מצוות יישוב א"י דוחה פיקוח נפש?

דו"ד

הויכוח הוא על דברים שנראים לך ברורים ופשוטים מכוח זה שכנראה גדלת במקום שבו הפכו עניין זה לאחד מעיקרי התורה והוכרחו לבנות הרים וגבעות על כלום . כל הקטגוריות והחילוקים בין כיבוש ודירה וכו' אינם אלא המצאות שמשחזרו עליהם הרבה פעמים הפכו לאינטואיציה. סוף דבר , כל הבניין על פיקוח נפש אינו מבוסס אלא על מקור אחד שהוא הרמב"ן , והשתיקה לכאורה של יתר הפוסקים תוך התעלמות מראיות טובות שאפשר ללמוד מהם על דעתם לפחות בעקיפין (הרי בוודאי אין לצפות שפוסק יכתוב בפירוש שאין מצוות כיבוש , כשם שאין לצפות שיכתוב שאין מצווה לאכול ביצים בליל שבת). זהו יסוד רעוע ביותר לבנות עליו.

לגבי דברי בעניין הקרבנות, אולי זה יהיה יותר ראוי לתגובה אם אפנה אותך לדברי החינוך במצווה ת"מ שסובר כמו הרמב"ם בעניין קדושה ראשונה ומקריבין אע"פ שאין בית ועם זאת סיים שאין חיוב להקריב קרבנות בזמה"ז "ודבר ברור הוא".

במקום להפנות למנ"ח,
אולי תסביר מה פשוט כאן?

הפרעתוני

הסיום הוא של החינוך. באמת איני יודע מה המקור הפורמלי . יש רשימה שלמה של מצוות שמוסכם שאינם נוהגים בזמה"ז וכמדומני שלא בכולם יש לימוד מפסוק . לא נראה שאפשר לומר שכאשר מוני המצוות אומרים על מצווה מסויימת שאינה נוהגת בזמה"ז , שזה רק עניין טכני של חוסר אפשרות ולא עניין מהותי. אולי הבקיאים ממני יוכלו להוסיף מקורות בעניין. אבל ברור שמדובר במשהו שהוא מושרש מאד במסורת ואולי מודבר במשהו מטא הלכתי .

מציץ,

1.הההבדל בין כיבוש לדירה מפורש ברמב"ן. הוא גם מפורש בהגיון.

2. בודאי שהכל מבוסס על הרמב"ן. לדעתי כתפיו רחבות דים כדי להתבסס עליו. אני מסכים שיש מקום לפסוק שלא כרמב"ן, אך בפשטות הלכה כמותו. אינני מסכים כלל לכך שאפשר להבין אחרת בדעת הרמב"ן עצמו.

3. אינני טוען בודאות מה דעת הרמב"ם. אני רק אומר שבמקום שדעתו איננה ברורה לחלוטין, אזי לכאורה ראוי לפסוק כמי שדעתו ברורה. וכבר הזכרתי שגם בלי זה הלכתא כבתראי.

4. אין לי מנחת חינוך, אך כנראה גם כוונתו ככונת הרמב"ם שמציאותית אין אפשרות בזמן הזה להקריב. הרי נשתברו קולמוסים רבים על חידוש הקרבנות בזמן הזה, ומעולם לא שמעתי את הטענה שלך שהרמב"ם כביכול פסק שאין דין קרבנות בזמן הזה.

- דו"ד