שאלות שרק "גדולים" יכולים להביע דעה בהן?

גו"ג,

לפי הבנתי, כוונתו העיקרית של הרב שפירא היתה לומר שמי שסומך על הרב אבינר לא ינקה.

- דו"ד

דו"ד

הצורה הפשוטה ביותר הוא שאין מצווה לדורות לכבוש את א"י.

תמוה בעיני שבעל אמונה כמוך ידבר על האפשרות ריאלית לכבוש את א"י... עכ"פ טענתי "האווילית" היא שאילו היה חיוב כזה , הרי שמוטל היה על מנהיגי הדדורות, לפחות לנסות לגבש תוכניות מעשיות לכיבוש הארץ (ולא עליה של יחידים) . האם מישהו ישב אי פעם ובדק האם יש אפשרות ריאלית או אין? האם בכלל יש ביטחון שעם נכונות להקרבה רבה בנפשות , לא היתה אפשרות כזאת? עכ"פ, הדבר היה צריך להכתב במקום כלשהו.

מצד שני , זה מכניס גורם חדש לשיקולים, האם יש אפשרות ריאלית להחזיק בשטחים?

אלו שעלו מתוך חירוף נפש עשו זאת ממידת חסידות ולא אשתמיט ליה לשום פוסק שיש חיוב לעשות כן . אדרבה בפוסקים כתוב ההיפך הגמור .

דו"ד,
התוכל לפרט, מדוע תשובתי לא הניחה את דעתך?

מציץ,
דבריך תמוהים, אך דומני שלא זהו האשכול המתאים לדון בסוגיית יישוב הארץ.

מציץ,

נראה לי שפרעתוני צודק שאין זה המקום, אך רק רציתי לוודא שאתה יודע שהרמב"ן קובע במפורש שיש מצווה לדורות לכבוש את הארץ, ושאין על כך שום חולק מפורש. לדון מה בדיוק חשבו גדולי ישראל בכל דור ודור הוא כבר לדעתי בגדר פלפול.




- דו"ד

הרמב"ן אינו כותב בפירוש שיש חובה להלחם על כיבוש את הארץ, אדרבא, הוא כותב שבנוסף ובנפרד לחובת מלחמה בשבעה עממין יש מצווה מיוחדת בישיבת הארץ ויכול בהחלט להיות שזה דווקא במקום שאין הדבר כרוך במלחמה(ודלא כסיבוב האצבעות העקום וחסר האחריות, שמצוות ישיבת הארץ בהכרח כוללת בתוכה מצוות מלחמה וממילא אינה נדחית בפני פיקוח נפש) .

שורה ארוכה של פוסקים כתבו במפורש שאין חובה לשבת בארץ במקום סכנה ואפילו במקום של בעיות פרנסה. אתה מוזמן להטריח את עצמך לעיין בנו"כ בשו"ע אהע"ז בדינא דהכל מעלין . וגם עיון חוזר בדברי הרמב"ן לא היה מזיק.

מציץ ודו"ד, להזכירכם האשכול אינו עוסק בענייני יישוב ארץ ישראל ומצוות כיבוש, אלא בנושא סמכותם של גדולים דווקא בהכרעה בשאלות כאלה.

הרב ח' שלמה שאנן, "דעת תורה - בענין שאינו הלכה"', http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/demokratia/nispah4.htm

ז. רבוי "גדולי הדור"

"כבר הבאנו לעיל את דברי המהרשד"ם, שלא נהגו כיום ללכת אחר בית דין הגדול, אלא אחר מקום הנתבע, מפני השלום - שאם יבוא התובע ויאמר זה שאני רוצה הוא הגדול... מאן מוכח בעונותינו. כל אחד מתנשא ואומר אני אני ואפסי עוד גדול ממני, וירבו המחלוקות".

גם בעניני הציבור לפעמים כמה גדולי-תורה חלוקים ביניהם. אין עובדה זו צריכה לגרום להימנעות מהזדקקות לדעתם של גדולי התורה בכלל, ואין היא פוטרת כל איש ציבור לעשות לו רב, ולשאול את פי מי שהוא מכירו או יודע בו שהוא המורם מעם, איש אמת, תלמיד חכם וצדיק, ואשר יודע שהוא סומך עליו בכל עניני התורה והחיים. ותנאי נוסף יש: שאינו נשאל לזה מפני שברגע זה נוח לו לשאול את פלוני, ומחר ישאל את אלמוני כשזה יהיה נוח לו".

__________________

בוגיעלון: האם 'מלך העדר' הוא בהכרח החכם והצדיק?

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=143660&whichpage=1



תוקן על ידי - נישטאיך - 23/08/2005 10:36:52

מייציץ:

ציטוט מהרמב"ן: "שנצטווינו... ולא לעוזבה ביד זולתינו מן האומות".

- דו"ד

ולעצמי אני סובר כי בשאלות אלו אין רלוונטיות בכלל לדעת גדולי התורה, וכל אדם יעשה כפי דעתו.

ונראה לי כי מבחינת רוב הציבור הדתי, וגם החרדי, אין השפעה אמיתית לדעות של גדולי דור בשאלות שעה אלא רק להנחיות כלליות וללימוד תורה כללי. גדולי דור הצליחו להעמיד חזון מסוים שגרם לאנשים ללכת אחריו, גדולי דור לא הצליחו להתמודד עם שאלות שעה וכשלו בכך בגדול.

בשאלות שעה שכאלו מה שהכריע היה האינסטקינט של האנשים מה ישמור עליהם כפרטים וככלל. קביעות תורניות מסוג זה ואחר לא השפיע להם ולא שינה להם.

עכשיו, לאחר מעשה בהתנתקות זה גלוי, אבל גם לפני ההתנתקות ניסיון היסטורי של מאה שנה תהו ובהו מדגיש זאת בחדות.

לדו"ד אם אתה מהמקורבים, בהצלחה.
אעדיף לא להיות שותף בדרך זו.

ושמע האמת ממי שאמרה.

וצדק,

אל דאגה, אינני בכלל "מקורב". אם הייתי כזה, לא סביר שהייתי כאן, בעצכ"ח.


לגבי טענתך, אם היית אומר שהציבור רגיל ללכת אחרי מה שהוא חש באופן אינסטנקטיבי שהוא ההלכה הנכונה, היה איזה מקום לשקול האם כך ראוי במקום שה"מומחים להלכה" אומרים אחרת.

אך אתה טוען שהציבור הולך אחרי מה שנראה לו כטוב לו. ייתכן שכך הוא המצב העובדתי, אך אני תמה מאוד איזו הצדקה נורמטיבית יש לזה אצל אנשים שמאמינים בשמירה על ההלכה.



- דו"ד

סליחה ומחילה, טעות שלי.

זה נראה לי פונקציה של השרדות. כולנו צאצאים של שורדים ובתקופה המודרנית לחצי השרידה רק גדלו מאז פירוק המבנה היהודי הישן והאנטישמיות.

היהודים בעיקר דואגים לשרידה ופחות מעוניינים בשאלות דתיות טכניות כאלה ואחרות עם כל הכבוד שלהם לדת.

ושמע האמת ממי שאמרה.

וצדק,

אני מתנצלת מראש, אם הדברים לא שייכים לגמרי לאשכול, אבל דבריך העלו בי שאלה:

כתבת - היהודים בעיקר דואגים לשרידה ופחות מעוניינים בשאלות דתיות טכניות כאלה ואחרות עם כל הכבוד שלהם לדת.

האם אין זו הנחת היסוד האורתודוכסית, שהשרידה היהודית (בין כעם ובין כיחידים) תלויה בשאלות הדתיות הטכניות?

הנחה יהודית קלאסית.

מונחת בבסיס ספר דברים, ספרי הנבואה ועוד.

מה לעשות הגענו לתקופה המודרנית ומבחינה אמפירית ההנחה לא עובדת.

אז בנתיים נשמור את היהדות כיידישקייט ואת החיים כפי שהמציאות החיצונית דורשת (הקמת מדינה, טכנולוגיה מתקדמת ושמירה על כללי המשחק).

ושמע האמת ממי שאמרה.

אמשלום,
לאו דוקא בשאלות הדתיות הטכניות, כמו בקיומה של מסגרת שבמסגרתה לשאלות האלה יש משמעות.

ואם את מעונינת להמשיך בדיון בנושא הזה, אפשר לפתוח אשכול שיעסוק בו.