טפשותם ביחס ישר לקדושתם.

<אני נדחק מהר, לפני שקעלעמר יסגור לי ת'דלת...>

כל שטענתי לעיל הוא, שאסור לקבל כמובן מאליו שה"ערבי" (המרכאות לצורך הדגשת שונותו, זרותו והיותו אחר!) שורף בתי כנסת מועד. איפכא, אם לא היינו מתייחסים ככה אל ה"ערבי", אולי היתה התמונה שונה - כעין הראי שעל הקיר.

דברי אכן מתייחסים לערבי היחיד, הבודד, ולא להמון, וזאת משתי סיבות. האחת, ההמון מורכב בד"כ מבני הקבוצות המוסתות והמונהגות, ואילו חפצי השקט יושבים בבית ומעשנים נרגילה (או מצטרפים להמולה מפחד החמושים). שנית, המון מתנהג פעמים רבות כעדר-להרע, ומה שלא יעשה יחיד בפני עצמו, יעשו הרבה יחידים יחד. למה? שמישהו יסביר פסיכולוגית וסוציולוגית (סיינפלד?).

דברי בקיצור הענין, לו היתה הממשלה פועלת באופן שבתי הכנסת ימסרו במסודר (כוח רב לאומי? האו"מ? המשטרה הפלשתינית? הבונים החופשיים?), לא היה ההמון יכול לפעול. אז, היה סיכוי נמוך יותר שיחידים יעשו כך.


הכתיבה ככה-ככה,
החתימה טובה!

גם אני ממהר לדחוק את תגובתי.

זו באמת שאלה של הערכת המציאות. לו לשלטון הפלסטיני היה המוטיווציה והיכולת להתעמת עם ההמון , הם היו יכולים אולי להשתלט על המצב ולמנוע את המומנטום הראשוני ואז היו יכולים לשמר את המציאות לאורך זמן בפחות מאמץ. אבל לאור הכאוס השורר שם (חוף הים , מעבר רפיח) , לא נראה שיש להם אפילו יכולת, שלא לומר מוטיווציה. המוטיווציה היחידה היא אולי מניעת מבוכה בינלאומית, אבל זו ממילא נבלעת בשטף האירועים (זה מהדברים הכי פעוטים שיש להם להתבייש בהם).

לי אין מה לכתוב כאן אבל אני ממהר לכתוב משהו כדי להשאיר רישומי באשכול שיינעל עוד מעט...

קצת סדר:

א. נניח שיש איסור בשלחן ערוך על ניתוץ חלקים של בית כנסת או בית כנסת בשלמותו. האם יש איסור כזה? אם כן (נדמה לי שכן) למה שיהודי יעבור על האיסור הזה כדי לחסוך לגוי את העבודה? אם יש גוי שפרוץ באיסור אבר מן החי, אני צריך להקדים ולטרוף את האבר כדי להציל אותו מן האיסור?

ב. דומני כי אנשים רבים מבינים כי ההתפרעות שלוחת הרסן ושריפת בתי הכנסת מבטאים משהו על החברה הפלסטינית. מה? יסיק כל אחד כרצונו. למה צריך חהיות למישהו אינטרס להעלים את המציאות הזו? האם מישהו מעונין לאפשר להם להציג עצמם באור יותר חיובי, כדי לסייע להם במאבקם הלאומי בשיטות בהן הם מנהלים אותו ?? נקודה למחשבה.

ג. כאשר הירשל גרינשפן ירה בפון ראט והנאצים בתגובה יזמו את ליל הבדולח של הרייך (להבדיל מליל הבדולח של הפלסטינים, שלשום) היה אפשר לעשות את אותו החשבון. אולי גם היה צריך לעשות זאת, ואולי מעשהו של גרינשפן היה מטופש. אבל מי שמשתמש באירוע כדי לגולל את האשמה על גרינשפן ולא על הנאצים הוא ****, נכון, חבצלת? יפה.

ד. עוד משהו לחבצלת: תחת שלטון ישראלי חיים מליון ערבים "ישראלים". אולי מקפחים אותם, אולי פוגעים בהם, אבל הם חיים (ואגב הם ממש לא מעוניינים להגר למדינות ערביות, מעניין למה). תחת שלטון פלסטינאי בעזה חיים אפס יהודים, ואילו היה שם מספר כלשהו של יהודים הוא היה יורד לאפס באותו קצב בו נשרפו בתי הכנסת. מבינה את ההבדל? האמת, אני בטוח שלא.

אני מודה ומתוודה , שלא הזלתי דמעה כאשר שמעתי על בתי הכנסת שנהרסו. מה שאני מסיק מפעולות הרבנים , הוא שגם הם לא הזילו דמעה. אני מציע לזכור זאת כאשר יוצגו תשדירי הבחירות, זה הכל.

ככל שזה נוגע לפלסטינים והערכת פועלם , הייתי מתחיל מדברים אחרים (כמו פעולות טרור רצחניות) , אבל זה לא הנושא שהעסיק אותנו כאן.

ואם בכל זאת נכנסנו להשוואות בין פלסטינים וישראלים , יש מקום רב לטעון שהשורש של חלק גדול מההבדל נעוץ בקיומו/אי קיומו של משטר חזק שמסוגל לאכוף את החוק. כפי שכתב השכן (וכך גם אני למעלה) אנשים הגונים נוהגים לשבת בבית ולעשן נרגילות ולא לצאת לרחוב לחסום בגופם פורעים משולהבים. לכן, אפילו במציאות שבו יש רוב של אנשים הגונים , ללא משטר החוק , יד הפורעים על העליונה. לכן, כאשר עורכים השוואות כאלה, מן הראוי לחשוב מה היה קורה בישראל במצב של אנרכיה. אני מכיר באופן אישי אנשים רבים שאפשר לומר עליהם שהם אנשים הגונים , אבל לדם של פלסטיני חף מפשע אין שום ערך בעיניהם. ברור לי שלפחות בשביל חלקם המונע היחיד מעשיית מעשה , הוא החוק והרצון להיות נורמטיביים. בסיטואציה חברתית אחרת אין לי כל ספק שהיינו רואים גם פיגועים רצחניים רבים מצד יהודים ובודאי חילול מסגדים. לא בגלל שהרוב הוא כזה , למרות שהרוב הוא לא כזה, אלא בגלל שקיים מיעוט מספיק גדול שהוא כזה.

כמובן, ניתן לשאול למה באמת המציאות היא כזאת שאצלנו אין אנרכיה ואצלם כן.

כדי למנוע טעות אדגיש כי לא התכונתי לטעון שום טענה לגבי איכותם האנושית ה"מהותית" של הפלסטינים, כפרטים וכחברה, ובודאי לא ביחס לשום חברה אחרת. כולנו עשויים פחות או יותר מאותם חומרים, ונסיבות אנושיות, היסטוריות, תרבותיות וסביבתיות קובעות הרבה מאד. אני לא מסיק מהתנהגותם של הפלסטינאים שהם "חיות אדם" או משהו דומה. אני כן מסיק כי בנסיבות הקיימות יש לנהוג זהירות רבה בתחומים מסוימים של המגע והמשא איתם. בפרט, ברור לי כי כל אחד מחברי, חברות, וטרנס ג'נדרי הפורום, אילו היה רואה את אותו המון עזתי מתקדם לעברו, היה פוצח מיד בריצה מהירה ככל יכולתו בכיוון ההתרחקות המיטבי, נכון? אז למה להציג כאילו לא זה המצב?

ולגבי הזלת דמעה והשתתפות בצער, זה ענין סובייקטיבי כמובן. אך הרגוני נא הרוג אם אוכל להבין מה רוצים כאן מהרבנים. אם הם התכוונו למנוע יהודים מעבירה ולהשאיר את המלאכה הבזויה לגויים, הרי שהשיגו את מטרתם במלואה. אם התכונו להשאיר את בתי הכנסת על כנם הרי שבאמת זו שטות, אבל האם היה יותר טוב אם צה"ל היה עושה את זה?? התלונה היחידה כאן היא על חשיפת פרצופם (האמיתי!) של הפלסטינים כחברה. מה רע בכך? למה יש אנשים שכל כך מעוניינים שלא נדע את העובדות הללו??

לגבי הפיסקה הראשונה , אני כן דיברתי על "מהותם האמיתית" ואם כן דיברנו על דברים שונים ואין בינינו ויכוח . בודאי שבכל מו"מ יש לקחת בחשבון את הנסיבות הממשיות. כמדומני שגם חבצלת הגיבה בעיקר לראייתם כחיות אדם.

לגבי הפיסקה השנייה, העניין הוא שעל פי ההלכה אפשר לפדות בית כנסת מקדושתו ואז להורסו. מי שכואב לו על חילול בתי כנסת, היה מחפש פתרון שבו לא יתרחש חילול כזה.

השכן

<"רגע, מי שרף את בתי הכנסת? לא הערבים?">

כמה זמן צריך כדי לברר, שלא היה שלא ידע שהערבים ישרפו את בתי הכנסת.

אנחנו מתייחסים אל פשעי הערבים כמובנים מאליהם, לא מפני שאנו מצדיקים את התנהגותם, תהיה הסיבה אשר תהיה, בין אם הוא ,מפני שהוא טבעם, או תוצאת חינוכם מילדות, בין אם הוא באשמתם ובין אם הוא שלא באשמתם, המציאות העכשווית היא שהם רוצחים צמאי דם, ודווקא משום הא אני טוען, שעלינו לבחון את הסיבות, כושר השיפוט וההגיון, של מי שדרש להשאיר בתי כנסת שלמים, ללא הגנה.

אלא או שלא היה איכפת לו אם יחללו בתי כנסת, או שהוא חשב שהם אינם בדין בתי כנסת.

נישט,

עוד פעם: לא היתה אפשרות להציל את בתי הכנסת. האפשרויות היו לתת לצה"ל לפוצץ אותם או להשאיר אותם לפלסטינאים ויהיה מה שיהיה. כעת תסביר מדוע האפשרות הראשונה טובה יותר.