בקטוק והמליונים

מפעל הפיס נמצא בעיצומו של מסע פרסום לקראת הגרלת החמישים מיליון הקרובה. הפרסומת ברדיו, למי ששמע, מוצלחת.

במציאות, לא בטוח שהשתתפות בהגרלה היא גם מוצלחת. לדעתי, הגרלות מפעל הפיס הן כל שבוע הימור כנגד הסטטיסטיקה הקרה ובהגרלות ענק הסיכויים יורדים בצורה משמעותית. הרבה יותר אנשים קונים, וממילא הסיכויים פוחתים.

במפעל הפיס אומרים שההגרלה בנויה כך שיש סיכויים מוגברים לזכות. אני מודה שלא התעמקתי. אני גם מסכים שיש סיכויים שמישהו יזכה. אבל אני גם יודע שזה לא יהיה אני, וכנראה גם לא אתה ולא אתה... תמיד מישהו אחר.

דיברתי פעם עם פרופ' שעומד בראש החוג לתקשורת בבר אילן. הוא אמר שאחת הסיבות לכך שאנשים מוציאים כסף על כרטיס הגרלה היא כדי לזכות בחלום, ולו לכמה ימים. לפי התיאוריה הזאת אדם שקונה כרטיס לא רק מקווה בלבו לזכות, למרות הסיכויים הקלושים. הוא אומר לעצמו [בתת מודע] שגם אם הוא לא יזכה, לפחות הוא נהנה יום-יומיים מחלום מתוק שאולי הוא יזכה בכמה מיליונים. שווה להוציא 30 שקל בשביל חלום.

כמובן שלא צריך לזלזל במי שקונה, זו לפחות השתדלות. מספרים על הסבא מנובהרדוק שלפני שהיה מקים ישיבה (הוא הקים הרבה) היה קונה כרטיס הגרלה כדי לצאת ידי חובת ההשתדלות. אז מי יודע, אולי מי שעומד עכשיו ליד דוכן הפיס גם יזכה בסוף.

איך אומרת הפרסומת לפיס האמריקני? כל מה שאתה צריך זה דולר וחלום. אינשאללה.

~~~~~~~~~~~