לפני הרבה שנים מצאה פנינה רוזנבלום מחדש את אביה הזונח בגרמניה, נסעה אליו לאיחוד מרגש וזכתה בדרכון גרמני. כששבה ארצה נשאלה (זה היה הרבה לפני שכל דרכון אירופי נחשב לנחשק) אם היא לא מרגישה לא נוח עם דרכון גרמני. "לא, למה? " היא עיפעפה. השואל אמר: בכל זאת, השואה, את יודעת. "אה", אמרה פנינה, "זה? טוב, לא בוכים על חלב שנשפך".
|
|