מתי נולד יוסיפון?

מואדיב
לא כתבתי שאמינותו של יוסיפוס מוטלת בספק באופן מוחלט.
אלא רק בנוגע למעשיו שלו עצמו ולמעשי הצבא הרומאי(כידוע יוסיפוס מתאר את טיטוס כאיש אנושי עדין ומתחשב שלא רצה להרע כלל ליהודים)
אין ליוסיפוס נאמנות מיוחדת כאשר הוא כותב(הדוגמא שהבאת)
שיצחק היה בן 25 בעקידתו אלא אפשר לראות בדברים מסורת שונה או השקפה שונה שהיתה רווחת בימיהם.
בדיוק כמו הדוגמא שהבאתי לעיל על קיומו בן חמשת אלפים שנה של העם היהודי (כמובן לדעת יוסיפוס ).

שושן
אם יוספוס נולד יותר מארבעים שנה אחרי מיתת הורדוס, אין זה קרוב כלל, כי אם הפרש של יותר ממאה שנה.

מצורף קובץ

מצאתי התייחסות מהאדמו"ר מליובאוויטש לספר יוסיפון:

הלבן

אין לי ידיעה בנושאים אלו, פרט לידיעה כללית מאד שאינה מספקת לדון בהם.

מה שעשיתי הוא מעשה חמור נושא ספרים, שיכול כל אחד לעשות אם הספרים ברשותו. נטלתי את המבוא של פלוסר, וסיכמתי את מה שמצאתי.

לגבי השאלות ההיסטוריות, ראוי להבהיר כי עד כמה שהבנתי פלוסר טוען כי בזמן המחבר, כלומר זה שחיבר את הספר שאנו מכנים "יוסיפון", במאה העשירית, במקומו ובזמנו נקטו שהבית נחרב בשנת 68. מהיכן ידע זאת? מה החשבון? האם טעה או לא? איני יודע ואין לי כלים לענות.

כמובן, זה גם לא משנה הרבה לזיהוי הזמן והמקום. אנו אוחזים במאה העשירית כפי שנתבאר (או שתביא שיטה חדשה שונה משל פלוסר).


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

<"מי שכתב את המבוא שלך - איני יודע מיהו, אך לפי מה שאתה מצטט, זו תעודת עניות עבורו">

איני מכיר את המהדורה עליה מדבר איצקה, אך ייתכן שהוא מבואו של אברהם יוסף ורטהימר המופיע בספר "יוסיפון" הוצאת הומינר ירושלים תשל"ח, שגם בו במבוא-תולדות המחבר עמוד 14, מופיע תאריך לידתו של המחבר ג' אלפים תשצ"ז.


וחיים הומינר במבואו שם, כותב:

"נקודה עיקרית בנוגע לספר יוסיפון היא שאלת המחבר....לאמיתו של דבר אין צורך להרבות בדברים על כך, כיוון שרש"י ובעלי התוספות, הרד"ק והראב"ד, ושאר רבותינו לא פקפקו בזהותו של המחבר שאמנם הוא יוסף הכהן אין כל טעם ורשות להטיל ספק בדבר....".

מיימוני
נכון שכל הנושא של שנת 68 היא צדדית, ואינה קשורה כ"כ לנושא אשכול זה.

אמנם לגופו של דבר, תשאל כל ילד בחיידר, גם בתקופת המיימוני והלבן, יאמר לך שהחורבן הי' בשנת ג'תתכח.
וכשתתרגם את זה למנינם תראה שהכוונה היא לשנת 68.

ומה שפלוסר כתב שכך היה מקובל בזמן כתיבת הס' יוסיפון, כלומר בזמן הגאונים, התכוין לומר בזה משהו מאד יסודי:

"בזמנינו יודע כל משכיל, שהאמת היא לא כפי שמקובל ביהדות התורנית, שהחורבן הי' בשנת ג'תתכח, כי אם בשנת 70".

ואיך כתב מיימוני קודם כאן בתחלת האשכול: זו היא תעודת עניות לפלוסר.

הלבן

סליחה, אך רק עכשו הבנתי מה רצית לומר. קודם לא הבנתי כך.

ולגבי התאריך המדוייק, עלי להודות בשתיים: אני חלש בהיסטוריה ובתאריכים, וכל שכן במעבר מתאריכים עבריים ללועזיים...

אמנם, עד כמה שאני זוכר יש מחלוקת ידועה בהפרש שנתיים בין מנייננו למניינם. האם זו הסיבה גם לשינוי הזה, או שזו מחלוקת אחרת?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הלבן
הקביעה ה"מדעית" ש"ברור" שהחורבן היה בשנת 70 בנויה על מספר רב של הררים התלוים בשערה במספר חישובים של מנין הרומאים.
לענייננו, חישוב שנת החורבן על פי המניין שלנו שהוא עקיב ורציף ללא חריגות כרוך בחישוב שנת השמיטה המבואר במס' עבודה זרה דף ט'. בפירוש הסוגיה שם וביחסה לסוגיה שבסוף ערכין שם יש כמה וכמה שיטות, שהיוצא מכולן הוא שהחורבן היה בשנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט. לשיטת הרמב"ם אמנם חרב המקדש בשנת ג'תתכ"ט, אך מנין זה הינו לשנות יצירה המכונה מולד וי"ד (מראש השנה שנת ב' בו נוצר אדם הראשון) ואילו מנייננו הוא למולד תוהו המכונה בהר"ד, קרי: למנייננו חורבן בית המקדש היה בשנת ג'תת"ל שהיא שנת 70 לסה"נ. אמנם רוב מנין ובנין של הראשונים חלק על הרמב"ם אך ההלכה הוכרעה כרמב"ם שבעצמו הסביר כך את הסוגיות ודחק את פירוש הגאונים רק כדי ליישב את מנהג ישראל "שהקבלה והמעשה עמודים גדולים ובהם ראוי להתלות".

יעקב
נכון אמרת, אבל כד דייקת שפיר תראה שכל החשבונות של הסדר עולם הם לא לפי בהר"ד ולא לפי וי"ד, כי אם לפי שנים שלמות שעברו, שהרי הכל מתחיל מהפסוק (בראשית ה, ג): "ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת". ושם מפורש בתורה, שכאשר נולד שת היה אדם בן 130 שנה.
ולפי"ז אין כל מחלוקת בנידון. ודברי הרמב"ם בפרט הזה עדיין צריכים עיון.
כל הפרטים האלו מבוארים בארוכה בסדרי זמנים של עקביא. ופשוט הוא.

מיימוני
כן, לפי זה אין מחלוקת.

שנים שלמות שעברו הן ממולד וי"ד.
מולד וי"ד פירושו: יום ו' א' תשרי 10 שעות וארבעה חלקים. ביום זה נברא אדם הראשון.
אמנם דעת הרמב"ם שמנין השנים שלנו - בניגוד לחשבון זה - הוא מבהר"ד, שהוא יום ב' א' תשרי 5 שעות ור"ד חלקים, שהוא יום שלא היה במציאות אלא ראש השנה ההיפותטי של שנת חמשת הימים הראשונים של היצירה, והוא מכונה "מולד תוהו".
בעניין זה כבר נחלקו בעלי התוס' על הרמב"ם, וכן הועלה רעיון ע"י הגר"א שאין נפק"מ בין המולדות לעניין מנייננו מכיון שבשנת המבול לא שימשו המאורות והיה "קיזוז" בין המולדות. (רס"ג מזכיר רעיון זה וקובע שמי שאומרו "שוטה").

יעקב
אולי לא הבנתני. אנסה שוב:

א) בחשבון המסורה (שמובארת בסדר עולם ובכל המקורות הראשונים), אחרי שעברה שנה שלמה ממולד וי"ד - נחשבת השנה: שנה א' (כמו אדם הראשון, שלא נקרא בן שנה עד שתעבור שנה שלמה מעת בריאתו). לפי חשבון זה היתה יצי"מ בשנת ב'תמח,חורבן בית שני בשנת ג'תתכח. ושנתינו היא שנת ה'תשס"ג.

ב) בחשבון וי"ד, מיד שנוצר אדה"ר נחשבת שנה א'. לפי חשבון זה היתה יצי"מ בשנת ב'תמט, וחורבן בית שני בשנת ג'תתכט. ושנתינו היא שנת ה'תשס"ד.

ג) בחשבון בהר"ד, שנת תהו היא נחשבת שנה א'. לפני חשבון זה היתה יצי"מ בשנת ב'תנ. חורבן בית שני בשנת ג'תל. ושנתינו היא שנת ה'תשס"ה.

בדוק ותמצא שכן הוא וברור הוא.

בסביבות חנוכה האחרון קראתי ביוסיפון את הקטעים על תקופת המכבים (או שמא: המקבים).
מעניין שיוסיפון התקבל בציבור החרדי למרות שמקורותיו - כפי שלכאורה מוכיח דוד פלוסר, שהם ספרי חשמונאים/מקבים א' וב'- כלל לא התקבלו.
זה היה נראה לי מוזר. מה גם שפלוסר דואג לציין מדי פעם שעובדה זו או זו שאינה מופיעה ב"מקור", נבדתה מדמיונו של הסופר.
חשבתי שאולי היה ליוסיפון גירסה אחרת של ספרי המקבים.

עוד מעניין שיוסיפון מוזכר בכמה מקורות בראשונים כגון ברש"י דניאל, בעוד שאת אותו הדבר שמופיע ביוסיפון ניתן למצוא בספרי המקבים הנ"ל, ולכאורה - כמו שטוען פלוסר - יוסיפון רק העתיק ושיכתב כסופר.

הלבן
טעות מתמטית בידך
מה היה התאריך כשאדה"ר היה בן חודש? א' חשון א', או א' חשון ב', אין אפשרות שלישית.