האשה והשד

ציפיתי שמישהו יעלה את האשכול של מיכי לכאן, שהרי אין כמו האשכול שלנו בכדי להבהיר את חוסר הרלוונטיות של התרמודינמיקה של מיכי , להבנת עניין השדים. מה לכל הרוחות יכול להיות הקשר בין תרמודינמיקה וגראביטונים לאישה שנמצאת זרוקה ברחוב , עטופה בשמיכה וטוענת שנבעלה על ידי שד שעשה לה כל זה?

נאך,

דעתי פשוטה. שדים ומלאכים הם יישיות מופשטות שבראי' פשוטה אפילו אולטרה סגול הם לא נראים לאנשים בדרך כלל ובכל מצב. אם חכמינו אמרו לי ששדים מצויים ומכיון שלדעתי הם היו אנשים מאד מפוכחים ופיקחים ולא נטו להאמין להבלים (לפי דעתי על חז"ל), אז אני מקבל שברור שלא דמיינו, ואכן ראו והם קיימים.

אך כל אשה הזויה וסהרורית שהיא לא יודעת להבחין בין דמיון למציאות בין חוייה לתחושה, בין אפשרי לבין בדיון, בין תקוה לבין רצון, הרי אם היא טוענת לחוייה או לחזיון הוא מוגדר אצלי כמשוגעת ומטורפת.

במלים אחרות: בכדי שמישהו יראה ואני יאמין לו, הוא צ"ל אדם מיוחד ויוצא דופן שאני מכירו ממש שאינו נוטה לשום דמיון ואינו ממציא פנטזיות, וראה הקב"ה שאנשים חסרי דמיון מעטים ועמד ותשלן בכל דור ודור.

כלומר, אני מאמין בעקרון, אך אני כופר בכל התגשמות, במיוחד הסיפורים הרבים שהם כולם שקר.

מייציץ,

מה שאמר אתנחתא על השדים שלו, יאמר לך מיכי על שלו. דמיונות של נשים בכל מקרה אינם רלוונטים.

תשובתו של אתנחתא היא תשובה לא רלוונטית. הוא מנסה ליישב את חוסר האמונה שלו בשדים עם אמונתו בחז"ל, על ידי המצאה חסרת שחר ומקור. לי אין ספק שחז"ל שהאמינו בשדים האמינו בהם בתור יצורים מוחשיים שכל אדם עשוי להיתקל בהם. ותמיהה לי טובא על מסתברא שמאמין בקיומם של שדים, על סמך מה הוא כל כך משוכנע שכל סיפור עליהם הוא דמיון.

השאלה הרלוונטית איננה אם הסיפור של אותה אשה היא דמיון או אמת , אלא האם הסיפור אבסורדי עבור מי שמאמין בשדים. האם מי שמבין בענייני שדים ירים גבה ויגיד, זה בכלל לא סוג הדברים ששדים עושים, כי הרי בסך הכל מדובר בקוואנטים ותרמודינמיקה ? לא נראה לי שזה המצב, בפרט לפי התיאורים המוכרים לי מחז"ל.

ואם כבר נוחתים לפרשנות שכלתנית ואפולוגטיקה, מי קובע מה הגבול ? למה לפרש על פי תרמודינמיקה (או על פי הדמונוגליה המקובלת על אתנחתא, שמדובר על עצמים אויריים דקים שאפשר לראות אך ורק בעיני השכל) זה בסדר ואילו לפרש ששדים הם מטאפורה למידות רעות, לא?

מציץ

לדעתי, איני סבור ששיטתו של אתנחתא לוקה בחסר כפי שהצגת אותה.

הוא נע בין שני קטבים:

א. אין כמעט שדים במציאות המוכרת לנו.

ב. חז"ל נאמנים עלינו. ולכן כיון שיצא מפיהם שיש שדים, הם לא טעו בדבר (אם בגלל שרוח הקודש הגנה עליהם מטעות כזו, או בגלל שבדקו כל דבר היטב, ולא היו טועים בצורה כזו).

והפתרון שלו מניח את הדעת. גם תיאוריה מדעית אינה מתרצת את כל ה"למה". היא אפילו אינה מנסה זאת, אלא להגדיר את המציאות הנלמדת. גם כאן, אתנחתא מותח גבולות סביב המציאות לפי הנתונים הקשיחים שלו, שאחד מהם הוא אמינות חז"ל גם בתחום הדמונולוגי.

שאלתך בכל זאת טובה, כי מה ההבדל בין זמנם, שחששו משדים המופיעים בכל מקום, לבין זמננו, נניח בארץ ישראל או באמריקה.

שם, אתנחתא יסבור שאם מישהו דיווח על ראית שד בניו יורק, דמיון הוא.

מה ההבדל אם כן בין ניו יורק של היום לבבל של חז"ל?

והאם בבל של הבן איש חי דינה כניו יורק או כבבל של חז"ל?

והנקודה המעניינת: הונגריה של הרב שצוטט בתחילת האשכול, האם היא דומה לבבל של חז"ל או לניו יורק - ומדוע?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

אמנם הרעיון שיש הבדל בין פעם להיום הוא תירוץ נפוץ לדיסוננס הקוגניטיבי בין אמונה בכל מיני דברים מופלאים לבין גישה פרקטית בחיי היום יום (הוא נפוץ ,למשל, גם בין חסידים שמאמינים שלפני מאה שנה צדיקים עוד יכלו לצפות ברוה"ק מסוף העולם ועד סופו ואילו היום אפילו תחזית סבירה לגבי מדד הדאו ג'ונס בעוד שבוע אינם מסוגלים לנפק) , אבל לא זו הנתיב בו דרך ידידנו אתנחתא.

מה שהוא טוען הוא שההבדל איננו בין פעם להיום, אלא בין סוג האנשים . שדים אינם יישויות גשמיות שכל אחד יכול לראותם בעיני הבשר , אלא הם יישויות רוחניות שרק מי שהוא בר הכי יכול לצפות בהם. לדעתי זו המצאה המוציאה מקרא מדי פשוטות ובכל אופן זה דורש לבחון את כל הסיפורים על שדים לאור הנחה זו וסבורני שכאשר ניתוח כזה יוצא אל הפועל יתברר שאין בין מושג השד העממי לבין מושג השד השכלתני (שאינו אלא תיאוריה פילוסופית שכל עיקרה אינה באה אלא לתרץ קושיא שמלכתחילה אינה קשה) אלא שיתוף השם .

1)מיציץ זה לא המצאת החסידים, גם בנבואה אומרים שרק "אז" הי' הנבואה.

2)כאדם שמסתפק מאד בכל שמועה ושמועה אפילו בדברים ארציים שכולא עלמא מודים שיכולים לקרות, בכל זאת יש לי תהליך מאד ארוך עד שאני מוודא שהאדם הוא נאמן. ויש אצלי מועטים מאד שאני סומך עליהם שהם אינם מוסיפים תפאורה או נדבכים לסיפור ויודעים לדייק היטב, ומכל שכן בדברים שאיני מבין בהם מאה אחוז, בוודאי ובוודאי קשה לי לקבל דברים של אשה תמימה וטיפשת. וכאמור אין פיצול כזה קיים רק ביחס ל"שדים" אלא בהרבה תחומים, גם בתחום ה"נסים" שיש הרואים אותם בכל צעד ושעל, ולצערי איני רואה נסים (מלבד העובדה שכל רגע של חיים בריאים הוא נס גדול מאד), אך אני מאמין ויודע שהם מתרחשים, גם בתחום ה"גאונות" שאני מאמין שיש כאלו, אך איני מאמין לכל "גדול" שהוא גאון. גם בתחום הצדיקות אני מאמין שהם קיימים אך איני מאמין לכל מקמט מצח ושחוח כתפיים ועיניים סגורות וממלמל תהלים שהוא צדיק חדש, אך עם זאת ברור שיש כאלו והם מועטים מאד.

3) וכמובן שאין לי שום דרך ואמצעי לשלול שאין שדים פועלים. על בסיס מה אומר כך? על פי תחושת הבטן" או מכיון שלא ראיתי אותם? או שאיני מבין אותם? איני מבין הרבה דברים שלא ראיתי והם קיימים ללא ספק.

4)והעיקר העיקרים: נאמנים עלי בפשטות דברי חז"ל שאכן קיימים כאלו דברים.