|
|
| נשלח ב-28/12/2005 11:52 |
 |
| |
 מצורף קובץבס"ד
"על דאטפט אטיפוך, וסוף מטיפך יטופון."
לכאורה, "חברה מתוקנת", (אם יש דבר כזה), מעמידה לעצמה מנגנוני ביקורת כדי לישר אורחותיה.
לכאורה, "עיתון", הוא מנגנון כזה. ובכלל כל אמצעי המבוסס על תיקשורת המונים, הוא מנגנון כזה.
לכאורה, אם חברה מתוקנת מחפשת ליקויים בתוך עצמה כדי לתקנם, הרי שמנגנון הביקורת שהיא מציבה לעצמה חייב להיות חף מליקויים אלו בעצמו. דהיינו, אם ליקויים לחברה מתוקנת, יחשבו, טעויות אנוש, בבסיסי נתונים רב מערכתיים, בהם טעויות כאלו הן שכיחות, ואכן מנגנון ביקורת אמור לחושפם, הרי שאין הכוונה כלל, לטעויות הנעשות במזיד, על מנת לזכות בעטיין, בטובות הנאה סקטוריאליות למיניהן, או אפילו, שומו שמים, אישיות.
מה קורה כאשר חברה, אינה מתוקנת, אולם מעמידה פנים שהיא מתוקנת, ומעמידה לעצמה כביכול מנגנון ביקורת שאמור למצוא את ה"ליקויים" כאילו, שאינם מתוקנים, ב"חברה המתוקנת" שאינה מתוקנת באמת, ורק מעמידה פנים כאילו היא מתוקנת?
הרי לפניכם כתבה שתפזר את ערפילי הפתיח שלי:
עורך בידיעות אחרונות לבית המשפט: ידיעות גונב כתבות מאתר Nfc ומנע פרסום תחקיר על מעשי השחיתות של אלי לנדאו
ביקורת התקשורת 28.12.2005 7:35
ניר בכר, שפוטר לפני כשבועיים מתפקידו כעורך המוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות עתר לבית הדין לעבודה בדרישה לבטל את פיטוריו ולהשיב אותו לעבודה. בית המשפט הוציא לפי שעה צו מניעה, לפיו לא ימונה לבכר מחליף עד לדיון בעניין שיתקיים ב-19 בינואר.
בעתירה, שהוגשה כנגד העיתון ועורכו, רפי גינת, טוען בכר כי "הליך הפיטורים נעשה תוך הפרת חובת מתן זכות שימוע, בהיעדר תום לב, בחוסר הגינות ושרירותיות, ומשיקולים זרים אשר בינם לבין תפקודו של המבקש אין דבר וחצי דבר".
על פי הנאמר בעתירה, הודיע בחודש יוני גינת לבכר כי הוא אינו מאשר לפרסום תחקיר שעסק באלי לנדאו, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל ובניגוד עניינים, לכאורה, בו הוא היה מצוי. בעתירתו כותב בכר כי גינת אמר לו "אתם רוצים להפוך את לנדאו למושחת בכל מחיר" ואף טען שלדעתו מדובר ב"חרא של כתבה".
בכר גם טוען בעתירתו כי גינת האשים אותו בכך שהוא מנסה לטרפד את מינוי לנדאו ליו"ר מועצת רשות השידור ומציין כי בעקבות הפרסום פתח מבקר המדינה בחקירת האירוע.
יצויין, כי בעקבות חשיפת הפרשה באתר Nfc, המשטרה פתחה בחקירה נגד אלי לנדאו, מקורבו של ראש הממשלה. החשד: מעורבות בלתי חוקית לכאורה במכרזים של חברת החשמל וכן מינוי מקורבים לתפקידים יוקרתיים בחברה.מבקר המדינה הודיע אף הוא, כי הוא החליט לבדוק נושא זה גם בעצמו, לאחר שהוחלט למנות את אלי לנדאו לתפקיד יושב-ראש רשות השידור. המבקר פעל לעיכוב המינוי, וזאת בהתבסס על מידע שפורסם בעיתון ידיעות אחרונות לפני כמה חודשים, ובו הפרוטוקולים מחקירתו הקודמת של לנדאו.
ההערכות הן שבעקבות פרסום התחקיר הראשון, הופעלו לחצים על ידיעות אחרונות וזה השתיק את הפרשה ומנע מעורך מוסף 7 ימים את פרסום כתבת ההמשך.
בעתירתו ממשיך בכר ומתאר כיצד המשיכו העיניינים בתוך ידיעות, להסתבך.
"ב-14 בנובמבר 2005 התפרסמה בעיתון ידיעה אשר מרביתה הועתקה מכתבה מאתר האינטרנט של יואב יצחק (NFC)", ממשיך בכר, "נוסח הפלגיאט ערער על תקפות התחקיר שנערך בעניינו של מר לנדאו... משהתגלה לי פרסום הפלגיאט ביקשתי מעורך המשנה של העיתון, יואל אסתרון, לבדוק כיצד פורסמה כתבה "מועתקת" החותרת תחת הישגי העיתון. התשובה שקיבלתי היתה כי הדבר נעשה בשוגג".
"מבדיקה שערך התברר כי בעיתון נעשה נסיון לטייח את האחראים לפרשה ולהטיל את האשמה על אחרים. את תוצאות הבדיקה מסר ליואל אסתרון ולמו"ל מוזס".
"גישתי ביחס להתנהלותו של העיתון ותכניו, ככלל, ושל "7 ימים" בפרט, כפי שבוטאה לא אחת על ידי (לרבות בישיבת היערכות לקראת הבחירות), הינה כי על העיתון, כעיתון הגדול במדינה, לייצר סדר יום בנושאים חברתיים וציבוריים, תוך פרסום תחקירים בתחום השחיתות וטוהר המידות, ולא להיגרר אחרי 'ספינים תקשורתיים'".
הקרע בין השניים העמיק עם התערבות עיתון הארץ בה נעשה ניסיון לברר מדוע עוכבה פירסומה של הכתבה. בתגובה האשים גינת את בכר בהדלפות ל"הארץ".
בכר אגב הכחיש ועדין מכחיש את הדברים. אך גינת טען כי העדר האמון בינהם מונע את אופן העבודה התקין וכי הוא מבקש לסיים את עבודתו של בכר.
העתקת כתבות מ Nfc בידיעות אחרונות - שיטה
מסתבר, כי אין זו הפעם היחידה שעיתון ידיעות אחרונות נתפס כשהוא גונב ידיעות מאתרו של יואב יצחק, Nfc ו"מנכס" לידיעות אחרונות חשיפות שלא הם חשפו. הנה שתי דוגמאות:
1.
בכותרתו הראשית (3.11.05) מציין העיתון ידיעות אחרונות את שבע הפרשות אותן בודק עתה מבקר המדינה. חמש מהן, מתהדר העיתון, הן חשיפות של ידיעות אחרונות. אחת מהן, נאמר, הינה ההטבות המפליגות שניתנות לעובדים בבנק ישראל. הסקופ הזה, הנבדק על-ידי מבקר המדינה, מיוחס עתה לשלושה עיתונאים שביצעו תחקיר, וחשפו כביכול ראשונים: מרדכי גילת, עוזי דיין ומיכל שבת. שלושה. לא פחות. לפי העיתון, החשיפה היתה בידיעות אחרונות לפני כחודש.
ובכן, ידיעות אחרונות פרסם בכותרתו שקר גס. את הפרשה הזו חשפה מערכת אתר החדשות Nfc ועורכו יואב יצחק, בכתבות שפורסמו הן באתר Nfc והן בעיתון גלובס.
הפרשה הזו אותה חשף Nfc בתקשורת כבר בדצמבר 2003, זכתה אז למעקב גם באמצעי תקשורת אחרים. החשיפה התבססה על דוח של הממונה על השכר במשרד האוצר, יובל רכלבסקי, שעמל הרבה וחקר נושא זה, וגם נאלץ לנהל מאבק קשה מול ראשי בנק ישראל. הנגיד דאז, ד"ר דוד קליין, גונן אז על העובדים ובעצם גם על עצמו. התפתח עימות מול העובדים (שהתנגדו לקיצוץ אותן הטבות מושחתות), ומי שנדרש להכריע הוא היועץ המשפטי לממשלה.
- הנה הפרסום הראשון (25.12.03) ב Nfc לפני שידיעות אחרונות "חשפו".
- הנה פירוט ההטבות (25.12.03) ב Nfc, גם כן לפני שידיעות "חשפו" כטענתם.
למרבה הפרדוקס, ממחזר ידיעות אחרונות את אותה פרשה ו"מנכס" לעצמו את החשיפה. וכתביו, ברוב חוצפתם, עוד מייחסים חוסר יושר ומטיפים מוסר לאחרים.
2.
בעמוד חדשות מרכזי (מס' 9) מפרסם העיתון ידיעה גדולה על פני חצי עמוד (3.11.05): "חשיפה: כך מציעים במועצה המקומית אלקנה לציין במוסדות החינוך שלהם את יום השנה העשירי להירצחו של יצחק רבין...". על הידיעה חתומה העיתונאית אריאלה רינגל-הופמן.
ובכן, לא נכון. שוב, שקר גס. החשיפה הראשונה פורסמה ב- Nfc על ידי עיתונאית המערכת, מירב לוי, ביום 1.11.05. המדובר בידיעה מקיפה שעוררה תגובות רבות, בהן: משרד החינוך, מרכז רבין, וראש המועצה המקומית אלקנה.
גנבי ושקרני "ידיעות אחרונות" מטיפים מוסר נגד גנבים ושקרנים אחרים
מה ההבדל בין מי שמוסר דיווח כוזב ("חשיפה", "חשיפה"), ולאחר מכן עוד מייחס לעצמו "בלעדיות", לבין אותם מושחתים עליהם הוא מדווח?? אין הבדל. אלה גם אלה נוכלים באותה המידה.
מה ההבדל בין נמרודי, שנמצא אשם בביצוע האזנות סתר לידיעות אחרונות ולכן גם ישב בכלא וגם נאלץ להתפטר מתפקידו כעורך ידיעות אחרונות, לבין ארנון מוזס, אשר ביצע את אותן העבירות ממש שביצענמרודי, באותם המועדים ובחומרה והיקף גדולים הרבה יותר, וחמק ממיצוי הדין עימו בזכות שוחד שקיבלו ממנו פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, והממונה על החקירה בפרשה, משה מזרחי?
מרדכי גילת
מי משתיק את מרדכי גילת בידיעות אחרונות?
"האווירה ב'ידיעות אחרונות' היא במפורש אווירה שלא מעודדת את הכתבים להביא כתבות תחקיר", מספר אחד מכתבי העיתון. "הפרדוקס של 'ידיעות אחרונות' הוא שבסופו של יום, כשתחקיר גדול מתפרסם, זה תמיד מלווה בתחושה לא נעימה, תמיד ההרגשה היא שחבל שהבאת את זה. הסיפורים הכי חזקים בעשור האחרון שפורסמו בתחום התחקיר, סיפורים שהם חלומו של כל עיתונאי, נחסמו במהלך חודשים ארוכים". תחושה דומה מתאר גם גיא לשם, תחקירן "המוסף לשבת" שעבד בעיתון במשך תשע שנים ונמצא בימים אלה בשנת חופש מ"ידיעות אחרונות".
http://www.global-report.com/a.php?c=gg&a=2916833&rc=il
האם סתם הם נקראים כלבי שמירה?
תוקן על ידי - mordechay1 - 28/12/2005 12:03:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2005 18:29 |
|
| |
מצורף קובץבס"ד
כהמשך לכתוב בהודעה הקודמת, הנה עוד דוגמא:
ביום ראשון (25/12/2005) התפרסמה ידיעה קצרה בעמודו האחורי של
העיתון הנפוץ במדינה, המספרת כי מרגל האטום, מרדכי ואנונו, שינה
את שמו לקראת חג המולד, לג'ון קרסון.
רצ"ב סריקה של הכתבה.
מבדיקה שלי (halemo) התברר ששמו הנוצרי האמיתי של ואנונו הוא לא ג'ון קרסון,
אלא ג'ון קרוסמן (John Crossman). עוד התברר, ששמו הנוצרי של ואנונו,
ידוע זה מכבר בעולם, וגם בישראל, לפחות לאלה שעוקבים אחרי ואנונו מקרוב.
ראשי התיבות של שמו הנוצרי של ואנונו הם JC, ובראשי תיבות אלה, חותם
ואנונו את שמו על מסמכים. רבים פירשו בטעות את ראשי התיבות JC כשמו
של ישו הנוצרי (Jesus Christ).
עוד מתברר, שידיעות אחרונות עצמו ידע על השם הנוצרי של ואנונו.
לא מדובר כלל בהחלפת שם במשרד הפנים, כי ואנונו עצמו לא מכיר
במוסדותיה של מדינת ישראל, בטח לא במשרד הפנים.
השם הנוצרי של ואנונו נחשף על ידי ידיעות אחרונות עצמו בתביעת דיבה
שהגיש ואנונו נגד ידיעות אחרונות, לאחר שהעיתון פרסם ידיעה כאילו
ואנונו מלמד את מחבלי החמאס בכלא, להכין פצצות (לואנונו ידע בנושא
משירותו הצבאי).
(תיק אזרחי 198929/02, בימ"ש שלום תל אביב, מרדכי ואנונו נגד ידיעות אחרונות ואח')
בתביעת הדיבה, הפסיד מרגל האטום. לא מזמן פורסם פסק הדין, שנכתב
על ידי השופט טל שחר. פסק הדין שהגיע גם לידיהם של עורכי עיתון
ידיעות אחרונות, דן בשינוי השם של ואנונו. שם נכתב בפירוש השם "ג'ון
קרוסמן" (John Crossman) ואף נעשה נסיון על ידי בית המשפט לפרש את
השם לג'ון איש הצלב או ג'ון האיש החוצה. כאמור, פסק הדין התפרסם ביום
27/11/2005.
רצ"ב עותק מפסק הדין
http://www.lawdata.co.il/UpLoad/PsakDin/131027.rtf
יותר מכך:
ביום 24/09/2004, העיד ואנונו עצמו על שמו הנוצרי החדש.
רצ"ב עותק מפרוטוקול הדיון
http://rotter.net/User_files/forum/43b26774609a72d0.html
אז מה קרה לעיתון ידיעות אחרונות שכך שיבש את שמו של ואנונו
וסיפר לעם ישראל כי מרדכי ואנונו בחר שם של שדרן אמריקאי ידוע?
התשובות:
1. ידיעות אחרונות החליט ללעוג לואנונו, ובעיתון הנפוץ ביותר במדינה
סיפר לקוראיו שחלקם מאמינים לכל מה שכתוב בו, כי ואנונו בחר את השם
ג'וני קרסון, מה שלא נכון.
2. עורכי ידיעות אחרונות קיבלו שבץ מוחי, ועדיין ממשיכים לעבוד בעיתון.
השבץ המוחי גורם לדיסלקציה בפירוט שמות, ביטויים מספרים וכדומה, עד
כדי כך שאפילו את משקלו של ראש הממשלה הם קוראים כ 110 במקום 140 ק"ג.
3. ידיעות אחרונות פשוט מייצרים סיפורים שיש בהם גרעין של אמת, אך רוב
הסיפור מפוברק בצורה כזו שתיצוג אגדות אורבניות על חשבונם של מושאי
הכתבה. הרי מדובר בעיתון הכי גדול במדינה. מי בכלל ייצא נגדו?
רצ"ב סריקה של הכתבה המדוברת על ואנונו מיום 25/12/2005
תוקן על ידי - mordechay1 - 28/12/2005 18:29:46
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 12:04 |
|
| |
בס"ד
למרדכי, דבריך ריגשו אותי מאוד, אולי משום שהצורה שאתה מתבונן על העולם דומה לשלי,
ברגע שיהיה לי מה לומר שיכול לעניין את באי הפורום אעשה זאת,
בינתיים אקשיב לדבריכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 12:12 |
|
| |
בס"ד
תודה  .
ברוך הבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 22:53 |
|
| |
בס"ד
כתבה חשובה ביותר שראיתי לנכון לעגן באשכול זה:
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:04 |
|
| |
בס"ד
אין צורך לשדל אותי לכבד בני אדם,
בטח לא כאלה שמוצאים את יהדותם מחוץ לשולחן ערוך
הואיל ועליהם נימנים רוב בני משפחתי הקרובים והרחוקים.
שלא לדבר על חבריי הטובים משכבר הימים
שמצויים בכל שדרות הציבור.
רוב ההתרסות של ה*להכעיס* בפרצוף בגלוי כמעט
ולא *מזיזות* לי, מקפיצים אותי כל החוכמולוגים
שחושבים להבליע את כוונתם בנופת צופים, בשם איזשהוא
מוסר ש"לא נמצא" ביהדות.
אז על מקור המוסר בעולם לא אתווכח עם אף אחד
הואיל וזהו נכס צאן ברזל המקובל על כל המין האנושי.
אולם על התולדות הבאים לעולם עם מאורעות הזמן,
הניתנים לפירוש זה או אחר, ומשמשים כלי משחק בידי
כאלו המסוגלים בכישרונם הלא מבוטל, להוסיף ולפגוע
ולהרוס כרם בית השם השסוי והדווי, אצא בריש גלי למלחמת חורמה!
אז הנה אני מגלה דעתי בזאת, שאני אוהב
כל יהודי באשר הוא שם, יחיה כאוות נפשו בתוך
ד' אמותיו כרצונו, אתפלל עליו, שיזכה לתיקון נפשו
רוחו ונשמתו, ואאחל לו רק טוב כל הימים.
אולם הפרהסיה...ידידי...הפרהסיה שייכת לעם היהודים,
ועם היהודים מתווה את יהדותו ע"פ השולחן ערוך, ומשום הכי
נקרא הוא עם היהודים, הלא כן?
וכל עוד, מנסים כאן בכח הזרוע,
(האינטלקט, רטוריקה, חלקות שפתיים וכו')
לכוף את עם היהודים להסכים שהפרהסיה של
עם היהודים אינה שייכת לעם היהודים,
כי אם לעם בילתי מוגדר, שמשנתו הבלתי מוגבלת, מקיפה
את כל תועבות הגויים, וחוקותיהם, ומתירה לסחור הכל בהכל,
ועוד לתת לשם "יהודים" להתנוסס ככותרת למשנה זו...
לזאת לא תסכים דעתי. ועל כן הסתייגותי.
אם תגדיר עצמך, כיצור נברא המברר את דרכו בעולם
שעדיין לא גיבש מסקנות באשר למקורו, ותסכים להביע דעותך
בדרך אולי ואפשר, אשמח לדון אתך על הכל.
אני איני צריך לזאת, הואיל והגדרתי תמצא לך מעצם אומרי:
אני יהודי.
שים לב, אין בדברים שמץ כוונה להעליב או לפגוע.
בכל מקרה אשמח לסלק את דרך הויכוח הקנטרנית
מעל סדר יומינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:07 |
|
| |
בס"ד
החלטתי לפרסם באשכול זה אסופות של כתבים שיש בהם מה לקחת.....:
גם אם תמצא אלף מונחים שיסתיימו כולם ב"ציה", גרביטציה,
אבולוציה, וכו', הרי מבטיח אני לך, שאת כולם תמצא
סדורים כל אחד במקומו הראוי לו, במערכת ההפעלה שסופקה
לבריאה.
לי באופן אישי, לא מפריע כלום.
בעולמי המסודר, יש הנחיה ברורה:
"סור מרע ועשה טוב".
הנחיה כללית זו, נפרטת לפרוטי פרוטות, בפישפוש הפרט
במרכיביו. אם זכה, הרי שבכל הרמות בהן יגיע למצוי, יתעלה יותר,
ויגיע לתכלית לשמה הוא נברא:
חיבור החומר לרוח.
בתוך תכלית כזו למשל ה"גרבטיציה" הוא כח הכבידה,
משחקת תפקיד חשוב והוא כח המושך, שלעומתו יש כח המכריח.
(לא אכנס להסברים עמוקים מפאת קוצר היריעה)
אולם בכללות ובפשטות,
אין "דת".
ישנה אמת אבסולוטית אחת.
מי שאוחז בידו את מערכת ההפעלה (עם המדבקה האורגינאלית:))
הולך בדרך המלך, וזוכה לעבור את המסלול שנקבע לו ולהצליח במשימתו.
מי שרוצה להשתמש ב"קוד הפתוח", או באלטרנטיבות אחרות,
החופש בידו, לעשות כרצונו, התוצאות אליהן יגיע יהיו הישגיו.
אל תקשה לי מ"דוסים", או דומיהם, האמור, אמור בכללות לכולם.
האמונה מתחילה במקום בו נגמר השכל.
כאשר חכמי ישראל ניגשים להתמודד עם סוגיה סבוכה,
הם אינם תולים את אי מציאת הפתרון בכפירה בהימצאות תשובה,
אלא במוגבלותם בשל מגבלות חומר.
האופציה הזו המונחת לפיתחם, מאפשרת להם נייחא למוחין
בעת אי מציאת הפתרון, התעמקות חזרה בנקודת האמונה, ואז
בדרך הרוחני המתחבר למעלתו הגבוהה ממנו יש וימצא הפתרון
לקושייתם ששכבה לה ללא פתרון.
אצל המדען, אופציה זו אינה קיימת.
הוא חייב ! למצוא פתרון לקושייתו !
וכאשר לא ימצא הפתרון, הוא יהיה חייב ליישב זאת באופן שיישב
סתירות שיווצרו מעצם אי מציאת הפתרון.
מכאן עד לקיומן של הנחות יסוד משוללות כל בסיס אמיתי
הדרך קצרה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:09 |
|
| |
בס"ד
יצא לי אמש בשעת לילה מאוחרת
ל"רחף" מעט על כנפי ההיסטוריה
האנושית לדורותיה, התבוננתי בעמקות
לתוך מאגר המידע הפרטי שלי, ולא מצאתי
דור, שבני אדם, לא הרגו בו בני אדם.
עבור מה?
ברמה האינדבדואלית, יכלה הזמן, והסבות לא יכלו.
ברמת הכלל, בין האומות, אמנם יש הרבה סבות
"פרטיות" כביכול בין אומה לאומה, אולם בגדול,
שאיפות התפשטות הנובעות מגחמות של מטורפי כח,
שליטה על מחצבים, ואוצרות טבע, ושנאה אנושית,
הקיזו דמם של מיליארדי בני אדם על הכדור.
למרות שהאנושות עטפה עצמה ביופי חיצוני
שניכללים בו הגדולים שברעיונות המוסר,
הרי שבמבחן הזמן, והמאורעות,
בן האדם הנו יצור מועד לפורענות,
שלמרות היותו נזר הבריאה, בקבלו שכל לחשוב בו,
ופה לדבר את מחשבותיו, עסוק הוא בהם רק לצד הרע.
אשר על כן, בעולם כזה, ברור הרעיון המוסרי הגדול מכולם:
"הקם להורגך, השכם להורגו".
יש להשמיד את האוייב האירני, ואת בני בריתו
ויפה שעה אחת קודם.
תוקן על ידי mordechay1 ב- 11/05/2008 14:25:15
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:11 |
|
| |
בס"ד
בס"ד
כשאדם מגלה שרבות משנות חייו עברו עליו בהשקפה מוטעת,
הרי שבגלותו את טעותו, צריך הוא בוודאי לשקול את צעדיו היטב,
שמא יקלע לטעות נוספת בפזיזותו.
דהיינו, "אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב", יש מן החסידים שאומרים
פסוק זה בלחש ובשפה רפה, משום שלא יתפסו ח"ו ביוהרה.
אכן כאשר נדמה לאדם, שכל הסובב אותו רקוב ומושחת,
צריך הוא לעשות בדק בית היטב אצלו, משום דבריו של
רבי נחמן מברסלב שאמר: "אם ראית חסרון בעולם, אין החסרון אלא בך"
הטעות המוזרה שפשתה בקרב רבים מהיהודים שומרי התורה
המכונים מזרוחניקים היא הטעות של "הפותח בשבחו מגיע לגנותו"
מי שמייחס למדינה חילונית עם תרבות היונקת
משבעים תאוות אומות העולם, קדושת אתחלתא ד'גאולה,
הרי סופו הוא להתנער ממדינה זו בשאט נפש קיצונית ביותר,
בגלותו את טעותו שלו, שהרי המציאות עמדה נכוחה מול עיניו,
וכל שקרה אצלו היא ההתגלות בהכרה הנכונה במציאות זו.
עצם ההכרה גורם לזעזוע ללא ספק,
אולם בוודאי החכם יקח את עצמו למקום ישוב הדעת
וינסה להבין שיש במציאות הזו גם אנשים שלא טעו,
הם לא מזועזעים כעת.
הם יהיו כאן כשהכל יקרוס, כדי להרים מההריסות את הדבר הנכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:17 |
|
| |
בס"ד
ה"ערב רב" שולט בישראל באחרית הימים.
אין כל ספק שהשתייכות לשלטון בעת הזו מחשידה יהודים רבים
באי השתייכות לעם היהודי משכבר הימים, גם אם רשמית
יוכח שפרט מסויים הוא בן לאמא יהודיה..
ישנה מצווה לשנוא את עמלק, ולזכור היטב
לאיזה נזק הוא גרם, ועדיין...
לשייך היום פרטים לעולם המושגים הנ"ל,
או להתאים מאורעות אקטואלים לעולם המושגים היהודי
זוהי מלאכה של בעלי רוח הקודש.
הואיל ועדיין לא הגעתי למדרגות אלו,
אסתפק בידיעה הפשוטה ששלטון זר ליהדות
שולט בעם ישראל, בארץ ישראל בעת הזו,
ביד רמה ובזרוע נטויה, הכוללת את כל מנגנוני השלטון,
משפט, צבא, משטרה, ממשלה, מנהיג.
גם ההנהגה הרוחנית של העם משותקת מפורדת ושסועה.
דווקא בשל כך גדולה תקוותי, שכעת יתגשמו
נבואות הגאולה, הואיל וחלל כזה ריק, חייבים למלא...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:28 |
|
| |
בס"ד
שמע נא ידידי.
מי שאמון על לימוד התורה, יוכל להסביר לך אחרי קריאת כל דבריי, את פשטם.
אין בדברי, גזענות, או רוע לב ח"ו.
מי שאינו מבין את פשט הפסוק:
"הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב"
לא מסוגל להבין את פשטם של דבריי.
אי אפשר להעמיס מסות של הסברים, ולהטריח, אסתפק במי שכן מבין.
זיהיתי בעיה מסויימת בתקשורת בין אנשים באינטרנט, אני מבין מהיכן היא מגיעה.
בתקשורת ישנה בעיה, גם אם המחשב שלך טכנית מעולה וחבילת התקשורת שלך מושלמת, עדיין יכול להיות שתקבל הודעת שגיאה שאומרת: "אין אפשרות ליצור קשר עם המחשב אליו אתה מחייג".
לפעמים ריסטרט עוזר.
פורום אינטרנט, אינו סלון ביתך, בו הנך מארח את טובי ידידך.
אם לא תדע לדלות מהדברים את המסר הנכון, תוכל בשקט גמור, לא רק לעשות ברוגז עם השני, אלא גם לצאת פגוע, ונעלב, כשממש אין כל סיבה לכך.
כשמחליפים דעות, אפשר בקלות לטעות ולחשוב שסיגנון, הוא תורף הדברים, זוהי הסיבה לרוב חילוקי הדעות, בר דעת יכול להבחין בין עיקר לטפל.
אברהם אבינו נקרא אברהם העברי, בשל יכולתו לעמוד מעבר אחד, כאשר ממולו כל שאר העולם.
יש נטיה עדרית למין בני האדם. העולם המודרני קורא לזה : "לחץ חברתי".
בר דעת אינו מושפע מנטיה זו. אע"פ שבמקרים מסויימים: "אחרי רבים להטות".
בקיצור, כדי שלא יאשימו אותי בהתפלספות אומר בשפה קונבנציונאלית:
מאד פשוט לבטל דברי מישהו ע"י פסילת סיגנונו, מבלי להתייחס לגופם של דברים, וע"י פסילת סיגנונו כביכול, לנתק קשר עמו.
זוהי דרך מאד לא אינטיליגנטית לומר: לא מסוגל להתווכח אתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:39 |
|
| |
בס"ד
בעקבות דרישת ח"כ ערבי להקים מסגד במקומות ציבוריים של מדינת כל אזרחיה:
אין ספק שדרישתו תיפול על אזנים קשובות הן בבג"ץ,
והן בקרב חברי כנסת יהודים, שעניין הקשר בין המוסלמי לאלוהיו,
מאד נוגע לליבם במדינת הפלורליזם המרווחת לכל אזרחיה.
בהמשך לשיטה זו, גם בנתב"ג, ובכל מוסד ציבורי המשרת את
אזרחיה הנאורים, של מדינת כל אזרחיה, יבנה מסגד עם כיור לרחיצת רגלים,
ומתקן לשמירת נעלים מבוטח למקרה גניבות קונדס של אזרחים קטנים יהודים
שלא הגיעו לבגרות.
יגדילו לעשות בבניין הכנסת, שם על גג הבית יבנה צריח מסגד האזרחים המוסלמים של הבית, בצורה שתזכיר באופן אבסטרקטי את החרוט
רב המשמעות של צריח המסגד עם הקונטציה הידועה שלו, ע"י גדול אמני
המונמנטים - אגם.
את בעית הדציבלים, בשעת קריאת אזרח המדינה של כל אזרחיה, שיקריא
בערבית סיפרותית מאד נאורה, את הפסוקים הקוראים לקהל המאמינים
המוסלמים, של האזרחים הנאמנים של מדינת כל אזרחיה, להגיע לאולמות התפילה, יפטרו שופטי בג"ץ ע"י המצאה מופלאה שחודשה במכון וויצמן,
שתאפשר לכל מוסלמי אדוק לחבוש אוזניה מיוחדת הקולטת את שדר המואזין
שישודר בתדר שרק האזרחים המוסלמים הנאמנים של מדינת כל אזרחיה
יקלטו. האוזניה תימכר למיגזר הפרטי ללא סיבסוד, אולם התקן השידור
יכוסה מתקציב מיוחד שיועבר למועצות הדתיות החדשות שיוקמו ע"י
משרד הדתות.
לאחר שיושלמו כל עבודות התשתית במדינה לסיפוק צרכי הדת המוסלמית,
יגיע לסדר יום ממשלתנו הנאורה, עניין הדת הנוצרית, ויוצא אל הפועל,
על פי לו"ז שיקבע.
כך עד לסיום הכשרת כל מוסדות המדינה לאספקת שירותי דת מתקדמים לכל בעלי האמונות המצויות בעולמינו.
מנהלי הפרוייקט נתקלו בבעיה כאשר הגיעו לבודהיזם, הואיל וקשה מאד למצוא בכל מוסד מקום שיכיל את פסל בודהה על פי המימדים שנתבקשו על ידי
נציגי הבודהיסטים במדינת כל אזרחיה.
אולם אנקדוטא מעניינת במיוחד גרמה למנהלי הפרוייקט קורת רוח מרובה:
נציגי מאמיני דת "הבעל פעור", הודיעו שאין כל צורך עבורם בחידוש כל שהוא במוסדות המדינה, הואיל ואת פולחנם הנם מבצעים מעל כל אסלה סטנדרטית
של "חרסה".
בברכת : love&peace for you all
אזרח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 16:27 |
|
| |
בס"ד
המשטר במדינת ישראל.
=== === === === === === === ===
מדינת ישראל אינה דמוקרטית יותר מהדיקטטורה של סין.
זוהי מדינה בה יש לאזרח חופש יחסי אך היא נשלטת ע"י מנגנוניי מנגנונים המשאירים את האידיאולוגיה השמאלנית שלטת.
מנגנונים אלה מתחלקים למספר זרועות עיקריות:
זרוע המשפט. (פרקליטות, אגפי חקירות במשטרה, בתי משפט...)
-
זרוע התקשורת.(עיתונים טלוויזיה רדיו אינטרנט)
-
זרוע הכוחות המזויינים.(שב"כ(ומי יודע מה בתוכו), משטרה, צה"ל )
-
זרוע האקדמיה.
הזרועות העיקריות:
זרוע המשפט:
בגץ הוא המחוקק העליון.בגץ הוא הקובע מעל הכנסת. הוא פוסל או מאשר חוקים.
בידי מערכת המשפט הופקד כח הגנה לדמוקרטיה בצורה של פסילת חוקים שהם בלתי הגיוניים או סותרים בעליל את ערכי הציבור. מערכת המשפט עושה באופן תדיר שימוש בכח זה על מנת לפסול חוקים שאינם תואמים את דרך השמאל. ראה את ההתפתלויות הרבות שנעשו על מנת לפסול את מה שכונה "חוק ערוץ 7"
בגץ הוא הזרוע השופטת, המחוקקת, ובמקרים רבים גם המבצעת והנותנת הוראות ישירות לכוחות הביטחון. ודוגמאות לכך יש למכביר החל מפקודות לצבא לשנות את תוואי "גדר ההפרדה" וכלה בהוראות למשטרה לא לאפשר תפילת יהודים על הר הבית (בניגוד לחוקי היסוד של המדינה).
שופטי "בית המשפט העליון" ממונים עי" מנגנון עקר שמהווה חותמת גומי להחלטתם שלהם. דורית בייניש היתה ממונה לנשיאות "בית המשפט העליון" גם אם כל ה"חיים רמונים" בממשלה היו מתנגדים לכך.
מאיר שיטרית עשה את הצעד הנכון לקריירה האישית שלו בכניעתו המוחלטת למערכת המשפט. גורלו היה מר אילולא עשה כך.
זרוע התקשורת:
מה שיש לאמר על "אתרוגני" התקשורת האנטי-יהודיים, אנטי ציוניים והפרו-ערבים לא נכנס במאמר אחד.
נאמר רק שמהלכים "מדיניים" התאבדותיים רבים לא היו מגיעים לתחילתם אילולא דחיפת התקשורת ו"פימפומה" הבלתי פוסק שלהם.
זרוע הכוחות המזויינים:
"שירות הידיעות" של ההגנה (הש"י) שהתמחה בלכידת אנשי אצ"ל, עינויים מסירתם לידי הבריטים ואף הריגתם הפך לשב"כ המכיל את "המחלקה היהודית" ומי יודע מה עוד.
ה"הגנה" על תפיסת הלוחמה התבוסתנית שלה הפכה לצה"ל ורק דמויות כמו אריאל שרון (בצעירותו) ומאיר הר-ציון מייסדי יחידה 101 שהפכה ברבות הימים לחטיבת הצנחנים הצליחו להחדיר בו לתקופה מוגבלת את רוח הנצחון. צה"ל של היום הוא צבא קצינים קרייריסטים שמאלנים המתכננים ומבצעים את פעולותיהם ב"סיוע עורך דין צמוד" או פשוט בהליכה לפי התלם של "שלום-עכשיו".
אי הפרדת רשויות וגיבוי הדדי:
הפרדת הרשויות, הדמוקרטיה ושאר אידיאולוגיות החופש שוכנות להן בנחת בספרי שטיפת המח של לימודי האזרחות לתלמידי התיכון.
זרועות השלטון הנ"ל מגבות זו את זו,
מערכת המשפט לא תיתן לרדיו כמו ערוץ 7 לחיות ולהפר את הרמונית השמאל בתקשורת. בית המשפט עשה שימוש חריג בסמכותו ופסל את החוק שאפשר לערוץ 7 לשדר. הפרקליטות רדפה את ראשי ובעלי ערוץ 7 עד חורמה ועד להשבתתו.
כאשר נתניהו עמד למנות את יעקוב נאמן (איש ישר כסרגל) לשר המשפטים, מייד התגייסה הפרקליטות ו"תפרה לו" תיקיי תיקים על לא כלום כדי לאלץ אותו להתפטר. נאמן התפטר מייד והמערכת "ניצלה". (וכמובן שנאמן יצא זכאי מכל אישומיי השוא נגדו) ,
דבר דומה קרה לרפאל איתן כשעמדו למנות אותו לאחד המשרדים הבטחוניים,
דבר דומה קרה כשאביגדור ליברמן היה מועמד של אולמרט למשרד לביטחון פנים.
דבר דומה קרה לחיים רמון מייד לאחר שתיכנן רפורמה במערכת המשפט וברוב "חוצפתו" התנגד למינוי בייניש לנשיאת העליון.
מערכת התקשורת בתמורה לכך לא תיתן לאיש לפגוע במערכת המשפט (הסתכנות בלינץ'). תקיפת בג"ץ או המערכת המשפטית ע"י פוליטיקאי או איש ציבור כמוה כמעשה התאבדות פוליטי מבחינתו. התקשורת תגמור אותו ואת הקריירה שלו ותפיל אותו עד עפר ועד שיתחנן שיתנו לו לחזור בו.
ביקורת על מערכת המשפט אינה בנמצא בתקשורת ואם יש התייחסות אליה הרי שזו מופיעה כהאלהה של השופטים.
מערכת הכוחות המזויינים מעלימה עין מרבבות בניות הבתים הפירטיים של הערבים. השב"כ יוזם במשך עשרות שנים פרובוקציות למיניהן שנועדו להכפיש את "אויביי השלטון" (ראה מקרה האחים קהלני וכו').
מעצרים מנהליים נגד "אויביי השלטון" הם דבר שבשיגרה.
צה"ל מחנך את חייליו וקציניו להעדיף הרג חיילינו על פני הרג אזרחיי האויב.
הכנסת והממשלה :
עד כמה שהדבר נשמע אבסורד, לכנסת ולממשלה יש חופש יחסי בניהול חיי המדינה כל עוד אין הדבר נוגד את רוח השמאל ודרכה של תנועת "שלום עכשיו".
אף ראש ממשלה לא יעז להמרות את פי "המשטר הנאור" ולצוות על כוחות הביטחון לצאת למבצע הריסת בתי ערבים שניבנו בצורה פיראטית בניגוד לכל חוק. כפרי הערבים בגליל ובנגב מתפשטים כמו נקודות עובש. מדיי יום ביומו צץ שלד בנין חדש וכל כביש עוקף שנסלל מייד "נעטף" ע"י הכפר בבתים חדשים.
מחזיקיי ההון השמאלנים שולחים ידיהם אל אנשי הממשל ללא נקיפות מצפון. ואינם טורחים אפילו להסתיר זאת, יש להם תעודת חיסון ממנגנוני המשפט. אף איש פרקליטות או משטרה לא יסכן את עתידו ויעז לחקור ברצינות פשעים אלה.
לעומת זאת שחיתות קלה ביותר לחברת כנסת מן הימין (נעמי בלומנטל) פירושה חיסול פוליטי וישיבה בבית הסוהר כשאר סוחרי הסמים.
הוגיי הדעות כמו מונטסקייה, ג'ון לוק ודומיהם שהגו את הדמוקרטיה ועיצבו את כלליה (הפרדת רשויות, בחירות וכו') לא ראו מול עיניהם את התקשורת האיימתנית ואת הדברים שאפשר לעשות איתה. (ע"ע גבלס).
הציבור:
מערכת החינוך ("אקדמיה") תעשה שטיפת מח מתמדת לדור הבא (ראה הנחית משרד החינוך להשוות בין תנועת "כך" לנאצים)
זרועות השלטון הללו מחדירות בציבור "תודעה כוזבת" ולכן החלק בציבור שהוא בעל מודעות פוליטית נמוכה ובעל פחות כלים אינטלקטואלים להתמודד עם שטיפת המוח המתמדת אף מגיע למצב שהוא מצביע בניגוד לאינטרסים שלו ולרצונו האמיתי. אנשים "קשיי יום" המועסקים במפעלים "הסתדרותיים" לא יכולים להרשות לעצמם הליכה נגד "הזרם" והם מגיעים לכך שהם וילדיהם מזוהים שלא מבחירה חופשית עם מנגנוני השלטון.
הקלפי הוא כלי למיתון או חיזוק מדיניות השמאל השלטת.
אין שום דרך לנצח את המנגנון באמצעות חוקיו. יש לכרות את ראשו ולזה יש מחיר יקר.
הציבור הערבי:
המלחמה הפנימית הזו שלנו והשלטון המוחלט של מנגנוניי השמאל מאפשרים לאויב אחר - הערבים להשתלט עלינו מבפנים. הערבים כמו הברברים ברומא כובשים את המדינה מבפנים, ע"י משרות כח, התגייסות למשטרה וכו'.
תוך כמה דורות הפכה רומא לאימפריה שרוב חייליה וקציניה הבכירים היו ברברים משבטים גרמאנים (הם פשוט קראו לעצמם רומאים כפי שערביי ישראל נקראים בטעות ישראלים.)
הפתרון ?
כמו תושביי סין ולא כמו תושביי צרפת של לפני המהפיכה, אנחנו חיים בדיקטטורה שתנאי המחיה בה הם סבירים ונוחים יחסית. יציאה לאקט צבאי של הפיכה היא הדבר היחיד שיכול למגר את שלטון הדיקטטורה הטכנוקרטית שלנו, אך הוא אינו נראה באופק (לשמחתנו ?).
רק טיפשות של מערכות הכח השליטות והתנגשות מתמדת בציבורים מסויימים (כמו המתנחלים למשל) עלולה לשנות את התמונה.
ימים יגידו.
דברים שפירסם מנהל פורום פוליטיקה "אחד העם" ברוטר נט
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6039&forum=scoops1&omm=3&viewmode=threaded
תמונה מעניינת שמצאתי אצלו כחתימה....
תוקן על ידי mordechay1 ב- 20/12/2006 21:08:15
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2007 14:23 |
|
| |
מדען ראשי במשרד ממשלתי ממליץ להקצות מליונים לחברה שהוא עובר לעבוד בה
בס"ד
| ורניה נגד המכון |
|
יותר מכל מוסד אחר, חושף המכון בפני הציבור את תחלואי השיטה הכלכלית הממשלתית הישראלית.
מחקרי המכון שפכו אור על הנזקים הכלכליים של מונופול המלט, קרטל חברות הביטוח ("אבנר"), ענף החלב, מונופול הטלפוניה ועוד. הפקידים אשר דואגים להעביר לחברות או מגזרים הקרובים לצלחת מיליוני שקלים השייכים לאזרחים העובדים למחיית כפים, איימו יותר מפעם אחת לתבוע את המכון, בכדי להשתיקו. אבל העובדות שפרסמנו, תמיד היו נכונות, ואנו היינו מוכנים לתביעות אשר היו עוזרות לנו, בבית המשפט, לשפוך יותר אור על אנשים אשר מעדיפים לחיות על חשבון העם בישראל במקום עבורו.
בדצמבר פרסם מנכ"ל המכון, זאב גולן, מאמר ב"גלובס" אשר גילה לציבור את חוסר ההגיון הכלכלי אשר עמד מאחורי השקעות המדינה (קרי משלם המיסים) במפעלי טאואר סמיקונדקטורס בארץ. המאמר התבסס ברובו על ניתוח כלכלי של עו"ד דוד ירושלמי, אשר פורסם בזמן אמת, בעת הענקת הכסף לטאואר לפני שנים אחדות. גולן עדכן את המספרים והוכיח שירושלמי צדק אפילו יותר ממה שחשב: על פי מחיר מניותיה בבורסה, ערכה של חברת טאואר בשעה שכתב גולן היה כעשירית מערכה בשעה שכספי משלמי המיסים הוענקו לבעליה כמתנה.
אחד הפקידים הישראלים הטיפוסיים הינו כרמל ורניה, שהיה אז המדען הראשי במשרד תמ"ס. ורניה בינתיים פרש מתפקידו ומצא לעצמו משרה טובה בחברת טאואר. כל העיתונים הישראליים דווחו על בקשתו של ורניה לקצר את תקופת הצינון שלו, בכדי לאפשר לו לעבוד כמה שיותר מהר בטאואר; וכל העיתונים ביקרו את בקשתו, בציינם שבנוסף לתקציבים שהעביר ורניה לטאואר, הוא גם קבע שכל חברה המייצרת שביבים בארץ, אשר נהנית ממענקים ממשלתיים, חייבת לייצר את שביביה במפעלי טאואר. ה"חידוש" של גולן, על סמך ירושלמי, היה הגילוי שכספי משלמי המיסים ניתנו מלכתחילה לחברה כושלת אשר לא היתה ראויה ליהנות מהשקעה כזו. ורניה תובע את "גלובס" ואת גולן, בטענו, ביו היתר, שאין לכנות את מה שקרה שערורייה.
התקפתו של ורניה כבר הצליחה לצנן את רוח חופש הדיבור, כאשר עיתון סירב לפרסם מאמר נוסף אשר גילה שמדען/ית ראשי/ת נוסף/ת מימן/ה חברה אשר כמעט מיד פשטה את הרגל, ולאחר מכן בעליה סיפקו מקום עבודה למדען/ית הפורש/ת. המכון נאבק בתביעתו של ורניה, והוא עושה כך, בעצם, בשם כל משלמי המיסים בארץ אשר מעריכים את חופש הדיבור בחיפוש אחר האמת.
שיטה אשר בה הממשלה ממסה את העובדים בשיעורי מס גבוהים בכדי לאפשר לאנשים אחרים לחלק מחדש את משכורותיהם, כאשר הפקידים-המחלקים כמעט תמיד מענקים את הכסף הזה למכריהם ולמגזרים הקרובים לליבם, היא שיטה מעוותת. לשתוק בפני העיוות הינו לשתף פעולה עמו ועם הדיכוי של העובדים השכירים.
אם ניקח בחשבון את האיומים על קיומה של מדינת ישראל, ואת החרפת האיומים האלה על ידי קיומו של משק המכוון על ידי הממשלה, אשר הבריחה את מיטב הנוער לקליפורניה ולשדות ירוקים אחרים בחו"ל, ואשר אין לה די כסף לממן אפודי מגן לחייליה, בו בזמן שהיא ממשיכה לממן את אלה אשר להם חברים במסדרונות הכנסת והממשלה – כשלוקחים את כל זה בחשבון, אפשר לומר שאלה אשר מלאימים את משכורתנו ומעניקים אותה מחדש לקרובים לצלחת, אשמים לא רק בהפצת שקר השיטה הסוציאליסטית ולא רק בגניבת כספם של משלמי המיסים. הם אשמים, בעקיפין, בזה שלחיילינו אין אפודי מגן ובכל המשתמע מכך. הם אשמים בהחרפת האיום על קיום מדינת ישראל, מכיוון שהם השאירו את המשק הישראלי, במשך וכעבור 55 שנה, במצב של הרס גמור, והם השאירו את אזרחי המדינה מתוסכלים עד כדי דיכאון.
כל מה שנחוץ בכדי שינצח הרוע הוא שהאנשים הטובים ישתקו. אנו לא נשתוק, מכיוון שאיננו רוצים להימנות בין אלה אשר חיים על חשבון העם ואשר מהווים בכך את משעבדיו.
אם האור ששפכנו על הרוע אשר מהווה הבסיס לשיטה הכלכלית בארץ ואשר ורניה הוא רק דוגמא אחת ממנו, הביא אותנו לסף בית המשפט, אנו אומרים: כי טוב האור.
http://www.iasps.org/hebrew/article_show_heb_nohd.php?article_id=220&myImgTitle=
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2007 15:32 |
|
| |
כמה נקודות למחשבה ל"חושפי השחיתויות - לוחמי הנקיון"
בס"ד
@. המימסד במדינת ישראל מת מזמן. מה שייך להוקיע מת?
@. כל זמן שאין בית דין אחד האוכף את כל ההנהגה הרוחנית של עם ישראל על כל זרמיה, כל בית דין שישנו, והעומד בראשו, אינו בר תוקף כמחייב לכלל ישראל.
@. פושעים בשילטון??? כולם ללא יוצא מהכלל ! אין הבדל בין קואליציה לאופוזיציה.
@. השם "ישראל" בהגדרותיה של מדינת ישראל, הנו שם מושאל בלבד המשרת מטרות שאינן קשורות כלל עם מהות השם המקורית.
@. אותי כיהודי מעניין העם היהודי, שלומו, בטחונו, ושלמות זהותו האותנטית. אם מדינת ישראל פועלת באופן הפוגע ביסודות אלו, הרי אין הפרש ביניהם לשאר שונאי ישראל הפזורים לרבבות ברחבי תבל, ואם "יהודים דתיים" משתתפים עימהם, וגם תואר "רבנים" מתווסף לשמם הרי שאינם שונים מהם גם אם ימצאו את ההצדקה המוסרית ביותר לפעולתם.
@. תחקירים המתיימרים להציג את ערוותם החשופה של ה"פושעים", או, שהנם מגיעים מתפיסה מאד תמימה, של המערכת המאפשרת מאידך לפרסם אותם כ"חופש ביטוי", ומאידך תדע במבחן התוצאה לעטוף איתם דגים סרוחים ולשלוח אותם לפח הזבל ההיסטורי. או שהנם מגמתיים.
@.כיהודי שורשי אנכי מאמין באמונת אבותי, בני ישראל המקוריים, שהיא העתיקה בתרבויות האנושות, שלמרות כל אלפי שנות הרדיפה והשמד, נותרה היחידה שלא שונתה, ולא סולפה, ומשמרת גרעין טהור של בני הגזע היחיד שלא התערב בו מבלילת משפחות האנושות שלא נותר מאומה ממקורם הואיל ונתערבבו, והתבוללו אלו באלו, עד שלא נותר עם אותנטי אחד בעולם שלא מעורב בו מזרע שאר העמים.
@. כיהודי כזה, אנכי מאמין שרק חזרה לשורשים אלו יקנו לעם היהודים את עוצמתם הרוחנית, הגשמית, והריבונית, ככתוב בתורת היהודים העתיקה שניתנה בהר סיני למשה ע"י בורא העולם.
עכשיו יאמר לי כבודו, מה כל הטורח בעבודה הרבה הזו? מה יצא מזה? האם המטרה היא להגיע למדינה נקיה משחיתות? לנקות את האורוות? למצות את הדין עם הפושעים?
הבל ורעות רוח.
הסתכל בהיסטוריה, הקרובה, והרחוקה. ולמד משם איך לא לבזבז את אנרגיות החיים שלך לריק.
הדרך היחידה שבה יהיה לעם ישראל טוב היא דרך האחדות הקשורה בזהותו המקורית.
ידעתי גם ידעתי, מנת הבזיונות שדברים אלו מאלצים.
עוצמתם של אלו שחיו את זה לפני מותירה אותי שליו, ורגוע, לנוכח העובדה שמא ימצא אחד או אחת שיעוררוהו דברים אלו לבחון את מציאות חייו בעין האמת.
|
|
|
|
|
|
