| נשלח ב-17/11/2011 11:45 |
 |
| |
אין לי הרבה ניסיון בזה,וגם לא בקטורת.
אבל אם אתה כבר שואל.
מה בין טבק לקטורת?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 12:16 |
|
| |
קטורת =בשמים שמקטירים עם גחלי אש, כמו הנרגילה למשל- בלי השאיפה הישירה,
היום בכנסית הקתוליות והפרבסלביות ואחרות- שמים בשמים על גחלים,
טביקי- זה טבק טחון עם בושם, ומקפידים- המקפיד- להריח אותו בשבת והטעם,
1. לפי ההלכה חייב האדם לברך 100 ברכות כל יום, חלק גדול זה מהברכות בשמונה עשרי- והיות ובשבת לא אומרים בתפילות את כל הברכות של הש"ע. משלימים אותם בברכה על הבשמים, כשמריחים את הטביקי.
2. חסידים ואנשי הסוד והקבלה-מריחים- כידוע יש לאדם בשבת נשמה יתירה- הנשמה הרי לא אוכלת . אבל היא נהנת מהריח, כך הגמרא. ולכבודה מריחים שהיא תהנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 12:29 |
|
| |
2. חסידים ואנשי הסוד והקבלה-מריחים- כידוע יש לאדם בשבת נשמה יתירה- הנשמה הרי לא אוכלת . אבל היא נהנת מהריח, כך הגמרא. ולכבודה מריחים שהיא תהנה.
רק נותר שיאמרו על האדם למשוח את עצמו בשמן על הראש(ועוד בשבת פעמיים[נשמה יתרה]),כדי שיהנה מהשמן.
:)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 12:36 |
|
| |
בשביל זה מושחים הנשים והגברים את שערותיהם בכל מיני שמנים כל השבוע- כי יש להם נשמה יתירה
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 15:17 |
|
| |
ירוחם
ר' יהושע לא המציא כלום. הוא רק ציטט פסוק שמפקיד את התורה בידי פרשניה המוסמכים. אני מדגיש: המוסמכים מפני שיש תנאי יסוד לתפקיד המרומם הזה.
צענע
אכן שכחתי להזכיר את תפקיד הכהנים לשמש כמוסרי התורה ומלמדיה, כפי ששכחתי לציין את תפקיד המלך לדון את העם. על כל פנים, שני התפקידים האלו עברו במשך הדורות, בתהליכים שונים, לידי הציבור, לידי אותה קבוצה של אלו שהכינו את עצמם לתפקיד, הלא הם החכמים.
***
ולענין הכהנים אליבא דאליאור
אין זה יאה לדחות שיטה בלי ללמוד אותה ביסודיות.
ובכל זאת, אנסה להתייחס לציטוט הקצר שלך ולעמוד על חוליותיו.
כתבת:
לפי רחל אליאור הצדוקים היו הכהנים בני צדוק שהם היו הכהנים הגדולים במקדש ראשון ושני ותפקידם היה ללמד תורה לעם . עד עליתם של החשמונאים שלקחו לעצמם תפקיד שלא יועד להם: לשיטתה, מוצא כתביהם הם כוהני בית צדוק ואנשי בריתם (האיסיים) מקומראן, הקשורים אל המסורת המקראית הקדומה על המלאכים ועולם המרכבה. הם שעיגנו אותה בימי הכהונה הגדולה של אהרון הכוהן ובניו במדבר סיני, דרך שלשלת הורשה רצופה עד סוף האסופה המקראית
(ההדגשה שלך. בגללה איני יכול להדגיש את כל הקטע כדי לסמן את דבריך. אז עשיתי לו מירכוז להבלטה).
ראשית, הקשר עם אנשי כת קומראן אינו ברור. אני מודה שגם אני התרשמתי מן הקרבה העצומה בין אלו לאלו עד שגם בפורום כתבתי שהאיסיים הם צדוקים. או לפחות שיש זהות ברבות משיטותיהם.
אבל האם אנשי כת קומראן ראויים להחשב כשומרי המסורת? כל כת שקושרת עצמה לעבר טוענת שרק היא משמרת את האמת ואחרים סטו ממנה. בין אלו מקובלים בספרד של הזוהר או בצפת של הארי או מיימוניסטים אנשי עצכח היום בפורום.
כתבים אחרים של כת קומראן מראים שהם עיבדו את המקורות שלפניהם. אם כי יתכן שזו היתה דרכם ששילבה העתקה עם מדרש.
לגבי ההלכות (המעטות מאד) שיש בידנו, אפשר לעיין בספרה היפה והחשוב של ורד נועם, "מקומראן למהפכה התנאית". העיקר הוא בהקדמה המקיפה. אם לשפוט רק לפי הטקסטים, קומראן אינם זהים למקרא ויש להם דרך לדרשות ולחז"ל היתה דרך אחרת. קומראן אינם זהים לפשט הפשוט ביותר של המקרא. האם זה הופך אותם לאנשי מסורת יותר מחכמים? או שיש לנו כאן שתי מסורות, מתחרות, על פרשנות התורה? אני רוצה להדגיש את עמדתי כי פרשנות שמיתרגמת ליצירתיות הלכתית אינה התרחקות מן התורה אלא מילוי כוונתה!
לגבי היצמדות למסורת המלאכים והמרכבה, זה ודאי אינו חלק מן התורה שבעל פה שאנו מכירים וגם קשה לומר שזה מאפיין את המקרא. ניתן למצוא רמזים למלאכים בתנ"ך, ובמיוחד בספרים האחרונים. פגישות ושיחות עם מלאכים אינן מהוות מקור ידע סמכותי בעניני הלכה (או בכלל). התוקף שיש לדברי דניאל אינו מחמת זה שהוא שוחח עם מלאכים אלא מפני שדבריו נחשבו לגילוי אלוקי, אם גם לא ברמת נבואה, לפחות לפי דירוג הגמרא (המאוחר כמובן).
תמה אני על מה שכתבה אליאור על האסופה המקראית, כי אצל קומראן אסופה זו כללה ספרים רבים נוספים וכולם נחשבו על ידם למגלי אמת.
ואם מעיינים בתוכנם, כגון בחנוך או ביובלים, ניתן להכיר בנקל שזו פרשנות של המקרא, אבל סותרת למקרא ביסודות רבים. אם יש צורך, אפרט.
סוף סוף, אם אליאור סברה לבנות קישור על בסיס של חוליות אלו: המקרא - ספרי קומראן - הצדוקים שתורתם ידועה לנו מעט, אזי במעבר מן המקרא לספרות קומראן ניכר נתק. מחברי קומראן, בעלי היובלים וחנוך (ולא מחייב שהם השתייכו לכת זו ואפשר שיצירותיהם נקלטו שם) אינם יכולים להחשב כממשיכי המקרא. (אלא במובן מאד רדוד כאשר כל מי שרוצה לקשר עצמו למשהו יכול לעשות זאת. הנושא של התקשרות למקור אכן ראוי לדיון בפני עצמו!).
***
חואניתו
אני חושש שלא הבנתי למה אתה מתכוון ב"חויה דתית" וכיצד בעיניך "חויה דתית" היא כה חשובה.
ההלכה ממלאת פונקציות (תפקידים) רבות. הרמב"ם מסביר יפה לדעתי כי התורה נועדה לשימוש האדם. חלק ממנה לחינוך החברה וחלק לחינוך הפרט.
ההתייחסות של התורה לרמות שונות אצל האדם, רמת הכלל והפרט, ושוב אצל הפרט בכל תחומי חייו, בעיני היא מעלה ולא חסרון. אני מקוה שברור למה. ואם לא, ראוי להסביר.
התורה גם מקדמת את האדם, על ידי לימוד, עבודה עצמית, שמירת מצוות, התקדשות והיטהרות (צריך לפרש את שני המונחים האלו). אדם זוכה למה שניתן לכנות "חויות דתיות". אבל המונח הזה מאד רחב. אפשר לכלול בו מה שעובר על האדם בתפילה (בדיאלוג עם ה'), בעשיה דתית, בחסד, בהתבוננות, ועוד ועוד. ויש חויות שבכלל יוצאות מהרגיל ואפשר לכנותן "מיסטיות". המקום שיש לייחס לחויות נתפס באופן שונה אצל הוגים, פילוסופים וחוקרים יהודים. זה לא בא לומר שלחויה אין ערך, אבל זה מחייב זהירות כאשר מנסים לדון בה.
מדבריך אני מבין שהחויה היא עיקר בעיניך. אז אולי תרצה להבהיר יותר, למשל על ידי דוגמא, מהי חויה דתית, ומדוע היא עיקר, והאם מה שכתבתי על היהדות נראה לך מספק.
***
ירוחם
שאלותיו של חואניתו הן רציניות. בדיחה היא טובה כדי לפתוח את הלב לדיון או כדי לאפשר מנוחה ממאמץ אינטלקטואלי, אבל האם כאן אין היא מסיחה את הדעת מנושאים חשובים מאד אצל מי שהוא חדש בפורום ולפחות לי לא ברור עדיין מה הוא מבקש ואזי יש לחשוש שבדיחה תסיח אותו מן העיקר, שהוא אצלנו בירור האמת?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 15:40 |
|
| |
"אכן שכחתי להזכיר את תפקיד הכהנים לשמש כמוסרי התורה ומלמדיה, כפי ששכחתי לציין את תפקיד המלך לדון את העם. על כל פנים, שני התפקידים האלו עברו במשך הדורות, בתהליכים שונים, לידי הציבור, לידי אותה קבוצה של אלו שהכינו את עצמם לתפקיד, הלא הם החכמים. "
למיימוני
אם שכחת את תפקידם של הכהנים כמלמדי תורה שכחת את העיקר.
הרי כאן בדיוק הוויכוח.
האם אין זה טבעי ששושלת הכהנים מבני צדוק שלימדו תורה ברצף עד הבית השני ושהתורה קבעה שהם והם בלבד יהיו מלמדי התורה פתאם בבית שני נדחקו הצידה?
איך אתה לא שואל את השאלה הזאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 15:44 |
|
| |
הרב מימוני
הרי אתה יודע כי ר' יהושע גילה פנים בתורה שלא כהלכה. הפשט שם בדברים רחוק מאד ממה שאמר ר' יהושוע. זה לא מתקרב לפשט כלל וכלל.
ואכן זו היא דרכם של הפרושים לעוות את הפסוקים. כמו לא תסור.
חונאיתו שאל שאלה על הטביקי- לא ידעתי מי הוא? אם הוא לומד בכולל חז"א או בסלובודקה או בית מתיתיהו, או באחר.
שאלתי אותו אם הוא יודע למה מריחים טביקי- לא בתור בדיחה. וגם תשובתי לא היתה בדיחה אלא רק לאחר שהוא ענה מה שענה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 16:32 |
|
| |
ירוחם
עמך הסליחה. לא הבנתי את הדו שיח. בכל אופן ביקשתי להתמקד בעיקר השאלה.
צענע
כתבת:
אם שכחת את תפקידם של הכהנים כמלמדי תורה שכחת את העיקר.
הרי כאן בדיוק הוויכוח.
האם אין זה טבעי ששושלת הכהנים מבני צדוק שלימדו תורה ברצף עד הבית השני ושהתורה קבעה שהם והם בלבד יהיו מלמדי התורה פתאם בבית שני נדחקו הצידה?
איך אתה לא שואל את השאלה הזאת?
אכן זו השאלה שיש לשאול ואת כמובן צודקת.
אבל הבה נדקדק במה שכתבת.
איך זה קרה ש
שושלת הכהנים מבני צדוק
שלימדו תורה ברצף עד הבית השני
ושהתורה קבעה שהם והם בלבד יהיו מלמדי התורה
פתאם בבית שני
נדחקו הצידה
כמה הערות:
בני צדוק הם שושלת אחת בתוך משפחה הכהונה. יש מקום לשער שהיתה איזו מחלוקת בינם לבין משפחות אחרות בכהונה על השליטה במקדש. (יש כאלו פרשנויות ומחקרים, אלא שאין הם תחת ידי לעיין ולצטט, אבל הדברים ידועים)
הם לימדו תורה ברצף? מי לימד תורה ומה היה כלול בה? לדעת אליאור ואחרים, לימוד תורה כמשימה בפני עצמה חודש בימי חז"ל...
גם אם נאמר שלא פסקה ישיבה מימי אבותינו, כמאמר הגמרא, האם רק בני צדוק עסקו בכך? (מה, למשל, עם שמואל הנביא לבית לוי)?
האם ירידת מעמד הכהנים קרתה "פתאום"?
האם הם נדחקו הצידה בפעולת מכוון או שזו היתה פרישה מצידם כיון שלא נטלו חלק בלימוד התורה בישיבות שקמו? והא ראיה, שיש ויש כהנים בין חכמינו. (האם להזכיר שמות)?
מעל לכל
האמנם התורה הטילה רק על הכהנים לעסוק בתורה ולמסור את התורה? או שצדק הרמב"ם בקביעתו שכל מי שירצה יכול להתווסף למגזר העוסק בכך (וכבר הנחתי בדברי שזה מגזר)?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:04 |
|
| |
וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק..אֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם. וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט [לְמִשְׁפָּט] בְּמִשְׁפָּטַי ושפטהו [יִשְׁפְּטוּהוּ] וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי בְּכָל מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ" (יחזקאל) "
במקור הבא ניתן לראות את הסיבה לכך שהם נאלצו לעזוב את הכהונה:
http://is.gd/Mat3cj
"בני צדוק איננה כת.
זו הכהונה הגדולה ואנשי בריתה שייצגו את העולם המקראי. ככל שהדעת נותנת לגבי עזיבת ירושלים והמקדש מדובר במחצית המאה השנייה לפני הספירה באחד משני תאריכים או בזמן שהמקדש הפך לנחלת הכוהנים המתיוונים בין 175- 159 לפני הספירה ולכוהני בית צדוק הייתה סיבה לחשוש לחייהם ולברוח כעולה מרצח חוניו השלישי בידי אחד משליחי הכוהנים המתיוונים ששמו היה אנדרוניקוס.
או אחרי עליית יונתן החשמונאי בשנת 152 לפני הספירה ואילך שהיתה לו סיבה טובה לרדוף את קודמיו המודחים המאיימים על הלגיטימיות של שלטונו כפי שנראה מעדות המגילות -למשל פשר חבקוק המדברת על כוהן הרשע הבא להפריע לכוהן הצדק ועדתו ביום הכיפורים שמועדו היה שנוי במחלוקת. "
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/11/2011 17:16:07
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:09 |
|
| |
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/11/2011 17:13:27
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2011 17:41 |
|
| |
הפה שאסר הוא הפה שהתיר,
אין חוק אבסולוטי שכהן מלמד תורה, החוק האסולוטי היא שעובדי החברה ילמדו תורה, היום שיש הרבה שרוצים להיות עובדי החברה אז אין מניע לתת להם לעשות זאת,
במקור כל משפחה תרם את הבן הראשון להיות עובד החברה, שזה לא הצליח כל כך, אז משה לקח את השבט שלו שהיו נאמנים לחברה ורצוי להיות עובדי החברה, פשוט לא היו אחרים שרצו לתרום לעניין,
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 01:01 |
|
| |
צענע
אני חוזר על השאלה המרכזית:
האם אך ורק הכהנים בני צדוק צריכים למלא את התפקיד הזה לפי המקורות שבידנו?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 12:31 |
|
| |
בשביל זה מושחים הנשים והגברים את שערותיהם בכל מיני שמנים כל השבוע- כי יש להם נשמה יתירה
בדיוק
לפחות לאלה יש שיער.
ולכן אנשי הסוד והקבלה,הם חרטאבונות,שאין בהם שום שמן.
עם ספרי החארטא הזוהר ושאר הטימטום שלהם.
|
|
|
|
|
