זעזוע: איך יצרו את הספרדים לסוג ב' בדרום

ירון מקרית גת עולה השנה לכיתה ו'. בעוד עשר שנים הוא ייפגש , במקרה, עם דני, בן גילו מרמת-גן. בשיחה שתתפתח בין השניים דני יגיד לעצמו "הוא נחמד אבל בכלל לא ברמה שלי". הוא כבר נרשם ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה והוא בקושי סיים בגרות. בעבר, הוא חלם להיות עורך דין אבל התמזל מזלו והתפנתה משרת נהג בחברת ההובלות של הדרום. כך ייפרדו שניהם מבלי לדעת שההבדלים ביניהם אינם מקריים אלא פרי מדיניות ממשלות ישראל.

השיח הישראלי רווי בסיסמאות על צמצום פערים והכל מסכימים על הצורך בהבטחת שוויון הזדמנויות. אך הצהרות לחוד ומציאות לחוד.

בימים האחרונים זכינו לדוחות שונים על העמקת הקיטוב החברתי, וביניהם, נתונים אודות ההבדלים בהקצאת משאבים לחינוך בין הרשויות השונות. בתחתית הרשימה קריית יערים שמשקיעה רק 1,478 ש "ח לתלמיד בשנה. בתל-אביב לעומת זאת, ההשקעה עומדת על 12,487 ש "ח לתלמיד ובאלקנה נהנים הילדים מסכום של 13,762 ש "ח לתלמיד בשנה, כלומר 930% יותר מקרית יערים( ! ).

הפערים הללו הם רק קצה הקרחון. בנוסף לתשלומי הארנונה משתתפים ההורים בישראל בכ-22% מההוצאות לחינוך. מי שיעיין עוד בפרסומי הלמ"ס יגלה, כצפוי, שהסכום הזה אינו מתחלק באופן שוויוני. הורי העשירון העליון מוציאים על חינוך ותרבות ילדיהם פי 13 מילדי העשירון התחתון.

אפשר להתווכח על החופש של הורים ורשויות לעשות בכספם כרצונם, אך כולנו היינו מצפים שהמדינה - שהיא מקור המימון העיקרי בחינוך - תקצה את משאביה באופן המביא בחשבון את הפערים הראשוניים הללו.





המדינה יוצרת את הפערים



מחקר שבוצע לאחרונה על-ידי ד"ר אבי גולן מגלה כי לא זאת בלבד שהשקעה הממשלתית בחינוך אינה מביאה לצמצום פערים אלא להפך. נוסחת התקצוב הממשלתית אינה מותירה סיכוי לילדי הפריפריה. במבחן התוצאה, תלמיד בתל-אביב נהנה מהקצאה ממשלתית גבוהה ביותר מ-2,000 ש "ח לעומת תלמיד בנצרת. כלומר במקום לפצות על הפערים המדינה יוצרת אותם.

כיצד זה קורה? מפתח ההקצאה של המדינה לתלמיד מבוסס על מספר שעות לימוד. אבל שעת לימוד בתל-אביב איכותית יותר ויקרה יותר מלכתחילה. שעת ייעוץ פסיכולוגי לבית ספר בתל-אביב תנוצל באופן יעיל ואילו באופקים ספק אם יימצא פסיכולוג יוקרתי למלא את אותה שעה. בהתאמה נראה שבתי הספר בפריפריה מתקשים לנצל את תקציבי השירות שניתנים להם בהשוואה לבתי הספר בערים הגדולות ובכך למעשה מאבדים חלקים מתקציבם.

אין מנוס מביצוע מפנה אמיץ ומהיר באופן חלוקת תקציבי משרד החינוך. מגוון פעולות כמו העברת תקציבים בשקלים כבר עומדות על הפרק אך משום מה יישומן נדחה שוב ושוב. על משרד החינוך, האוצר וארגוני המורים מוטלת חובה גדולה כלפי ילדי ישראל ולא ייתכן כי בשם משחקי הורדות הידיים ביניהם יזניחו נושאים כה מהותיים.

אזרחים מן השורה, כמו ההורים של רון ודלית, אינם מודעים בדרך כלל לעיוותים השונים ולנסיבות שבעטיין ילדיהם הולכים ומתרחקים זה מזה. וכך מונצח פשע אי השוויון בחינוך.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת משמר החינוך









תוקן על ידי - תמי99 - 10/08/2005 12:19:30

יש פערים היו פערים ויהיו פערים
הפיתרון: אין...
אלא אם תהיה מילחמת אחים בה אנשי הפיריפריה יתפסו את השילטון