הרפורמים יעתרו להכרה ברבה של גזר
הרפורמים יעתרו להכרה ברבה של גזר
יום חמישי, 1 בספטמבר 2005, 10:23 מאת: שחר אילן, הארץ
התנועה ליהדות מתקדמת. החרדים התפלאו שהרפורמים לא עתרו קודםמירי גולד, הרבה של קיבוץ גזר מזה עשרים שנה, מבקשת לקבל משכורת מן המדינה. ע"פ ההערכה החרדים ינסו לאסור הדבר בחקיקה
הרבה של קיבוץ גזר במרכז הארץ, מירי גולד, תהיה בשנים הקרובות אחת הדמויות הרפורמיות המפורסמות והשנויות במחלוקת בארץ. לא שגולד מחפשת פרסום או אוהבת להתבלט. ממש לא. אבל היא נמצאה על ידי התנועה הרפורמית כמועמדת המתאימה ביותר לעתור לבג"ץ ולהעמיד למבחן שתי שאלות כבדות: האם זכאי רב ליברלי, כלומר רפורמי או קונסרווטיבי, לקבל משכורת מהמדינה כרב יישוב, והאם זו זכותה של רבה (אשה-רב).
בראשית השבוע הבא יעתור המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת לבג"ץ בבקשה לחייב את המדינה להקצות תקן לרב ליברלי בקיבוץ גזר. העתירה הזאת תפתח מאבק דת ומדינה חדש לחלוטין, שדומה שנכון לכנותו: מיהו רב, ואולי מיהי רב.
זו היתה רק שאלה של זמן, מתי יעמידו הרפורמים את הסוגיה הזאת למבחן משפטי. בכיר חרדי תהה השבוע איך קרה שהם לא עשו את זה קודם. ניסיון מאבק "מיהו יהודי" בנושא הגיור מלמד שהמפלגות הדתיות ינסו להעביר, בעזרת רוב קואליציוני, חקיקה שתאסור מינוי של רבנים רפורמים וקונסרווטיבים. הניסיון מאותו מאבק גם מלמד, שיהדות ארצות הברית תתייחס לניסיון הזה כאל עלבון צורב וכאל הכרזה של ישראל שהרבנים שלהם הם רבנים סוג ב'.
"עשינו מאמצים להידבר אבל הם לא רוצים"
אריאל שרון. הרפורמים הציעו לצוות במשרד רוה"מ המכין את הרפורמה בשירותי הדת להקים מועצות דתיות נפרדות (צילום: ערוץ הכנסת)היום אין אף רב ליברלי המוכר על ידי המדינה כרב של שכונה, יישוב או עיר. הרפורמים לא הולכים על גדול ולא מבקשים רב עיר. ראשית, רב עיר חייב על פי חוק באישור הרבנות הראשית. בג"ץ, למרות הביקורת על האקטיביזם שלו כביכול, ממעט מאוד לפסול חוקים. שנית, רבני עיר חותמים על תעודות כשרות. ספק אם לרוב הרבנים הרפורמים יש הידע או הרצון לעמוד בראש מערכת כשרות.
המקרה של גולד הרבה יותר פשוט. בין הנימוקים שעומדים לזכותה: רב יישוב חייב באישור הרבנות רק על פי נוהל, ונוהל הרבה יותר פשוט לפסול בבג"ץ מאשר חוק; תפקידיו של רב יישוב אינם מוגדרים בכתובים ולכן המדינה תתקשה לטעון שהוא צריך לעשות דברים שאשה אינה יכולה לעשות; כמעט כל חברי קיבוץ גזר המעוניינים בשירותי דת משתמשים בשירותיה של הרבה גולד.
באתר האינטרנט של המועצה האזורית גזר מופיעים לא פחות מ-16 רבנים אזוריים ורבני יישובים. 15 מתוכם מקבלים משכורת מהמדינה. היחידה שאינה מקבלת משכורת כזאת היא הרבה גולד, המועסקת היום בחצי משרה על ידי התנועה הרפורמית. "זו אפליה שמשרד ראש הממשלה (האחראי לשירותי הדת, ש"א) אחראי לה ישירות", אומר מנהל המחלקה למדיניות ציבורית של המרכז לפלורליזם, עורך הדין גלעד קריב. קריב מבהיר שגולד היא רק הראשונה. הרפורמים דורשים מהמדינה להקצות תקנים לרבנים גם לקיבוצים שלהם בערבה, יהל ולוטן. "השלב הבא הוא רבני השכונות".
בשנים האחרונות דומה היה שהרפורמים ממתנים את מאבקיהם המשפטיים ומעניקים עדיפות לפעילות חברתית ולהידברות. קריב מזוהה עם המדיניות הזאת. הוא אומר שישב פעמים מספר עם אנשי הצוות המכין את הרפורמה בשירותי הדת שפועל ליד משרד ראש הממשלה. בדיונים אלה הוא הציע להם להקים מועצות דתיות ארציות שיספקו שירותי דת לרפורמים ולקונסרווטיבים.
היתרון מבחינת המדינה: רפורמים וקונסרווטיבים לא יהיו חברים ביתר המועצות הדתיות, והמועצות האחרות גם לא יצטרכו לספק להם שירותים. "עשינו מאמצים גדולים להידבר ולהגיע לפתרון שקט. אבל הם לא רוצים", אומר קריב.
בסבך הבירוקרטיה
את הפנייה הראשונה לממונה על שירותי הדת, מאיר שפיגלר, עשה קיבוץ גזר כבר בספטמבר שעבר. הקיבוץ ביקש למנות את הרבה גולד, העומדת בראש הקהילה המקומית "ברכת שלום", לרב היישוב. חודשיים אחר כך פנתה עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, מהמרכז לפלורליזם יהודי, לשפיגלר באותו עניין. היא ציינה שבקהילה 150 חברים, חלקם חברי הקיבוץ וחלקם מיישובים אחרים במועצה המקומית גזר.
במאי האחרון, לאחר יותר מחצי שנה שבה לא קיבלה כל תשובה ממערך שירותי הדת, חזרה ופנתה ארז-לחובסקי לשפיגלר ואיימה לעתור לבג"ץ. ביולי האחרון כתבה לה סימה פרץ (כהן), הממונה על השכר בהתיישבות במערך שירותי הדת, כי היא תעלה את הבקשה להקצות תקן לרב ליברלי בקיבוץ גזר לדיון בוועדת התקנים כשתתקיים ישיבה כזאת.
כשארז-לחובסקי דרשה לדעת מתי יתקיים הדיון, התברר שאין כלל ועדה. "הקמת ועדת התקנים", כתבה פרץ (כהן), "אינה תלויה בנו, כיוון שאגף שירותי הדת במשרד ראש הממשלה קיבל תוקף של יחידת סמך ועדיין אין לנו חשבות ולשכה משפטית". פרץ (כהן) הציעה לארז-לחובסקי ללחוץ על החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, לזרז את הליכי הקמת יחידת הסמך.
הטקסט שלך כאן
רוב הזוגות עדיין מעדיפים שרב יחתן אותם ולא רבה (צילום אילוסטרציה)קיבוץ גזר אוכלס מחדש בשנות ה-60 על ידי עולים מארצות הברית שבאו מרקע רפורמי וקונסרווטיבי. הרבה גולד מתפקדת כמנהיגה הרוחנית של הקהילה בגזר כבר כעשרים שנה. לרבה היא הוסמכה ב-1999. היא מנהלת את התפילות בלילות שבת וממונה על טקסי מעגל החיים: הכנה לבר מצווה, עריכת חתונות, לוויות, ייעוץ לזוגות, הכנה לגיור ועוד.
גולד מציינת בצער שהיא עורכת בממוצע רק חתונה אחת בחודש. לדבריה, זוגות שכבר לוקחים רב רפורמי או קונסרווטיבי מעדיפים גבר, כדי שלא להעמיד את המשפחות והאורחים בפני אתגר כפול, גם רפורמי וגם אשה. אחד השירותים הייחודיים שהקהילה מספקת (בימים יפים בלבד) הוא בית כנסת בחיק הטבע.
גולד יודעת שמאבקה "לא יהיה פיקניק" ושהיא תעמוד במרכז עימות ציבורי קשה. לדבריה, חברי הקהילה "שמחפשים יהדות קצת אחרת וישיבה משותפת בבית הכנסת של כל המשפחה" זכאים לכך שכספי המסים שלהם יממנו רב המתאים להם.
החוק מחייב שאת התקן לרב יישוב תבקש המועצה האזורית. למועצה היסטוריה של סיוע לקהילה. היא השתתפה בשיפוץ בית הכנסת ובתחזוקת הבניין וגם הכניסה את הרבה גולד לדף הרבנים באתר האיטרנט. אבל מכאן ועד מתן תמיכה במאבק משפטי המרחק די גדול, והרפורמים חששו שיהיה להם קשה לגייס את המועצה למאבק.
אלא שראש המועצה האזורית גזר, פטר וייס, לא רק שלח בקשה אלא אף ציין: "מאליו מובן, כי למשרה צריך להתמנות רב אשר יתאים לאופי היישוב. הרב מירי גולד הינה המועמדת הטבעית למשרה זו". ל"הארץ" הסביר וייס: "אין לי שום בעיה עם זה. יש לי אוכלוסייה דתית מאוד גדולה, ש"ס, מפד"ל, קראים וגם רפורמים וקונסרווטיבים. אנחנו חיים בשלום זה עם זה. שיאשרו לה תקן. בשמחה. אני בעד שהיא תשתכר כמו כל רב אחר".
אתה לא חושש מתגובות שליליות?
"אני לא פוחד מכלום. רק מאלוהים. בצדק הם הולכים לבג"ץ. אני לא מבין למה משחקים עם התקן הזה".
 |
|
|
