זהותו של משיח צדקנו

בס"ד
מנער קצת את דפי הפורום הראשונים....
מוצא מציאות נפלאות....
אעשה קצת סדר בימים הקרובים בפורום.

אני קורא לחסד לאלפים לחזור לעמדה !!! :)

חסד לרבבות יותר יועיל היום...:) משיח דחוף!

דרישה: רוצים משיח עכשיו מייד ממש

בס"ד

הנה בפשטות יש בעיה להכיר מיהו משיח, שהרי יש הרבה אפשרויות מכיון שיש הרבה תיאורים על משיח במדרשים חלוקים בחז"ל, ותיאור אחד אינו דומה לשני, ממילא יש תמיד תיאור כל שהוא שלפיו אפשר לפסול כל אחד,

בנביאים כבר מצינו תאור הופעתו בכמה צורות, אחד (דניאל ז יג), וארו עם ענני שמיא, ואחד (זכריה ט' ט') עני ורכב על חמור, ובגמרא (סנהדרין צח.) מתרץ זכו - עם ענני שמיא , לא זכו - עני רוכב על חמור, ולא רק על דרך הופעתו יש חילוקים אלא גם עליו בעצמו יש כמה תיאורים, שבהל' תשובה פ"ט הל' ב' מתואר כנביא גדול קרוב לנבואתו של משה וזה סותר לכאורה לדברי הרמב"ם עצמו בהל' מלכים וביארנו דברי הרמב"ם בס"ק הבא.
דברי הזוהר שמשיח יהא בדרגא נמוכה.

וכן מבואר בזוהר ריש כי תצא שהמשיח יהא מדרגה נמוכה וז"ל אבל רבנן ווי לאינון דאכלין תבן תבל דאורייתא ולא ידע בסתרי דאורייתא אלא קלין וחמורין דאורייתא, קלין תבן דאורייתא חומרא דאורייתא חטה חט ה', אילנא דטוב ורע, לית דרכא דמלכא ומטרוניתא למרכב על חמרא אלא על סוסוון הה"ד כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה, דאין מזלזלין במלכותא למרכב מטרוניתא על חמרא, כ"ש מלכא, לית דין אתר הדיוט עבד דארחיה למרכב על חמרא, ובגין דא כתיב ביה במשיח עני ורוכב על חמור, עני איהו תמן בסימן עירובין נדה יבמות ושאר מתניתין בכלל ולא איקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל עכ"ל, וע' בפירוש הסולם שכתב וז"ל ושאר מתניתין בכלל אלו, שזה רומז שכל זמן שאינו יודע סתרי תורה אלא בתורה הנגלית הוא עני בדעת ורוכב על חמור שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע והיינו שכונת הזוהר לבאר לשון עני - עני בדעת שאינו מבין סתרי תורה, ובודאי שאינו בכלל חכם יותר מחכמתו של שלמה וכל מה שהזכיר הרמב"ם בהל' תשובה.

הנה בכל אופן יבואו אנשים ויפסלו אותו, שאם יהא עני, יאמרו, משיח הוא נביא גדול, ואין השכינה שורה אלא על עשיר גיבור וחכם (שבת צב נדרים לח). אם יהא עשיר, יטענו שבמשיח כתוב  (זכריה ט' ט') עני ורוכב על חמור. אם יהא חלש, יאמרו אין השכינה שורה אלא על גיבור. אם יהיה גיבור, יטענו שבמשיח כתוב (ישעיה נ"ג) נגוע מוכה א-לקים ומעונה, אם יעשה אותות ומופתים, יאמרו שהכל מעשה שטן וכישוף, (ובפרט כשתהא לו שייכות עם מדינת ישראל שעליה כבר הכריז גדול אחד ז"ל שהכל מעשה שטן ואין שום היכי תמצי שמזה תצא הישועה, וזה היפך ממה דאיתא במדבר רבה ריש פ' חוקת  מי יתן טהור מטמא לא אחד,)  אם לא יעשה אותות, יטענו איזה משיח הוא בלי אותות ומופתים. ומביאים מקור לזה מאגרת תימן של הרמב"ם

וכן אם יחזיר בנ"י בתשובה ויחזק בדקה של תורה, ע"כ יצטרך לחדש כמה מצות שנשתכחו מכלל ישראל ולגלות טעויות בכלל ישראל וזו כבר תהא סיבה לפסול אותו, שיאמרו הרי החטא הכי גדול הוא לקטרג ולומר שכל כלל ישראל חטא באיזה חטא, והרי לא יתכן דבר כזה ונקרא מוציא לעז על כלל ישראל וגדולי עולם, והרי אחד מסימני משיח הוא שמחזיר כלל ישראל בתשובה, וא"כ הוא בודאי צריך להיות אדם שאינו בעל חטא, וממילא אם הוא יטען באיזה חטא שכל כלל ישראל נכשל, הרי טענה זו גופא חטא גדול וע"כ שאינו משיח.

אולם מאידך צריך לדעת שזה גופא שיש כמה תאורים למשיח, זה פותח פתח מרווח להופעתו של משיח, שא"א לפסול אותו אם לא יופיע באותה צורה שהרבי של כל אחד לימד ותיאר אותו, שהרי יתכן שרב או רבי פלוני תיאר בצורת אחישנה ולמעשה הגיע בעיתה שזה יותר נמוך וע' לקמן, וראייה מן הרמב"ם בעצמו שבהל' תשובה פ"ט הל' ב' וכן באריכות גדולה באגרת תימן מצייר אותו כנביא גדול קרוב לנבואתו של משה רבינו. והרי נביא צריך לעשות אותות ומופתים כדי שיחזיקוהו לנביא, כמו שכתב בהל' יסודי התורה פ"ז הל' ז', או לפחות שיוכיח באות להגיד עתידות ויתקיימו כמ"ש בפ"י ה"ה, וכ"כ באגרת תימן שמשיח צריך לעשות אותות ומופתים, וכן הוא חכם גבור ועשיר, ותמה שם באגרות תימן על מי שחושב שמשיח אינו נביא,

ומאידך בהל' מלכים פי"א כתב שלא יעלה על דעתך שמשיח צריך לעשות אותות ומופתים, (הובאו דבריו כאן ס' א' ס"ק א') וממילא נלמד מזה שא"צ שיהא נביא, וכן מהראיה שהביא מרבי עקיבא שאמר על בר כוכבא שהוא משיח, נלמד מזה ג"כ שמשיח א"צ להיות נביא, שהרי בר כוכבא לא היה נביא, וכל הסיגנון שם אחר לגמרי ממה שכתב באגרת תימן,

ונראה לתרץ שבהל' תשובה לא איירי בתחילת הופעתו, ששם לא הגדיר איך מחזיקים אדם בחזקת משיח, רק איך יהיה תשלום הגמול בימות המשיח, וכתב שבסופו של דבר יהא המלך נביא קרוב למשה וחכם יותר משלמה, ואז גם כלל ישראל יתעלה במעלה גדולה, אולם זה יכול להיות שיחכים בתקופה יותר מאוחרת, וכמו שלמה המלך שלא היה חכם מיוחד בתחילת מלכותו, ורק לאחר זמן החכים, אחרי שנגלה אליו הקב"ה בגבעון ואמר לו  שאל מה אתן לך וגו' (ע' דה"ב א א, א ז)

אולם בהל' מלכים מתאר הרמב"ם את תחילת הופעתו איך נעשה משיח, ובזה לא הוצרך תנאי של נבואה וחכמה.

(אולם על עצם הענין שיהא חכם גדול משלמה יש לעיין בהבטחה לשלמה המלך,  (מלכים א, ג יב) הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך  וצ"ע וכן צריך לעיין מה בכלל המקור של הרמב"ם, ואם מוצאים מקור אולי אפשר לפרש על כללות כלל ישראל שתתרבה החכמה מאוד, ואינו דוקא על משיח, וממילא גם לא סותר את ההבטחה לשלמה וצ"ע.)

וההבדל מתבאר עוד שם בענין מלחמות, שיש הבדל גדול, שבהל' מלכים כתב שיעשה מלחמות, וע"כ דאיירי בתקופה שעדיין יש מלחמות ורק אח"כ תשקוט הארץ, ויתקיים מה שנא'  (ישעי'הו יא ו) וגר זאב עם כבש ובהל' תשובה איירי בתקופה המאוחרת שאין מלחמות כמבואר שם, וכן ע' באגרת תימן שכתב ואולם הסתלק המלחמות והחרב ממזרח הארץ ועד מערב לא יהיה זה בתחילת הגלותו אבל (=אלא) אחר מלחמת גוג כמו שביאר יחזקאל

ומה שהוזכר באגרת תימן, שעושה אותות ומופתים, שם איירי שלא נתקיימו כל התנאים שכתב בהל' מלכים שקם אחד לעשות מלחמות, וכן לא היתה כלל מציאות בסיסית למערכת בחירות, שיבחרו כלל ישראל אחד שיעשה מלחמות, וממילא צריך אותות ומופתים. וזה האיש שאמר על עצמו שהוא משיח לא עשה אותות ומופתים, וכן באגרת תימן איירי שלא היה ניכר יחוסו כלל ולכן צריך היה לעשות אותות לגלות יחוסו כמו שכתב שם, ובהל' מלכים איירי שידוע שהוא מזרע בית דוד וע"ע ס' ו' סס"ק ד' בענין היחוס ובדברי האגרת תימן

ויש ג"כ מקום לומר שהרמב"ם בהל' מלכים חזר בו כיון שלא הזכיר בכל הלכות אלו שמשיח צריך להיות חכם כשלמה ולא נביא קרוב למשה רבינו, ומצאנו דבר מעין זה שחזר בו בתוך פירושו, ע' ביאור הגר"א או"ח סי' ס"ח, אולם לעת עתה אין נ"מ בזה, כמו שכתבנו שבתחילת ההופעה א"צ לכל התנאים וכל החיבור הזה נכתב בנוגע לתחילת ההופעה ואינו עוסק כלל במה שיהיה אח"כ.

וכעין זה כתוב בקול התור (פ"ב אות ק"א)  עץ יוסף (יחזקאל לז יט) הכונה על משיח בן יוסף אשר כל הגאולה תלויה באיחודם של שני העצים עץ יוסף ועץ יהודה כאמור בפרק זה, והם ב' משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, אשר תחילה יהיו אחדים בידיך, היינו באתערותא דלתתא בדרך הטבע, ואח"כ יהיו לאחד בידי, ביד ה' היינו בדרך הנסית בענני שמיא,  ומבואר שגם משיח בן דוד יתחיל קודם דרך הטבע
הרבה מלכי ישראל היו להם מתנגדים גדולים.

ובעיקר הענין מצאנו מלכי ישראל שלא היו מוכרים בתחילתם במו שנאמר ביוסף הצדיק, (בראשית לז ח) המלוך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו , ויוסיפו עוד שנא אותו, ...ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא, (ושם מט כג)  וימררוהו ורבו.. וישטמוהו בעלי חיצים,

וכן במשה רבינו היו לו מתנגדים כמו דתן ואבירם, מדברים דיבורים בוטים ושם שמים על פיהם וכביכול מדברים למען האמת ולמען הצלת כלל ישראל, (שמות ה כא) ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו וכן אחרי שכבר נעשה גואל בפועל אחרי יציאת מצרים ומתן תורה ובנין המשכן, עדיין גדולי הדור שהוא עצמו מינה אותם לתפקידים גבוהים, התנגדו לו, והכחישו מלכותו ומנהיגותו, כמו קורח ועדתו מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות.

 וכן נאמר בדוד המלך ע"ה,  מוזר הייתי לאחי  (תהלים סט ט) , ואף לאחר שנמשח, היה נחשב בעיני אחיו כאדם שמשועבד למידותיו הרעות ח"ו, כמו שנאמר ע"י אליאב אחיו הגדול (אשר נחשב בעיני שמואל כראוי למלכות) (ש"א יז כח) וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדונך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת, וכן רדפו אותו הרבה גם אנשים גדולים כמו שאול המלך, ושמעי בן גרא שהיה רבו של שלמה המלך ( ע' ברכות ח:  כל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה).  רדף אותו וקרא אחריו:  (ש"ב טז ז) צא צא איש הדמים ואיש הבליעל  ונאמר (מ"א ב ח) והוא קללני קללה נמרצת,  ואמרו חז"ל  שבת ק"ה.  נמרצ"ת נוטריקון נואף הוא מואבי הוא רוצח הוא צורר הוא תועבה הוא, וכן דואג ואחיתופל שהכחישו מלכותו, וכן היה לו מתנגדים גם לאחר פטירתו עד שנגמר בנין בית המקדש ובקש שלמה להכניס הארון לקדשי הקדשים ולא יכול עד שאמר (דה"ב ו מג) זכרה לחסדי דויד עבדך (ע' שבת ל.) וכן נאמר במשיח,  (ישעיה נג ג) ולא חשבנוהו,  וע' בזה בכתבי הרמב"ן בביאור הפסוקים על "ישכיל עבדי", (שם נב יג)  ונאמר  (תהילים פט נב)  אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך
דברי הנצי"ב (ר' נפתלי צבי יהודה ברלין ז"ל) על שפלות הגואל.

ויש להעתיק כאן דברי הנצי"ב שמתוך דבריו מתבאר היטב איך גם כשמשה רבינו הופיע בתור גואל היה היה הדבר ראוי לתמיה כיון שלפום ריהטא לא היה נראה בעיני הציבור שהוא ראוי לזה, (הועתק בתוך קובץ שיבת ציון שנכתב בשנת תר"ס שיש שם ליקוט מהרבה גדולי ישראל לחיזוק ההתישבות בא"י, והוא תשובה נגד אלו שרצו להתנגד לזה כיון שחשבו שאין זו הדרך להביא הגאולה)  וז"ל

אחרית כבראשית

כבר הראנו דעת חז"ל כי בשעת שאין קללת ה' רבוצה על ארצנו להיות שממה אז רצונו ית' שתתישב הארץ על ידי ישראל עמו וכמו שאמר ה' ליצחק אבינו (בראשית כו ב) שכן בארץ ופרשו חז"ל במדרש רבה  פרשה סד)  "עשה שכונת ארץ הוי זורע הוי נוטע הוי נציב" אע"ג שהפלישתים הושיבוהו אז לפי צרכם ועדיין לא הגיעה השעה שינחלוהו זרע אברהם , מכל מקום היה רצון ה' שיעשה יצחק מצדו איזה מושב ושכונה לפניו.

והנה כעת החיה קול דודנו הקב"ה עלינו ע"י שאנו רואים כמה סיבות היוצאות מהמסבב כי כך ברצונו ית' שתתישב הארץ לאט לאט ע"י נדחה ישראל והטה לב מלך הקיר"ה ושריו להרשות לעשות ועד וחברה לאסוף כסף "לתמוך את אחינו עובדי אדמה ובעלי מלאכה אשר בא"י ובסוריא" והועד הזה מתנהג ע"פ חוקים ישרים בדעת הממשלה, אות היא כי כך עלה ברצון ה' לעשות ישוב ע"י ישראל בארצנו הקדושה, ועלינו להעיר ולהפיח רוח אהבת הארץ ולמלא אחר רצון ה' בכל אופן שיזדמן לפנינו, אם בפעולה חומרית בעבודת האדמה, או בחרשת המעשה או במסחר, אם בפעולה רוחנית היינו הדפסת ספרים מועילים לענין הנשגב,

ואין לנו לחשוב מחשבות כי ראוי היה הדבר הגדול הזה באופנים אחרים כאשר מצויר בדעות בני האדם, כי על זה לקה משה רבינו על שאמר (שמות ד א) והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ה'  ולקה ע"ז כדאיתא במס' שבת דף צ"ז . והדבר ברור שלא אמר משה והן לא יאמינו כלל בגאולה, שהרי אותה הם מבקשים, אלא אמר משה שלא יאמינו למשה "כי נראה אליו ה'" והיינו משום שלא היו יודעים את משה לגדול בתורה המסורה להן מן האבות, וגם לא נודע בקדושה וחסידות, שהרי היה בנעוריו גדל בפלטין של פרעה, ועוסק בחכמות חיצוניות, ומלובש ומדבר כמצרי, שע"כ חשבוהו בנות יתרו כמצרי, ולפי דיעות בני האדם היה ראוי יותר שיתראה ה' לאהרן קדוש ה' שהיה נביא עוד במצרים, כמש"כ בס' שמואל  (ש"א ב' כז) הנגלה נגליתי לבית אביך וגו'  וזאת היתה טענת משה רבינו שיאמרו ישראל "לא נראה אליך ה' "

וע"ז הראה הקב"ה אות המטה שנהפך לנחש, והיה ראש המטה לראש הנחש וקצה המטה לקצה הנחש, וצוהו ה' לאחוז בזנבו ונתהפך למטה, והיה ראוי להיות שוב קצה המטה מה שאין מקום לתופשו כך בכפו, אבל לא היה כן, אלא ויהי למטה בכפו היינו שנתהפך קצה המטה להיות לראש המטה, וכדרך שתופשים המטה בכף, ובזה הראה שאע"פ שאינך כדאי בעיניהם, אלא להיות זנב לאריות, מ"מ בזכות האבות נהפך משה רבינו לראש מנהיגי הדור, שהוא משל למטה ושבט, והנה נענש מרע"ה על שחשד את ישראל לאמר כי לא יאמינו כשנראה ה' למשה להוציא את ישראל ממצרים, כי באמת אין לחוות דעה את ה' וכאשר אמר ע"י ישעיה הנביא,  כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי

וכן לעת כזאת אחרי אשר אנו רואים מתוך עלילותיו שהעיר את לב הנדיב להפליא לעשות לטובת הישוב והטה את לב השלטון ושריו להסכים לזה, אותותיו אלה הם דבריו, כמו שכתוב  שמו שם דברי אותותיו ואין לנו להתחכם לאמר כי נצרך להיות באופן אחר.

וביחוד חובה על גדולי ישראל יברכם ה' להשתתף לרצון ה' ע"י עצות ליחידים אשר ברכם ה' להפריז על איזה סך מסוים, או לנדב לחברה הקדושה אשר על ישוב הארץ נוסדה, ובזה יזכו גם המה לראות את ישראל בנויהם בארץ ה' שמה, ויהיו מאירים ככוכבים , דרך ארץ הקודש לרבים, וזכות הרבים יהיה תלוי בהם, וימצאו חיים צדקה וכבוד כמשמעו ומדרשו, וכנפש העמוס בעבודה, הבא עה"ח היום יום א' לימי תשובה שנת תרנ"א פה"ק וולאזין.

נפתלי צבי יהודה ברלין

 

  ולמדים מזה כי הגואל אפשר להיות אדם שנראה מאוד זר ולא ראוי לתפקיד זה, ויותר מזה שיכול להיות שעל דרך הטבע באמת אינו ראוי לזה, רק בזכות האבות ולמען כבוד שמו, כמו שמתפללים וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה, הקב"ה נותן לו כוחות מיוחדים להיות ראוי לזה.
טענת משה רבינו שאינו ראוי לתפקידו.

וכעין זה מצאנו עוד בטענות של משה רבינו  (שמות ד י) ויאמר משה אל ה' בי ה' לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך, כי כבד פה וכבד לשון אנכי,  ובפשטות שעל פי דרך הטבע צדק בדבריו, אבל הקב"ה ענהו, ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה'  ואין אנו יודעים לחלק כמה צריך השתדלות טבעית וכמה יש עזרת ה' דרך נס, נסים ממש או נסים מלובשים דרך הטבע, ועכ"פ צריך לעשות מה שאפשר דרך הטבע ומה שאי אפשר הקב"ה יעזור,

עוד מצאנו שאפילו גדולי עולם לא היו מסוגלים להבחין מצד סברתם מי ראוי להיות מלך ומי לא, כמו שמואל הנביא שנאמר עליו ששקול כגגד משה ואהרון שנא'  (תהילים צט ו)  משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו,  וכשבא למשוח אחד מבני ישי, וחשב שזה אליאב, אמר לו הקב"ה  (ש"א טז ז) אל תבט אל מראהו ואל גבוה קומתו כי מאסתיהו, כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב,  וכשהראה לו ה' את דוד אמרו חז"ל (הובא במלבי"ם שם פסוק יב), - כיון שראה שמואל את דוד אדמוני נתירא, אמר זה שופך דמים כעשו, א"ל הקב"ה,  עם יפה עינים עשו עשה מדעת עצמו, זה מדעת סנהדרין הוא הורג

וא"כ רואים שאפילו דוד המלך ע"ה היה נראה בחיצוניותו כרוצח דומה לעשו ולא כאחד שראוי בכלל לתפקיד מלך, וא"כ ע"כ רק בחירתו של הקב"ה היא הקובעת, ואין לפוסלו אם לפי ראות עיני בני אדם נראה שאינו ראוי כלל לתפקיד זה.

ולא רק אם נראה בעיני בנ"א שאינו ראוי לתפקיד אלא אפילו בעיני עצמו נראה שאינו ראוי לתפקיד, כמו שטען משה רבינו שאינו ראוי לתפקיד, עדיין יכול להיות שהוא הגואל הנבחר.
ושפל אנשים יקים עלה בספר דניאל.

ע' דניאל (ד יד) ושפל אנשים יקים עלה, ומפרש המלבי"ם שהכונה למלך המשיח, שיהא בגדר ושפל אנשים,

לשון הפסוק  בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, עד דברת די ינדון חייא, די שליט עליא במלכות אנשא, ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עלה  ומתרגם ומפרש המלבי"ם וז"ל  בגזרת עירין הוצאת הגזרה אל הפועל שתהיה גזירה חרוצה הוא ע"י העירין והם קבלו הדבר במאמר קדישין שהם המלאכים הגבוהים שהם שאלו את הדבר מהגבוה על גבוה אשר עליהם, שהוא השי"ת, וטעם הגזרה הזאת  כדי שידעו החיים שהעליון שולט במלכות בני אדם ויתן המלוכה למי שירצה ויקום עליה שפל אנשים עד שבסוף יחזיקו במלכות בארץ הקדושה שפל אנשים שהוא האבן אשר נגזרה שלא בידים, שהיא תתפוש מלכות בארץ הקדושה באחרית הימים.

וביאור האבן שנגזרה שלא בידים ע' למעלה משם בדניאל (פרק ב פסוקים מ"ד מ"ה,) הוא פתרון על מלך המשיח שנמשל בחלום נבוכדנצר כאבן שנגזרה שלא בידים שהורסת את הברזל והנחושת והחרס והכסף והזהב שהם שאר מלכי אומות. (ע' תירגום הפרק בדניאל בס' ה' ס"ק ח' אות ב)
שפלותו בדברי האור החיים, והופעתו על דרך הטבע.

 וכמו זה כתב האור החיים הקדוש (במדבר כד יז) על משיח של בעיתה, ד"ה והוא וז"ל וכנגד גאולת בעתה שרמז במאמר אשורנו ולא קרוב, אמר וקם שבט מישראל , פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו ושפל אנשים יקים עלה שיבא עני ורוכב על חמור ויקום וימלוך ויעשה מה שנאמר בסמוך (היינו ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת)

ומבואר מזה שדרגת משיח בעתה הוא בדרגא נמוכה ממדרגת משיח של אחישנה, וא"כ א"א ללמוד מכמה מקומות חז"ל על כל הדרגות של משיח, שכל זה יתכן בגאולת אחישנה אבל בגאולת בעתה הוא הרבה יותר נמוך,

וכן מבואר שהולך בדרך הטבע, ולא יהיה באותות ובמופתים. וכן הרמב"ם מצייר משיח בסוף מלכים בלי אותות ומופתים, וע' לעיל ס"ק א' מדברי הזוהר כי תצא

(הנה אף שזה נאמר על ביאור הפסוק עני ורכב על חמור, וא"כ לכאורה לא יתקיים הפסוק של וארו עם ענני שמיא, מ"מ אפשר לומר שגם הפסוק של עם ענני שמיא יכול להתפרש על דרך הטבע, ע' רמב"ן על הפסוק דרך כוכב מיעקב (שם במדבר ד יז)  שמפרש הפסוק וארו עם ענני שמיא דרך משל שיקבץ נדחי ישראל מכל העולם, ולפי מצב היום אפשר להבין פסוק זה שיביא כל ישראל דרך אוירונים עם ענני שמיא לא"י או שזה בשלבים יותר מאוחרים ע' סס"ק ב' בשם קול התור)

וע"ע אור החיים הקדוש, פ' ויחי (בראשית מט יא) , על הפסוק כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה, וז"ל יתבאר על דרך אומרם ז"ל (בזוהר חדש פ' בראשית) כי גלות ד' שבו יגלה הגואל העצום צריך שתהיה ביד ישראל מצות עסק התורה, וזולת זה יתעכב מבוא, ולזה רמז באומרו כבס וגו', פירוש כי כוחו של המלך המצופה שילה שמו הוא בחינת עסק התורה שיתעסקו ישראל ביינה של תורה, ועיין מה שפרשו (שהש"ר ב) בפסוק הביאני אל בית היין, ואמר כי באמצעותה יהיה לבושו שהוא כינוי למלכות , נכון אליו ללובשו, (הג"ה ע' מ"א יא ל-לא שבגד הוא סמל למלכות)

ובדם ענבים וגו' נתכוון לומר כי אם יגיע זמן הגאולה ולא ימצא יין, פירוש שאין בנו תורה, תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הגלות אשר יצירון האומות לישראל, כאומרם ז"ל (סנהדרין צז:) כי כשיגיע קץ הנחתם ולא יהיה בישראל זכות לגואלם יעמיד להם מלך קשה כהמן וכו' והוא אומרו ובדם ענבים, כי באמצעות היסורים יזדככו הנפשות ויתבררו ניצוצי הקדושה כדרך שיתבררו אמצעות בחינת התורה, אלא שזו מלאכתו נאה וזו מלאכתו בלתי נאה. ואומרו "ענבים" כי באמצעות היסורין תגמר הכנתם כגמר בישול פרי הגפן שהם הענבים, גם רמז כי לא ישלטו האומות לשפוך דם לזמור אילן או ענף או אשכול אלא ענבים פירוש גרגרין.

ואמר סותה, לרמוז מדריגה קטנה למטה מה[כ]סות, כי הסות ירצה לשון כיסוי ההכרחי, לשון מסוה, והכוונה בזה כי הפרש גדול יהיה בין אם תהיה הגאולה באמצעות התורה והמצות אז יגלה בגילוי מלכות עליון, לאם תהיה באמצעות הנקמה אשר תהיה בישראל יהיה בבחינת עני ורכב וגו'.

 ולמדים שגאולת בעתה תהיה רק בחינת כיסוי הכרחי, ולא בגילוי מלכות עליון, דהיינו שבעתה היא גאולה נמוכה מאוד.

וא"כ אנו שנמצאים בגאולת בעתה, כמו שראינו כל תהליך התחלת קיבוץ גלויות ע"י חילונים, המבואר ביחזקאל ט"ז נ"ג ושבתי את שביתהן את שבות סדום ובנותיה ואת שבות שמרון ובנותיה ושבות שביתיך בתוכהנה,  וכן נאמר שם בסוף הפרשה שכיבוש א"י יהיה ע"י מי שאינו שומר תורה, כמש"כ שם  (סא) וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדולות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך. (סא)  והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני ה'.  שכל זה מורה על גאולת בעתה, א"כ ג"כ חלק השני של הגאולה שהוא הקמת מלכות שבקדושה, ועני רוכב על חמור, שזה יהיה בדרגה נמוכה, ואין לייצר אשליות לגאולה בדרגה גבוהה בתחילת הופעת המשיח, בניסים גלוים של שינוי הטבע, וכו' כי יש להסתפק בדרגא נמוכה, כי יתכן שאין אנו ראוים ליותר מזה.

ומ"מ יש בהנהגה זו מבחינה אחרת דרגא יותר גבוהה, מכיון שצריך השתתפות הציבור, (ע' לקמן ס"ק ח' וט'). זה מעלה את הציבור למדריגה גדולה ולא יקבלו בנהמא דכיסופא

ובכל זאת בשלב יותר מאוחר תיהיה לו רוח הקודש כמש"כ ברמב"ם, שהרי כתב בהל' מלכים פי"ב הל' ג' בימי המלך המשיח כשתתישב מלכותו ויתקבצו אליו כל ישראל יתיחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו'  אולם זה רק אחר שקיים קיבוץ גלויות, ונתישבה מלכותו, אבל בשביל עצם ההמלכה א"צ רוח הקודש, ורח הקודש משמע ברמב"ם דהיינו ע"י אורים ותומים, וע"י רוח הקודש שיבא אח"כ יתקיים מה שנאמר (ישעיה יא א) ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה',  אולם רש"י סנהדרין צ"ג: מפרש שרוח ה' אינו דבר לעצמו רק ביאור על המשך הפסוק, (וכך מבואר שם דלא חשיב אלא שש דרגות)

הנה אף שלא זכינו לזה בזמן שהוא כתב ונתאחר הדבר, אבל ב"ה בדורינו זכינו לכל זה, והרב אליהו טבגר שליט"א בדק והכריע סופית על התכלת הזו ועשה בפועל למציאתה. והוא ת"ח גדול כפי שנראה מספרו הגדול על הל' ציצית "כליל תכלת", ועליו נאמרו הדברים, וכן נתקיים שהגדולים שבדורינו לא מסכימים במהרה.

תופעה כזו יכולה להיות ג"כ בענין משיח, שאם הקב"ה רוצה להביא משיח בדרך הטבע, אבל הציבור רדום ולא חשבו על אפשרות כזו כלל וחשבו שאולי יבוא ביום אחד מהשמים, על כן בא האדמור מחב"ד ועורר רעש גדול על ביאת המשיח, וחסידיו אמרו שהוא המשיח, והיו לו הרבה מתנגדים, אלו משום שחשבו שהוא לא מתאים לכך שיש כמה סיבות שאין לזה שייכות עם מה שרצו ליחסו לחזקת משיח שהוזכר ברמב"ם, (למשל שם כתוב שהוא לוחם מלחמות ה' וזה שייך כעת ליחס רק למי שהוא ראש צבא או ראש ממשלה ועשה פעולות אלו) ואלו שבאופן כללי מתנגדים לכל האפשרות שבתופעה גשמית של משיח, וחושבים שצריך לבא אדם כולו רוחני שקשה כלל לצייר, או שצריך להתנגד לכל הופעה של משיח עד שיהא ודאי ממש, ולא מתחשבים כלל עם גדר חזקת משיח, וזה על דרך היעב"ץ שגזר שלא לקבל משיח אפילו יעשה אותות ומופתים ברורים עד שברור לכל אדם בעולם שהוא משיח (הבאנו דבריו בס' ב' ס"ק יב), או שביאת אליהו היא לעיכובא, והכל דרך אתערותא דלעילא.

כעת ראינו שהלך לעולמו ועי"ז גם הרבה שדבקו בו נתעוררו שטעו, ומ"מ היתה תועלת בזה שנתעוררו לחשוב שיש מציאות של משיח בגוף גשמי בן אדם שחי על האדמה, ונתעוררו שצריך באמת לצפות לו. וכן הרבה למדו סוגית משיח בעיון ונתעוררו שיש הלכה כזו של חזקת משיח, וצריך להתחשב עם זה אם יקום מי שהוא בגדר זה ולא יתחשבו עם הגזירה שגזר היעב"ץ ז"ל. ועכשיו אם יבא אדם אחר ויוכיח שהוא עצמו המשיח, יש לחשוש שבצבור תהיינה עמדות שונות בנושא, יש שלא יאמינו ויטענו שאין מספיק ראיות, ויש שלא ירצו כלל לשמוע מדבר חדש רק כשהכל דרך אתערותא דלעילא, ויש שיאמרו שכמו שאת הרבי חשבו למשיח ונתגלה לבסוף שאינו, אף אחר שחושבים שהוא המשיח מ"מ לבסוף יתגלה שאינו, וממילא כבר מהתחלה יפסלו אותו.

וכן אלו שהאמינו ברבי כמשיח ממשי בגוף גשמי, קשה להם לשנות את עמדתם, אולם מ"מ יש הרבה שאמרו (לאחר פטירתו) - עד עכשיו חשבנו שהוא הגואל, אבל מכאן ולהבא צריך לשנות את העמדה. ויש כאלו שעדיין מתעקשים לטעון שהרבי הוא הוא המשיח ולא אחר.

וכעין מה שכתב הר"ש מאוסטרופוליא ז"ל בענין תכלת, שהגדולים שבדור לא יסכימו במהרה, יש לחשוש שכן יהא בענין משיח. ולכאורה הדברים ק"ו, ומה מצוה אחת שהיא "חדש" לא הסכימו במהרה, ולא מקבלים דברים שנעשו ע"י אתערותא דלתתא, כ"ש דבר שנוגע לכל עם ישראל ולתקון העולם ולחדוש שמירת הרבה מצות שבתורה, עאכו"כ שישבו ויצפו עד שיבא באתערותא דלעילא. עכ"פ אפילו אם כך יהא שיתנגדו לו, אין זו הוכחה שאינו אמיתי. או במילים אחרות, מושג "אתערותא דלתתא" בגאולה, אינה מצטמצם רק לכך שיבא משיח בן אדם ולא מן השמים, אלא כולל השתדלות בני אדם "מלתתא", דהיינו מן הנמוכים שבעם, כעין שנאמר (זכריה ו יב) ומתחתיו יצמח בדרך רמז שיבא מאנשים נמוכים משיפולי העם, וא"כ ענין "ושפל אנשים יקים עלה", הוא לא רק שמשיח עצמו יהא מ'שפל אנשים' אלא שגם המקימים אותו יהיו מ'שפל אנשים'. ואף שא"א לדעת שאכן כך ילכו הדברים, כתבנו כל זה רק כאפשרות, כי לפי המצב הנראה לעת עתה המציאות הולכת בכיוון כזו, ואם אכן כך יהא, נוכל להבין שהקב"ה מגלה לעולם כולו שהוא שולט ג"כ בדרגות הנמוכות ביותר.

_________________

http://blog.tapuz.co.il/infinitum888