מפונים דתיים ומפונים חילונים

השבר האידיאולוגי קיים ועומד מול עינינו. בציבור הדתי-לאומי ברור כיום, שתיתכן בעתיד נקיטה שוב בצעדים דומים, ועקירת יישובים נוספים. התפיסה של תהליך גאולה בלתי-הפיך לא רק נסדקה, אלא הרבה יותר מכך.

השאלה היא מה יהיו תוצאות השבר.

נדמה לי שנוטים להפריז מדי בכך. הציבור הדתי-לאומי, כולל עקורי גוש קטיף, מושרש באופן עמוק ביותר בחברה ובהוויה הישראלית. גם בלי קידוש כלשהו של המדינה, היסודות המודרניים בחיי היום-יום של הצבור הד"ל חזקים ומשפיעים הרבה יותר.

יהיה אשר יהיה המפנה, הוא יישאר בגבולות האידיאולוגיה הציונית-דתית ההיסטורית. המעורבות בכל תחומי החיים - באקדמיה, במשק, בביטחון וכו' - תישאר כשהיתה אם לא תגבר. המרץ והמיקוד האידיאולוגי יופנו לאפיקים חלופיים להתיישבות ביתר שאת (המשך של מגמה שהחלה הרבה לפני פינוי הגוש).

בשתי מלים: היתה אידיאולוגיה דתית ציונית הרבה לפני הקמת גוש קטיף. היא תמשיך להתקיים גם אחריו.

מואדיב,

בא מיכי וסיפק לנו הסבר על ההבדלים בהתנהגות החילוניים והדתיים. אני עוד לא יודע אם הסבר זה מספיק, ואני מנסה להעריך את ההבדל גם לפי מה שראינו.

הפרות החוק בהתנתקות היו ענקיות בהיקפן בהשוואה להתפרעויות בכדורגל. לדעתי המשטרה תעדיף מאה משחקים של בית"ר ירושלים, מאתיים התפרעויות של חרדים בכיכר השבת וחמש מאות הפגנות נגד בית המשפט העליון על התנתקות אחת.

לאחר שהתקבלו החלטות הממשלה והכנסת, ומוצו ההליכים בבתי המשפט, ההתנגדות של אזרח סביר היא מטבעה סמלית. רק הדתיים שלנו, שלומי אמוני ישראל, מרשים לעצמם לשנע אוגדות שלמות של צה"ל כדי שעם ישראל יווכח שהם מוחים. אני מבקש כאן להבחין בין לגיטימיות המחאה שהיא עבורי מובנת מאליה לבין עוצמתה והמחיר הגבוה - ללא כל תקדים - שהיא גבתה.

.

אבהו, דומני שנתחלפו לך היוצרות.


צה"ל, הוא ששינע אוגדות שלמות כדי לגרש אזרחים מביתם, לא המתנחלים.

רבותי,
את הדוגמה מהשואה (להבדיל ששה מיליון הבדלות) גם אני מכיר, ולא חשבתי שיהיה משבר אמוני (שבשואה, אגב, דוקא היה בקרב רבים). מה שאני מנסה להבין הוא המסלול הפסיכולוגי שהביא דוקא לחיזוק האמונה, וזאת כשהאידאולוגיה הציונית-דתית אולי לא נשברה, אך ללא ספק ספגה חבטה עזה.

אבהו, הייתי רוצה לענות לך (דווקא כמי שאינו שולל את המעשים שאתה עוסק בהם, אך גם לא התנתקות). אולם כזכור נושא האשכול הוא 'רק' אנתרופולוגי-סוציולוגי (כלשונו הזהב של קעלעמר), ואתה מעתיק אותו לגינוי ההתנהגות הנדונה, במקום לתיאורה, אפיונה ותהייה על קנקנה.

לשון אחר: אינני רואה מה אתה רוצה לומר בטענתך אודות חוסר הפרופורציה? האם כתוצאה מכך אתה טוען שאני לא צודק בטענתי? איני רואה כל קשר. אני גם לא רואה הסבר אלטרנטיבי שאתה מציע לחוסר הפרופורציה הזה (לשיטתך, שאני כלל אינני מסכים לה). על כן אני רואה כאן רק טיעון שמוביל לגינוי ההתנהגות הנדונה, אולם אינו נוגע לאפיונה ולדיון האנתרופולוגי אודותיה.

ריב, אני אמון על דברי המקרא 'כי ביצחק ייקרא לך זרע'. ובניגוד לפלסטינאים (וכנראה גם בניגוד לך) אני אמון גם על דברי חז"ל 'ביצחק' ולא כל יצחק. שלא לדבר על 'כי לא יירש בן האמה הזו עם בני עם יצחק', שעליו נאמר לאברהם 'שמע בקולה'.
אם כן, זהו דבר שאפילו הצדוקים לא טועים בו, אבל ריב והפלסטינאים וכת דילהון - כנראה שכן. אולי את מתכוונת לקוראן (מואדיב, אולי תבדוק גם שם), אותו אני לא מכיר וקשה יהיה לי להתווכח עמך.


מיכי

מואדיב,

אתה בטח אחרון המעונינים להסטת נושא האשכול לנושא ה'משיחיות' - ולא צריכים להיות חכמים גדולים כדי להבחין בפער בין מצבו הרוחני של עם ישראל לבין מה שמוגדר לזמן ימות משיח - והלוואי ואני טועה.

לא דייקתי בלשוני וכוונתי לישמעאל יורש בדיוק כמו יצחק -היא בעצם העובדה שגם ישמעאל הוא בנו יוצא חלציו של אברהם כמו יצחק, ולכן אי אפשר להתעלם מאלה הטוענים לזכות ישמעאל על הארץ בדיוק כמוך.

מיכי,

הצדוקים טועים בכל מקרה, מפני שאין תורה שבכתב בלי תורה שבע"פ - ואני אמונה (מקווה שלא בניגוד אליך) על כלל (דגש על ה'כלל') פרשנות חז"ל לא פחות מאשר על פשט הכתובים במקרא כדי לראות את התמונה בשלמותה. בכל אופן, קצת מפתיע, שאחרי סיפור גירוש הגר וישמעאל וניתוק הקשר עמם כביכול - זוכה אברהם ששני בניו מתאחדים ומתפייסים ונמצאים שוב איתו בביתו ובמחיצתו יחד בחברון, ולאחר מותו קוברים שניהם את אביהם כמו שנאמר במפורש (במקרא: -"ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה"



תוקן על ידי - riv - 21/09/2005 1:11:33

מואדיב,

לצבא היו סיבות טובות מאד להעמיד את הכוחות שהעמיד. ראשית, ראשיו מכירים את המתנחלים לא מהיום ולא מאתמול. שנית, מחזה המוסר של כפר מימון היה אזהרה מספיקה. היערכות הצבא בכוח כה גדול נועדה לספק משקל נגד להתנגדות ההמונית של המתנחלים. אם היו מנהיגי המתנחלים אחראים מספיק היו יכולים למתן את ההתנגדות ולגרום לצבא לצמצם את הכוחות.

מיכי,

האנתרופולוגיה קשורה לחומרת המעשים. למשל, ראינו תיגרות קלות במגרשי הכדורגל, והן אינן דומות להתפרעויות המוניות. אלה תופעות קשורות אך שונות.

ההסבר האנתרופולוגי שלי קשור לחוסר האחריות ולאזרחות הלקויה של הציבור הדתי בישראל. את אלה אדגים בדוגמאות הבאות:

1. מנהיגי החרדים שוללים את היתר המכירה וגוזרים בכך כליה על חקלאים דתיים. ההנחה היא שמישהו כבר ידאג לאותם חקלאים.

2. מפגינים חרדים מטרפדים סלילת כבישים בטענות על קברי יהודים בתוואי. הם יודעים שיש מי שיישא בעלויות הנוספות.

3. על נזקי הבטלנות בכוללים כבר דובר. יש מי שנושא בהוצאות.

4. בקומבינה מרהיבה מסדרים לעצמם מיטב הנוער הד"לי שרות צבאי מקוצר. יש כבר מי שיישא בעול השרות הצבאי המלא בעת שבחורינו המצויינים והקרביים ממיתים את עצמם באהלה של תורה.

5. כל מי שנשא בעול הביטחון השוטף ביהודה ושומרון מכיר את תביעותיהם הבלתי פוסקות של המתנחלים מהצבא - ליווי הסעות א-לה-קארט מתי שמתחשק, אבטחה לכל מאחז קיקיוני וכיו"ב. גם הכבישים העוקפים שנסללים ברוחב לב בעת שבמרכז הפקקים מתארכים כל הזמן נכללים בקטגוריה זו.

6. בדיון אחר ראינו שהדתי מנוע מעיסוק בעבודות חיוניות (כגון כבאות ומשטרה) בשבת. החילונים כבר ידאגו לכיבוי שרפות בשבת. יש על מי לסמוך.

המשותף לכל ההתנהגויות האלה הוא שהדתי מצפה שהישראלי האחר (שרצונותיו ושאיפותיו מתקבלים אצלנו בצירוף של זלזול ואיבה) ידאג לו ויעזור לו להיות יהודי טוב יותר. יש הגורסים שלשם כך הוא קיים.

אבהו,
האם אתה גם טוען שהירוקים, למשל, הם פרזיטים משום שהם דורשים הגדלה בעלויות סלילת כבישים מתוך ידיעה שמי שתישא בהוצאות היא קופת המדינה? או החקלאים, שרק אתמול דרשו סיוע מהאוצר ליצוא לחו"ל בטענה ש-"יצוא חקלאי אינו כדאי ללא תמיכה של האוצר" הם פרזיטים, משום שהם מגדלים ירקות מתוך הסתמכות על תמיכה צבורית (גם בעלויות המים שהם צורכים)? ומה לגבי הסטודנטים הדורשים הורדה של שכר הלימוד?

כלל בסיסי בדמוקרטיה: במשחק הדמוקרטי מנסה כל קבוצה להשיג את המקסימום האפשרי לה. כל עוד הדברים מתבצעים באופן חוקי, הם לגיטימיים לחלוטין ומבטאים אזרחות טובה והגונה.

.


חוששני כי מעצם ההפתעה על כך שאנו מנהלים דיון אקטואלי (במסווה של סוציולוגיה), התפזרנו לכל כיוון אפשרי כמעט.

אבהו פתח בשאלה מדוע דפוסי התגובה של המתנחלים הדתיים (ואולי יש להרחיב את שאלתו לציבור תומכיהם) לגירוש ההתישבות בחוף עזה, שונה כל כך מדפוס התגובה של המתנחלים שאינם חובשי כפה.

הדיון סטה לעוד ענפים צדדיים רבים, ואבקש סליחה על כי אנסה להתעלם מהם (ריב - שאלת האתחלתא דגאולה, לטעמי, שווה דיון מעמיק בפני עצמו, בו הרב ריינס והרב קוק יצחצחו חרבותיהם לקול מצהלות קהל אנשי אגו"י והבונדס).



הבה נניח לרגע כי העובדות המונחות בבסיס השאלה נכונות, גם אם בעצמי חלקתי עליהן לעיל, וגם אם מראות ההתבצרות על גג האנדרטה בימית, בראשות הסטודנט צחי הנגבי, מחזקים את טענתי דלעיל.
כלומר: נניח כי יהודים חובשי כפה מגיבים באופן שונה להחלטת ממשלה לגרשם מבתיהם וממקום ישובם, מאשר יהודים שאינם חובשים כפה.


נחלק את התגובות היחודיות לשתי קבוצות: תגובות בעלות אופי דתי מובהק (התכנסות בבית הכנסת, קריאת תהלים, תפילה וכד'), ותגובות אחרות (התבצרות על גג הבית, סירוב לארוז את החפצים האישיים וכיוצא בזה).

ברור כי השאלה אינה נשאלת על תגובות מהקבוצה הראשונה, ואין טעם לקיים דיון מדוע דתיים משתמשים בסממנים דתיים, שהם חלק משמעותי מחייהם, בעוד אנשים אחרים, אינם משתמשים בהם כל כך.

אם כן, מתמקד הדיון בשאלה מדוע חובשי כפה אינם אורזים את חפציהם, אינם יוצאים ביוזמתם מבתיהם, וכו'.

תשובה אחת נתן כבר לעיל מכובדנו מיכי, השבר האידאולוגי שונה, אין ימין חילוני, וכו' וכו'. גם תשובתה של ריב דומה לכך.

הוספתי למעלה את הנושא הקהילתי, שככל הנראה בציבור חובש הכפה מתאפיין בצורה בולטת יותר, וג"ג הוסיף גם את הפן האמוני של ה"השתדלות". אותם אנשים שבעיניהם להערך מראש לגירושם מביתם, היה מעשה הפוגם באותה "השתדלות", ואת הסיבה הזו ניתן גם להוסיף לסיבה הכל כך ברורה עד שלא נאמרה - אנשים החיים בהכחשה ומסרבים להאמין כי הגירוש בא-יבוא.

אם הדיון ממוקד בשאלה שלמעלה, דומני שהוא די פשוט, והסיבות גם הן ברורות, והרוצה - יוסיף גם אמונה של אנשים כי התהליך אינו אמור לקרות, וגו'.

גם וגם,

אכן יש דמיון בין הטקטיקה של הלובי החקלאי בישראל לזו שלנו הדתיים. אלה שתי דוגמאות של מיעוטים שמצליחים לכפות את עצמם על הרוב בעלות אדירה לקופה הציבורית. לשני מיעוטים אלה משותף גם אתוס צבוע של אליטיזם. ההבדל הוא שהחקלאים לא זנחו את כללי האזרחות המקובלים. לא מצאנו שמחאת החקלאים התדרדרה לאלימות בקנה מידה כל כך גדול ולא צפוי שמנהיגיהם יוציאו גזר דין מוות נגד ראש הממשלה.

זה הנושא שאני מעלה כאן - הדפוסים הקיצוניים של הפעולה הפוליטית הדתית בארץ ומקורותיהם.

לא מצאתי גם שמנהיגי הדתיים הוציאו גזר דין מוות נגדו. אם יש בידך אינפורמציה כזו, תוכל לזכות בסקופ בלעדי בכל כלי תקשורת בארץ, או לחילופין להפגין אזרחות טובה ולהלונן במשטרה.