מפונים דתיים ומפונים חילונים

במחזות האימה של הפינוי חסרים המתנחלים החילונים. רובם הגדול השלימו עם הרעה, ארזו את כליהם ועזבו. ככל הנראה לא הגיעו "מחזקים" חילונים.

למה החילונים לא בוכים אל מול המצלמות? מדוע הם לא התבצרו על הגגות? הם גם לא שופכים נפט וחומצה על השוטרים.

אם כל המפונים היו חילונים לא היה צורך בעשרות אלפי חיילים ולא היתה כמעט עבודה לצוותי הטלביזיה.

הערות לסדר:

1. אין בכוונתי להתחיל דיון פוליטי חו"ח. ככל שהדבר תלוי בי הוא יישאר בתחום האנתרופולוגי.
2. אני יודע שהפורום הזה הוא חרדי יותר מאשר דל"י, אבל לדעתי ההתנהלות הציבורית הדל"ית דומה במקצת לזו החרדית.
3. אני יודע שחלק ניכר מהמפונים הדתיים (וביניהם האנשים שאני מכיר שם) נוהגים באיפוק.

.


כמה הערות בטרם דיון:


1:
אם עץ נופל באמצע היער, ואין איש לשמוע את רעש נפילתו, האם הוא מרעיש בעת הנפילה?
ואם מפונים חילונים מתנהגים בדפוס כזה או אחר, אך התנהגותם לא שודרה, מסיבות כאלו או אחרות, האם היא כלל לא היתה?

אני יודע על דפוסי התנהגות דומים למתואר בהודעתך, בקרב אנשים שגורשו מבתיהם, ושאינם חובשי כפה. התנהגותם אולי לא זכתה לשידור ולזמן מסך בזמן צפיית שיא, אך היא היתה קיימת בכל זאת. בישובי חוף עזה, חיו גם חילונים.


2:
בטרם ישתמע מדברי אישום כלפי מדיניות מכוונת של כלי התקשורת (אישום מוצדק? ), יש להפך בזכותם ולהזכיר כי סטטיסטית, רוב מוחלט של תושבי ישובי חוף עזה היהודים, היו חובשי כפות. סטטיסטית, רוב מי שייראה בשידור יהיה חובש כפה.

3:
תסמונת אדם נשך כלב: את כל אותם שהתפנו בדרכים "לא מושכות רייטינג", לא זכית לראות.

4:
נכון להיום, אין אף הוכחה לשפיכת חומצה (או בסיס, כפי שנטען לגבי שפיכת סודה קאוסטית) על ידי מישהו על חיילים או שוטרים. אין הוכחה, ואפילו לא הוגש ולו כתב אישום אחד בנושא. כזכור, רופאי בית החולים סורוקה הכחישו כי השוטרים שפונו נפגעו מחומצה או מחומר דומה. מצד שני, הנה הוכחה לכוחה של התקשורת, שאפילו שקר שהופרח פעם אחת, קונה לו אחיזה איתנה.

5:
בדבריך, הונחו כמה הנחות יסוד שחלקן מקוממות: מדוע מי שאורז במו ידיו את חפציו מתנהג בדרך עדיפה על מי שמסרב לכך? האם הנאנס מחוייב לשתף פעולה עם האונס אותו? האם שיתוף פעולה זה מכובד יותר? אתמהה.

האם הפעלת סחיטה רגשית כלפי מי שמגרשים אדם מביתו פסולה? מדוע? בעיני מדובר בפעולה לגיטימית לחלוטין.

וההנחה המקוממת מכולם: הקביעה כי המגורש החילוני מתנהג באופן מעורר כבוד יותר מהמגורש החילוני.

מואדיב,

1. לפי מה שפורסם רוב רובם של המתנחלים החילונים (שהיו מיעוט בחבל עזה) עזבו במועד שנקבע ע"י הממשלה, לפני שהתחיל הבלגן.

2. בשטח היו עיתונאים רבים, ערלים ובני ברית, והם מסרו ידיעות רבות. לא זכורה לי אפילו ידיעה אחת על התנהגות אלימה של החילונים. עקבתי אחר ידיעות כאלה, ולא רק בטלוויזיה, כי היה לי עניין אישי בהן. אני מכיר כמה מהמפונים, ובין מהמפנים היו מהקרובים אלי ביותר.

3. כפי שכתבתי בהודעתי הראשונה ידוע לי היטב שחלק ניכר מהמפונים הדתיים נהגו במתינות.

4. נניח שאין שום פסול בהזדקקות לעזרת החיילים, ונניח שהמתבצר על הגג מתנהג באופן מכובד. עדיין עולה השאלה מהי הסיבה להבדל בדפוס ההתנהגות בין הדתיים לחילוניים? העניין שלי כאן הוא (גם) אנתרופולוגי.

גם וגם,

כל עוד הדיון לא מתדרדר אני סבור שאפשר להמשיך בו. תמיד אפשר לסגור.

אבהו,

הערתו של ידידי המנהל גם_וגם במקומה עומדת. הענין אינו "גם" אנתרופולוגי, הוא "רק" כזה.

היה אחד ששכחתי את שמו שהתבצר בביתו עם נשק. כמדומני שכתבו עליו שהוא חילוני. אני טועה?

גם למיטב זכרוני יצחקי מ"פאת שדה" חילוני.
מישהו זוכר אחרת?

אותי מענינת תופעה אחרת הקשורה בעיקר למפונים הדתיים.

המפונים נעקרו מבתיהם לאחר מאבק ממושך וקשה. רוב רבניהם טענו עד לרגע האחרון או הלפני-אחרון שההתנתקות לא תבוצע. המהלך כולו מנוגד לא רק לאידאולוגיה שלהם, אלא גם לתפישתם לגבי המהלך הכללי של ההיסטוריה היהודית והכיוון שהקב"ה מוליך בו את עם ישראל. לפי הגיון חילוני, התוצאה של כל זה צריכה להיות משבר אמונה; אילו היה חי איתנו פרופ' ליבוביץ' נ"ע היה, בודאי, מזהיר מפני התנצרות המונית שלהם. והנה קרה ההפך: בבתי הכנסת בישובים שפונו התקיימו, לפי כל התיאורים, מחזות אמונה מרטיטים בעוצמתם, גם כאשר היה ברור ומובן לכל שהמאבק הוכרע. אין לי הכלים לבדוק, אבל דומה שרבים מבין המפונים התחזקו באמונתם. כיצד ניתן להסביר תופעה זו?

אבהו, זוהי ממש שאלה מיתממת.
הכאב של הדתי אינו נובע רק מאבדן ביתו, אלא גם משבר אידיאולוגי. וכבר כתב אחד מגדולי המחברים בזמננו יבדל"א (שם, שם) שאין דבר כזה ימין חילוני אמיתי ויציב.
הרי ישנם רבים שמפונים בהוראת רשות כלשהי כדי לפנות את המקום לכביש, מוסד ציבורי וכדו'. שם אינך רואה סצנות מן הסוג ההוא, על אף ששהכאב האישי קיים גם שם. ההבדל הוא כמובן מאליו אידיאולוגי.
הסצינות האמורות מטרתן לא היתה רק לנסות ולמנוע את הפינוי, או להביע כאב אישי, אלא שלא יימסר שטח מא"י ללא מחאה ציבורית חריפה (מוציאים את התיבה לרחובה של עיר). זוהי אידיאולוגיה דתית במובהק, ולכן גם המחזקים, רובם ככולם, היו דתיים.
האם זה חדש לך שעל הבמה אין כבר בכלל ימין חילוני (לפחות במובן הפוליטי של 'ימין')?
אולי תשאל מדוע בכל הפגנות הימין נוכחים רק דתיים (מעט החילוני היחיד שנמצא על הבמה ונואם לתשואות הקהל ומייצג את ה קונצנזוס ואתהרוב המוחלט של העם, מקיר לקיר כמובן)? אגב, סיפרו לי שכעת גם החילוני הזה כבר לא מופיע, ורוב הפגנות הימין הפכו לטקס דתי מובהק בהנחיית רבנים ופעילים דתיים.
על כן לענ""ד שאלתך האנתרופולוגית היא טריביאלית. השאלה הפחות טריביאלית היא מדדוע אין ימין חילוני. ועל כך ראה בדברי אותו מחבר שליט"א.


מיכי

אבהו,

מה כל כך מסובך ומצריך דיון? מ67 ועד ל2005 בעקבות מדיניות ממשלות ישראל ליישב את יש"ע - נענו לקריאה 'שתי קבוצות' האחת בידי אזרחים טובים אוהבי הארץ לרוב קשי יום ומעיירות הפיתוח שמה שהניע אותם בעיקר היו שיקולים כלכליים - שיקולי נוחות ואיכות חיים כשהם מודעים לכך שהשטחים עליהם הם התיישבו נתונים במחלוקת , וישנו עם שטוען לזכות עליהם, בשם אותה זכות אבות שאנו טוענים לה - כשהתקבלה החלטה על פינוי הישובים, הם כאבו את העזיבה , אך הבינו את המצב לנוכח המציאות - סידרו לעצמם את המעבר - ועזבו בשקט.

והשניה, גם היא מורכבת מאזרחים טובים ואוהבי הארץ - רק שמה שהניע אותם היו שיקולים דתיים - ומצוות ישוב ארץ ישראל השלמה - לכן גם לא יכלו להיענות לקריאת החוק לפינוי הישובים - מפני שמצוות ישוב הארץ היא מעל החוק.

ריב, רק להבין. האבות שלהם זה אברהם אבינו? או מוחמד בהר הבית?

מיכי

גם וגם,

לדבריך

לפי הגיון חילוני, התוצאה של כל זה צריכה להיות משבר אמונה; אילו היה חי איתנו פרופ' ליבוביץ' נ"ע היה, בודאי, מזהיר מפני התנצרות המונית שלהם. והנה קרה ההפך..

אז א)

עד כמה שידוע לי "ההתנצרות" ממנה הזהיר רי"ל לא היתה מכוונת לשטחי חבל עזה, ואי אפשר להוציא את דבריו מפורפורציות - כוונתו היתה לכל הזרם השבתאי המודרני -שמאמין באדיקות לחזון נביאי השקר של ימי 'אתחלתא דגאולה' - לדעתי הוא היה מברך על הצעד, ואולי אפילו טוען שהפינוי הוא בבחינת זריקת חיסון והתעוררות לאלה המועדים להתנצרות.

ב) אין לנו הכלים היום למדוד את עוצמת המשבר האידיאולוגי\אמוני שעובר ויעבור על המפונים - ימים יגידו.
בכל אופן התנהגותם של המפונים בבתי הכנסת בימים האחרונים לשהייתם שם אינם ראיה לחיזוק אמונתם.

מיכי,

האבא שלהם הוא אברהם אבינו, כן! וישמעאל בנו הוא יורשו בדיוק כמו יצחק אבינו - ואם כבר יורשים, אז היה זה אברהם שביקש מהקב"ה לברך את ישמעאל, וה' נענה לו.

גו"ג,

האם זו הדוגמא הראשונה בהיסטוריה של הדתות של ציבור מאמין שמתחזק באמונתו גם כשהיא מאכזבת?

ומכל מקום, מוקדם לשפוט את תוצאות המשבר. אני למשל סבור שמשבר אוסלו ששיאו ברצח רבין ובמקביל לפריצת מדיום האינטרנט, סדק לא מעט מוסכמות יסוד בחברה הד"ל שהמשותף להן הוא מחיקת הפחד מלצאת נגד המימסד הרבני-לאומי בסוגיות שונות.

אבהו,

בנוסף לדברי קודמיי, מאחורי כל דתי שמתנגד לנסיגה עומד ציבור שלם בעל מאפיינים משותפים. לחילוני המתנחל אין את זה. עצם היותו מתנחל כבר הופכת אותו למשוגע בעיני רוב הקולקטיב הטבעי שלו.

מיכי,

אני מבין מדבריך שמחזות הפינוי הם בעיקרם הפגנת מחאה ולא סתם הבעת כאב. אם כך זו ההפגנה היקרה ביותר בתולדות המדינה.

בהפגנה רגילה מספיקים כמה עשרות שוטרים, ובצד מוכנות ניידות להובלת העצורים אם יהיו. אין אלפי שוטרים, אין עשרות אלפי חיילים ואין מנופים עם מכולות. בהפגנה רגילה קורה, לעיתים רחוקות, שאנשים פוגעים בכלי רכב של המשטרה. בהפגנה שלנו ניזוקו כ 100 כלי רכב. עלות תיקונם של אלה בטלה בשישים מול המיליארדים שהוצאו על אבטחת הפינוי מפני חבלה יהודית.

לא רק כספים הוצאו כאן. השוטרים והחיילים ניצבו על משמרתם ברצועת עזה במקום משימותיהם הרגילות במלחמה בפשע, בבטחון השוטף ובאימונים.

נשאלת השאלה אם המפגינים ומנהיגיהם גילו את האחריות הלאומית שבה הם משתבחים. הרי אם להאמין לדובריהם, הם החלוצים לפני המחנה ולא טובתם האישית והקהילתית לנגד עיניהם אלא טובת עם ישראל כולו.

גם שאלה של אזרחות כאן. מה מותר בהפגנת מחאה, חריפה ככל שתהיה? אמת המידה לשאלה זו היא אם אותו יהודי היה מנסה את התרגילים האלה כאזרח מדינה אחרת, לא יהודית. לדעתי התשובה ברורה, והמסקנה היא שהמתנחלים סבורים שיש להם זכות להעניש את המדינה היהודית שהכזיבה אותם. זו הכוונה האמיתית של מעשיהם. בכך הם דומים לסוג מסויים של חרדים שבין העמים הם שיות תמימות וכאן בישראל, בהפגנות השבת ובמלחמותיהם על קברים עתיקים הם בריונים עזי מצח.

.

אבהו, התחלת בשאלה על ההבדלים בהתנהגות בין דתיים לחילונים בעת גירושם מבתיהם, ועברת לדון בשאלה מדוע בכלל מחו, ועוד העזו להעסיק שוטרים רבים. אני מבין מדבריך כי גם אם לדעת המפגינים הצעד של נטישת עזה מסכן את בטחון ישראל, עליהם להסתפק בהפגנות סמליות, כדי לא לפגוע בבטחון המדינה על ידי העסקת שוטרים רבים.

הגיון זה תקף גם לגבי הפגנת המונים מול בית המשפט העליון, הלא כן? וגם לגבי משחק כדורגל, המעסיק שוטרים רבים, וכן, לגבי כל ארוע המוני. אולי נסגור את המדינה כדי לא להפריע לשוטרים?


תמהני מהי באמת השאלה שמעניינת אותך, האם דפוסי המחאה הדתיים לעומת החילוניים, או שמא דיון אחר לגמרי.

ושמא דיון אחר זה, כבר נתבשרנו עליו ברמז בפתיחה, עת השמעת לנו כעובדה את הכזב אודות שפיכת החומצה.

אתמהה



אגב, יצחקי, שהתבצר על גג ביתו חמוש, אינו דתי, וכך גם עוד רבים אחרים שראיתי בשידורי ה- CNN ו Fox News .