|
|
| נשלח ב-26/8/2005 04:12 |
 |
| |
הערה:
הקללות אליהן מתייחס הרב קוק, הוא הפסוק שבו מסתיימת תפילת ההדרן: "ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך", שאינו מופיע בנוסח התפילה שבש"ס, או בראשונים אחרים, אלא רק במקור יחידי, והוא הרי"ף, (וממנו לפתיחת התוספות יו"ט למשנה), והופיע בהדפסה הראשונה של הרי"ף.
נסיתי לברר באם פסוק זה מופיע גם בכתבי יד של הרי"ף, אך הדבר לא עלה בידי.
הפסוק "אנשי דמים" מופיע גם בסיום התפילה שבספר "האשכול" מהדורת מהרצב"א, (תפילת מנחה וערבית וצניעות עמוד 59), אך אינו באשכול מהדורת אלבק, וידועות טענות זיוף ספר ה"אשכול" מהדורת מהרצב"א, (ראו "צדקת הצדיק" שבסוף ספר האשכול).
שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2005 06:59 |
|
| |
ממלא
<"דא עקא, ככל שמדובר בצפיה בסצינות לא צנועות - הבעיה ההלכתית בעינה עומדת">
אכן כדבריך, בהודעתי עסקתי רק בתיאטראות ה"נקיים"=סרטים "תמימים", וציינתי שייתכן שאף שם תהיה בעיה, אלא שהיא אינה בתוכן הסרט, אלא ב"תרבות הקולנוע". וד"ל.
ויש לי להוסיף, שבעיית ה"תרבות" הזרה, אינה בעיה יהודית טהורה, זכורני שהיתה זו גם תלונתם של אחדים מאבות הכנסיה נגד הליכה לתיאטראות הרומיים.
בסצינות לא צנועות הבעיה אינו הסרט או בית הקולנוע אלא הסצינה, יהיה זה בצורה של צפיה או של מחשבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 19:05 |
|
| |
נישטאיך
על השערתו של הרב קוק, ראה באריכות: ח' לשם, "יושבי קרנות", סיני, לו (תשט"ו), עמ' קלא-קלד (=הנ"ל, שבת ומועדי ישראל, ג, תל אביב תשכ"ט, עמ' 297-302.
על קרקסאות ותאטראות בעיני חז"ל, ראה: מ"ד הר, "השפעות חיצוניות בעולמם של חכמים בארץ-ישראל: קליטה ודחייה", התבוללות וטמיעה: המשיות ותמורה בתרבות העמים ובישראל, בעריכת י' קפלן ואחרים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 89-92; הנ"ל, "בין בתי כנסיות לבין בתי תאטראות וקרקסאות", כנסת עזרא: ספרות וחיים בבית הכנסת, אסופת מאמרים מוגשת לעזרא פליישר, בעריכת ש' אליצור ואחרים, ירושלם תשנ"ה, עמ' 105-119.
על הרחקת אגריפס מבית המקדש, ראה: ד' שוורץ, אגריפס הראשון מלך יהודה האחרון, ירושלים תשמ"ז, עמ' 137-143.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 19:32 |
|
| |
איפה העיר על כך ר' מרגליות?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 19:39 |
|
| |
בסדר, מצאתי, מרגליות הים: מסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ז, עמ' ח-ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 21:21 |
|
| |
דברי הרב קוק פורסמו שוב, בתוך: אוצר החיים, א (תרפ"ה), עמ' כא-כב.
על דבריו ראה עוד (הפניות אלו לא הובאו במאמרו של לשם):
א"ז רבינוביץ, "גרגרים", הצופה לחכמת ישראל, ח (תרפ"ג), עמ' 208.
י' גולדברגר, "יושבי קרנות", שם, עמ' 288.
י' הרשברג, "יושבי קרנות", הפרדס, ב, גליון יב (תרפ"ט), עמ' 26-27.
ש"מ פיין, "דברי אגדה וחכמת ישראל 'יושבי קרנות'", שם, ו, גליון ה (תרצ"ב), עמ' 11-13.
י' הרשברג, "יושבי קרנות (בירורי דברים)", שם, ו, גליון יב (תרצ"ג), עמ' 17-19.
ש"מ פיין, "יושבי קרנות (תשובה למר הרשברג...)", שם, ז, גליון ג (תרצ"ג), עמ' 19-21.
א' בורשטין, "יושבי קרנות ויושבי קרנות בשוק", סיני, מב (תשי"ח), עמ' רמג-רמה.
ח' לשם, "הערה", שם, עמ' שיט.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 21:56 |
|
| |
אין אני בא להכריע אלא להעלות שאלה לבירור: האם סצינה שאינה צנועה בסרט גרועה מערוה דעששית? והלא ערוה דעששית אינה אסורה להתפלל כנגדה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 22:53 |
|
| |
תמהני, ב-ה' רבתי.
הרי אפילו על בהמה חיה ועוף שנזקקים זה לזה אסור להסתכל. וכל המרצה מעות ליד אישה בשביל להסתכל בה לא ינקה מדינה של גהינם. ואסור לאדם לגרות את יצרו עליו. ועוד כהנה וכהנה.
ולגבי ערוה בעששית - ראשית, היא אסורה, בניגוד לצואה בעששית. שנית, שם יכול להיות מדובר במשהו מינורי כדוגמת יד חשופה, או שער, וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2005 09:02 |
|
| |
כמדומני שמותר להתפלל אל מול ערוה דעששית. לא הייתה כאן אפילו מחשבה להתיר ערוה עצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2005 10:47 |
|
| |
אריק123
<"שמעתי מיהודי ת"ח שהורה לאחד שהיה שטוף בלשון הרע שילך כל יום לסרט">
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=607112
מעשה באשה אחת, מספר עגנון, ש"בכל שבת ושבת, לאחר שהתפללה ואחר שקראה בפרשת השבוע היתה יושבת בביתה וטווה, כדי שלא תהא יושבת עם שכנותיה ועוסקת עימהן בדברים בטלים ובלשון הרע וברכילות". לא נפרט כאן את כל האגדה, נזכיר רק שמשה רבנו, הוא ולא אחר, בא לבקר באותה עיירה, ומצא שהשכינה שרויה דווקא על ביתה של האשה הזאת, אף שחיללה שבת! משה ציווה על האשה לחדול מדרכה ולשבת עם שכנותיה. היא צייתה, ואז, בשבת שנייה, ראה "שנסתלקה שכינה מאותו הבית".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2005 10:56 |
|
| |
יש הבדל גדול.
ערווה בעששית, היא ערווה, ואף אם אין העששית מהווה חציצה לערווה, ויאסר.
תמונות וסרטים אינם ערווה כלל! הם תמונות ערווה, אם זה לא מעורר לעבירה נראה שמותר.
תוקן על ידי - האזיני_ארץ - 29/08/2005 11:05:30
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2005 00:36 |
|
| |
"אם זה לא מעורר לערוה". היא גופה, שלכאורה לרוב זה פס"ר.
ובדבר שפרוצים בו (כגון שער באישה) ממילא מותר לקרוא ק"ש גם מול הערוה עצמה (עי' אג"מ ושאר אחרונים).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2005 04:36 |
|
| |
לממבדש,
תודה על המקורות, שחלקם לא היה ידוע לי.
אף שלא שאלת על המקורות לציוני, לדברי הרב כשר ולדברי האדמו"ר מליובאוויטש, הרי הם לפניך:
הרב מ"מ כשר: "תורה שלמה" חלק ט"ו, מילואים לפרשת יתרו, בהערה שבעמ' 140.
האדמו"ר מליובאוויטש: "אגרות קודש", חלק ג, עמ' כה אגרת תכח, מכתב מיום יט כסלו תש"ט לד"ר א. הילמאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2005 06:02 |
|
| |
יש להעיר (אמנם אינו איסור תורה) מתוספות (שבת קטז, ב ד"ה וכ"ש) הדן אודות קריאת "ספרי מלחמות" בשבת, וז"ל:
"ומיהו אותן מלחמות הכתובין בלע"ז נראה לרבינו יהודה דאסור לעיין בהן דלא גרע מהא דתניא בפ' שואל (לקמן קמט, א) כתב שתחת הצורה והדיוקנאות אסור לקרות בהן בשבת ואפילו בחול לא ידע ר"י מי התיר דהו"ל כמושב לצים".
ובשו"ע פסק כר"י (או"ח סי' שז הט"ז):
"מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם בשבת; ואף בחול אסור משום מושב לצים (תהילים א, א), ועובר משום אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט, ד) לא תפנו אל מדעתכם; ובדברי חשק, איכא תו משום מגרה יצר הרע; ומי שחיברן ומי שהעתיקן, וא"צ לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים".
והרמ"א במפה חילק בין "דברי חשק" (רומאני"ם בלע"ז) לשיחות חולין וספרי מלחמות:
"הגה: ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחת חולין וספורי מלחמות, היינו דוקא אם כתובים בלשון לע"ז, אבל בלשון הקודש, שרי. (וכנ"ל מלשון שכתבו התוספות פרק כל כתבי, וכן נהגו להקל בזה)".
ובשו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא (שם הלכה ל) פסק כמחבר:
"וכן ספרי מלחמות (ודברי הימים של מלכי אומות העולם) וכן מליצות ומשלים של שיחת חולין כגון ספר עמנואל ואין צריך לומר דברי חשק אסור לקרותן בשבת ואפילו לעיין בהם בלא קריאה גזירה משום שטרי הדיוטות ואף בחול אסור משום מושב לצים אף אם כתובים בלשון הקודש ובדברי חשק יש עוד איסור אפילו כתובים בלשון הקודש שמגרה יצר הרע בעצמו ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן הם בכלל מחטיאי הרבים אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפין וכיוצא בו מותר לקרותה אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)".
מכל הנ"ל יוצא שסרטים שיש בהם "דברי חשק" אסורים לכל השיטות. סרטים המכילים "שיחות חולין" ו"ספרי מלחמות" - אזי, אם הם בשפת לע"ז אסור לכל הדעות. ואם בלה"ק (ואין כאן המקום לדון האם העברית של ימינו נחשבת כלה"ק) לדעת הרמ"א מותר ולמחבר - וכך הכריע הרב בעל התניא - אסור.
והנה, במשנה ברורה כתב בשיטת הרמ"א: "וכתב בא"ר דירא שמים ראוי להחמיר בזה כי הרמב"ם והר"ן אוסרים".
ולא באתי אלא כמורה מקום ולא כמורה הלכה.
 |
|
|
|
|
|
