הדרמה של סוף השבוע הזה נעה על ציר ירושלים ועיר דרומית, והיא מובלעת בעמוד 11 של השבועון כפר חב"ד, בלי שתעורר יותר מדי תשומת לב. אם תתלקח,חלילה, וזה עלול לקרות לפי ההתפתחויות שאנחנו יודעים עליהם כבר בימים הקרובים, היא עלולה להכניס לעימות גלוי שתי קהילות חרדיות גדולות ובעלות משקל בישראל אבל לא פחות מסוכן - בתי דין גדולים וחשובים, שאחד מהם מנסה להוריד את ידי האחרים שאל פתחם התגלגלה הפרשה.

מה שעומד בבסיס ההתכתשות הלא צפויה ומאד לא מכובדת, כבר מצא ביטוי יותר מפעם אחת בעבר, בתודעה הציבורית החרדית. הדברים מתרחשים אמנם בדרום הרחוק, על גבול המדבר, אבל דוקא הצחיחות המתבטאת בחוסר מחשבה על מה שעלול להתפתח מהם, מעצימה את הדי הקרב. 

אחד אוחז בטלית, שנפרשה לדאבון לב על גופתו של רב העיר החשוב שהשיב את נשמתו לבוראו בטרם עת, והשני , שהתעמת קשות עם אותו הרב עוד בימי חייו, מבקש להשתלט על ירושתו הרוחנית, שהמוקד לה הוא בית הכנסת המרכזי של העיר. 

עמותת בית הכנסת, שאינה מזוהה עם אף אחד מהצדדים הניצים, החליטה שחתנו של הרב יתפוס את מקומו ב'מזרח' ואת חלקו בעשיה למען קירוב תושבי העיר ליהדות. יש לו הרבה נסיון מוכח בתחום, וקהילתו מזוהה מאד עם השפעה רוחנית. עם החתן שהוזמן אחר כבוד למלא את החלל, עקרה לבית הכנסת גם כל הקהילה החרדית שהרב ז"ל והחתן עומדים בראשה מזה שנים. 

ה'מפסידים', שלהם קהילה גדולה ומפוארת לא פחות, בקצה אחר של אותה העיר , התקשו להשלים עם ההחלטה של עמותת בית הכנסת להעדיף את הקבוצה השניה. למרות רצונם של בעלי המקום, החליטו להשתלט על בית הכנסת בכח הזרוע. כשכוונתם לא צלחה, חשבו שיש מקום, ואפילו צורך 'להסתפק' בהצקות תכופות ומכוונות, גם אם המחיר היה - בריחתם של חלק מהמתפללים הקבועים, שאינם פוקדים את בית הכנסת ביום -יום, ל...זרועות הרפורמים, עד יעבור זעם.

הפרשה הזו כבר מתגלגלת זמן רב, והיא רק הולכת ומקצינה, כשחילול השם בעיר שהיא באופיה חילונית, עושה שמות בכל מה שהושג בה, על ידי כל הקהילות, בשנים רבות של עמל ויגיעה. הדברים הגיעו לידי כך שבעקבות 'הלשנה' של הצד המשתלט, והתערבותה של אישיות ציבורית מוכרת, הוציאה המשטרה בתחילת השבוע שעבר 'צו הרחקה' מהעיר למנהיגי הקהילה שנבחרה לאכלס את בית הכנסת. רק התערבות של אישיות ציבורית אחרת, גם היא מאד מוכרת, שפרשה את חסותה על הנרדפים ופנתה אל מפקד המחוז הדרומי, מנעה ברגע האחרון, וקצת לפני שבת, את ישום ההרחקה המאד תמוהה בפועל. אם היתה מתבצעת היא הית ה עלולה להיות מכרעת לעתיד בית הכנסת ואולי הישוב כולו.

עכשיו כבר היו מעורבים בעימות, לא רק שתי קהילות חרדיות בדרום, אלא גם שני חברי כנסת מ'יהדות התורה', הנמצאים בעימות מתמיד, על רקע שונה לגמרי.

עליית המדרגה היתה בשבוע האחרון. אחרי שכבר ניסו את שיטת ה'כח' את כל ה'הצקות' ונכשלו, אחרי שמיצו את הפעלת כל הקשרים כדי להוציא צו הרחקה, דבר שהמשטרה לא עשתה אפילו נגד פושעי לוד, ובסופו של דבר גם זה סוכל, פנו המאוכזבים לבית דין לענייני ממונות בירושלים, והזמינו את חתן הרב, שנבחר על ידי עמותת בית הכנסת לתפוס את מקומו ולמלא את חללו של בית הכנסת, לדין תורה. לכאורה זה נראה כמו פעולה לגיטימית ראשונה בפרשה כולה שהיתה יכולה להביא להכרעת ההתנגחות. אבל רק נראה. במציאות הפניה הזו גילגלה את הפרשה למחוזות שאיש לא ציפה כי יגיעו אליהם, ועתה כבר לא מדובר בעימות אלים חרדים בעיר דרומית, אלא בקרב מכוער בין בתי דין במרכז הארץ. 

מיד כשקיבל הנתבע את ההזמנה לבית הדין בירושלים, הוא הודיע כי הוא מבקש לממש את הזכות המוקנת לו על פי דין ולפיה הולכים אחר הנתבע. הנתבע ביקש להתדיין בפני בית הדין המוסמך של רבני חב"ד, או בבית דינו של הרב הבלין רבה הראשי של קרית גת, שהוא הקרוב ביותר לעיר שבו התהווה הסכסוך. 

את הסיבה העיקרית להחלטתו זו לא גילה עד לסוף שבוע זה לאיש והיא מדהימה - אחד מגדולי הדיינים בבני ברק, המקובל על כל החוגים, שעמו התייעץ, גילה לו כי אחד מהדיינים של בית הדין בירושלים, המשתייך חוגית לקהילה התובעת, ניסה לאחרונה לקבל כושר לרב עיר. על פי השמועה, התעודה היתה נחוצה לו כדי... להתמודד על מקומו של חותן הנתבע, כרב ראשי של העיר שבה מתרחשת המהומה. 

על פי המידע, הדיין, לא קיבל בסופו של דבר 'כושר', אבל די היה בנסיון מצדו, ואפילו בכוונה או בשמועה, כדי לספק סיבה טובה להעתיק את הדיון מבית דין שהוא חלק ממנו לאחד מבתי הדין האחרים שבהם הסכים הנתבע להתדיין.

יצויין ששני בתי הדין, הביעו נכונות לדון בעימות ולהביא להכרעה הלכתית סופית בויכוחו. אלא שדוקא בית הדין בירושלים, שבו חבר גם מי שרואה עצמו כ'מועמד', החליט לשבור את הכלים. 

בצעד תמוה, הוא הוציא השבוע החלטה, עליה חתום רק מזכיר בית הדין, ובה נאמר כאילו הנתבע 'לא ציית דינא' וכי התחמק, כביכול, מלהתדיין בפני בית הדין. כלומר - כתב סירוב.
אם לא די בכך הוסיף המזכיר וכתב בהחלטה כי הנתבע יוכל בכל עת להודיע לבית הדין אצל מי הוא רוצה להתדיין ובלבד שלא יהיה זה בית הדין של רבני חב"ד או בית הדין של הרב הבלין.

דייני חב"ד, הרב הבלין ודייני בית הדין שלו שאינם נמנים על חסידי חב"ד, ושהתובעים עצמם התדיינו אצלם בעבר, לא האמינו למראה עיניהם. לפסול אדם מלהתדיין אצלם, ויותר להטיל בהם דופי ולהוציא על סמך זה כתב סירוב נגד יהודי, זהו צעד שמעולם לא נעשה, ועוד יותר חמור המעשה כשדיין שעל פי המידע הוא עצמו נגוע, לא רק מצד שייכותו, אלא מצד מעורבותו, בנסיונות לזכות במשרה רבנית שקשורה בדין התורה שהונח לפניו.

גם הם החליטו לנקוט בצעד יוצא דופן ולא מקובל שהוא , על פי הידוע לנו, רק ראשון בסדרת מהלכים המתוכננים לחשוף את פני כל המעורבים בפרשה. כך מתפרסמת לה מודעה ענקית, על פני עמוד שלם בעיתון כפר חב"ד של השבוע , שעליה חתומים רבני בית הדין של חב"ד, בכתב ידם, והיא קובעת כי מאחר והנתבע הסכים להתדיין בשני בתי דין, בית הדין של רבני חב"ד, ובית הדין של הרב הבלין בקרית גת, יש לו דין של ציית לדינא, והוא עשה את המוטל עליו על פי תורה. "לכן אין שום תוקף כלל לפסק של בית הדין לממונות בירושלים" - קובעים דייני בית הדין של רבני חב"ד.

הנתבע עצמו ביקש שלא לתת פומבי למכתב מעל גבי העיתון , אך דייני בית הדין של חב"ד פסקו גם כאן כי מפני כבוד בתי הדין בישראל יש להורות לעורך השבועון 'כפר חב"ד' לפרסם את הדברים בגליון השבוע.

לקוראי כפר חב"ד הסיפור שנחשף פה פה לראשונה במלואו, פותר את תעלומת המודעה שהתפרסמה בעמוד 11 שבלי הרקע הזה קשה להבין אותה. את הציבור החרדי כולו, היא מזהירה מפני אפשרות שסופת טייפון אדירה תכסה בשכבה צהובה עבה את בתי הדין והקהילות החרדיות שנשמעות להן בישראל כולה, חלילה, אם לא יהיה מי שיעצור אותה בעיר שעל גבול המדבר.