חילוני בעל מוסר וערכים זה מדהים

האם, לדעתכם, מה שקורה עכשיו בניו אורלינס, או מה שהיה בארגנטינה לפני כמה שנים, יכול לקרות גם בארץ?

האם זה יכול לקרות גם בבני ברק?

- דו"ד

תודה מיימוני על ההתויה.

ברצוני רק להוסיף עוד נקודה, שחשוב שלא להחמיצה. יש את "מוסר העדר", המושפע מגורמים סביבתיים, ומשליך עד לשכבה הנמוכה יותר של החברה הנמצאת בכלא, ויש את מוסר החושבים.

כשאנחנו מחלקים בין חרדים, דתיים, חילונים וכו' - אנחנו צריכים לדון בכל אחד מהחתכים, על מוסרו של החלק החושב ועל מוסרו של החלק העדרי.

(עוררני לזה נאך, שדוגמאותיו מתייחסות בעיקר לחלק העדרי).

בנוסף, יש נקודה שהוחמצה על ידי מיימוני: אני חושב שיש להתייחס ל'יראת שמים' כבוחן, ואז זה גם יחצה את הגויים לשניים. לא נראה לי שאדם תורני יראה את כל הגויים בהכרח כפחות מוסריים, אחרי שהתורה אינה מחייבת אותם, מלבד שבע המצוות הבסיסיות.

אני חושב שהבסיס הוא "יראת שמים" על משקל "רק אין יראת אלהים" וגו'.

ועוד הערה לרבינו המיימוני

החמצת הרבה בזה שדילגת על אמצע הדיונים

ב"ה.

נאךאמלנישט,

א. בעקבות האזכור האובססיבי של ידוי האבנים ע"י חרדי מא"ש:

לפני כחצי יובל שנים, שהיתי עם קבוצת חברים באחד הקיבוצים ביום הכיפורים, זאת כדי לאפשר לשלושה ארבעה חברי קיבוץ מבוגרים להתפלל בציבור ביום הקדוש (כשברקע מפעלי התעשי'ה העשנים של הקיבוץ).
בערוב היום, עת הרוינו צמאוננו במשקה קל, נאספו צעירי הקיבוץ, והחל דיון הולך וסוער. עלו כמובן השאלות הנדושות, הגרוסות, הטחונות והלעוסות, כמו "מדוע הדתיים לא משרתים בצבא?" ו"למה הדתיים זורקים אבנים?".
בהתייחס לשאלה השני'ה, שאל אחד מחברי את סובביו "מה יקרה לו יבוא 'דוס' לקיבוץ ביום העצמאות וישרוף לעיני כולם את דגל המדינה?". "נשבור לו את העצמות, הוא לא יצא מכאן חי", היתה התשובה.
כלומר: כאשר נכנס אדם לשטחו של זולתו, ורומס ברגל גסה את רגשותיו, הזולת עלול להיות מאוד לא מוסרי ולהחטיף לו.
למה שמענו עד כה על חילוני שחטף אבנים במא"ש, וטרם שמענו על חרד שחטף מכות בקיבוץ?
משום שעד כה נכנסו חילונים ברכבם למא"ש ביום השבת, ועוד לא קרה שנכנסו חרדים ושרפו דגל בקיבוץ ביום העצמאות.
אז מי מוסרי יותר?

ב. << כמה "לווים רשעים ולא משיבים" יש בציבור החרדי? כמה צ'קים חוזרים, פשיטות רגל מעושות ולא מעושות. >>

אני אחד מאותם חסרי מוסר בסיסי, אשר מעז להקים ולגדל משפחה ברוכת נפשות, ומנסה בכל כוחו, עם משכורות מגוחכות שלו ושל אשתו (אשר מושגות במאמץ רב), לספק להם קורת גג מזון ומחי'ה, לחם לאכול ובגד ללבוש. פשעי גדול כל כך שאני מנסה אפילו לאפשר להם השכלה ראוי'ה אקדמית, מקצועית או תורנית, ואפילו טיפטיפה של קידמה טכנולוגית כמחשב ואינטרנט.
לשם-כך אני נאלץ להידרדר לפשע של צ'קים חוזרים. ברוב רשעותי לוויתי ו(עדיין) לא שילמתי (הכל). לו הייתי שולח ידי במסחר - ודאי הייתי מוכרז כפושט רגל. רשע, פושע , נטול ערכים, אין מה לומר!
ובכל זאת, עדיין איני ראוי לעמוד בשורה אחת עם פושטי הרגל והיד המעושים, אשר גונבים דעת הבריות מתוך מודעות בהכרה ובדעה צלולה!
הפעם, לדעתי, כתבת בצורה פוגעת (ואולי לכך נתכוונת), אך נראה לי שלא כאן המקום.

.....

זריחת_עץ,

אינני סוציולוג, אך מן המעט שלמדתי, נדמה כי ההסבר הסוציולגי הרווח להבדלים (התרבותי, ההשכלתי, הפשיעתי וכדו') בין יוצאי העדות השונות, נעוץ בהבדל הסוציואקונומי.
הרעיון לקשור את רמת הפשיעה להתייחסות לדת, דורש הוכחה.
לי נראה, כי בכיוון ההפוך ניתן לראות שהפושעים יוצאי עדות המזרח ערים ורגישים לענייני דת ומסורת הרבה יותר מחבריהם לתא יוצאי אשכנז.

.....

מיימוני,

א. << הגישה הרואה ביהודי משהו נעלה עקרונית מהגוי, כי יש להם שתי נשמות שונות. >>
למיטב הבנתי, הגישה הזו לא טוענת למוסריות גבוהה יותר באופן אוטומטי. היא טוענת לפוטנציאל למוסריות גבוהה יותר, וממילא לחיוב לעמול, ולעמול קשה, כדי להשיג ולממש זאת.

ב. << הגישה המנסה לפתח זלזול במי שאינו חרדי, כדי להעניק חיסון לאלו שייתקלו ביום מן הימים באלו שאינם חיים לפי התורה ומתוך חיוב לתורה. >>
למיטב הבנתי הגישה הזו לא מנסה לפתח זלזול. הזלזול הוא פועל יוצא (שאפשר לדון אם הוא חיובי או שלילי). הגישה הזו מנסה ליצור 'גאוות יחידה'. היא מנסה לתת משמעות לדרישות הגבוהות. היא יוצרת מערכת של התאמה בין מצוות התורה ובין אמות המידה המוסריות.
כשמתחנכים באווירה כזו, נוצרת ממילא תחושה של "אם גם ____ מוסרי כמונו - במה מתייחדים אנו?". "אנחנו יותר, וממילא האחרים פחות" -זלזול.
הזלזול הזה יש בכוחו להעניק מידה כזו או אחרת של חיסון. השאלה היא כמובן האם הוא מוסרי?



תוקן על ידי - yirmiahu - 02/09/2005 16:36:00

תוקן על ידי - yirmiahu - 02/09/2005 16:37:03