דמויות מפתח בתולדות ההלכה וההגות היהודית

ספרן יקר

שמך יאה לך, אבל אני לא מכיר את כל הספרים שכתבת.

אם תוכל להחכימני, במה עוסק הספר "סמכות ומרי בהלכת הרמב"ם" כי אולי אוכל להשיג את הספר באקדמון של בר אילן.

sדרום,

כותרת המשנה של הספר : פירוש נרחב להלכות ממרים א-ד

בהוצאת הקיבוץ המאוחד [ספריית "הילל בן חיים"]

כמה מפרקי הספר הופיעו קודם ב"דעת" של בר-אילן

המחבר,תלמיד של הגרי"ד סולובייצ'יק,מלמד באו'

בן-גוריון בבאר שבע.

לפני ימים אחדים ביקרתי באקדמון בבר"א והספר

נמצא שם במח' יהדות.

גם אם לא תסכים עם כל הנאמר בו,וכדרכה של תורה,

בטוחני שתהנה מהניתוח והפריסה הרחבה.

כשהזכרתי את שם מחברו של "ביאורי המאירי לרמב"ם" לא

הייתי בטוח בשם מחברו.עתה העירוני באישי [ידידי אתנחתא]

שהמחבר הוא ר' דוב בעריש צוקרמאן,ונזכרתי שהצדק עמו.

ספרן

במסגרת ההעשרה

האם אתה מכיר את הספר "עמודי המחשבה הישראלית" של שמחה בונים אורבך.

לדעתי זהו ספר חובה ללומדי מחשבה

המחבר מסכם בתמציתיות את משנתם המחשבתית של- רס"ג, רמב"ם, ר' בחיי, כוזרי, ר' יוסף אלבו, ור' חסדאי קרקש, הוא מכנס את הרחוקים, וכותב בדבריו את עיקרי השיטות של כל אחד מעמודי המחשבה הנ"ל, תוך כדי הכנסת הערות ביניים קצרצרות, המקפלות בתוכם פולמוסים שהתפתחו על דברי אותם מחברים.



תוקן על ידי - דרום_חוקר - 11/09/2005 8:50:11

מכיר,וגם פגשתי פעם את מחברו ז"ל.הספר קל לעיון ומועיל,

אולם חסר בו המימד הביקורתי,הנמצא בספר שקדם

לו "הפילוסופיה של היהדות" של יצחק יוליוס גוטמן.

ראשית נאחל הצלחה לרב בתפקידו (ודומני במקרה דנן ברכת ההדיוט שלי היא בבחינת 'תפילת שוא' שממילא תתקיים).

לגופו של עניין -

א. קשה לי לראות סקירה של הוגים יהודיים משמעותיים הנתחמת במאה הקודמת שאינה כוללת בתוכה את ליבוביץ'. לענ"ד, מדובר בהגות חדשנית ומשמעותית ואני מזהה השפעה הולכת ומתרחבת שלה לפחות על חלקים בציבור הד"ל.

יכול להיות שכיון שלא מדובר ב'דמות רבנית' היה מקום להשמיטה. אני עדיין חושב שלא (אם כי יתכן ואפשר היה להקדיש פרק למספר פילוסופים יהודיים מודרניים, מעין רמבמיסטיים של העת החדשה, כאשר ליבוביץ' הוא רק אחד מהם).

ב. מההיבט של אנשי הלכה משמעותיים, קשה לי היעדרו של הר"ע יוסף מהרשימה. אין צורך להיות חסיד שלו או של משנתו בשביל להכיר במהפך הסוציולוגי שהתרחש סביב דמותו - ודומני שאפשר להצביע עליו כעל מכונן 'חרדיות מזרחית' המקביל למכונן החרדיות הישראלית, האשכנזית-ליטאית במהותה, החזו"א. אני חושב שיש בכתביו ובאישיותו אמירה הלכתית משמעותית ומשפיעה ('החזרת עטרה ליושנה' - ההלכה הספרדית, כח דהיתירא עדיף - כיסוד מרכזי ועוד). לא בכדי דומני שהוא איש ההלכה המודרני הכמעט יחיד שמעורר עיסוק אקדמי (צ' זוהר, ר' בני לאו).

ג. בעניין המאירי והרמב"ם - כדאי לציין אף לספריו של פרופ' דב שוורץ שעסק רבות, בין היתר, בחקר הזרם הפילוסופי בהגות היהודית ביה"ב. הלה נטה להדגיש את התמורות שחלו בקרב הוגים בתר-רמבמיים כהמאירי ביחס למשנת הרמב"ם (למשל, הוצאת הנצרות מגדר ע"ז, אי התנגדותו של המאירי לאסטרולוגיה, יאושו של המאירי מהיכולת להשיג הכל באמצעות השכל והיזקקותו לקבלה ע"י נבואה וכן הדגשת מרכיבים ניסיים בתפיסת הגאולה שלו).

ממללא,

כאשר לייבוביץ יזכה לשכון כבוד על מדפי ספרייות בתי

המדרש - דבר שאינני מוציא מכלל אפשרות בעתיד - יהיה

תפקידו של רב בישראל ללמדו לשומעי לקחו [האם שאלת

את עצמך למה לא שד"ל , למשל?]

לגבי הרב עובדיה יוסף , יתכן שאתה צודק , אבל אז

גם ר' משה פיינשטיין , למרות ההבדלים , אבל מה

בוער , יש כ"כ הרבה ללמוד עד אליהם...

לגבי השד"ל,

פעם היתה לי התכתבות כתלמיד לפני רבו עם ת"ח ליטאי חרדי.מגידולי בני ברק.וכל פעם שציינתי על השד"ל את התואר רב,משום מה הת"ח היה משיב לי,בהשמטת תואר הכבוד.לא הבנתי למה.חשבתי זאת סתם שגגת הקולמוס.חזרתי וציינתי את שמו במכתב הבא תוך הדגשת רבנותו.אבל הת"ח ההוא,הקפיד להשיב ללא תואר רב על השד"ל.

יש לי כמה רעיונות להסבר ,עקרוני פחות או יותר.מעבר להסברים סוציולוגים.-שהם מעניינים כמו מצבה של שכנתי בליל ירח מלא-

השאלה היא מה באמת באופן מהותי,הרחיק את השד"ל מהתיחסות מכובדת של יהודי מזרח אירופה המעטירה?

(אם נכון לפתוח על שאלה כזו אשכול נפרד-התנצלותי נתונה מראש)

או"ח,

אדרבא , פתח אשכול על שד"ל . מצד אחד מוצאים אצלו מגמה

להעמיד את היהדות על המוסר , בכך הוא קרוב להרמן כהן

ולכמה מראשי פורומנו [מיימוני , כמדומני , ממעריציו]

אבל מצד שני כדאי לעיין בקונטרס , די נדיר , בשם

"שד"ל והתנגדותו לרמב"ם" מאת שרה רוסטובסקי-הלפרין ,

הנכלל ב"מחקרים בתולדות הספרות העברית,דביר,תשי"ד.

שיכול לשמש כביקורת על הפורום ועל המגמה השכלתנית-

פילוסופית ביהדות בכלל.

מעט מבקורתו על גישת הרמב"ם ראיתי גם בהקדמת המו"ל,לסםרו של הראב"ח "מגילת המגילה" כמדומה.כנראה כבר אז יצא לו שם של מתנגד.בין היתר ראיתי שהוא טוען שהרמב"ם נהג שלא כשורה בכך שחתך דינים והלכות,ולא השאיר את יכולת הפסיקה לכל חכם וחכם בקהילתו,מתוך עיון עצמאי תלמודי.

לדעתי יש בטענה זו הרבה מהצדק.למרות מה שנדמה בעיון ראשון.

ספרן,

א. אני מכיר כמה וכמה בתי מדרש אורתודוכסיים שליבוביץ' שוכן כבוד בהם (או לפחות ב'אוצר הספרים' הסמוך להם). מאידך, אני מכיר כמה בתי מדרש אחרים שנפקד מהם מקומם של הרי"ד סולוביצ'יק או בעל התניא.

בעיני, השאלה היותר מהותית היא ההשפעה ההגותית ו/או המעשית על חלק מציבור שומרי התורה, וככזה אני רואה את ליבוביץ' כדמות די חשובה בהגות המאה ה - 20 (אם או בלי קשר להזדהות עם משנתו). במובן הרחב יותר, אני רואה את הזרם הפילוסופי-שכלתני כזרם קיים ומשפיע על חלקים נרחבים בציבור שומרי המצוות, גם אם חלקים אחרים ממנו לא מודעים לכך כלל.

לגבי שד"ל - יכול להיות שיש מקום להתייחס אליו כמבטא תקופה והלך רוח משכילי-מחוייב.

ב. אני לא חושב שבטוח הארוך היחס לר"ע יוסף יהיה כאל עוד פוסק הלכה או אף כאל גדול הפוסקים בתקופה מסויימת. לענ"ד הוא מהפכן הרבה יותר גדול גם הלכתית, וגם (ואולי בעיקר) סוציולוגית.

ממללא,

הרב עובדיה יוסף,איננו מהפכן כלל ,מלבד יחסו הצונן לקבלה,כל כללי הפסיקה שלו(השנויים במחלוקת) הובאו כבר בספרי האחרונים.הוא לא חידש דבר.לפניו היו החיד"א, היד מלאכי, החקרי לב, מהר"ח פלאג'י ,הרי"ח מבבל, והשדי חמד.כולם הלכו בשיטת ה"איסוף".

שיטה זו מעצם טבעה מרבה בספקות,נמנעת מהכרעה של בירור,ומטבע הדברים מולידה הקלות.

אם תעקוב היטב היטב עם יד על הדופק,תראה שישנה נסיגה בסמכותו התורנית הלכתית,עם צמיחתם של רבנים צעירים,שפשוט תפסו את הרעיון.ומחברים ספרים כמותיים ומערערים עליו על פי אותה מתודה פסיקתית (טכנולוגיה הלכתית-או חשבונאות.איך שתרצה)לא אאריך בזה.

כל גדולת הרב עובדיה יוסף,היא מפני ירידתו אל העם,העממיות והפשטות שלו.זה הסוד הגדול.וחבל שרבים מחכמי ישראל,גאונים כמוהו או יותר ופחות, לא מחקים אותו בעניין הציבורי עממי.

פסקיו לא יחזיקו מעמד בדור הבא.כבר בשנים האחרונות(עשור ויותר) חל פיחות במעמדם.