האשה והשד

הכל תלוי בסגנון ידידי! ניתן לשאול ניתן להביא דעת הרמב"ם, אך לכתוב בסגנון היתולי על תשובה של תלמוד חכם בישראל, המנסה לברר על פי דרכו, זה סגנון משכילי.

תוקן על ידי - אתנחתא - 16/08/2005 17:20:03

אני מודה לך בזה.

אני משער שכוונתו של נישטאיך היתה יותר לכתוב בצורה מעניינת מאשר לצחוק על תלמיד חכם.

ובמקומות שבהם הוא מעיר על מפורסמים, אני משער שהוא סבור שלא היו תלמידי חכמים, אלא רק הוחזקו ככאלו בעיני ההמון.

גם היום אני מכיר כמה שמפורסמים כתלמידי חכמים, ואפשר שהם בגדר חמור נושא ספרים...



ואני נוטה לסבור שגם אתה מכיר כאלו...

ואפשר שצריך לעיין היטב מה גדר הכתיבה הראויה על מי שהוא כזה. יתכן שגם אותו אסור לשים לצחוק. שהרי אסור לשים לצחוק שום אדם.

אולי סבר נישטאיך שזה בגדר מפרסמים את החנפים כדי שלא ילמדו מהם? (ואף על פי שאינם חנפים במובן המדוייק של המילה).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אולי אוסיף עוד דוגמא.

אני חש שיש הבדל בין דורנו לבין דורות קודמים.

אני יכול להבין כיצד טעה ר' יהודה החסיד והאמין בקיומן של מכשפות מהסוג שהופיעו בפולקלור הגרמני.

(אני סבור שזה די ברור שהאמין בזה. לקח לי שנים להתגבר על התמיהה הזו, החל בנסיון הכחשה וכלה בנסיון לבאר לעצמי כיצד אדם גדול כזה טעה בזה, והתשובה שלי הריהי כתובה כמה וכמה פעמים בפורום. לאמור: שאדם הוא פרי תקופתו, והידע שאנו מכנים מדעי הוא חלק מזה. האם יפקפק היום מישהו בקיומם של אלקטרונים?)

אך יש לי טרוניה כואבת על רבנים או המוחזקים לרבנים בזמננו, שמגלים בורות משוועת, או שיש לפעמים רושם של העמדת פנים מכוונת, במה שהם כותבים בנושאים כאלו שנזכרים בפורום שלנו.

כיצד נוכל להתייחס לאדם שמוחזק לתלמיד חכם וכותב שלגוי יש שן אחת פחות מיהודי? (זו דוגמא שנידונה בפורום. וקשה מאד ללמד זכות על הנ"ל).

או מי שמוחזק לרב, וקראתי לאחרונה ספר שיצא מכתביו, בו הוא מתאר את עבודת איש המדע בצורה שטחית ונלעגת, כדי להסביר מדוע המדע אינו מצליח לברר את קיום האלקים. וכל מה שכתב נכון, אולי, אם בכלל, למדע של דורות קודמים.

איך נוכל להתייחס לאנשים שאמורים לחרוץ שאלות של נפשות ונמנעים באופן שיטתי מללמוד את הנתונים הדרושים לזה?



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אתנחתא,

כתבת: "עיין במדרש רות על בועז שבדק את נעמי שמא שדה היא, ותצחקו מהמדרש כדרכם"

נעלבתי.

[הבא את המדרש, ואני מבטיחה לדון בו ברצינות.]

מיימוני,
אם כבר אז כבר, גם רבי מנשה בן ישראל בספר נשמת חיים (כחמש מאות שנה אחרי רבי יהודה החסיד) הקדיש פרק די נכבד לעיסוק במזיקים מסוגים שונים ומעלליהם, וגם דיבר על מכשפות מעופפות קצת לפני תקופת המשפטים בסיילם.

לפי דעתי תמצא גם כעת חיה לא מעט רבנים שיצהירו לך על קיומם של שדים ומזיקים בתקופתנו ממש ויש לחלק את הציבור למאמינים / לא מאמינים בקיומם.

אנשיל

לא את נעמי אלא את רות.

מדרש רבה רות:

"וילפת, לפתתו כחזזית. התחיל ממשמש בשערה, אמר: רוחות אין להם שער. אמר לה: מי את: רוח או אשה? אמרה: אשה".

דוד,

תודה. (גם במדרש אתה בקי?).

תצרף גם אותי, אני מאמין גם בשדים. וגם במלאכים וגם בקבלה. אך אם מישהו יאמר לי שראה שד או מלאך אני ימליץ על אישפוז מיידי.

אתנחתא
איך אתה מסביר את עצמך? אני רואה בזה, שבתוך לבך פנימה אינך מאמין בשדים, אך אתה חייב להמשיך להצהיר הצהרות.

אני גם מאמין באלקים, אך מי שיאמר לי שראה אלקים אני יאשפז אותו. אני מאמין בנבואה. ודעתי כבר כתבתי בעבר בפורום. לך לחפש.

כי את אלוהים אתה מאמין שלא ניתן לראות,כי הוא מופשט. אך שדים הרי ניתן לראות.

זו כבר לא טענה מי אמר לך למה אי אפשר לראות אלוקים

אתה סמוך אבל אינך רואה.

אתנחתא יקירי,

האם אתה מאמין ב"מציאות של שדים", או שהם מסתובבים בינינו כמו מאז?

האם אפילו אתה לא מסכים שחלו אי אלו שינויים בהתנהגות השדים?

ואם כן, מדוע? מה קרה?

האם השדים קבלו פסקו של הרמב"ם, או שהם לא רוצים שאנו נכחישם בנוכחותם?

אנא ברר דבריך.

לינקי, איפה האשכול הגדול של מיכי?