ליה כמה בניינין למבני, והוה ליה אומנא, וההוא אומנא לא הוה עבד מדעם אלא מרשו דמלכא, כמה דאת אמר (משלי ח ל) ואהיה אצלו אמון, מלכא ודאי איהו חכמה עלאה לעילא, ועמודא דאמצעיתא מלכא לתתא, אלהי"ם אומנא לעילא ודא אימא עלאה, אלהי"ם אומנא לתתא ודא שכינתא דלתתא, ואתתא לית לה רשו למעבד מדעם בלא רשו בעלה, וכל בניינין דהוו בארח אצילותא, הוה אמר אבא באמירה לגבי אימא יהא כדין וכדין ומיד הוה, כמה דאת אמר ויאמר אלהי"ם יהי אור ויהי אור, ויאמר הוה אמר לאלהי"ם יהי אור, מארי דבניינא איהו אומר ואומנא עביד מיד, והכי כל בניינין בארח אצילותא הוה אמר יהי רקיע יהי מארת וכלא אתעביד מיד. כד מטא לעלמא דפרודא דאיהו עולם הנבדלים, אמר אומנא למארי בניינא נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, הר' מקדש מלך בדבור המתחיל אמר אומנא פי' אימא אמרה לאבא נעשה אדם, וזהו יאמר אלהים שהיא אימא אמרה לאבא נעשה אדם מה שאין בן כל ויאמר דמעשה בראשית מרוצה לומר ויאמר אבא לאלהים שהיא אימר (כינה) כי אבא אומר ובינה עושה ועכ"ל. לפי דברי הזהר, למה שינו השבעים ושנים זקנים לתלמי המלך כשהעתיקו לו את התורה?? כפי שמובא בפ' קמא דמגלה מעשה בתלמי המלך שכינס ע"ב זקינים והושיבם בע"ב בתים ולא גילה להם על מה כינסם. ונכנס אצל כל אחד ואחד מהם. ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם. ונתן הקב"ה עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתם לדעת אחת, וכתבו לו אלהים ברא בראשית את השמים ואת הארץ ופי' רש"י ז"ל שלא יאמר בראשית שם הוא, ושתי רשויות הן, האחד ברא את השני, וכן כתבו אעשה אדם בצלם ובדמות. בפי' רש"י שלא יאמר שתי רשויות הן והוא לא יקבל מה שאמרו בסנהדרין כל מקום שפקדו המינים תשובתן בצדן. נעשה אדם, ויברא אלהים, הבה נרדה, וירד ה', ונכתבו מעיקרא בלשון רבים
""בראשית רבה
דאמר ר' יוחנן אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפימליא שלמעלה, וכמו שכ' רש"י בחומש שהוא ממדת הענוה שיהא הגדול נמלך בקטן!! 4. גמרא ירושלמי ויראו בני האלהים. רשב"י קרא להו בנו דייניא. רשב"י הוה מקלל לכל מאן דקר להו בני אלהיא!!
הוא שולל את האופציה שמדובר במלאכים כי מלאכים אינם בני אלוהים!
היכן זה כתוב בירושלמי?זוהר דבר אחר, נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, הא אוקמוה חבריא על מלאכי השרת דאינון אמרי להאי קרא, א"ל בתר דהוו ידעין מה דהוה, ומה דעתיד להוי ואינון הוו יודעין דעתיד למחטי אמאי בעו למעבד לוה, ולא עוד אלא דעז"א ועזא"ל הוו מקטרגי עליה בזמנא דאמר שכינתא לקב"ה נעשה אדם (זוהר בראשית כ"ב) 5. מכוין ר' יוחנן בשם רשב"י כגון אנו שעסוקין בתלמוד תורה אפי לק"ש אין אנו מפסיקין(תפילה), רשב"י ס"ל שהתפלה היא תביעת צרכי הגוף ואין לפסוק מדברי תורה שהיא עולם כדי להתפלל ולתבוע צרכי הגוף ואין לפסוק מדברי תורה שהיא עולם כדי להתפלל ותבוע צרכיו שהם חיי שעה, כי התפלה גם היא מעסק הגוף שמבקש בה רפואה ופרנסה ושאר צרכים. זוהר: לגבי הקרבנות ותחליפם: התפלה אמאי קריב עולה, דהא עולה לא סלקא אלא בגין הרהורא ורעותא דלבא, ונח במה חב, אלא נח הרהר ואמר הא קב"ה גזר דינא על עלמא דיתחרב, דילמא בגין דשזיב לי כל זכותא פקע לי, ולא ישתאר לי זכו בעלמא, מיד ויבן נח מזבח ליהו"ה. ההוא מזבח דאקריב ביה אדם הראשון הוה, אי הכי אמאי ויבן, אלא בגין דחייבי עלמא גרמו דלא קיימא בדוכתיה, כיון דאתא נח כתיב ביה ויבן. ויעל עולות, עלת כתיב חדא, כתיב (ויקרא א יג) עולה הוא אשה ריח ניחח ליהו"ה, (לעולם עולה סלקא דכר) אי עולה סלקא דכר ולא סלקא נוקבא, דכתיב זכר תמים יקריבנו אמאי כתיב אשה דהא אש בעי לאשתכחא תמן, אלא אע"ג דעולה אתקריב דכר, ולאתריה אתקריב, נוקבא לא בעיא לאתפרשא מניה, אלא בה אתקריב, בגין לחברא דא בדא, דסלקא נוקבא לגבי דכורא לאתחברא כחדא, ואע"ג דאשה לשום אישים. נח אצטריך ליה למקרב עולה, דאיהו באתר דדכורא עבד ליה קב"ה, לאתחברא ולאעלאה בתיבה, ועל דא אקריב עולה, עולה הוא אשה, אש ה', דאתחבר (בה) שמאלא בנוקבא, דהא (כל) נוקבא מסטרא דשמאלא קא אתיא, ודכורא מסטרא דימינא, באתדבקותא דא בדא, ובגין כך אקרי (עולה) נוקבא אשה, אשה קטירו דרחימו, דאחיד בה שמאלא לסלקא לה לעילא, ולאתקשרא כחדא, ובגין כך כתיב עולה הוא אשה, קשירו דדכר ונוקבא דא בדא מכאן רואים שהתפלה היא לצורך שמייה! הנחת הנחה ואתה מקשה קושיא
רשב"י לא סובר שהתפילה היא רק צורכי הגוף
אלא רשב"י חידש שכל התורה שלו היא בעצם תפילה אחת גדולה
ולכן הוא פטור מתפילה כך ראיתי כתוב אבל אני לא זוכר היכן (אולי בבן איש חי בהקדמה שלו לספר שבו הוא מלקט את כל דברי רשבי לכבוד לג' בעומר)
תוקן על ידי msorti ב- 21/01/2013 13:36:08
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 13:39 |
|
| |
ומה עם טענות העירוב ההיסטורי שהעלה דרום.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 13:50 |
|
| |
בעל היקר:
שני אלה פשוט מחוצפים, הם כובתים\מגיבים באשכול ולא טרחו אפי' לעבור על האשכול, אני לא דורש מהם לעבור על הספרות בעניין או על כל האשכולות כאן בפורום שדן בנושא,
לפחות תעברו על האשכול הזה,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 15:37 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | ומה עם טענות העירוב ההיסטורי שהעלה דרום.
|
|
אין לי כח להתייחס לכל הטענות המשובשות שלו אבל אגיד כמה דברים
רבי אלעזר בן ערך ורבי זירא יתכן שנפגשו ויתכן שלא נפגשו והיתה טעות דפוס או כל טעות אחרת
על כל פנים דרום לא הוכיח כלום!
התוספתא בנדרים ו, ה - מדברת על ר' ליעזר או לעזר וזה שונה או לא יודע מה קרה (שוב טעות דפוס זה סתם חרטוט! התוכן פי מליון יותר מוכיח ומזה כל הקשקשנים מתעלמים מחמת בורות גמורה בנושא )
תוספתא מסכת נדרים פרק ו
שומרת יבם בין יבם אחד בין שני יבמין ר' ליעזר או' יפר ר' יהושע אומ' לאחד ולא לשנים [ר' עקיבא אומ' לא לאחד ולא לשנים] אמ' ר' לעזר ומה אם אשה שאין לבה חלק עד שלא באת לרשותי משבאת לרשותי ניגמרה לי אשה שיש לי בה חלק עד שלא באת לרשותי משבאת לרשותי אינו דין שנגמרה לי אמ' לו ר' עקיבא לא אם אמרת באשה שאין לי בה חלק עד שלא באת לרשותי משבאת לרשותי נגמרה לי שכשם שאין לי בה חלק כך אין לאחרים בה חלק תאמר באשה שיש לי בה חלק עד שלא באת לרשותי ומשבאת לרשותי נגמרה לי שכשם שיש לי בה חלק כך יש לאחרים בה חלק אמ' לו ר' יהושע עקיבא דבריך בין שני יבמין מה אתה משיב על יבם אחד אמ' לו כשם שלא חלקת לנו בין יבם אחד לבין שני יבמין בין שעשה בה מאמר ובין שלא עשה בה מאמר כך בנדרים ובשבועות לא תחלוק אמ' לו הבל אילו הייתה בימי ר' לעזר בן ערך והשבת תשובה זו אמ' לו ר' ליעזר מקוה יוכיח שמעלה את הטמאים מטומאתן ואינו מציל על הטהורים מלטמא חזר ר' ליעזר ודנו דין אחר ומה אם במקום שאין מפר נדרי עצמו (עד שלא ידור) משנדר (מיפר) הרי הוא מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור מקום שמיפר נדרי אשתו משנדרה אינו דין שיפיר נדרי אשתו עד שלא תדור אמרו לו ומה למפר נדרי עצמו עד שלא ידור שאם רצה להקים מקים יפר נדרי אשתו עד שלא תדור שאם רצה להקים אינו יכול
מה שהשד"ל הציג יתכן וזה נכון ויתכן וזה לא נכון על כל פנים המסקנות שלו משובשות כי הוא לא למד את חכמת הקבלה כמו מסורת אבותינו רק משום כוון שההשכלה השיטחית שיבשה לו את השכל (כמו שהיא עושה כאן לרובכם) זאת על אף שהוא היה חכם גדול ובקי גדול בחכמת הקבלה (וכבר מהרח"ו אמר על תלמידי האריזל שאסור ללמוד מהם חכמת הקבלה כי הם שיבשו אותה (לא את הכל) כמו שהוא כתב זאת בהקדמה לעץ חיים ע"ש)
בקיצור כך תעיינו בכל דברי דרום (שאגב, עשה עבודה נפלאה ביותר - ישר כח גדול!! +100) ותבינו את הנחת היסוד שהוא מניח (בטעות או בפשיעה)
על כל פנים שום קשקוש מדברי דרום לא מגיע לאלפית אחוז (כן כן בא לי להחמיא קצת לדרום :) :) ) מעומק דברי האריזל ושאר חכמי האמת שמפרשים קטע הקטן ביותר בדברי הזוהר הקדוש
ותן לחכם ויחכם עוד
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 16:22 |
|
| |
מסורתי
עם הצחוקים שלך והסגנון שלך אפנה להנהלה שתחסום אותך
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 16:28 |
|
| |
ויפה שעה אחת קודם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 19:06 |
|
| |
תוקן על ידי אשאכלה ב- 21/01/2013 19:22:21
תוקן על ידי אשאכלה ב- 21/01/2013 19:24:55
תוקן על ידי אשאכלה ב- 21/01/2013 19:44:42
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 19:38 |
|
| |
הראתם לדעת שמחבר הזוהר חשב שהרמב"ם התכוון לכנרת שנמצאת במזרֶח של ארץ ישראל, או שהוא סתם אהב את הקידמה שבעניין!
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2013 21:40 |
|
| |
| אשאכלה כתב: | |
ועכשיו מעניין לעניין באותו העניין, הריני מראה לכם למה לימודי הליבה כה חשובים!
|
|
מסכים על ליבה חרדית ולא ליבה העםארצית של משרד החינוך ושל האומות המערביות,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2013 08:18 |
|
| |
שמעתי שבהקדמה לספר משנת הזוהר של תשבי יש הרבה חומר בנושא אם יש למישהוא את ההקדמה הנ"ל (וגם חומר של כותבים אחרים יתקבל בברכה) נא לישלוח לי בבקשה למייל [נמחק לבקשת הכותב - מ. משנה]
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 20/05/2013 08:04:38
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2013 23:49 |
|
| |
אשמח מאוד אם מי שיש לו את קונטרס שיחת דקלים של הרב קאפח וכן את ספר מלחמות השם שישלח לי למייל [נמחק לבקשת הכותב - מ. משנה]
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 20/05/2013 08:05:13
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 11:48 |
|
| |
מחבר הזוהר הביא מימרא של ריש לקיש מהתלמוד עבודה זרה נד: וייחס אותה לר' אלעזר בנו של רשב"י, וביאר אותה באופן מוטעה. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נד עמוד ב ת"ר, שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי: אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים, מפני מה אינו מבטלה? אמרו להם: אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה, הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולם מפני השוטים? אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. ... דבר אחר: הרי שבא על אשת חבירו, דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. והיינו דאמר ריש לקיש, אמר הקדוש ברוך הוא: לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי, אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי. ביאור חברותא: משל הוא: החרט שטובעין בו מטבעות בצורתו של המלך, מי שמשתמש בו שלא ברשות ועושהו הפקר לכל הרוצה לחתום בו, הריהו מזלזל במלך. כן הבא על הערוה, משתמש בצלם דמות תבניתו שיצר הקב"ה את האדם בדמותו ובצלמו. ולא די להם לרשעים שעושין הפקר לחותם הקב"ה - אלא שמטריחין אותי כביכול ומחתימין אותי שאני יוצר את הולד בעל כרחי ומולידין. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מד עמוד ב ר' אלעזר אמר מאן דמשקר בכנסת ישראל לא יתקבל בתשובה עד דיתדן בדינא דגיהנם, כ"ש מאן דמשקר בכנסת ישראל ובקודשא בריך הוא, וכ"ש אי אטרח ליה לקודשא בריך הוא למעבד דיוקנא דממזר באנתו דאחרא, ואכחיש פומבי דמלכא. ואכחיש פומבי דמלכא, ביאורו, וזייף סלע המלך. מחבר הזוהר הבין את התלמוד בעבודה זרה, שסלע נקרא פומבי, ודרש, שמזייפים את סלע המלך. אולם ביאור זה אינו נכון. סלע האמור שם בתלמוד, הוא חותם שמחתימים בו מטבעות, ולפיכך נקרא סלע. ופומבי האמור שם ביאורו גלוי לכולם, ברשות כולם, אבל פומבי אינו סלע.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 14/07/2014 11:48:17
 |
|
|
|
|
|
