פאנסוניק, שמע סיפור.
מספרים על הבעש"ט שהורה פעם לכמה מחסידיו לנסוע לכפר מסויים, מבלי ללומר להם את הסיבה לנסיעה. החסידים עשו כמצוות רבם ויצאו לדרך. אחרי נסיעה ארוכה כשהרעב הציק להם, נכנסו אל איזה פונדק דרכים בבעלות יהודית לשבור את רעבונם.
ביקשו החסידים מבעל הפונדק להגיש להם אוכל חלבי. "מצטער" אמר להם בעל הפונדק, "אין לי אוכל חלבי, רק בשרי". התחילו החסידים לשאול ולחקור את בעל הפונדק: מיהו השוחט? האם לא הייתה כל סירכה? מי ניקר את הבשר? מאיפה מביאים את הבהמות? וכו'. לשמע השאלות והבירור המקיף שערכו החסידים, פנה אליהם מפינת האולם, יהודי לבוש סחבות ואמר: "חסידים, חסידים! את מה שאתם מכניסים אל הפה אתם בודקים שיהיה עם כל החומרות. האם את אשר אתם מוציאים מהפה.. אתם גם בודקים כל כך?"
מיד הבינו החסידים, שהסיבה שהבעש"ט שלח אותם לנסיעה הזו, הייתה כדי לשמוע את דברי האיש עם הבגדים הבלויים.
פאנסוניק, יקר. כדאי לך לקחת מוסר השכל מהסיפור הזה.
ולגופו של עניין, ההכשר של הרב במברגר, הוא הכשר מעולה, המקובל על כל החוגים והעדות.
עפ"י הידוע לי, בעל העסק הכניס בערמה בשר בהכשר הרבנות.
הדבר התגלה וההכשר הוסר. אצל כל נותני ההכשרים המהודרים היו תקלות כאלה ואחרות. מעילות באימון ונסיונות מרמה היו ויהיו.
כאשר מבקשים להביע ביקורת, יש לנהוג בדרך ארץ. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באשיות רבנית.
 |
|
|