2 הערות: א. היו כמה וכמה פשקווילים בפרשת הממזרים שראוי לעמוד על ההבדלים ביניהם. בין היתר, היה הפשקוויל הקיצוני של הרבנים שך, קנייבסקי ואלישיב, והיה פשקוויל מתון יחסית של ראשי הישיבות הירושלמים אויערבך, אברמסקי, סרנא ועוד אחד ששכחתי (ר' שמואלביץ?). כמובן הייתה גם החלטת המועצת שהייתה מנוסחת כדרך האמצע בין שני אלה.
הניחוש שלי הוא שמי שהוביל את המערכה היה הרב אלישיב, ולאחר שלא הצליח לשכנע את ראשי הישיבות הירושלמים לפרסם פשקוויל חריף מספיק, הוא עלה לבני ברק וחבר לרב שך, ואיך אומרים, "זו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה".
ב. לדעתי עיקר פרשת הממזרים הוא לא הלכתי אלא פרוצדורלי. כלומר, ביה"ד האזורי של הגרש"ש קרליץ פסק מה שפסק (בורקובסקי יהודי, האחים לנגר ממזרים) ובשל ייחוסו וכבודו של הגרש"ש אף אחד בביה"ד העליון לא היה מוכן להפוך את פסיקתו, ולכן המושב של הרבנים אלישיב, יוסף וישראלי החליט בסיבוב האחרון שלא לגעת בפסק הגרש"ש. הרב אלישיב היה אז הדיין הוותיק ביותר בביה"ד ונחשב לבכיר בו מבחינה הלכתית וחברתית (כר נרמז ב"בן פורת יוסף" אאל"ט) ולכן עיקר התרעומת שלו נבע מכך שהרב גורן "עקף" אותו, הפר את כל הפרוצדורה המקובלת בביה"ד ובדה מליבו את "בית הדין החשאי" שהפך את ההחלטה.
כמו שכבר אמרו כאן, ההקבלה לבית המשפט העליון טובה מאוד. תארו לעצמכם שביהמ"ש העליון יקבל איזושהי החלטה שנויה במחלוקת שהממשלה תתנגד לה, ובתגובה הממשלה תפעיל את כוחה בוועדה למינוי שופטים כדי למנות מועמד שיצהיר מראש שיבטל את ההחלטה, ולאחר שהוא ימונה, כשהוא יגלה שמה לעשות, אין שופטים בבית המשפט העליון שמוכנים לבטל את ההחלטה, הוא ימציא יש מאין שופטים חדשים ו"חשאיים" ויכריז שקיים דיון חשאי של ביהמ"ש העליון בהרכב "סודי" ויבטל את ההחלטה.
ברור שמעשה כזה, קודם כל ובראש ובראשונה, פוגע באגו ובכבוד העצמי של שופטי בית המשפט העליון לפני כל דבר אחר. ולדעתי זה חלק מהותי מהסיפור.
תוקן על ידי אסי_חגרתך ב- 23/02/2010 18:03:09
