|
|
| נשלח ב-2/2/2010 13:30 |
|
| |
אף אחד לא יזם בסתר, הם שונו מסיבות עניניות שהזמן גרם, כמו כל השינויים הרפורמים הנובעים מכך. גיטין דף לו: ראה הלל שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, עמד והתקין פרוסבול. ומי איכא מידי, דמדאורייתא לא משמטא שביעית,
אם זו לא רפורמה ושינוי הלכה? אז מה כן?
הזמנים השתנו ההלכה היתה צריכה להשתנות!
אם בדאוריתא כך- בדברי חכמים אאכו"כ
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 02/02/2010 13:35:05
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 13:37 |
|
| |
אם דברי הגמרא כן נאמנים עליך, כמה פעמים מצאת גישה זו בחז"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 13:45 |
|
| |
יסלח לי כת"ר אבל לא הבנתי,
מה שייך לנאמן עלי, מעשה שהיה,? ואיזו גישה היתי אמור למצוא בחז"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 14:13 |
|
| |
ירוחם, אולי תסביר לי מה הוא לדעתך פרוזבול? רפורמה אמרת! כנראה שלא קרית ולא שנית. פרוזבול הוא חיוב על כל נושה. הוא לא "היתר", ולא רפורמה. הלל לא חידש דבר שלא היה ידוע מקודם. הוא רק התקין חיוב וסייג, היפך מרפורמה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 14:37 |
|
| |
טוב, זו בדיוק השאלה סביבה סובב האשכול, מה היא ה'מידתיות' הנדרשת בהתפתחות ההלכה. אבל אף אחד אינו מתווכח על התפתחות, חידושים, תקנות. סוף סוף פרוזבול יש אחד, לא עשרות. אזי א"א לנפנף רק בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 14:45 |
|
| |
זו לא רק שאלה של מדתיות, אלא בעיקר שאלה של מטרה. המטרה של הרפורמה היא צדדית, לא תורנית. דהיינו שההיתרים והעקיפות הם לא לצורך התורה. כל הדוגמאות שהובאו כאן, גם אם נפרשם לא נכונה, מכל מקום הם סייגים לתורה, הם לצורך התורה נוצרו ולא לצורך החיים. פרוסבול תוקן כדי שלא לעבור על דברי התורה ולסגור דלת בפני לווין, המטרה אינם הלווים אלא התורה גם אם זה נקרא "תקנת הלווין". ודבר זה יוצא מפורש מתוך לשון המשנה. וכן שופר ולולב לא תוקנו בעבור צורך חילוני, אלא כסייג לשמירת שבת. באמת קושיא גדולה על הרפורמים למה הם לא עושים תקנות כאלו?...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 16:06 |
|
| |
שבח מיד נראה מי שנה , או מי רק הקשיב לשמוסים. איך חובה על כל נושה? התורה אוסרת על הנושה לקבל את הכספ שהלוה -בשנת השמיטה, ולכן העם הפסיק להלוות לאחרים לפני השמיטה. ראה הלל שהכללה נפגעת בצורה רצינית והעניים אין מי שילום, התקין שטר שנמסר כביכול לבית דין, טריק עוקף תורה.
רש"י גיטין דף לו.
מוסרני לכם - את שטרותי שאתם תהיו נוגשים ואני לא אגוש ולקמן מוקי דיש כח בידם להפקיע ממונו של זה וליתן לזה במקום שיש סייג ותקנה.
והתקין הלל - דלא תשמט ועקר דבר מן התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 17:06 |
|
| |
ירוחם סלח לי אם הדברים יוצאים לפעמים חריפים מעיטי. אני מסתכל על כל יהודי באשר הוא כידיד ותיק שמותר לעוקצו קצת. פרוזבול אינו מפקיע שמיטה דאורייתא שלא היתה תקיפה בתקופת הלל. ולשון הגמ' בגיטין: זה א' מן הדברים שהתקין הלל הזקן שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו', עמד והתקין פרוסבול.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 17:17 |
|
| |
וכדברי רש"י- עקר דבר מהתורה.
באירוניא למה הדבר דומה- ראה הלל כי רוב העם עוברים על איסור של חילול שבת, עמד והתיר את הנסיעה ברכב בשבת! וכו' וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 17:21 |
|
| |
תעשה טובה, צא ולמד את ענין פרוסבול בעיון. אתה מצטט כל העת את רש"י שרק רצה לחדד את קושית הגמ' ולא שפירש כן את דבר הפרוסבול.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 17:36 |
|
| |
תנוח דעתך למדתי אותו הרבה פעמים, הדבר העסיק אותי כבר הרבה זמן, למרות הרצון הטוב אי אפשר לפרש את תקנת הפרוסבול אחרת מרש"י,
למרות ששמעתי אין סוף התפלפלויות בנידון שרק ביישה את אומרם. עובדות אי אפשר לשנות בפילפול,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 17:50 |
|
| |
אני דוקא מייעץ לכל מי שמוכן לשמוע - לעזוב את שיטת הלומדות הליטאי העקרה, המביאה ללמוד קטע רש"י באופן כה מעוות כפי שאתה למדתו, ועוד לומר שכל פירוש אחר לא ייתכן. בגמ' כתוב: ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית והתקין הלל דלא משמטא? ועל "והתקין הלל" מבאר רש"י שה"התקין" עוקרת את דברי התורה, וזוהי קושיית הגמ' עצמה שרש"י מחדד אותה, וכאן אתה קופץ ואומר: רש"י מפרש שהלל עקר דבר מהתורה!... זה לא מגוחך בעיניך?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 18:08 |
|
| |
ירוחם, מוטב שתתפוס כאן את פלך ההודאה, שאתה כל כך מתגאה בו, ומודה ועוזב...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 19:54 |
|
| |
אני עוזב את רש"י התורה צותה כי הלווה מעות לפני שנת השמיטה, באם הוא לא החזיר את הלואתו עד שנת השמיטה שוב אינו צריך להחזירה, יתירה מכך ללוה אסור לאחר שנת השמיטה לקבל את הלואתו עד כאן מה שכתוב בתורה
בא הלל ו וביטל את המצווה הזו. טעמו ונימוקו עימו- לצורך הענין , אם הכסף עובר כביכול לרשות בית דין או כל סוג של הברגה אחרת , בכל שם שלא יהיה, לא משנה את העובדה הפשוטה, כי המצווה של התןרה עוקרה ממקומה. כשם שבשביל מתלמד בור ביטלו מצוות עשה מהתורה של שמיעת קול שופר. וכך בגל התנהגות חסרת אחראיות ביטלו מצוות ולקחתם לכם. וכך עוד רבים כל התרוצים שניתנו לא משנים את העובדה הפשוטה כי מצוות עשה בוטלו ועוקרו, עם רש"י ובלי פרשנותו של רש"י
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 21:06 |
|
| |
ירוחםשמ: היקר
אני לא מצליח להבין אותך
כאן כביכול התורה היא היא שיושבת על כיסא הנאשמים,
למה שהלווה יהיה פטור לשלם משהו חייב ???????
לכל הרוחות איזה מין דין זה ??????
זה נראה כמשחק של עורכי דין,
מנצלים חוק תמים שרצתה כנראה להגן על נחלת אבותינו,
כלומר שכל נחלה בארץ ? ישאר בידי בעליהם המקוריים,
באים חז"ל ומצילים את האנשים מהעורכי דין שמנצלים חוק תמים בכדי לא לשלם את החובות,
ואתה מתלונן על חז"ל ???????
|
|
|
|
|