פרומערבלה ומעריציה - התופעה
פרומערבלה ומעריציה - התופעה
בימים האחרונים הסתיים הפרק האחרון בעלילה שנקראת "פרומערבלה", בפורום תחת השם הזה כאן בהייד פארק. רבים מכם ודאי ביקרו שם והתוודעו לסיפור. תחילתו סביב בחורה שהכירה בשידוך שתי בחורים, שעם האחד התחתנה לבסוף, והקשרים שלה עם המועמדים מלווים ברגשות וסערות נפש, והרבה רמזים שקופים של רומנטיקה. המשכו בקשר מחתרתי בין בחור ישיבה ונערה שנפלטה מהסמינר. הפואנטה שהבחור הוא בנה של אותה בחורה בהתחלה, והנערה גם כן איכשהו קשורה לראשית הסיפור המפותל, שלא עקבתי אחריו.
העלילה הפכה מיד להצלחה מסחררת. היו לה מעריצים מושבעים שהזילו ריר בצפייה לפרק הבא, שאותו קראו בלהיטות מיד בצאתו לרשת. הקוראים הנלהבים הגיבו בגניחות התפעלות, חיו אותו ודנו ביניהם על מה שיקרה לגיבורים בפרק הבא. הסיפור מורכב מהרבה סערות רגשות, בכי במינון נכון והפי-הנד במקום המתאים. ז'אנר סיפורים שמתאים בעיקר לנשים, שהיו כנראה הקהל העיקרי.
רוב גולשי הייד פארק לא התעניינו ברומן. אותי התופעה ריתקה. סיפור חייה הקצר של הטלנובלה הזאת (כ-25 פרקים) מראה שהצבור החרדי דומה לחלוטין לחילונים שמתענגים על רומנים וסרטים מסוג זה, ורק מבקש שיתנו לו את הסיפור בלבוש חרדי. לראשונה נחשפו הקוראים החרדים לסוג סיפורים שעד היום הם ידעו שקיים רק בעבר השני, ולא הרשו לעצמם לטעום ממנו. חומרים כאלה הם לא ימצאו בשום חנות ספרים חרדית: קשר לא חוקי בין בחורה נפלטת לבחור ישיבה מתמיד (דבר מופרך למדי), בחורה בשידוכים שמתלבטת מי יהיה בעלה-אהובה, והרבה רומנטיקה קלה. כל אלה הם מתכון של הרבה רומנים מצליחים בעולם, שהצבור החרדי ידע שזה מעניין אבל נאלץ להתנזר מהם, בלית ברירה. והנה הביאו לו את זה בלבוש חרדי, בצורה עדינה שלא גורמת לו דחייה ומאפשרת לו הזדהות עם הגיבורים. פלא שהקהל יצא מכליו? (יותר נכון, מכליהן)
תחילה יצאה העלילה בקצב של אחת לשבוע, אבל מהר מאוד נאלץ/ה "נסתרות" –היוצרת המוכשרת שבעצמה התפלאה נוכח ההצלחה, לעבור לפרק ליום בערך, וגם זה לא סיפק את הקהל הרעב.
בערב ר"ח אלול פורסם הפרק האחרון (לכבוד ה"חיזוק" של אלול? בכלל, ההתמצאות של המחברת בעולם הישיבות גורמת להרהר שאולי מדובר בגבר), והשאיר אחריו עדת מעריצים אומללים שלא ידעו איך ימשיכו לקום בבוקר בלי פרק נוסף של פרומערבלה. "נסתרות" אומנם הבטיחה לחזור עם סיפור חדש אחרי החגים, אבל זעקות השבר של המעריצים נשמעו בכל רחבי הייד פארק. ללא ספק הייתה זו הטלנובלה החרדית המקוונת המצליחה ביותר עד היום.
המסקנא היא שבסופו של דבר, הצבור החרדי אוהב את מה שאוהבים החילונים והעולם הגויי. אם תרצו, הזבל שטעים שם טעים גם פה. כל מי שישכיל להגיש לו אותו בצורה מתאימה (לא בוטה, עם הרבה רגש, רומנטיקה רכה וסוף משמח – הצדיקים תמיד מנצחים, לא?), מובטחת לו הצלחה. זו דוגמא מובהקת לשינויים שהאינטרנט גורם לצבור שלנו: הרחבה של גבול המותר, שבאמצעים הרגילים לא הייתה מתרחשת. הרי אף סופר חרדי לא היה מוציא ספר כזה לחנויות הספרים בבני ברק וירושלים.
לפי אחד הפורומים הפופולרים פה, התופעה מעניינת מאוד את אחד העיתונים החילונים הגדולים בארץ. אני נוטה להאמין לכך, זה לא מפליא.
מה שצפוי עכשיו, כנראה, היא פריחה של עלילות מהסוג הזה בפורומים ובאתרים החרדיים, ומשם זה יחלחל גם לספרות הרגילה, רק בצורה עדינה יותר. התרבות החרדית משתנה.
 |
|
|