רשת החינוך של לב לבייב מעדיפה בוכרים

ברשת "אור אבנר וחנה" קיבלו 34 תלמידים ממוצא אתיופי רק בלחץ ההורים. הרשת לא מסתירה את התנגדותה העקרונית לקליטת אתיופים

לסיפורם של 42 הילדים האתיופים שראש העיר אור יהודה, יצחק בוקובזה, סירב לקלוט במערכת החינוך בעירו, יש סוף טוב, לכאורה: אתמול נרשמו הילדים לבתי הספר בעיר והיום הם יתחילו ללמוד. כמעט כל הילדים, מלבד שמונה, יתחילו ללמוד ברשת "אור אבנר וחנה" - רשת בתי הספר הממלכתיים-דתיים הממומנת על ידי המיליונר לב לבייב. הורי התלמידים התעקשו שילדיהם יישלחו לרשת החינוך של לבייב - ובסופו של דבר הצליחו, למרות ההתנגדות הראשונית של הרשת.

גורמים במשרד החינוך הסבירו שלשום בוועדה לביקורת המדינה, כי בסוף אוגוסט החליט בוקובזה לקלוט את התלמידים האתיופים רק בבית ספר ממלכתי-דתי אחד בעיר - בית הספר "סעדיה גאון", שבשנה שעברה נקלטו בו 85 תלמידים אתיופים. זאת בניגוד למדיניות משרד החינוך, לפזר את התלמידים האתיופים בכמה בתי ספר כדי לא ליצור "גטאות".

במשרד החינוך שיערו, כי בוקובזה הושפע מהתנגדות בתי הספר של רשת אור אבנר וחנה לקליטת האתיופים. גם מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במשרד החינוך, דוד מהרט, טען בוועדה כי לרשת של לבייב מדיניות המתנגדת לקליטת עולים מאתיופיה. הרשת, מצדה, לא הסתירה את התנגדותה לקליטת העולים, אותה נימקה בקשיים פרקטיים. יועץ התקשורת של לב לבייב, טל רבינא, הסביר בימים האחרונים ל"הארץ", כי בתי הספר של הרשת כבר קלטו די והותר עולים מאתיופיה, וכי יקבלו תלמידים נוספים רק בתנאי שהמדינה תקצה משאבים מספקים לקליטתם.


קריטריון קבלה עיקרי: העדפת יוצאי חבר המדינות

רשת אור אבנר וחנה הוקמה על ידי לב לבייב ב-1995, ונקראת על שם הוריו. נכללים בה עשרות בתי ספר ברוסיה ובמדינות חבר העמים ו-14 מוסדות חינוך בישראל - ובהם גנים, בתי ספר יסודיים ובתי ספר על-יסודיים מקרית ים ועד אילת. באתר האינטרנט של הרשת נכתב כי מטרת בתי הספר בישראל היא "לחזק ולבסס את היהדות והזיקה לתורה, לעם ולארץ בקרב עולי חבר העמים, ולרומם את מעמדם הרוחני, הכלכלי והחברתי של בני ובנות הקהילה הבוכרית בישראל".

בכך, בעצם, קבעה הרשת את קריטריון הקבלה העיקרי שלה: העדפה של תלמידים עולים מחבר המדינות, ובעיקר כאלה ממוצא בוכרי - בעוד שיוצאי ארצות אחרות יסבלו מאפליה. חוק זכויות התלמיד אוסר באופן עקרוני על אפליית תלמידים על פי מוצא או עדה, ואף רואה בכך עבירה פלילית. ואולם, בירור בלשכה המשפטית במשרד החינוך העלה כי במקרים של "אפליה לטובה" לא מופעלת אכיפה של החוק, אלא רק במידה והוכח כי תלמיד אכן לא התקבל לבית ספר כזה בגלל מוצאו.

רשת אור אבנר וחנה מזוהה עם חב"ד, שבמשך שנים רבות התנגד לקבלת תלמידים אתיופים למוסדותיו. יצוין שגם מוסדות אור אבנר וחנה באור יהודה - כמו רוב מוסדות חב"ד בישראל - אינם בבעלות פרטית אלא הם בתי ספר ממלכתיים-ציבוריים לכל דבר, וחלים עליהם כל החוקים ותקנות הרישום החלים על כל בית ספר אחר.

ואולם, רבינא טוען כי בתי הספר של רשת אור אבנר וחנה אינם בתי ספר אליטיסטיים - כמעט כל תלמידיהם הם עולים ממדינות נחשלות (בעיקר בוכרה והקווקז), ומצבם הסוציו-אקונומי הוא לרוב הקשה ביותר מבין בתי הספר באותה רשות מקומית. תרומתו של לבייב - למוסדות באור יהודה הוא תורם, למשל, מיליון שקלים בשנה - מאפשרת הארכה של יום הלימודים, תוספת מאסיבית של שעות תגבור וסיוע, ופעילויות העשרה מסוגים שונים.


אנגלית, מעמד האשה ושחמט

בבתי הספר היסודיים של הרשת מתחילים ללמוד אנגלית מכיתה א', במתמטיקה מסתייעים בתוכנית מופ"ת, ובנוסף ללימודים הפורמליים, התלמידים משתתפים גם בחוגי שחמט, שנועדו להקנות להם כישורי חשיבה ולמידה. בבתי הספר לבנות פועלות תוכניות הקשורות לחיזוק מעמד האשה - לתלמידות הבאות מחברה שבה נשים נישאות לפני גיל 18 יש לתוכניות כאלה משמעות לא מעטה. בתי הספר של הרשת הם קטנים - וכל אחד מהם מונה 200-100 תלמידים. הוספת כמה עשרות תלמידים אתיופים לבית הספר, אומר רבינא, תשנה את צביונו ותגרום לבית ספר חלש לקלוט אוכלוסייה חלשה עוד יותר.

לשאלות "הארץ" בעניין קבלת התלמידים לבתי הספר של הרשת לפי קריטריון עדתי עונה רבינא בפליאה: "האם לא לגיטימי להגיד שעניי עירך קודמים? האם לא לגיטימי שיבוא אדם, מתוקף תפקידו כנשיא קונגרס יהודי בוכרה, וייתן מכספו האישי כדי לעודד ולקדם את בני עדתו? אם תגידי לי שזה לא חוקי, אז יש לי בעיה עם החוק".

סיפור קבלת התלמידים האתיופים באור יהודה מעלה כמה שאלות עקרוניות. מלבד שני בתי הספר של לבייב ובית הספר סעדיה גאון, באור יהודה פועלים שלושה בתי ספר המוגדרים כ"מוכר שאינו רשמי" וכ"מוסדות פטור" - ובשפה פשוטה, מוסדות סמי-פרטיים ופרטיים, שעליהם המשרד מתקשה יותר לכפות מדיניות קבלה שוויונית של תלמידים. בעשור האחרון גדל מספרם של בתי הספר שאינם רשמיים אך מוכרים, כך שבכמה יישובים נעלם החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. ומה יקרה ברשות מקומית שבה כל המוסדות הסמי-פרטיים לא יסכימו לקבל תלמיד בשל מוצאו? אז, מבהירים בלשכה המשפטית במשרד החינוך, יצטרך הילד ללמוד בעיר אחרת.

באשר לקבלת התלמידים האתיופים באור יהודה, מסר רבינא כי "הפעם הראשונה שהרשת שלנו נדרשה להחליט בפועל אם לקבל או לא לקבל תלמידים אתיופים היתה בעת רישום התלמידים אתמול, וכל הילדים שנרשמו לבית הספר התקבלו בצורה מכובדת. ללבייב נעשה עוול כשלקחו מפעל שלו וקישרו אותו לאפליה מצערת של ילדים אתיופים".