|
|
| נשלח ב-4/3/2010 08:17 |
|
| |
יש שמכנים אותו "מוצג ארכיאולוגי" אבל האיש הזה חי ובועט ומנהל עדיין את מדינת ישראל !!!!
בס"ד
גולש רוטר "נצר".
פורסם ב - 23:06 03/03/10 עדכון אחרון - 23:18 03/03/10מנכ"ל מרכז פרס לשלום עומד מאחורי הפסגה שתוכננה להיערך בחודש הבא ברומא מבלי לעדכן את לשכת רה"מ. בבית הנשיא מכחישים תגיות: שמעון פרס, אבו מאזן, בנימין נתניהו, אורי סביר
בעוד שיו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), מסרב להיפגש עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומסכים בקושי לקיים משא ומתן עקיף בתיווך אמריקאי, עם נשיא המדינה, שמעון פרס, דווקא אין לו בעיה להיפגש. בימים האחרונים מתקיימים מגעים לקיום פסגה בין השניים ב-21 באפריל ברומא, וכל זאת מאחורי גבו של נתניהו וללא כל תיאום עם לשכתו. דבר קיום הפסגה פורסם בעיתון האיטלקי היומי הנפוץ "קוריירה דה לה סרה" בעקבות מסיבת עיתונאים שערכו הפלסטינים והאיטלקים ברומא. מי שעומד מאחורי קיום הפסגה הוא מנכ"ל מרכז פרס לשלום, אורי סביר, מקורבו של פרס, ששימש כמנכ"ל משרד החוץ כאשר זה שימש כשר. סביר דוחף לקיום הפסגה כבר חודשים ארוכים, אולם עד לפני כה שבועות זכה לתשובות שליליות מבית הנשיא. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1153746.html עוד מידע:

|
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 19:47 |
|
| |
ספר חדש על "מורשת רבין"
מילשטיין: מורשת רבין – החפיפניקיות בצה"ל
בספר חדש בן שני כרכים ואלף עמודים מגולל ד"ר מילשטיין את 'מורשת רבין' ע"פ הבנתו וקובע: "מורשת רבין היא החפיפניקיות הביטחונית".
שמעון כהן במוזיאון ארץ ישראל שבתל אביב יושק היום ספרו החדש של ההיסטוריון הצבאי, ד"ר אורי מילשטיין, 'דרך רבין ומורשתו' המתפרס על פני למעלה מאלף עמודים המחולקים לשני כרכים. ביומן ערוץ 7 שוחח ד"ר מילשטין על הספר ועל מסקנות מחקריו בסוגיית מורשת רבין מהי. לטעמו של מילשטיין "המורשת חייבת להיות בתחום הביטחון. הוא הרי הוגדר כמר ביטחון. אפשר לומר שהסכם אוסלו היה מורשת שלו, אבל כולנו יודעים שאוסלו לא הביא שלום. בענייני שלום קדמו לו רבים וטובים אחרים ולכן מורשת רבין, לטוב ולרע, עניינה הוא העניין הביטחוני", אומר מילשטיין הקובע כי בהקשר זה מורשת רבין היא הליקויים והחפיפניקיות שאיפיינה את צה"ל מאז הקמתו ועיצובו ועד לכישלון במלחמת לבנון השנייה. "מורשת רבין היא צה"ל לקוי שמתפקד באופן לקוי, מסתיר ליקויים ולא לומד לקחים". הוא טוען כי רבין הוא אחד מארבעת מעצביו של צה"ל – בן גוריון, דיין, שרון ורבין, ואולם "רבין היה יותר מכולם חלק מבנית צה"ל, פיתוחו ואימוניו", ועל כן האחריות על כשליו וליקוייו כפי שנחשפו במלחמת לבנון השנייה מוטלת ברא ובראשונה על כתפיו. "הוא מייצג דור של נפילים-נפלים, מה שמכונה 'דור הפלמ"ח'. זה דור שיצר את הגישה הבלתי מקצועית, החפיפניקית. רבין הוא המשל של הגישה הזו". מילשטיין סבור שבבסיס החקר סביב מפעליו של אותו דור יש לבחון כיצד זה העם החכם בעולם יצר צבא שאינו הטוב בעולם, בלשון המעטה. לדבריו אחד הגורמים הגדולים שמעכבים בחינה מדוקדקת של הנתונים היא ההערצה העיוורת של גורמים לא רק בשמאל אלא גם בימין ובהתנחלויות לדור הפלמ"ח וחוסר מוכנותם לקבל אמירות בנוסח אחר, אמירות בנוסח 'המלך ערום'. באשר לניסיון האקדמי להתעלם ממנו וממחקריו אומר מילשטיין כי ניסיון זה נובע מהיות "אנשי האקדמיה קרנפים. הם פועלים על פי מי שמממן אותם. הפעילות שלי לא מממומנת על ידי איש. את הספר הוצאתי מכספי ומהשקעתי. כעת הם לא מוכנים אפילו להופיע לצידי בשום אולפן טלוויזיה או כלי תקשורת כלשהו". מילשטיין סבור שאחד הגילויים המרעישים והחשובים של ספרו טמון דווקא בימים שקדמו למלחמת ששת הימים, ימים בהם הוביל רבין קו של התגרות בסורים, קו מחשבה שדלף לרוסים והוביל ליצירת חזית מגובשת של מדינות ערב נגדנו, חזית שאיימה על עצם קיומה של מדינת ישראל הצעירה של אותם ימים. להערכתו תחושת האחריות לקו זה היא שהובילה להתמוטטותו הנפשית במהלך המלחמה. "בן גוריון אמר לו 'אתה אשם' – למה? כי כמי שכיהן בפועל כשר ביטחון הוא הוביל את ישראל למתח גובר והולך ברצון לתקוף את סוריה". באשר לימי ההתמוטטות קובע ד"ר מילשטיין כי גם כאן מדובר בהונאה והטעיית הציבור ובעוד הציבור סבור שההתמוטטות הנפשית שעבר רבין הייתה בת יום אחד, הרי שניתוח מסמכים ופרוטוקול ישיבות מטכ"ל מגלה שמדובר בהתמוטטות שארכה חמישה עד שישה ימים בהם נוהלו הדיונים המרכזיים על ידי ויצמן. "הוא אושפז במחלקה הפסיכיאטרית בגאה, אחר כך הועבר משם. קיבל טיפול בשוקרים חשמליים ואז הועבר לוילה שרובר בירושלים", אומר מילשטיין הרואה בבר לב ובדיין שמונה לשר ביטחון כרמטכ"לים האמיתיים של מלחמת ששת הימים. פרק נרחב בספרו של מילשטיין מתייחס לרצח רבין. גם כיום, הוא אומר, לא ניתן לדעת מי היה הרוצח האמיתי, אולם ברור הוא ש"התיאור שיצא מועדת שמגר הוא לא נכון. המערכת ניסתה להסתיר דברים. מה בדיוק? לא ברור. אני לא יודע מה בדיוק קרה אבל המחקרים מוכיחים שהמערכת שיקרה. מה בדיוק, אני לא יודע".
מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/201823
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2010 21:43 |
|
| |
ובכן היה ברור שכל שני העשורים האחרונים עם הקודש נשלט ע"י בובות שניהלו אג'נדה אחרת לגמרי מיעודו הקדוש של העם שנעשה לו נס מלחמת ששת הימים שיחרור ירושלים ואדמות המולדת. נכון להיום כאשר ברור להם כביכול שאין מי שיכול להפקיע מהם שלטונם מתגלים דברים סמויים ששופכים אור [אם אפשר לכנות חשכות וקדרות מעשיהם כך] על המניעים והמחוללים אסונות כבירים אלו שעדו על כולנו
מה שמסביר את התנגדותה הנחרצת של מפלגת העבודה להקמת ועדת חקירה לחקר פעולות הקרן לישראל חדשה. תרגום מכתבו של אליעזר יערי, מנכ"ל הקרן החדשה, לעברית. המכתב נכתב על ידיו כמנכ"ל הקרן יום לאחר הבחירות ב- 1999 בהן ניצח ברק את נתניהו. במכתב הקצר לחברי הנהלת הקרן חושף יערי את הכוונות והפעולות הסופר פוליטיות של הקרן, לידיעתכם ולשימושכם. מצורף קובץ של המכתב באנגלית והתרגום לעברית.

והתרגום לעברית: לכבוד: מועצת המנהלים וצוות הקרן לישראל החדשה מאת: אליעזר יערי, מנכ"ל (הקרן) בישראל הנדון: מחשבות ראשוניות לאחר הבחירות אתמול בלילה קרה דבר נפלא בישראל, החברה הישראלית, במופע מדהים של דמוקרטיה, הצליחה גם לגרש מהממשלה את הקואליציה הביזארית, ששילבה סטגנציה פוליטית, קלקול מוסרי וקלריקליזם דתי וסוציאלי, וגם להעניק לחברה הישראלית סיכוי נוסף. לאחר מעשה, כל אחד מאיתנו – חברי מועצת המנהלים, צוות, מתנדבים ואלפי תורמים, יכולים לחוש סיפוק מהערכים שתוצאות הבחירות הללו מבטאים ומן הדרך בה הושגו. בלתי אפשרי להתבונן במה שהתחולל מבלי לראות את טביעות האצבע הברורות והאמיצות של 'הקרן החדשה לישראל' ושל 'שתי"ל'. השינוי הזה הוא תוצאה לא רק של קמפיין מתוחכם שהריצו יועצים אמריקאים ושל פרסום אינטנסיבי, אלא גם של הכנסה לפעולה של עשרות אלפי אנשים הקוראים לשינוי. שינוי שיביא את האפשרות לשלום, שינוי שיעניק מעמד שווה למיעוטים ולקבוצות מקופחות. שינוי שיכבד את הזכות של האזרח לעבוד ולחיות באופן מהוגן, וישמור על האוטונומיה התרבותית והמוסרית של כל סקטור בחברה הישראלית. יש החוששים שעם ההישג הפוליטי הזה יבוא רפיון מסוים, כאילו הכל כבר הושג. דבר לא יהיה גרוע יותר. להערכתי, האתגר הנוכחי לחברה הישראלית דורש תגובה מהירה והכנסה לפעולה של כל כוח האדם האפשרי והאמצעים הכלכליים. זהו הרגע לו הכנו את עצמנו, ובעידן חדש זה עלינו לכוון בהתאם את פעולותינו בישראל ואת גיוס הכספים שלנו. הבחירות הביאו לתודעתנו מספר נושאים מרכזיים: ראשית – "תופעת ש"ס". אם בעבר חשבנו שזו הייתה תופעה מוגבלת, העובדה שש"ס היא כעת המפלגה השלישית בגודלה בכנסת מוכיחה אחרת. "מהפכת ש"ס" איננה דתית במהותה, אלא משקפת משבר אמון עמוק ונורא בדמוקרטיה הישראלית, על בסיס מוצא אתני ומעמד סוציו-אקונומי. הקמפיין של ש"ס הובל על ידי המילים "דרעי זכאי", ומצביעי ש"ס הראו את אמונם במנהיג המפלגה. יש המשווים את תגובות המצביעים בישראל למשפט דרעי לתגובות למשפט או. ג'יי. סימפסון בארה"ב. החלוקה היא לחלוטין על פי שיוכם האתני. הכוח של ש"ס בכנסת לא עלה ב-70% מפני שכמה מאות אלפי חרדים הופיעו לפתע בישראל. ההסבר הוא אחר: אנשים שהצביעו לש"ס מאמינים שדרעי חף מפשע מפני שהוא נשפט על-ידי מערכת המבוססת על קודים מערביים-מודרניים-אשכנזיים. הם מאמינים שהמערכת מפלה את דרעי לרעה בשל מוצאו, תרבותו וצבע עורו. האתגר להושיט יד לקהילה זו מעמדה חינוכית ומוסרית הוא אדיר: הוא דורש פתיחות ואינטרקציה עם אנשים שאיתם לא דיברנו בעבר ועם רעיונות שעד כה לא חשבנו עליהם. הדבר ידרוש תשומת לב מוגברת לנושאים סוציו-אקונומיים, לחינוך, ולערכים דמוקרטיים. התופעה השניה הייתה הכניסה לפעולה של כל שכבות החברה הישראלית בפעילות חברתית ופוליטית. באביב זה היינו עדים לעשרות אלפי אנשים שעבדו בהתנדבות לקידום האידאלים שלהם. הם עמדו בקרנות רחוב, עמלו ללא לאות, והצליחו לקדם את רעיונותיהם. ניכר כי ישנה התעוררות מדהימה של החברה האזרחית, והקרן החדשה לישראל יכולה להיות בית שיביא לאיחוד אותם כוחות. התופעה השלישית הייתה הצבעה ברורה ומובחנת לחופש דתי בישראל. לקול הרוסי, יחד עם ישראלים צעירים, תומכי שינוי, מר"צ וברק, יש פוטנציאל לשבור את יכולת החרדים להכתיב את חיינו. כעת עלינו לנסח חוקה – הסכם לגשר בין סיעות בחברה הישראלית. לאור כל זאת, הקרן החדשה לישראל מביאה לעידן חדש זה את האנשים הטובים ואת הכוונות הטובות ביותר. אך בעידן החדש, עלינו גם לבחון מחדש את דגשינו: שוויון חברתי אינו נמדד רק בזכויות אזרחיות, אלא גם במדדים כלכליים ותרבותיים. ישנם נושאים שחשיבותם פחתה, ובמקומם, עלו על קדמת הבמה נושאים של חינוך לדמוקרטיה ותרבות של חוק, וגישור על הבדלים מעמדיים. החברה הערבית בישראל עוברת משבר פוליטי קשה, וגם כן יש צורך להשתמש בגישות חדשות. היום הוא יום גדול לישראל: הוכחנו ששינוי חברתי יכול לגבור על כוח פוליטי. במשך השנים, הקרן החדשה לישראל טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל אשר, בן לילה, התפרץ כהר געש. לכן ברצוני להודות לכל אחד ואחד מכם, ולציין את האתגרים החדשים המבוטאים בשמנו: אנחנו הקרן לישראל חדשה, וביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה. המידע באדיבות עמותת "אם תרצו"
www.imti.org.il |
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 00:54 |
|
| |
'ילדי הגזזת' - הסרט המלא
אזהרה מאת יוצרי הסרט
סרט זה נוצל לרעה, תוך עיוות תוכנו ומסריו, ע"י גורמים עויינים פרו-ערביים, פרו-אסלאמיים, וניאו-נאציים כתעמולה נגד מדינת ישראל והציונות.
הוא הופץ בזדון על ידם באתרי אינטרנט ברחבי העולם על מנת להציג את הציונות כתנועה "גזענית" וישראל כמדינה אשר ביצעה כביכול "ג'נוסייד", כלומר "פשעים נגד האנושות" ו"השמדת עם" נגד קורבנותיה, קרי ילדי ישראל יוצאי אסיה ואפריקה.
לצד גופים עוינים אלה מבחוץ, תנועות מסוימות מבפנים, תוך התחברות עם ארגונים "פלשתיניים" של האויב, מפיצות בקרב ציבור מוקרני הגזזת, את אותן עלילות הזדון העלולות להוביל לפרץ שנאה כלפי הציונות, מדינת ישראל וכלל ציבור יוצאי אירופה מקרב עמנו.
לנוכח מתקפת תועמלנית הרסנית זו ועל מנת להקדים רפואה למכה, העניקו יוצרי הסרט לאתר "נקים" את הזכות הבלעדית להקרין את כל הסרט, מתחילתו ועד סופו.
לשם הפרכת והזמת האשמותיהם הזדוניות של גופים עויינים אלה, יוצרי הסרט שבים ומדגישים כי הסרט הנו אכן כתב אשמה חמור נגד ממסד פוליטי-רפואי בארץ אשר היה נגוע בתפיסות פסולות ומעוותות. אולם דעות פסולות ומעוותות אלה היו כלל עולמיות באותם הזמנים, כולל במדינות ערביות בהן נעשה שימוש בקרני X באופן מזוויע אף יותר מאשר נעשה בארץ.
עד עצם היום הזה, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר פיצתה את קורבנות מוקרני הגזזת.
מי יתן והממסד הרפואי-פוליטי בארץ יכה על חטא, יכיר באשמתו וייגלה יותר אמפטיה כלפי המוקרנים. מי יתן ומדינת ישראל תפצה את מוקרני הגזזת ביד נדיבה ואוהבת יותר ותהיה בכך "אור לגויים".
קישור לסרט
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 22:09 |
|
| |
"אדולף אייכמן לא נחטף על ידי המוסד"
"אדולף אייכמן לא נחטף על ידי המוסד" גבי וובר, עיתונאית גרמניה, טוענת כי חטיפת הנאצי הומצאה, ושהרשויות בארצה הם שהסגירו אותו לישראל. "מסמכים סודיים יוכיחו זאת"
כמעט חמישים שנה לאחר הוצאתו להורג של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, פרשת חטיפתו לישראל על ידי אנשי מוסד ממשיכה למשוך תיאוריות קונספירציה שונות. עיתונאית גרמנית בשם גבי וובר חוקרת בשנתיים האחרונות את סיפור החטיפה ואף דורשת מארגוני ביון ברחבי העולם להציג בפניה מסמכים, שלטענתה יוכיחו כי אייכמן לא באמת נחטף על ידי סוכני מוסד ושסיפור הבאתו לישראל סולף לחלוטין.
אדולף אייכמן, שהיה קצין נאצי שאירגן משלוחים של יהודים למחנות המוות, מצא לאחר מלחמת העולם השנייה מקלט בארגנטינה. הוא נחטף, לטענת המוסד, על-ידי סוכנים ישראלים בשנת 1960 והוצא להורג בתום משפטו בשנת 1962.
לטענת וובר, שירות הביון הגרמני, ה-BND, מסרב למסור לה כאלף מסמכים ומסתיר מידע רב שקשור לפעילותו של הפושע הנאצי. לדבריה היא שוחחה במאי 2008 עם נציג המחלקה המשפטית של לשכת הקנצלרית שהבטיח לה שתראה את המסמכים. לאחר שההבטחה לא קוימה, עתרה וובר באוקטובר 2008 לבית המשפט המנהלי בגרמניה נגד ה-BND בתביעה לראות את המידע - כ-3,400 דפים, רובם משנות ה-50 וראשית שנות ה-60.
אייכמן סיכן את הקאנצלר
העיתונאית טוענת שחטיפתו של אייכמן מארגנטינה לא בוצעה על ידי המוסד הישראלי. וובר סבורה, שישראל קיבלה את הפושע הנאצי לידיה לאחר שאייכמן התראיין לראשונה על עברו ובגרמניה התעורר חשש, שהוא יסכן בכירים בממשל אדנאואר.
עוד טוענת וובר שבין ישראל לגרמניה הייתה הבנה לפיה בתמורה לשתיקתה של ישראל לגבי הנאצים בממשלו של אדנאואר, היא תקבל נשק, ידע גרעיני וכסף. מסיבה זו, ובהתאם לאינטרס האמריקאי בתקופת המלחמה הקרה, אף אחת מהממשלות המעורבות - ישראל, ארצות הברית וגרמניה - לא מוכנה לחשיפה של המסמכים הנוגעים לפרשת אייכמן.
לאחר שהשופטים בעיר לייפציג עיינו במסמכים החשאיים, הם דחו את עמדת ה-BND שרצה לחסום את כל החומר ובית המשפט פסק לטובתה של וובר. אך למרות הפסיקה, ביום רביעי שעבר הורשו וובר ועורך-דינה לעיין בדלתיים סגורות רק בחלק מהחומר המסווג. "קיבלנו לעיון ארגז מלא קלסרים", אמר ל- nrg מעריב עורך דינה של וובר, רמו קלינגר. "אבל רק חלק קטן מאוד מהמסמכים הללו היה קריא. רוב הטקסט פשוט הושחר".
וובר אמרה לעיתון לייפציגר פולקסצייטונג, שלכל היותר 100 מכלל 2,400 העמודים שהיא קיבלה מכילים מידע מעניין. רוב הדפים היו לבנים או שחורים לגמרי וכאלף עמודים היו חסרים. החומר שבו היא הורשתה לעיין היה מתקופת משפט אייכמן. המסמכים שהוסתרו הם מהשנים 1945 עד 1950 שבהן אייכמן הסתתר בגרמניה ומהתקופה שבה הוא ברח לארגנטינה דרך איטליה.
"הוחלט שלא ירשו לי לחקור את האמת" וובר רוצה לגלות מי בדיוק סייע לאייכמן לברוח, מתי ואיך ה-BND גילה שהוא מסתתר בארגנטינה ומדוע ממשלת מערב גרמניה לא דרשה את הסגרתו. "המוסד הישראלי מתנגד לפרסום שאר המסמכים", אומר עו"ד קלינגר. הוא משוכנע עם זאת, שוובר תזכה לבסוף לראות את המסמכים והוא מסתמך על חוק חופש המידע.
וובר רוצה להגיש לשם כך תביעה חדשה כדי לשחרר את שאר המסמכים. לדבריה, האנשים שמוזכרים במסמכים מתו כבר ואפילו לשכת הקנצלר אינה טוענת שיש להגן על פרטיותם. היא אף זוכה לסיוע מסיעת השמאל בפרלמנט. "אנחנו נמשיך ללחוץ לשחרור המסמכים כדי שאפשר יהיה לחקור באופן מלא את העבר של שירות הביון הגרמני", אומר חבר הפרלמנט יאן קורטה.
בחודש אוגוסט השנה נסעה וובר לארה"ב כדי לחקור בארכיון הפדרלי פרטים נוספים על פרשת אייכמן. בראיון לעיתון "יונגה וולט" היא סיפרה כי לא הורשתה להיכנס למדינה ובניגוד לחוק אפילו לא הרשו לה לשוחח בטלפון עם הקונסול הגרמני או עם עו"ד. "זה ברור שמאחורי הקלעים הוחלט שלא ירשו לי לחקור את האמת על רוצח ההמונים אייכמן. רק הגירסה המסולפת של המוסד הישראלי רשאית להתפרסם".
מסמך תמוה אחד שהתגלה בארכיון הסי-אי-איי, טוען שאייכמן נולד בישראל, הגיע לדרגה בכירה באס-אס וחי זמן מה בארגנטינה תחת שם בדוי. תאריך המסמך, ככל הנראה, שנתיים לפני תפיסתו של אייכמן בארגנטינה, בשנת 1960, מה שיכול להעיד על ידע כלשהו של הסי-אי-איי לגבי מקום המצאו של פושע המלחמה הנאצי.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/157/110.html
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 21:02 |
|
| |
בס"ד
* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="444" width="625" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" > <*
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 21:02 |
|
| |
מוקי בצר נגד משפ' נתניהו
35 שנה אחרי אנטבה: מוקי בצר מפרסם ספר מוקי בצר, סגן מפקד המבצע, מפרסם ספר על 21 שנים ביחידות מובחרות, כולל גרסתו למבצע אנטבה, השונה מגרסת בני משפחת נתניהו. ועדת שרים הכפופים לבנימין נתניהו עשויה להכריע האם לאשר את הספר. האח עדו נתניהו: "נגיב אחרי שנקרא" יוני נתניהו ז"ל מוקי בצר, ששימש כסגנו של יוני נתניהו ז"ל במבצע אנטבה, עומד לפרסם ספר על 21 שנות שירות ביחידות המובחרות של צה"ל. בעבר אמר בצר בראיונות כי חלקו של יוני נתניהו ז"ל בתכנון המבצע לא היה גדול (כיוון ששהה בסיני בימים שקדמו לפעולה), וכי הוא פתח באש טרם הזמן, דבר שהיה עלול לסכן את שחרור בני הערובה. מי שעשויים להידרש לאשר את הספר הם השרים הכפופים לבנימין נתניהו, אחיו של יוני ז"ל. אחד מהם, שר הביטחון אהוד ברק, היה שותף בעצמו לתכנון הפעולה באנטבה (כאלוף משנה באגף המודיעין, בזמנו). עדו נתניהו, אחיהם של יוני ז"ל ושל ראש הממשלה, אשר כתב בעצמו שני ספרים על מבצע אנטבה, אמר בסוף השבוע בתגובה כי יתייחס לגרסת בצר רק אחרי שהספר יצא לאור והוא יקרא אותו. אם הספר יאושר על ידי ועדת השרים הוא ייראה אור לקראת החגים בחודש ספטמבר (בהוצאת "כתר"). בצר אמר ל"ישראל דיפנס" כי הוא אינו מוכן להתראיין בשלב זה על הספר. לדבריו, "בספר הזה מופיע סיפור חיי הצבאיים והקפדתי לא לפגוע באף אחד, בטח לא ביוני ז"ל, שהיה חבר קרוב שלי". תזכורת: מטוס "איירובוס" של חברת-התעופה הצרפתית "אייר-פרנס" נחטף עם 228 נוסעים, ב-27 ביוני 1976. הוא נחת לחניית ביניים באתונה שם ירדו 38 נוסעים ועלו 58 נוסעים אחרים. בין העולים למטוס היו גם ארבעה מחבלים שהשתייכו לארגונו של ודיע חדאד. שניים מהמחבלים היו גרמנים (גבר ואשה) ושניים אחרים פלשתינאים שעלו למטוס בדרכונים מזוייפים ובכרטיסים שנקנו בכווית. שבוע לאחר מכן שוחררו החטופים במבצע של סיירת מטכ"ל, מגובה בכוחות מהצנחנים ומחטיבת גולני, בנמל התעופה אנטבה שבאוגנדה. מפקד הסיירת, יוני נתניהו ז"ל, נהרג כבר בדקה הראשונה של המבצע, מאש שנורתה לעברו מכיוון מגדל הפיקוח. בצר פרסם לפני כ-15 שנים ספר בשפה האנגלית בלבד, הכולל את סיפורו כלוחם במספר יחידות ולא רק בסיירת מטכ"ל (בין היתר, בצר היה ממקימי יחידת "שלדג" של חיל האוויר). ספרו החדש, שעומד לראות לאור בעברית, כולל שינויים והרחבות בשורה ארוכה של פרקים, לעומת הגרסה האנגלית, כולל בפרקים המוקדשים לסיירת מטכ"ל ולמבצע אנטבה. הבדלי גרסאות ההבדלים העיקריים בין גרסת בצר לספריו של עדו נתניהו (כמו שני אחיו, בנימין ויוני, גם עדו נתניהו היה לוחם בסיירת מטכ"ל), "הקרב האחרון של יוני" (1991) ו-"סיירת מטכ"ל באנטבה" (2006) נוגע למספר נושאים. מוקי בצר טען כי יוני נתניהו ז"ל לא נטל חלק בשום מפגש שנערך בחפ"ק שהוקם בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שנודע על החטיפה. מפקד הסיירת היה לדבריו בבסיס אום חשיבה בסיני עד שנודע לו ביום חמישי כי יש כוונה ממשית להוציא אל הפועל מבצע חילוץ. "ביום חמישי בתום ישיבה עם שר הביטחון ועם הרמטכ"ל, דיברתי עם יוני, והזעקתי מטוס שיחזיר אותו למרכז הארץ. יוני הגיע באיחור לישיבה שנערכה בבית הצנחן ובה ניתנה הפקודה למבצע והוחלט שדן שומרון יהיה מפקדו", אמר כמה פעמים בעבר. גרסת עדו נתניהו שונה: יוני חזר מסיני כבר ביום שני והשתתף במפגש אחד בנמל התעופה בן גוריון. הוא שהה ביחידה עד יום רביעי, אך עסק בפעילות מבצעית אחרת שלא הייתה קשורה למבצע אנטבה, שהסיכוי לבצע אותו נחשב אז נמוך. ביום חמישי, טוען עדו נתניהו, יוני ז"ל היה בקריה אחר הצהריים, חזר ליחידה, ולאחר מכן הגיע בזמן לקבוצת הפקודות בבית הצנחן, שנערכה בשעה 18:30. מי תכנן את המבצע? לפי מוקי בצר, הוא תכנן את המבצע (ביחד עם האלוף קותי אדם ז"ל, דן שומרון ז"ל ונוספים), וכמי ששהה לא פעם בעברו באוגנדה ואף בשדה התעופה אנטבה עצמו, הגה את רעיון ההונאה שבמסגרתו ינחת מטוס הרקולס אחד בשדה ורק אחרי שבע דקות יגיחו עוד שלושה מטוסים. "הצלחת המבצע הייתה תלויה באלמנט ההונאה ובהפתעה, ולכן תכננו להגיע עם מכונית מרצדס צבועה בשחור שמאחוריה שני רכבי לנדרובר. בתוך שבע דקות היינו אמורים להגיע אל הטרמינל ולהפתיע שם את החוטפים, ורק אז הפעולה הייתה אמורה להפוך לרועשת. "ביום חמישי בערב, נתתי ליוני תיק ובו כל תכנית המבצע שהייתה מוכנה. הפגישה הייתה מסודרת וארכה 45 דקות. למחרת, כבר נערכו תרגילי המודל לקראת המבצע", טוען מוקי בצר. גרסת עדו נתניהו: המבצע לא היה מתוכנן ביום חמישי. במהדורה חדשה של ספרו "הקרב האחרון של יוני", שראתה אור לפני ימים אחדים, הוא מציג פתקים שמוכיחים לדבריו, כי ביום חמישי בערב עדיין דובר על אפשרות להגיע אל השדה ברכב "פז'ו" ולא במרצדס. לפי גרסתו, בלילה שבין יום חמישי לשישי מוקי בצר ישן, ואילו יוני ז"ל תכנן את ההשתלטות על הטרמינל ואת שאר ההיבטים הקשורים להפעלת כוחות גולני והצנחנים במבצע. הקרב עצמו: "יוני אשם במותו" לפי מוקי בצר, כאשר הרמטכ"ל בזמנו רא"ל מרדכי (מוטה) גור, הגיע לדבר עם לוחמי סיירת מטכ"ל לאחר מבצע אנטבה הוא אמר להם ש"יוני נהרג באשמתו". לדבריו, הצלחת המבצע הייתה תלויה בכך שהכוחות יגיעו עד לפתח הטרמינל מבלי לנהל שום קרב עם הכוחות האוגנדיים. ואולם, הוא טען כי התכנון השתבש במידה רבה בגלל נתניהו. בצר מספר כי לאחר נחיתת המטוס הראשון באנטבה, שניהם ישבו בתוך המרצדס, שבו היו שלוש שורות עם שלושה מאנשי הסיירת בכל שורה. נתניהו ובצר עצמם ישבו בשורה השנייה – יוני מאחורי הנהג ואילו בצר קרוב לחלון הימני. "הבחנו בשני חיילים אוגנדים, שעמדו ודיברו אחד עם השני. ואז אחד עזב - והשני הבחין בנו. הוא הרים את הנשק, כיוון אותו לעברנו וצועק 'אדוונס' (תתקדמו). יוני אמר בשלב הזה לאחד לאחד הקצינים: 'תחסל אותו'. אמרתי ליוני: 'עזוב, זו תרגולת', כי הכרתי את הנוהל מהביקורים הקודמים שלי באוגנדה. "יוני היסס לרגע, ואז אמר לעמיצור (הנהג) – 'שבור ימינה'. יוני שלף אקדח עם משתיק קול וירה בניגוד למה שתוכנן. יכול להיות שבגלל שהיה איטר יד ימינו לא הרג את השומר, שנשכב ואז ניסה להתרומם שוב. רכב 'לנדרובר' שהגיע מאחורינו ניסה לדרוס את השומר ואז נפתחה לעברו אש רועשת - גם מרובה קלצ'ניקוב. יוני וגם אני הבנו מיד את המשמעות: המבצע הפך לרועש עוד לפני שהגענו לטרמינל". יוני ז"ל נהרג זמן קצר מאוחר יותר, ומוקי בצר לקח פיקוד על המבצע עד לסיומו. הוא טען כי בגלל הטעות של נתניהו החוליות נכנסו אל תוך הטרמינל לא בסדר שתוכנן מראש ותורגל במודל. בסופו של דבר המבצע הוכתר כהצלחה עצומה, למרות זאת, ולמרות הנפגעים שהיו. כאמור, עדו נתניהו נמנע מתגובה.
מקור:
http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=483&ArticleID=562
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2011 23:51 |
|
| |
בס"ד
את הצעקה הזו אני צועק כבר זמן רב....הייתם יכולים לחסוך את פשעי מיגרון. את הממשלה הזו צריך להפיל עכשיו !!!
* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="444" width="625" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" > <*
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2011 21:00 |
|
| |
יש כאן המון חומר מרתק.
תודה רבה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2011 10:58 |
|
| |
בס"ד
| הפנים הלא מוכרות של הרב יאשיהו פינטו: פינוקים וקשרים מפוקפקים | | בתים מנקרי עיניים • טיסות במחלקה ראשונה • מלונות פאר • קשרים עקיפים לבעלי עבר מפוקפק • הרב פינטו מקורב לבכירים בעולם העסקים והפוליטיקה ועומד בראש עמותה שרכשה תכשיטים ושעוני יוקרה ומגלגלת מיליונים • מקורביו: הרב הוא איש צנוע המקדיש את זמנו ללימוד תורה וסיוע לנזקקים | | TheMarker 09:55 20/12/2011 |
הבית שכתובתו 29 לילי פונד ליין, בהמפטונס ניו יורק, נמצא בלב אזור הקיט של עשירי ניו יורק. לשם הם מגיעים בחופשות, מבלים באחוזות עם בריכות שחייה בחצר וחנייה למכוניות היוקרה. בבית הזה התגורר הרב יאשיהו פינטו, מבכירי הרבנים בישראל, לפחות פעמיים בשנים האחרונות - באוגוסט 2008 ובאפריל 2009. עמותת שובה ישראל, שבראשה עומד הרב, שילמה עבור המגורים בבית המפואר סכומים אסטרונומיים - 77 אלף דולר לשהות באוגוסט 2008 ו-40 אלף דולר באפריל, עבור שבועיים שכירות בכל פעם, כשפינטו עצמו רשום בחוזה השכירות, לצד העמותה. מדוע עמותה שמטרתה ישיבה ולימודי תורה צריכה לשלם דמי שכירות גבוהים כל כך? את השאלה הזו מפנים לעבר הרב פינטו מבקריו בישראל ובארה"ב, הטוענים שהחיבור שלו לכסף הגדול שסביבו הוא חיבור שלא יאה לרב, בוודאי כשמדובר ברב המזוהה עם מתן צדקה לעניים ולשכבות החלשות. הרב פינטו מציג את עצמו כאיש צנוע, כזה המסתגר רוב היום בחדרו לצורך לימוד תורה או כדי לקבל אנשים הבאים לשאול בעצתו. בראש מעייניו, כך מדגישים מקורביו, פעולות של מתן צדקה ודאגה לשכבות החלשות, ובכל סוף שבוע העמותה שבראשה הוא עומד מחלקת אלפי מנות למשפחות נזקקות ובבתי חולים. כל זה עומד בניגוד לאורח חייו שנראה מבחוץ כנהנתני: לפני כשנתיים עבר להתגורר בווילה רחבת ידיים ליד חוף הים באשדוד, מוקפת חומות מבחוץ ומנורות שנדליר מבפנים. את הווילה, ששוויה 11 מיליון שקל, רכש איש העסקים היהודי-אמריקאי ג'יי שוטנשטיין, בעל רשת החנויות אמריקן איגל. פינטו הוא אמנם לא הבעלים של הנכס, אבל הוא רשום כבעל זכות מגורים בו. בניו יורק מתגורר פינטו ב"טאון האוס" בלב מנהטן, נכס יקר הרשום על שם העמותה. פינטו התרגל לערוך במנהטן ארוחות התרמה מפוארות לאנשי עסקים ישראלים ויהודים, והוא מוזמן תדיר לאירועים הקשורים לקהילה העסקית שם. פינטו, שטען השבוע בראיון לערוץ 2 כי נקלע לפרשת סחיטה, התפרסם בשנים האחרונות כרבם של העשירים והמפורסמים, וכמי שנותן להם עצות עסקיות. כך למשל, פורסם שייעץ בעבר לאיש העסקים אילן בן דב בעסקה שבה רכש חלק מבניין הליפסטיק במנהטן, ובעסקה שבה רכש בן דב את השליטה בחברת פרטנר. לאחר שפורסם דבר הסחיטה, לפני כמה שבועות, פורסמה בכלי תקשורת חרדיים ביקורת, ללא קשר לפרטי הפרשה, על הקירבה ההדוקה מדי של פינטו לטייקונים ולמיליונרים, דבר שלטענת המבקרים, אינו יאה לרב. לביקורת זו שותפים גם אנשים שהכירו את פינטו מקרוב. "רב אינו אמור לחפש את קרבתם של אנשים עשירים ולהקדיש את זמנו למדיה", אומר אדם שעבד עם פינטו בעבר. "אני מכיר רבנים. לדעתי, הוא הרבה יותר רב מאיש עסקים", הוסיף. בשיחות שניהל באחרונה עם מקורביו, הכחיש פינטו את היותו יועץ עסקי, ואולם מסמכים שהגיעו לידי TheMarker מראים מציאות מורכבת יותר. לעמותת שובה לישראל, שבראשה עומד פינטו, היה קשר עם חברת הנדל"ן מטרופוליטן, שבבעלות הישראלי לשעבר חיים רווח, ובעלת מניות בבניין הליפסטיק. בשלב מסוים אף שכנה העמותה במשרדי חברת מטרופוליטן. החברה, המשקיעה בתחום הנדל"ן עבור לקוחותיה, הציגה בעבר את פינטו כיועץ עבור לקוח פוטנציאלי. במכתב ששלחה החברה הוסבר ללקוח פוטנציאלי שאם יתקשר עמה הוא יקבל נתח ברווחי החברה שגודלו יוחלט על בסיס העצה של הרב פינטו. בינואר 2009 ביקש יעקב אביכזר, מנהל במטרופוליטן מעובד בחברה לאשר העברה שנייה של 50 אלף דולר לחשבון בבנק דיסקונט בניו יורק לטובת דבורה פינטו, רעיית הרב. בתגובה, מקורבי הרב מכחישים שלרב או לאשתו היה קשר עסקי לחברת מטרופוליטן. לדבריהם, פינטו ורעייתו מקבלים משכורת מהעמותה בלבד. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של רווח עד מועד סגירת הגיליון. אלה לא הדברים התמוהים היחידים הקשורים ברב פינטו, החולק את זמנו בין אשדוד לניו יורק. מסמכים שהגיעו לידי TheMarker מלמדים שבסוף מאי 2009 הוציאה העמותה 110 אלף דולר על קניית תכשיטי יהלומים מחנות בשדרות מדיסון בניו יורק. מדובר בשלושה תכשיטים שונים, שהתכשיט היקר שבהם עולה 65 אלף דולר. מסמך אחר מראה העברה של 50 אלף דולר מחשבון הבנק של שובה ישראל לחנות השעונים היוקרתית ג'ייקוב אנד קו שבמנהטן. בערוץ 2 פורסם השבוע שהעמותה הוציאה בסך הכל 600 אלף דולר על קניית שעונים. קבלות אחרות מראות על תשלום של 9,300 דולר עבור חליפות לרב פינטו. מינימום של 6,000 דולר לתרומה 'מה לעזאזל קורה פה?'. הרב פינטו פינטו טס ברחבי העולם באופן תכוף כדי לתת שיעורים במרכזים השונים של שובה ישראל בארגנטינה, בבולגריה, במיאמי, בלוס באנג'לס ובמקומות נוספים בעולם. כמעט בכל המקרים טס פינטו במחלקה הראשונה. פינטו הסביר בשבועות האחרונים בשיחות עם מקורביו שכל מה שנכתב במסמכים שפורסמו עליו הוא חלק ממזימת סחיטה נגדו, עליה התלונן בפני הרשויות, שבוצעה על ידי אדם שהתנדב בעמותה בעבר, והיה מעורב בניהול העמותה מהפן הכספי והמינהלי - סוגיות שבהן לרב לא היתה נגיעה. לפי גרסה זו, האיש הצליח להוציא מקופת העמותה מיליוני דולרים, ובכך הכניס אותה לקשיים כלכליים. בשיחות עם מקורביו טען פינטו שבמשך השנה וחצי האחרונות ה-FBI ומשטרת ישראל, באמצעות היאחב"ל, מנהלות חקירה בנוגע לסחיטה, שבמסגרתה הגיעו חוקרי היאחב"ל כמה פעמים לביתו של הרב באשדוד. ואולם, מהמשטרה נמסר בתגובה שלא מתנהלת חקירה מסוג זה. לפי גרסת פינטו, המתנדב לשעבר חבר ליועץ לשעבר של העמותה בניו יורק, ושניהם ביקשו לסחוט כספים מהעמותה ומאנשי עסקים המקורבים לפינטו. חלק ממסע הסחיטה היה כרוך באיום לפרסם פרט אינטימי מחייהם של בני הזוג פינטו, וחלקו האחר כרוך בפרסומים שליליים באמצעי התקשורת בניו יורק שנועדו להכפיש את שמו בקהילה היהודית והישראלית שם. בשנה וחצי האחרונות פורסמו כמה כתבות ביקורתיות על פינטו בעיתונות היהודית בניו יורק, בעיקר בעיתון היהודי הוותיק "פורוורד", שפירסם במארס האחרון כתבה הנוגעת לקשיים כלכליים במוסדות הקשורים לרב פינטו. בשיחות עם מקורביו טען פינטו שהמתנדב לשעבר הוא זה שקנה את היהלומים והשעונים עבורו ועבור בני משפחתו, והוא גם זה שדאג לשכירת הווילה בהמפטונס, על אף שלפינטו הוצע להתארח בחינם בבית אחר. את האירוח בבית יוקרה, מסבירים מקורבי פינטו ברצון של הרב להיות ליד חסידיו העשירים. לדבריהם, באוגוסט 2008 הוא שהה בבית ארבעה ימים בלבד בשל חוסר צניעות של התושבים באזור. לאחר מכן, באפריל 2009, שהה במקום שבוע בלבד. מקורות בניו יורק, המכירים את טענותיו של פינטו ומקורבים לאנשים שלפי טענותיו מעורבים במעשה הסחיטה, דוחים את טענותיו של פינטו בתוקף. עובד לשעבר בעמותה, המתגורר כיום בישראל, טוען שפינטו מטיל את האחריות למקרים בעייתיים שקרו בעמותה על אנשים שעמם הסתכסך בעבר והתרחקו מסביבת העמותה. כך, למשל, עובדים לשעבר של העמותה טענו בפני TheMarker שגבאים של העמותה בניו יורק נהגו ללחוץ על אנשי עסקים אמריקאים באופן אגרסיבי, כדי שיתרמו לעמותה. "אני מכיר איש עסקים מצליח מאוד בארה"ב שקיבל ברכה מהרב פינטו", אומר אדם שבעבר עבד עם פינטו בניו יורק. "למחרת הגיעו למשרדו אנשים מטעם פינטו וביקשו תרומה. הוא אמר 'אין בעיה' ונתן צ'ק של 500 דולר. אבל אז הם אמרו לו: 'מינימום התרומה הוא 6,000 דולר'. הוא צילצל אלי ושאל אותי 'מה לעזאזל קורה פה?'". מקורבי הרב הסבירו שדוגמאות מסוג זה, אם אכן התקיימו, מקורן במדיניות שהתווה המתנדב לשעבר, ללא ידיעת הרב עצמו. הרב הראשי הספרדי הבא? בשנים האחרונות, כאילו משום מקום, צמח הרב פינטו, 39, כתופעה: רב שזוכה לאהדה עצומה הן בקהל הרחב, והן מקשת רחבה של אנשי ציבור ממגוון תחומים. גם בארה"ב, אליה הגיע לפני 14 שנה כדי לצורך טיפולים רפואיים, הוא אישיות נערצת בקהילה העסקית היהודית והישראלית. בישראל, אנשי העסקים המקורבים אליו ביותר הם אנשי העסקים ג'קי בן זקן וכאמור בן דב. בין אלה שבאים לבקרו נמנים יצחק תשובה, שפינטו התקין עבורו את המזוזה במלון הפלאזה בניו יורק, נוחי דנקנר ושרי אריסון. גם לא מעט פוליטיקאים ביקרו אצל פינטו, בהם ישראל כץ, ציפי לבני, אלי ישי, עוזי לנדאו, יצחק הרצוג, יואל חסון ושאול מופז. מקורבי הרב מסרבים לומר מי תורם לעמותה, אבל עיון במסמכי רשם העמותות מגלה שבין תורמיו הישראליים ב-2009 נמצאים בני הזוג יורם ולאה גלובוס, שתרמו 20 אלף שקל; ניסן חקשורי, שתרם 93 אלף שקל; ויגאל דמרי, שתרם 22.5 אלף שקל. יחסית לאדם המצהיר על עצמו כמי שאינו צורך תקשורת, פינטו בקיא היטב בשמות העיתונאים הבכירים בישראל, חלקם מקרביו אליו. חיים רוזנברג, המשנה למנכ"ל "ידיעות אחרונות" ומהאנשים הקרובים ביותר למו"ל, נוני מוזס, הוא אחד מהקרובים לרב. העיתונאי שלום ירושלמי מ"מעריב", הוא חבר קרוב, וכך גם שי נשר, סוכן השחקנים ובעלה של העיתונאית איילה חסון מערוץ 1. מעבר לכך, פינטו מוקף באנשי ממסד, בעיקר קציני משטרה לשעבר. בין מקורביו נמצאים גם האלוף במילואים אבי זמיר, והניצבים בדימוס אריה עמית ואורי בר-לב. עורך דינו הוא ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, לשעבר היועץ לענייני שחיתות במשרד מבקר המדינה. דוברו הלא רשמי הוא העיתונאי החרדי יוסי אליטוב, איש העיתון "במשפחה", וחבר מועצת הרשות השנייה. פינטו סיפר באחרונה למקורביו שהוא מתכוון להתמודד בעוד קצת יותר משנה על משרת הרב הספרדי הראשי, כפי שנחשף לראשונה ב-TheMarker. "אני רץ למשרה הזו כדי להמשיך את פועלי כרב, את הדברים הטובים שאני עושה", אמר באותה השיחה. רשות המסים מתעניינת אינו דואג מבדיקה. נואם בפני קהל הרמז הראשון לכך שמשהו התערער בסביבת פינטו היה לפני כחצי שנה, כשיצא לאור הסכסוך בינו לבין חמיו, הרב שלמה בן-חמו, הרב הראשי של ארגנטינה. חשיפת הסכסוך היא עניין נדיר ביותר בעולם החרדי. באוגוסט הגיש בן-חמו תצהיר לבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תביעה שניהל נגדו הקבלן הירושלמי יורם שכטר, שטען בדצמבר 2008 כי בן חמו חייב לו 722 אלף דולר בעבור רכישת דירה ששווייה 1.1 מיליון דולר בפרויקט ירושלים של זהב במרכז העיר. בן-חמו טען בתצהיר כי בתו, דבורה, ביקשה ממנו לפתוח חשבון בנק בארגנטינה בעבורה ובעבור בעלה, הרב פינטו. מחשבון זה עבר הכסף לרכישת דירת היוקרה בפרויקט, אך בן-חמו טען בתצהיר שלא הוא בעל הדירה, ושהרוכשים האמיתיים הם הרב פינטו ורעייתו. לטענת בן-חמו הוא שימש נאמן בלבד לקניית הדירה, לאחר שנכנע ללחצים של בתו, שטענה בפניו כי אם לא יעשה כן, הדבר יגרום לסכסוך בינה לבין בעלה. לטענת בן-חמו, שיוצג על ידי עו"ד זאב וייל, ביולי 2007 נערך ההסכם בינו לבין בני הזוג פינטו ונציגיו של שכטר בדירתו של פינטו במנהטן. מאז, לטענת בן-חמו, יחסיו עם בתו הידרדרו והלכו. "יחסי עם בתי וחתני עלו על שרטון, ספגתי עלבונות ואיומים, והכל - כפי שהתברר לי בדיעבד - נעשה תוך ניצולי לצורך הלבנת כספי הרב פינטו", כתב בן-חמו בתצהיר. לפני הגשת התצהיר התנהל בין הצדדים במשך שלוש שנים משא ומתן שלא צלח. בן-חמו הגיע לישראל כמה פעמים ונפגש עם רבנים ועורכי דין שניסו לסייע, ללא הועיל. פינטו גם הגיע לארגנטינה, ובאחת הפגישות עם בן-חמו, נכח גם הרב שמואל אריה לוין, הנחשב לרב מקובל בארגנטינה. מתצהיר שהוגש לבית המשפט עליו חתום הרב לוין, עולה כי פינטו ביקש שבן-חמו יעביר את הכסף שבחשבון הבנק שנפתח על שמו לאדם שהוגדר כ"נקי מבחינת מסים בישראל", וכי יחזיר את הדירה לפינטו כך שהיא תירשם על שם אותו אדם. לא ברור במי מדובר, אך בתצהיר של לוין נכתב שם המשפחה בן זקן. מקורבי פינטו הכחישו השבוע שג'קי בן זקן הוא האיש המדובר. בספטמבר האחרון, אחרי יום דיונים מרתוני בבית המשפט המחוזי בירושלים, נקבעה פשרה לפיה הדירה תירשם על שם בני הזוג פינטו, ואילו בן-חמו יחזור בו מהטענה לגבי הלבנת ההון לכאורה, שהיתה המטרידה ביותר מבחינת פינטו ואנשיו. באותו יום הציגו פינטו ואנשיו את הסיפור כולו כניצחון גדול. ואולם בצד של בן-חמו מציינים שהוא קיבל בדיוק את מה שרצה בפסק הדין: הדירה אינה רשומה על שמו. מקורבי בן-חמו מוסיפים שלא היתה התנצלות כלפי פינטו. בינתיים, מי שכבר מתעניין בפרשה הן רשויות המס בישראל. לאחר שהתקבלה הפשרה, ניגש לתיקי בית המשפט איש מודיעין וחקירות של רשות המסים, כדי לצלם חומרים מהתיקים. גורמים ברשות המסים מסרו שלא נפתחה חקירה פלילית נגד פינטו, אלא בבדיקה בלבד. השבוע אמר הרב פינטו למקורבים שהוא אינו דואג מבדיקה של רשויות המסים לגביו בישראל או בארה"ב, מכיוון שמסר את כל תיקי העמותה לרשויות כדי שיבדקו את פרשת הסחיטה. בין המקורבים: מפיץ סרטי תועבה ומורשע בהריגה קשרים בעייתיים. שלום דומרני והרב פינטו בשיחות שניהל פינטו עם מקורביו הוא הביע צער על כך שלא בדק טוב יותר מי האנשים שהתקרבו לחצרו בניו יורק בשנים האחרונות, כשהוקמו מוסדות העמותה שם. עם זאת, עוד לפני כן התקבצו בסביבת פינטו אנשים בעלי עבר בעייתי, אותם הרב לא דחה. אחד מהם הוא משה עזיזה, שב-1987 הורשע במעשה הריגה במהלך ניסיון שוד. הוא נכנס לדירה של קשיש בן 70 ובעת שכפת אותו גרם לחניקתו. הערעור שהגיש עזיזה נגד עונשו נדחה בשל חומרת המעשה. עד לפני כמה חודשים היה עזיזה אחד האנשים המקורבים ביותר לפינטו בישראל. כך, למשל, בטיסות לבולגריה, היה עזיזה בין אלה שקיבלו את פניהם של העולים למטוס. מקורב לפינטו מסר בתגובה שעזיזה נמצא במעגל השני של אנשי פינטו, והוא מיני רבים המסתובבים בחצר הרב, אך לא בהכרח הקרוב אליו ביותר. אדם נוסף בעל רקע בעייתי, לפחות מנקודת מבט דתית, הוא האיש המקורב לפינטו בניו יורק הוא איש העסקים הישראלי בן-ציון סוקי. סוקי, העוסק כיום בנדל"ן, היה עד לפני כמה שנים המנהל של חברת הפצת הסרטים, הפצה דירקט, שהפיצה בין היתר גם סרטי תועבה. סיפורו של סוקי פורסם בהרחבה בעיתון "פורוורד". השבוע הכחיש פינטו, בשיחות עם מקורביו, שלסוקי היתה נגיעה כלשהי עם עסקי התועבה. אלה לא הקשרים הבעייתיים היחידים של פינטו. בעברנקשר שמו של פינטו עם גורמים בעולם התחתון הישראלי. כך למשל, פורסם שב-2004 התקיימה פגישת סולחה בין שלום דומרני ויגאל ז'אנו, שניהם עבריינים מוכרים, בביתו של פינטו באשדוד. איש עולם תחתון אחר הקשור לפינטו הוא העבריין יוסי הררי, שהוא מבאי ביתו הקבועים. לפני כשנה פינטו ביקר בביתו של איש המזוהה עם המאפיה הישראלית בניו יורק. לדברי מקורבי פינטו, הביקור נערך ביחד עם חבר קונגרס מקומי, ולכן הרב לא ראה פגם בביקור. מקורבי פינטו מכחישים קשר של הרב עם עבריינים, אך מוסיפים שהרב אינו בודק כל מי שבא לבקר בביתו.
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2012 14:44 |
|
| |
בס"ד
Israblof.com וואלה, גלובל ריפורט, רוטר 27.11.2007 09:37 ''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים'' ציטוט: "אם מבקשים לקיים דמוקרטיה יש להיאבק עליה. אין להתייחס להמשך קיומה של הדמוקרטיה כאל דבר מובן מאליו. הגישה "אצלנו זה לא יכול לקרות" שוב אין לקבלה. הכל יכול לקרות. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו" (אהרון ברק). לנוכח החשיפה המדהימה שגם טדי קולק היה בוגד אשר פעל מתוככי צמרת השלטון בישראל (היה מנהל לשכת ראש הממשלה, שליח המדינה בוושינגטון וראש עיר נצחי בירושלים, אשר מחליפו הוא, הממ... אולמרט) מתעוררת החובה הבטחונית והקיומית לטהר את כל מוסדות השלטון ומוקדי ההשפעה בישראל ממרגלים, סוכנים זרים ובוגדים. על מנת שלא להחשיד חלילה כשרים לשווא, אין הכוונה לנקוב כאן בשמות, על אף הראיות והסימנים למכביר, לקיומם של מרגלים וסוכנים מטעם המודיעין הסעודי (האם מישהו שיתף פעם פעולה עם עדנאן חשוגי?), המודיעין הצרפתי (מישהו עקב אחרי מי שגזר קופונים פרטיים מהנדבן הידוע הברון דה רוטשילד או מי דאג לכך שמערכת הבטחון תצטייד בפז'ו וסיטרואן דווקא?), המודיעין האיראני (מישהו זוכר מי עבד עם מר גורבניפאר ?), המודיעין הפלסטיני (מרטין, אתה שומע?), המודיעין המצרי (מישהו אמר גז טבעי ולא קיבל?), המודיעין הבריטי (היריעה קצרה מלהכיל, אז נסתפק בטדי קולק ויתר חבריו למיזם המודיעין הבריטי, רפ"י) וממילא האמריקאי (סנוב, במכון הגיוס של הוסט פוינט כבר היית, או שאתה סתם מתפרנס על ידי הקרן החדשה לישראל או כ"עמית" במכוני המחקר והדמוקרטיה, לכאורה? ובכלל – האם יש מישהו שמסוגל לקבל החלטות במדינה שאין לו בעברו הליך מועמדות, בחינה, קבלה והכשרה ב"חופשת לימודים" אחד מהמוסדות ה"חצי אזרחיים" של ארה"ב?). (אריק באך 01.04.2007 )
פגישת בייניש-שגריר ארה''ב סוף סוף מקבלת התייחסות | | אירגוני ימין פנו לשר המשפטים כדי שיחקור את עיסוקה של בייניש בענינים מדיניים. |
  בהתנחלויות ועל מהותם של פסקי דין המתייחסים לתוואי גדר ההפרדה. מקור ישראלי אישר ל"פורוורד" כי הפגישה התקיימה, ואמר שזהו כנראה ניסיון אמריקני להבין טוב יותר את ההחלטות האחרונות של בית ההמשפט העליון ביחס לפעילות ההתנחלות, וכי הפגישה לא נועדה למתוח ביקורת על פסקי הדין של המערכת המשפטית בישראלית. ג'ונס וסגל השגרירות בתל אביב גם חקרו האשמות בדבר המשך ההתפשטות הישראלית בשטחים בשבועות האחרונים. בחודש שעבר נשלח שדר אמריקני מתל אביב לוושינגטון בדבר "חשש גובר שפעולות אלה יחלישו" את נשיא הרשות הפלשתינית אבו מאזן ו"יחתרו תחת האמון הפלשתיני בכוונות ישראל". ביניש: הפגישה לא הייתה פוליטית | 26/11/2007 הנשיאה ביניש אישרה כי אכן הייתה פגישה, וזאת מתוקף פגישות שהיא מקיימת עם אישי ציבור שונים. היא הוסיפה כי הפרטים בדיווח אינם מדויקים. "הפגישה לא עסקה בנושאים פוליטיים או בתיקים תלויים ועומדים", דברי ביניש. ובימין ממהרים לגנות. חבר הכנסת ראובן ריבלין (ליכוד) אמר כי אם אכן קרה הדבר, הרי שעל הנשיאה לפסול את עצמה מלשבת בדיונים בהם עולים נושאי ההתנחלויות. הפורום המשפטי הודיע כי הוא מתכוון לבקש משר המשפטים ומוועדת החוקה של הכנסת לערוך בירור בעניין. עו"ד יוסי פוקס מהפורום המשפטי אמר כי "אם יתברר אומנם שהנשיאה ביניש דנה בנושאי ההתנחלויות וגדר ההפרדה עם השגריר האמריקני - מדובר בחציית קו אדום, בפגיעה חמורה בעיקרון הפרדת הרשויות ועולה חשש שמעתה תשב בדין בנושאים אלו לאחר ששמעה צד בעניין, ועם מראית עין למשוא פנים". מומחה בתחום
דרישה בימין: על בייניש להשעות עצמה
על מה שוחחה נשיאת ביהמ"ש העליון בפגישה חשאית עם השגריר האמריקאי? האם על הקפאת ההתיישבות ביו"ש כפי שמדווח עיתון אמריקאי?
פגישה פוליטית. בייניש נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, נועדה באחרונה עם שגריר ארצות הברית בישראל, ריצ'ארד ג'ונס. על פי דיווח בעיתון 'פרוורד' האמריקאי דנו השניים בסוגיות משפטיות הנוגעות להמשך הבנייה היהודית ביהודה ושומרון, עתיד ההתנחלויות וגדר ההפרדה. על פי ההערכה נדונו בפגישות הנגזרות המשפטיות של הדרישות האמריקאיות מישראל להקפיא את הישובים וכשלב ראשון לעקור מאחזים המוגדרים בלתי חוקיים.
הפגישה שעל פי הדיווח בעיתון התקיימה באופן חשאי בוצעה בעוד כידוע, שופטים אמורים להדיר רגליהם מעיסוק בפוליטיקה. בתגובה לדיווחים אומרת נשיאת בית המשפט העליון כי אמנם התקיימה פגישה בינה לבין ג'ונס, אולם הפרסום אודות תוכן השיחה אינו נכון לחלוטין. לדבריה בפגישה לא דנה עם השגריר בסוגיות פוליטיות כאלה ואחרות כפי שדיווח העיתון האמריקאי. כמו כן ציינה שלא נידונו בפגישה תיקים משפטיים פתוחים.
ח"כ אורי אריאל, יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל הגיב לידיעה "השופטת בייניש, בעצם הסכמתה להיפגש עם השגריר האמריקאי פגעה בכבודם של מדינת ישראל ושל מערכת המשפט, שבמהותה חייבת להיות חפה ממעורבות פוליטית ומלחצים בין לאומיים. על בייניש להשעות עצמה מכל דיון בנושאי ההתנחלויות וגדר ההפרדה". הפורום המשפטי למען ארץ ישראל מתכוון לבקש משר המשפטים ומוועדת החוקה של הכנסת לערוך בירור בענין. עו"ד יוסי פוקס מהפורום המשפטי - "אם יתברר אומנם שהנשיאה בייניש דנה בנושאי ההתנחלויות וגדר ההפרדה עם השגריר האמריקאי - מדובר בחציית קו אדום, בפגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ועולה חשש שמעתה תשב בדין בנושאים אלו לאחר ששמעה צד בענין ,ועם מראית עין למשוא פנים". הגילוי האחרון שהוכיח את מה שפולארד טען: דורית ביניש נפגשה עם השגריר האמריקאי בחשאי, וקיבלה ממנו הנחיות והערות בנוגע לפסקי דין בנושאי ההתנחלויות בשטחים...  פרשת נמרודי היא פרשה מורכבת מאוד ומלאת אבסורדים. העובדה שהאותו הכניסו לכלא על האזנות סתר לנוני מוזס אבל נגד נוני מוזס לא הגישו אפילו כתב אישום למרות שהסתבר שהוא היה זה שהתחיל בהאזנות לנמרודי וביצע נגדו בדיוק מה שנמרודי ביצע כלפיו – אכן מקוממת ומעידה על השחיתות במערכת המשפט (התמורה לא איחרה לבוא: מוזס תמך במועמדותה השערורייתית של עדנה ארבל לעליון, וה"הכשר" שלו סלל את דרכה לעליון, במיוחד בגלל שבאותה תקופה הכשר של מוזס היווה אוטומטית הכשר של שוקו, שבאותה תקופה היה ממושכן למוזס בזכות ההלוואה שהצילה את "הארץ" (חצי שנה לאחר מכן השתחרר שוקן מחיבוקן החונק של נוני מוזס, בזכות מכירת המניות של העיתון למו"ל גרמני, דבר הטעון בדיקה בהיבט אחר). האבסורד השני הוא, שאת נמרודי הכניסו לכלא על ביצוע אותה עבירה ששני יועצים משפטיים לממשלה (רובינשטיין ומני מזוז) קבעו שביצע גם החוקר הראשי שהכניס את נמרודי לכלא (כשניצב מזרחי ביצע האזנות סתר בניגוד לחוק לנתניהו ולליברמן ויתר המתחרים הפוליטיים בשמעון פרס, ידידו, ערב הבחירות). זה האבסורד המשפטי-ציבורי. אבל זה שמערכת החוק לא נקטה בהליכים פליליים למרות שהיה לה ראיות נגד בכירים כגון מוזס ומזרחי, לא חדש. זו נורמה שגרתית למדי ואין בזה שום חריג (להבדיל מפסול). גם נגד נמרודי אף אחד לא היה מעז להגיש כתב אישום בגלל סתם האזנות סתר. מי בתקופה ההיא לא האזין? הרי מכשירי ציתות ושירותי ציתות התפרסמו במודעות כל העיתונים חופשי על הבר, ושירותים כאלה ניתנו לכל אזרח מכל לשעבר במשטרה ובשירותי הבטחון שעבד בחקירות, כשעשרות מהם נשואים לשופטות, ולפרקליטות בפרקליטות. אבל הפרסום של נמרודי במעריב על גילויו של פולארד בנושא הפעלת הפוליטיקאים הישראלים על ידי שירותי הביון האמריקאיים הייתה לדעתי המניע האמיתי למעצרו, שכן החשיפה של הדבר הזה לא הייתה מפתיעה אך אחד אבל בהחלט הייתה מביכה הרבה מאוד מופעלים, בכירים מאוד, לרבות כאלה שמן הסתם מופעלים ונתמכים על ידי גורמי ביון אחרים (והשערות של האמריקאים בנושא הזה היו כלולים בראיון עם פולארד, אך זה לא פורסם). לדעתי מי שעמד מאחורי הפרסום הוא לא עופר נמרודי עצמו. זו לדעתי עבודה פטריוטית משובחת של שניים אחרים (שחטפו את שלהם משלטון החוק): האבא של נמרודי (פטריוט אמיתי והאיש שהתריע גם כשהיה בשירותי המודיעין מפני השליטה הזרה על מדינת ישראל) וידידו הקרוב: עו"ד נאמן שהיה אחר כך שר המשפטים למשך יממה או שניים. פתיחת תיבת הפנדורה הזו היא לא משהו שבכירי השלטון במדינת ישראל יכולים לעמוד בו. כולם נגועים. כולם כולל כולם. כדאי לקרוא את מסמכי המקור שפורסמו על ידי ה MI6, כיצד הפעיל המודיעין הבריטי את טדי קולק בתור בוגד במשך עשרות שנים, הן ח"כ והן כראש עיר ואיש ציבור יקיר התקשורת – ולהבין את שיטת הפעולה ושהיא בכלל לא היוותה בעיה מבחינת שירותי המודיעין של המדינה (הרי קולק היה גם בשורותיה). נהפוך הוא. זה לא באג במערכת. זה הפיצ'ר! ואת הפיצ'ר הזה הפעילו בגלוי הן המודיעין הצרפתי, הן במודיעין הבריטי, הן המודיעין האמריקאי, ובפחות גלוי אבל לא בפחות אגרסיביות, המודיעין הרוסי וידידיו. ועד היום זה עובד ככה (בינתיים הצטרף לחגיגת השחיתות בישראל גם המודיעין הגרמני האיכותי, וכדאי מאוד לברר בשירותי איזה אינטרס הם עובדים בקטע הזה). זו מדינה שהוקמה בקומבינה. וזה המחיר של אותה קומבינה. מקור
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 01:29 |
|
| |
זאב ז'בוטינסקי השתייך ל'בונים החופשים'
ב"ה
למי שחשב שיש בארץ ישראל משחק פוליטי בין ימין לשמאל, אידיאולוגיות ותפיסות שונות את מציאותנו כאן בארץ.
מתוך ויקפדיא: מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסטונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
כל התוארים הללו שייכים בעצם ל'בונה חופשי' נלהב אך סודי, עד לא מזמן, שהושתל בהצלחה מרובה ע"י חבריו לארגון הסודי הזה, כמו גם בן גוריון אוייבו בנפש, כדי לצייר לנו מציאות מפלגתית של ימין-שמאל ושמאל-ימין. זה זמן רב שהתרוצצו שמועות על כך, אך רק לאחרונה יוסי אחימאיר בנו של אב"א אחימאיר, ואחיו של השדרן המפורסם מערוץ 1, המכהן כמנהלו של מכון ז'בוטינסקי, פרסם בגאווה את הממצאים וההוכחות לשייכותו של ז'בוטינסקי לבונים החופשים.
מתוך ארכיון אב"א אחימאיר
http://www.beitaba.com/news.php?op=archive
19.8.11: הבונה החופשי ז'בוטינסקי
חברי לשכת "הבונים החופשיים" ברמת-גן, הופתעו לשמוע, בביקורם אמש ב"בית אבא", כי זאב ז'בוטינסקי היה חבר ב"בונים החופשיים", לשכת "כוכב הצפון" בפאריס. יוסי אחימאיר גילה זאת להם, כשהוא מביא פרטים על כך מארכיון מכון ז'בוטינסקי. מסתבר כי בארכיון הלאומי של צרפת בתיקי "הבונים החופשיים" יש כרטיס כחול על ז'בוטינסקי, שהגיע לדרגת מאסטר ב-1932, אך מחק עצמו מהמסדר בתחילת 1936. צבי לוין, "נשיא גדול לשעבר", מספר, כי "הבניה החופשית היא לפי הגדרתה אגודה חשאית. ז'בוטינסקי, בלויאליות שלו, לא גילה אפילו למקורבים לו ביותר את דבר חברותו בלשכה". דוד פרץ, נשיא "הבונים החופשיים" ברמת-גן, הודה ליוסי (אחימאיר) על הרצאתו המאלפת (על אביו, כמובן) והגיש לו מגן הוקרה ותודה.
כאן בקישור אוסף תעודות ומאמרים על חברותו של ז'בוטינסקי ב'בונים החופשים'
http://www.jabotinsky.org/jabo_multimedia/Files/linked/א1%20-1_6.PDF ומענין לענין באותו ענין, חשבתי לשתף אתכם בדבר נוסף.
לאחרונה ב 16 ל-6 למני', חגגו בארץ את יום הרצחו של ארלוזורוב. ושוב ניסו לחפש אשמים, ימין, שמאל, סוכנים בריטים, ערבים. אני טוען כבר שנים את דעתי שנתמכה בעבר בחוגים מסויימים לא כ"כ פופולרים, בשל ההשלכות החמורות, שארלוזורוב בעצם נרצח בידי הציונים חבריו, על רקע פרשיית אהבתו את מגדה גבלס ימ"ש אשתו של שר התעמולה הנאצית ג'וזף גבלס ימ"ש, אותה הכיר עוד בהיותו נער, והיתה כבת בית אצלו, כמעט קרובת משפחה. נושא זה טעון דיון נפרד לכשהשתלמו הפרטים אי"ה וב"נ, אך אנסה לתאר בקיצור:
ארלוזורוב נשלח ע"י הסוכנות היהודית לנהל מו"מ בברלין על רכושם של עשירי יהודי גרמניא, עם הגרמנים בשנת 33 למני', שנת עליית הנאצים לשלטון. זמן קצר לאחר מכן בחזרתו לישראל נרצח בחוף הים. עד כאן הכל ידוע ומוסכם, כולל קשריו של ארלוזורוב עם אותה מגדה גבלס רעיית השר לתעמולה נאצית ימ"ש.
הנאצים ימ"ש שקיימו יחסים כלכלים מורכבים עם הציונים, לא יכלו לסבול שדמות סמל הפוריות הנשית ה'ארית' שדיקונה תלוי בכל רחבי גרמניא, זאת שהיטלר ימ"ש סמך רק עלי'ה שתכין לו אוכל ולא תרעילו, וכמובן אשת שר התעמולה שסחפה את גרמניא לדת חדשה, לאותה אשה בעצם יש קשרים לא כ"כ נקיים עם..... יהודי, אפילו שהוא ציוני. זה הי'ה יכול להרוס באותם שנים, שהנאציזם רק החל לשלוט, את כל האג'נדה הדתית של התנועה הנאצית. מדובר ממש בדת, שעם שלם קידש. וכדי לא לסכן את הקשרים הכלכלים, החליטו הציונים להיפטר מארלוזורוב, שיש עדויות על כך, שגם במסעו האחרון לגרמניא, הוא ניסה בעזות נפש להתראות עם אהובתו הנאצית, (אם הי'ה מפגש בסוף אין זה ידוע, למרות שיש טוענים שכן) במקום לשמור בקור רוח על העסקים הכלכלים בין הציונים לנאצים. "אהבה הורגת".
עכ"פ, מה הקשר לפוסט הנוכחי, זבוטינסקי וחברותו ב'בונים החופשים'.
את דעתי הנ"ל על הירצחו של ארלוזורוב העלתי בטוקבק לפני ימים מספר, טוקבקיסט אלמוני אחר הבטיח לשלוח לי חומר נוסף על הפרשה במייל, מאמר אקדמאי של כתב עת שהתפרסם לאחרונה. רב מכובד בארץ ובעולם, שכרגע מתגורר בארץ מערבית פנה אלי למייל לבקש את החומר שהבטיח לתת לי הטוקבקיסט. כיוון שעדיין לא קיבלתי את החומר המדובר, ניסיתי לעניין את אותו רב מכובד ברישא של הפוסט הנוכחי, על היותו של ז'בוטינסקי 'בונה חופשי', לתדהמתי, אותו רב ידוע ומכובד לא התרגש, ואמר לי שהבונים החופשים הם 'ארגון צדקה' (בלי מרכאות), ושיש לו המון חברים מאותו ארגון..... הוא הי'ה רציני.
היהודים לא מזהים בבונים החופשים אוייב.
תוקן על ידי eman0n ב- 19/06/2013 01:57:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 01:55 |
|
| |
חחח תודה ר' אמנון.
|
|
|
|
|