שאלות שרק "גדולים" יכולים להביע דעה בהן?

לאור התהיה של אמשלום אבהיר את עצמי.

ישנם שני סוגים של הישרדות.

הישרדות אחת היא ההישרדות של אחד העם בניסוחו המפורסם- "יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת את ישראל". טיעון זה מופיע בוריאציות כאלה ואחרות בין מהצד הדתי של המפה ובין מהצד החילוני (בעיקר לכיוון שכיום במדינת ישראל אין צורך בדת לשמור על העם היהודי).

הישרדות שניה היא הישרדות בדרך הטבע. לפי האמונה האורתודכסית כאשר עם ישראל שומרים על המצוות מתקיימת השגחה אלוקית על האומה וכאשר הם חוטאים מעניש הקב"ה את החוטאים. להישרדות זו התכוונתי כאשר טענתי כי מבחינה אמפירית זה לא רלוונטי בתקופה המודרנית.

לילה טוב.


ושמע האמת ממי שאמרה.

כעת הגיעו תשובות למכתב הרא"ל לרא"ש:

http://www.nrg.co.il/online/11/ART/975/919.html

(המכתבים המלאים מובאים בקישור)

שלב התשובות החדות
מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה. הרב ישראל רוזן ונכדו של הרב שפירא, הרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת

NRG יהדות
25/8/2005 14:04

מכתבו של הרב אהרון ליכטנשטיין לרב אברהם שפירא, שנשלח בעקבות פינוי גוש-קטיף ופורסם לראשונה ב-NRG יהדות, גרם לסערה בקרב ההנהגה הרוחנית במגזר הדתי-לאומי.

מעבר לעובדה כי מדובר בהתנצחות בין שניים מחשובי הרבנים במגזר, המייצגים שתי השקפות עולם מדיניות קוטביות, המאיימות, היום יותר מתמיד, לפלג את ציבור חובשי הכיפות הסרוגות, הרי שהשאלות עצמן, שנגעו בעיקר בסוגיית סירוב הפקודה, נכתבו בלשון חריפה ויוצאת דופן באופן שלא הותיר ספק – תגובה מכיוונו של הרב שפירא בוא תבוא.

ואכן, לידי מערכת NRG-יהדות הגיעו שני מכתבי תשובה ארוכים ומנומקים הממוענים לרב אהרון ליכשטנטיין. האחד נכתב על ידי הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת" באלון שבות, והשני בידי נכדו של הרב שפירא, הרב אברהם ישראל סילבצקי.



הרב החטיא את המטרה


הרב ישראל רוזן מתייחס בתחילה לגישתו הכללית של הרב ליכטנשטיין לסוגיית הפינוי: "כל הערותיו (כמעט) של הרב ליכטנשטיין בנויות על ההיבט הביטחוני, ועל שרבוב שיקולי פיקוח נפש עתידיים בנימוקי ה'התנתקות' או ה'התנגדות' לה. כמדומה שכבוד הרב 'מיושן' מעט. כבר מזמן זנחו את הטיעון הזה, והוא נדחק לשולי-שוליו של המהלך. ה'שלטון' מנמק (הוא בכלל לא מנמק רשמית והכל עולה מפי מקורבים ופרשנים) את ההתנתקות כמהלך מדיני, ולא בטחוני, וזה הבדל גדול מאד... הרב, שמיקד את מרבית טענותיו בפוקוס בטחוני, החטיא את המטרה, ובהימוט היסוד נפל הבנין".

בנוגע לשאלתו של הרב ליכטנשטיין אודות השימוש שעשה הרב שפירא בביטוי "לא ינקה" בפסק ההלכה שכתב כנגד ההשתפות בפינוי, כותב הרב רוזן: "ללא ספק, 'פסק' הרב שפירא לא נכתב כ"הלכתא למשיחא" אלא כנקיטת עמדה בפולמוס ציבורי עכשווי. לכן ברור כי ישורבבו בו משפטים מליציים, כדרכה של כל ספרות השו"ת מאז ומעולם".
...


מה עם גוש עציון?


נכדו של הרב שפירא, הרב סילבצקי, מתייחס במכתבו באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה הרב ליכטנשטיין כנגד פסק ההלכה של סבו.

לגבי שאלתו של הרב ליכטנשטיין כיצד פסק הרב שפירא לסרב לפקודת הפינוי, עונה הרב סילבצקי: "מעבר להנחה הפשוטה הנטועה בלב כל מאמין, כי צבא שאיננו נשמע לצו ה' ועובר על חוקיו לא יצלח על אויביו וכי זוהי הפגיעה האנושה והאמיתית בחוסנו של צה"ל, הרי שבמישור ההלכתי אין ספק כי חששות וספקות ספקולטיביים המתבססים על משתנים עתידיים שאינם ברורים כל צרכם ועל הערכות שונות השנויות במחלוקת, אין בהם בכדי להתיר איסור תורה ודאי ומיידי".

עוד נכתב שם - "לו היתה ניתנת פקודה לחלל שבת שלא לצורך, כגון פינוי ישובי גוש קטיף בשבת, או אילו היו כופים על חיילנו לשרת יחד עם חיילות, באופן המכריח לעבור על איסורי תורה - האם גם במקרים כאלו היה כבוד תורתו (הרב ליכטנשטיין) חושש לחוסנו של צה"ל ואוסר לסרב פקודה? יורשה לי להניח כיסוד סביר, כי כשאר רבני ישראל, הרב לא היה נותן מקום מכריע בשיקוליו ההלכתיים לספקות ספקולטיביים בדבר עתידו של צה"ל והיה מורה לתלמידיו לסרב פקודה.

בהמשך המכתב מוסיף הרב סילבצקי עקיצה לעברו של הרב ליכטנשטיין, שמכהן כרבה של ישיבת ההסדר בגוש-עציון: "כאשר ירו מחבלים לעתים תכופות יחסית בכביש המנהרות המוביל לגוש עציון, ואף הרגו שם מתושבי המקום, הפך הכביש למקום סכנה בלי שום ספק (מהפצמ"רים בגוש קטיף נהרגו פחות), ובכל זאת, לא שמענו מי מהרבנים ובכללם כבוד תורתו שליט"א, שיקרא לתושבי המקום או לישיבת הר עציון להעתיק את מקומם למקום בטוח יותר. האין זאת מכוח ההכרה ההלכתית הבסיסית, שמצוות ישיבת ארץ ישראל תקפה ועומדת כקיום נורמלי של ישוב, גם במקום סכנה?".

לגבי השימוש במושג "לא ינקה", הפנה הרב סילבצקי במכתבו למקורות שונים בהם השתמשו במושג זה לאו דווקא בהקשר של שבועת שקר.
...

סערה בעולם הדיינות: הגרי"ש אלישיב הוא סמכות-העל? • פולמוס סוער

אם שרמן אינו יודע שום דבר, כיצד יודע מי הם גדולי הדור?

הרב דיכובסקי משתמש במונח 'גדולי הדור'. (אני מניח שהוא מתכוון ברצינות ולא סתם למליצה) 

אי הכי, דיין שיושב בדין וסבור שפלוני שגדול ממנו טעה/לא מכיר את פרטי המקרה עדיין חייב לפסוק כמותו? מותר לו לפסוק כמותו?

שרפ

הרש"ז אוירבאך תמיד היה מיכף כייף לרב שך. בהתחלה תמך במפעלה של נחמה לייבוביץ', אך משך את ידו לאחר שהרב שך התבטא בעניין.

רשז"א אמנם היה חתום על הפשקוויל המשתלח נגד הרב גורן, אך גם לאחר מכן המשיך להתייחס אליו כפוסק בזכות ואמר שאפשר לסמוך על פסיקותיו. (כך שמעתי מבעל מעשה)

יש לי את הספר של הרב גורן על פרשת הממזרים. אשתדל למצוא את הזמן לסרוק את כולו.