|
|
| נשלח ב-6/2/2012 11:07 |
 |
| |
| בן_ראם כתב: |  | מהרמב"ם של היום. [מסלול ג' פרקים]
הלכה ח: שלשה הן הנקראים אפיקורסין: האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם, והמכחיש נבואתו של משה רבינו, והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם כל אחד משלשה אלו הן אפיקורוסים, שלשה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה, וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מגידיה כגון צדוק ובייתוס,
ואני תמהה למה לרמב"ם לקרא למי שחולק עליו אפיקורס. הנ"ל היה מתכתב תורנית עם אנשים שלדעתו היו אפיקורסים, ?
אולי הדברים קצת לו מעניין האשכול אבל קרובים עליו.
|
|
אני חושב שיש לחלק בין מה שנקרא "חמשה חומשי תורה" (שלפחות על הפסוקים האחרונים יש קונצנזוס שלא משה כתבם) לבין "תורה" שהיא כלל המצוות והחוקים של ה'.
כמו שמי שיגיד שהוא לא מאמין במעשה מסויים שמובא בתלמוד הבבלי (אברהם אבינו ונמרוד באור כשדים למשל) וכיו"ב שהוא לא ייחשב ככופר בתורה שבע"פ לפי הרמב"ם כך גם בתורה הוא כנראה לא מתכוון לכל חלקי סיפורי הדברים וההקשרים ו"תורה" מתייחס רק למערכת החוקים והמשפטים והכללים (והדיאלוגים) של הקב"ה. (עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם)
כמו"כ ספר דברים נקרא משנה תורה, ואם ס"ד שכל התורה היא אחת מה שייך משנה תורה? ואם אסור לומר שפסוק מסויים משה אמרו מפי עצמו הרי חלק נכבד מהתורה היא דיאלוגים של משה ("שמעו נא המורים") ואם משה לא אמרם מפי עצמו אז מה, הכתיבו לו אותם קודם? אז מה רבותא בכל מה שהוא אומר? ("מחני נא מספרך")
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2012 11:28 |
|
| |
אדם,
ראה כדבריך אצל ר"י טוב עלם בדעת הראב"ע על "והכנעני אז בארץ", אלא שקשה להעמיס כך בדברי הרמב"ם. וע"ע מה שהאריך ראי"ה השל בראש החלק השלישי של "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות" בדעת הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2012 13:24 |
|
| |
אדם וספרן
כמדומני שהרמב"ם מדבר על ותמנע היתה פילגש, ולכן זו הוכחה לדברי ספרן.
את ההסבר שאדם הביא שמעתי שזו היתה כנראה גישה שהיתה ידועה בקרב חסידי אשכנז (!).
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/02/2012 13:24:31
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/02/2012 13:50:36
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2012 14:16 |
|
| |
להוסיף נקודה קטנה על הנאמר בדיון מחכים זה: הבעייתיות בפס' האחרונים של דברים איננה רק מכך שהם מתארים את מותו של משה, אלא גם בשני פסוקים אחרים שעל פניהם נראים שנכתבו הרבה לאחר מותו.
א) "ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה" (לד ו).
אם פסוק זה נכתב בידי יהושוע, מהי ההדגשה שאין מי שיודע את מקום קבורתו עד היום הזה? הלא הדברים נכתבו בסמיכות לפטירתו. מכאן שהדברים נכתבו בתקופה מאוחרת בהרבה, והכותב מציין ש"עד היום הזה", זמן רב לאחר המאורע, עדיין אין מי שיודע את מקום קבורתו.
ב) "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (לד י).
אם משה כתב פסוק זה, אין לו כל מובן. כמובן שבחייו לא קם נביא כמוהו כי לא מצינו בתורה מי שישתווה אליו. אך גם אם יהושוע כתב פסוק זה, תמוה מדוע ציין שבינו לבין משה לא קם נביא כמשה, הלא הדבר ברור מאליו? יתכן שמשמעות "קם" היא כמו "יקום" אבל פשוטות המקרא היא "קם" בל' עבר. מכאן שהכותב חי לאחר תחילת תקופת הנביאים, שנים רבות לאחר משה ויהושוע, וידע אודות הנביאים שקמו לאחרי משה. לכן יכול היה להשוות בינם לבין משה ולקבוע שלא קם נביא כמוהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2012 14:19 |
|
| |
ישנה אפשרות של הכרזה כשחותמים ספר ויודעים שהוא יהיה מרכזי ונצחי, מכריזים בצורה שתמיד תהיה רלבנטית. מתי שתקרא את הדברים אף אחד לא ידע את קבורתו, ולא יהיה נביא כמוהו.
אגב ייתכן שהיו בישראל הרבה נביאים לפני משה, ועל זה הולך הפסוק ולא קם עוד בישראל וכו', הלא היו האבות, מרים הנביאה, וכשם שלמדינים היה את בלעם, לישראלים היו נביאים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2012 14:48 |
|
| |
לדעתי הסברים אלו קשים.
סגנון שמונת הפסוקים האחרונים, כולל הפסוקים שהבאתי, אינו מורה כדבריך. התיאור הוא בפשטות תיאור של העבר, ולא משתמע ממנו כאילו שהדברים רלוונטים בכל עת שתקרא אותם.
גם קשה לומר שהפס' מתייחס לנביאים שהיו לפני משה, כי הפס' מדגיש שלא קם "עוד" כמשה. לו כדבריך היה לו לומר, "ולא קם נביא בישראל כמשה". תוספת המילה "עוד" באה להדגיש שקאי על הנביאים שבאו אחריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2012 15:06 |
|
| |
כמובן שיש הרבה להאריך
אבל השאלה העיקרית היא כדלעיל
מכיון שאין שום דרך להוכיח לכאן או לכאן
מה המשמעות של העלאת האפשרויות האלו
יהיו 59 או 599???
לא מוטב תגלה לנו מדוע כל בר דעת חייב להניח שהתורה מאוחרת
כפי שכתבת כמה פעמים
ותעזוב את הדברים הטפלים שאין להם באמת משמעות
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2012 17:50 |
|
| |
נ"ל שטעית בשרשור, אך בכל מקרה, אני מעדיף לא להכנס לזה לא בשרשור זה ולא בשרשור השני. אם אתה מעונין לפתוח שרשור נפרד בנושא, אולי אצטרף. ההוכחות רבות, ודורשות הרבה כתיבה, ואינני מבטיח שיהיה לי הזמן הדרוש להגיב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2017 07:49 |
|
| |
מדוע הדיון הוא על שמונה הפסוקים האחרונים ולא על שנים עשר הפסוקים האחרונים. האם משה כתה את הספר אחרי שעלה להר ושלחו למטה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2017 08:03 |
|
| |
יכול להיות ש"שמונה פסוקים שבתורה" היה אצלם "מושג" - מושג למדני המשמש בבתי המדרש, ואין הכי נמי שבהקשר הזה מדובר על שתים עשרה פסוקים ולמה שמונה כי השמונה מתחילים במילים "וימת שם משה"
|
|
|
|
|
