מחקרים מעוררים מחדש את הוויכוח על ההבדל בין בני האדם לחיות. יש הסבורים, כי אין להתעלם מההשלכות המוסריות של הממצאים.
תוכי הג'אקו האפריקאים מדברים אנגלית וניחנים בחוש הומור. לקופי הקפוצ'ין חוש עסקי מפותח, שסייע להם ללמוד במהירות כיצד לסחור עם בני אדם תמורת מזון. אחרי ששנים כל בעל כלב היה מוכן להישבע שהוא מנהל שיחות נפש עם כלבו, והכלב מבין אותו, חוקרים גרמנים מצאו אישוש מדעי לכך. בעלי חיים שונים - מקופים ועד ציפורים - משתמשים בכלים ואף יוצרים אותם בעצמם. יתרה מכך, באזורים שונים בעולם, הם משתמשים בשיטות שונות להשגת מזון, מה שמצביע על כך שיש להם תרבות והם אינם רק תוצר המוכתב מהביולוגיה שלהם.
יותר ויותר חוקרים מאמצים את הדעה, ולפיה לבעלי חיים יש תרבות, יכולת למידה חברתית ומודעות עצמית. לאחר שבמשך עשורים רבים נטו מדענים להכחיש את קיומה של תודעה אצל חיות, בשנים האחרונות יותר ויותר חוקרים מוצאים תימוכין לקיומה, וחלקם אף מתחילים לדבר על "נפש".
השימפנזים מצייתים לנורמות תרבותיות נלמדות
יש פרות שמעדיפות נמרים (צילום: רויטרס)שלשום התפרסם מחקר - שזכה לסיקור נרחב בעיתונות, כולל ב"הארץ" - שנעשה על ידי שניים מהחוקרים המובילים בתחום, הד"ר אנדרו ויטן, מאוניברסיטת סיינט אנדריוס בסקוטלנד, והד"ר פרנס דה-ואל מאוניברסיטת אמורי בארה"ב. בתצפיות על שימפנזים שקיים הצוות, התברר שהשימפנזים (כמו האדם) מצייתים לנורמות תרבותיות שנלמדות ונשמרות בצורה חברתית - אולי עדות לכך שלשימפנזים אכן יש תרבות.
לדברי תמר פרדמן, חוקרת בפארק הקופים ביער בן שמן, "בהתחלה אמרו ששימוש בכלים הוא המפריד בין האדם והחי, אבל אז התברר שיש את זה גם בבעלי חיים. אחר כך אמרו שאבן ההפרדה היא ביכולת ליצור כלים, אחרי זה אמרו שמה שמייחד את האדם זו העברה תרבותית, ועכשיו רואים שגם לקופי אדם יש תרבויות שונות". לדבריה, העדויות מלמדות על כך שבקופי אדם מתקיימת העברה תרבותית, מסורות (למשל, בצורות לעיבוד מזון), ומוסכמות חברתיות שעוברות בצורה תרבותית, בניגוד לתורשתית-גנטית.
לדברי פרדמן, לממצאים החדשים, ולמגמה שהתפתחה בעקבותם, יש השלכות שאינן רק תיאורטיות גרידא, אלא גם על מידת המוסריות והחוקיות של ניסויים בבעלי חיים, ובקופי אדם בפרט, והצורך בהענקת זכויות, כמו הזכות לחיים, הזכות לחופש והזכות לחופש מעינויים.
פרדמן כותבת עבודת דוקטורט בהנחיית הד"ר ויטן מסקוטלנד. מחקרה עוסק בקופים קפוצ'ינים, ובלמידה חברתית ותרבותית בקרבם. היא בודקת כרגע מה מסוגלים הקפוצ'ינים ללמוד זה מזה, ואם הם יכולים ללמוד דרכים טובות יותר להשגת מזון. היא לימדה קוף דרך יעילה יותר לפתוח את כלי המזון, שמאפשרת לו להשיג יותר אוכל. הקוף הועבר לקהילה שאינה מכירה את השיטה, ועכשיו הוא מראה לקפוצ'ינים האחרים את השכלול שלמד. פרדמן בודקת אם הקבוצה תבין שהשיטה טובה יותר ותאמץ אותה או שתדבק בשיטה המקובלת אצלם כיום.
רפרטואר של יותר מאלף מלים
תוכי מסוג ג'אקו. אפשר לתת לך חיבוק? (צילום: רויטרס)נדב לוי הוא זאולוג שהדריך שנים רבות טיולי ספארי אקולוגי באפריקה. הוא אסף סיפורים רבים על בעלי חיים ומה שהוא מכנה "יכולות בלתי מוסברות". אחד האהובים עליו זה הסיפור על תוכי הג'אקו האפריקאים, אלכס ונ'קיסי. "התברר שלתוכים האלה יש רפרטואר של יותר מאלף מלים. הם יודעים לספור ולהגיד משפטים שלמים באנגלית, שמעידים על יצירתיות. נ'קיסי ראה אשה הולכת עם שמלה סגולה, ושאל את האשה שאתה הוא חי, ציירת בשם איימי מורגנה, 'מה את חושבת על השמלה הסגולה?' הוא כאילו מנחש שהיא חושבת על האשה עם השמלה הסגולה. פעם אחרת, הוא ראה אדם מדבר בטלפון, ושאל 'מה יא (מלה שהמציא) עושה עם הטלפון?' איימי הסבירה לו שזאת צורת תקשורת בין בני אדם. הוא שאל אותה, 'האם אני יכול לתת לך חיבוק?' - כאילו הבין שגם זאת צורת תקשורת".
לוי חיבר יחד עם אביו, הפילוסוף הפרופ' (אמריטוס) זאב לוי, את הספר "אתיקה, רגשות ובעלי חיים". לדבריו, המנעד של בעלי החיים הרבה יותר רחב ממה שאנו חושבים. שלל האנקדוטות שהוא מציג כולל דב קוטב שהתחבר עם כלב, אחרי שהתעורר מתרדמת החורף (והיה אמור לטרוף את הכלב, לא להתחבר עמו); נמר שהתחבר עם פרה; לביאה שאימצה גורי ראמים - חמש פעמים בשנתיים. מדי פעם הייתה הלביאה שולחת את הגור לאמו, שתניק אותו, ואחר כך לוקחת אותו שוב.
לפעמים, גם בני האדם מצליחים להבין את מה שבעלי החיים מנסים להגיד להם, אומר לוי. לדבריו, בני המאקו באמזונס, מזהים ארבע סוגי נביחות אצל כלבי הצייד שלהם. כל נביחה מסמנת יונק אחר, ומורה לאנשים לאן עליהם לרוץ במרדף אחרי החיה - או בבריחה ממנה. הנביחות מתייחסות לפקארי, יצור קטן דמוי חזיר; אבוטי, מכרסם קטן; טפיר; ויגואר.
מדענים אחרים עדיין ספקניים
שימפנזה. בעיקר ניסוי וטעיה (צילום: רויטרס)בקרב פרימטולוגים וכמה זאולוגים, אומרת פרדמן, ההנחות החדשות מתקבלות בשמחה רבה. ואולם, מדענים אחרים עדיין ספקניים. הם מקשים ושואלים, האם מדובר בחיקוי או בלמידה מהסוג שנמצא בבני אדם? למשל, אומרת פרדמן, אם שימפנזה מוצא אבן ליד אגוז חצי שבור, הוא עשוי להבין את הרמז ולהשתמש באבן כדי לשבור את שארית האגוז. "במקרה הזה", אומרת פרדמן, "יש בעיקר ניסוי וטעיה". אם, לעומת זאת, השימפנזה יראה שימפנזה אחר שובר אגוז, ויחזור על הפעולות, יתייחסו לכך כאל יכולת יותר מורכבת, שכן היא כרוכה בהבנת הסיבתיות של הפעולה, ולדמיין במוח את הפעולה שראה השימפנזה ולשחזרה בעצמו.
פרסומתהרבה פעמים משווים את הקופים לילדים או מתייחסים אליהם כאל סוג אדם שלא התפתח, במקום להכיר בהם כענף נפרד באבולוציה, כותב הפרימטולוג האמריקאי, קרייג סטנפורד, בספרו "Significant Others". "זה מה שאנו מסוגלים לעשות", אומרת פרדמן, "אולי אנחנו לא מספיק חכמים כדי לראות אותם. זה עוזר לנו איכשהו למקם אותם, אבל אני מאמינה שיש המון דברים שעדיין לא החכמנו מספיק כדי לדעת איך לראות, כי לבעלי חיים אין את הפן המילולי שאפשר לדבר אתו".
"האדם", כתב דאגלס אדמס בספרו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", "הניח תמיד שהוא אינטליגנטי יותר מהדולפנים, וזאת משום שהוא השיג כל כך הרבה - הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפנים עשו מסתכם בלצחוק זה על זה בתוך המים וליהנות מהחיים. הדולפינים, לעומת זאת, האמינו שהם הרבה יותר אינטליגנטים מהאדם - מאותן סיבות בדיוק".
נשלח ב-25/8/2005 20:26
שניים מהכשלים שעלולים ליפול בהם:
א. השלכה של מחשבותינו ורצוננו על בעלי החיים (אנתרופומורפיה). התוכי אמר כמה מילים, ואנחנו מייד מפרשים אותם כאילו כוונתו למשפט הגיוני. דבר הגיוני לגבי תינוקות, אך טעון בדיקה לגבי תוכיים.
ב. אנשים שהם מראש בעד "זכויות בעלי החיים", כי תמיד הם חשבו כך (אם מסיבות אידיאולוגיות, ואם מסיבות רגשיות), ייטו לראות זאת בכל מחקר שיבצעו (ולבכר מחקרים שיצביעו על כך), וזו הטיה מסוכנת נוספת.
סוף דבר, יש לבדוק דברים בקפדנות ובחשדנות. וכן יש לזכור, שעליונותו הקוגניטיבית (ואפילו המוסרית) של האדם בולטת כשמש בצהריים, בלי קשר לשאלה אם יש לתוכיים תרבות.
נשלח ב-25/8/2005 21:13
כתוב בכתבה:
< לאחר שבמשך עשורים רבים נטו מדענים להכחיש את קיומה של תודעה אצל חיות, בשנים האחרונות יותר ויותר חוקרים מוצאים תימוכין לקיומה, וחלקם אף מתחילים לדבר על "נפש". >
איך אפשר למצוא תימוכין לקיום תודעה בלי שנשוא המחקר יספר לך שהוא חש בה? מדוע הכתבה לא מרחיבה יותר בנושא ומספרת מה התימוכין?
- דו"ד
נשלח ב-25/8/2005 21:27
מתוך המגזין NATURE
24 Aug 2005
New feeding techniques can spread rapidly among chimpanzee communities through a process of 'social conformism', according to a study published online this week by Nature.
This discovery highlights the importance of cultural transmission - the passing of new knowledge or skills between individuals through social interaction - in these apes, and suggests that the propensity for social conformism in humans may have ancient evolutionary roots.
Andrew Whiten and his colleagues studied three groups of chimpanzees at the Yerkes National Primate Research Center in Atlanta, Georgia. For two of the groups, they privately taught a high-ranking female to use a feeding apparatus called the 'pan-pipes', using a tool in either a lifting or a poking technique to obtain a food reward. The third group was not given any training by humans.
The researchers then allowed each chimpanzee group access to the feeding apparatus. Other chimpanzees observed the senior female's technique and generally were quick to copy it, showing that they can learn skills in the absence of direct human tuition. The 'poke' method was more effective, as shown by the fact that several members of the 'lift' group independently discovered and adopted the 'poke' technique. But despite this, the 'lift' group retained its overall bias towards the 'lift' method, showing that social conformity is important in maintaining patterns of social behaviour.
DOI: 10.1038/nature04047
Other article: Crystal structure of the RNA component of bacterial ribonuclease P
DOI: 10.1038/nature04074
האם בעלי חיים יכולים להתאבד? האם זהו מותר האדם מן הבהמה?
נשלח ב-25/8/2005 23:37
הפרעתוני
לא יודע לגבי גופו של נושא, אבל לענ"ד לדבר על הטיה מסוכנת דווקא לכיוון של ייחוס תכונות "אנושיות" לבעלי חיים , זה פשוט אבסורד.
נשלח ב-25/8/2005 23:45
האם אתה מדבר על המילה 'מסוכנת'?
אין כוונתי לסכנת חיים, אלא לסכנה מחשבתית (כשל שיש להיזהר ממנו). זה הכול.
נשלח ב-26/8/2005 00:06
לא לא, התכוונתי דווקא לכיוון ההטיה. רובנו אוכלים בשר כל יום אבל הכיוון שממנו יש סכנה לכשל הוא ,לדעתך, דווקא הכיוון ההפוך.
ועוד הערה , מילא עליונות קוגניטיבית , במובן זה שבני אדם יעילים יותר במציאת פתרונות לבעיות הנדסיות (למרות שלא מובן לי כיצד זה מקנה עליונות) ניחא. אבל עליונות מוסרית?
נשלח ב-26/8/2005 00:17
סיפור אמיתי על בעלי חיים
אחד התוכונים שמגדלים בביתנו תתפלאו הוא נכה ומסתדר למרות הכל, כשהוא צריך עזרה עם המבחנה של האוכל הוא קורא. היו לנו תוכונים נוספים שמתו מזקנה ונשאר האחד הנ"ל
התוכונים מאוד חכמים, וראיתי את זה. התוכון סוקר את המבחנות של האוכל והשתייה לראות אם חסר אוכל או מים.
כשחסר להם אוכל או מים הם קוראים לנו, כשהם רוצים לישון הם קוראים שיבואו לכסות להם את הכלוב, (כמובן שרצוי לכסות אותם בלילה , זה יותר בריא עבורם)
אפילו היה לי תוכון שזיהה מהיכן אנו מכבים את האור, והיה קורא על מנת שנכבה את החשמל.
נשלח ב-26/8/2005 00:42
לגבי כיוון ההטיה:
רובנו גם נכשלים בלשון הרע, אך כשתקרא מאמרים או ספרים על לשון הרע, לרוב תראה הטיה לחומרה דווקא. הסיבה היא שכותבי מאמרים מנסים להתוות דרך, ולא להיכנע לנוחויותיהם. כך שכמו שיש הרבה מאמרים מוטים-פמיניסטית, או מוטים-שוויונית ועוד כהנה, כך יש מאמרים שמוטים לכיוון של מציאה עד כמה בעלי החיים חכמים וצדיקים. לא שאין הטיה לכיוון ההפוך, כמובן, אבל לרוב לא תמצא מאמרים על כמה בעלי חיים אינם שווים. זה לא ממש "אין".
לגבי עליונות מוסרית: אכן, אכן. בני אדם יכולים להיות רשעים מרושעים, אבל בכל זאת חוש הצדק שלהם מפותח מאוד, והם הגיעו להישגים מדהימים. ראית פעם אריה עם נקיפות מצפון?
נשלח ב-26/8/2005 00:52
קשה לי להעלות על הדעת משהו שהוא יותר אין מאשר אכילת בשר.
ברור שהצורך שלנו להרגיש בסדר עם זה שאנו אוכלים בשר הוא דוחק וכמעט קיומי. הרבה הרבה יותר מהצורך של אידאולוג של זכויות בעלי חיים. אין גם ספק שהצורך הזה , עומד ברקע של כל מה שאנחנו חושבים על הבדלים בין בני אדם לבעלי חיים . קשה לי להבין כיצד אפשר להתעלם מהפוטנציאל האדיר של ההטיה מהסוג הראשון (ואין לי צל של ספק שאין מדובר רק בפוטנציאל) ולהרגיש שהסכנה דווקא מהכיוון הפוך. זה נראה לי כמו עיוורון.
נשלח ב-26/8/2005 01:08
חוששני שאינך מבחין בין דחף 'יצרי' לדחף 'אינטלקטואלי'.
אדרבה, נבחן זאת בשטח: כמה מאמרים נכתבים בעד זכויות בעלי חיים, וכמה נגדן?
נשלח ב-26/8/2005 01:21
אני באמת לא מבין למה אתה מתכוון בהבדל בין דחף יצרי לדחף אינטלקטואלי , אולי אתה מתכוון להבחין בין דחף שמשפיע על מעשינו לבין דחף שמשפיע על השיפוט שלנו?
ובכן, ברי לי שהדחף לכיוון הצדקת אכילת בשר וכדו' (לא אכילת בשר, אלא הצדקתה) משפיע על השיפוט הרבה יותר מדחף הפוך.
אינני יודע על איזה בסיס אתה קובע שיש יותר מאמרים בעד זכויות בעלי חיים מאשר נגדם (אולי אתה זוכר יותר טוב מאמרים שמרגיזים אותך?) . האם כאשר עולה סוגיה כמו נניח , ניסויים בבעלי חיים , מצדדי הניסויים הללו פשוט מתחפרים באדמה, עד יעבור זעם? האם אתה קורא פרסומים פילוסופיים בנושא?
נשלח ב-26/8/2005 01:30
Meitzitz-
I agree with haPiratuni-
I once had a dog and I found myself thinking that she had a soul- I understand that side and I am somewhat sympathetic to vegetarianism- I eat meat but I think I might be wrong in that-
However, - I think HaPiratuni is right about the contemporary climate in academia- His comparison with a certain kind of feminist-biased academic article is on target- In contemporary academic circles certain ideas are very in- egalitarian ideas like animal rights- I certainly think one ought to proceed warily when coming across academic material of this type-
HaPiratuni- Lion with pangs of conscience- Of course, this harks back to Kant's argument - All human beings are entitled to be treated fairly and ethically -because they are all equal in terms of their capacity for moral choice-
נשלח ב-26/8/2005 01:45
שרירא
אתה לא חושב שצריך זהירות כפולה ומכופלת דווקא כאשר קוראים משהו נגד זכויות בעלי חיים? למשל , כאשר אתה מצטט רעיון כמו זה של קאנט , אינך חושב שצריך לחשוש שקאנט חשב כן , כי לא יכל להעלות על דעתו להשוות בני אדם לבעלי חיים ומאידך לא רצה להודות בקיומן של סתירות בהשקפת עולמו המוסרית? בעיני פשוט שהדחף לחשוב מחשבות כמו של קאנט , הרבה יותר חזקה מאשר הדחף לחשוב מחשבות כמו של יום, ולזהות דמיון בין בני אדם לבעלי חיים .
אתה יכול לדבר על הטיה שקיימת אולי בקרב "חוגים אקדמיים מסויימים" , אבל אתה מודע לקיומם אך ורק כי הם בולטים ביחס לרקע של הרוב המוחלט שהטייתם הפוכה.
נשלח ב-26/8/2005 01:52
דרך אגב מענין מה היה קאנט אומר על הרעיון שאנשים שלא התפחו מבחינה מנטלית יותר מאשר תינוקות בני שנה והם מסוגלים לנקיפות מצפון פחות מאשר קופים , יהיו בעלי זכות לחיים בערך כמו של קופים?
