הראשלצי"ם עם המדליון

כתבתי כבר שחיפשתי את הגיליון ולא מצאתי.
כנראה הועבר הלאה.
אם יש מישהו שמנוי על העיתון ויוכל לסרוק אותו נשמח כולנו.

מה האמונה בחוט האדום?

לפי מחקר קטן שעשיתי לקחו את המנהג מאחינו האשכנזים
שאצלם היו נוהגים לשים את זה לבנות בגלל היופי שהיה להם
(שער בלונד ועניים כחולות) שמו להם את החוט בשביל העין הרע שכידוע צבע אדום הוא צבע מושך ולכן היו מסתכלים על החוט ולא עליהם
בכול אופן זה עדיין לא מובן לי כול כך
מעניין מה היה בכתבה ביתד נאמן

מצורף קובץ

חוט אדום האם יש בזה משהו?

האם משהו עומד מאחורי האופנה הקבלית האחרונה – חוט אדום קשור על הזרוע?


27/09/2004 הרב אהרון לופיאנסקי

ישנם מקרים מיוחדים בהם אדם מוצא את עצמו חייב לפנות אל המגוחך בהתגלמותו. זמן שבו חוטים ''קבליים'' - שנכרכו תחילה סביב קבר רחל ונקשרו אחר כך כצמיד על הזרוע כמרחיקי ''עין הרע'' - הופכים לצעקה האחרונה באופנה ההוליוודית, ונמכרים במחיר מטורף של 26$ לחתיכה! זמן שחוטים אלה מצליחים לגרור את המיסטיקה היהודית העתיקה והקדושה, לתוך כתבת עמוד בת 6 טורים ב''ניו-יורק פוסט'' - הוא ללא ספק אחד מאותם מקרים מיוחדים אלה.

כמה כוכבים הוליוודיים מלאי חרטה, פנו לחפש אחר משמעות בחייהם, בתוך המסורת הקבלית הנשגבת. סוחר פיקח הפך ל''מקובל'' ותרגם את צרכיהם למונחים כלכליים. הוא סינן את דרישות הקבלה שאינן ניתנות לשיווק, והציג קבלה שאינה דורשת מחסידיה, יותר מאשר מעט מזומנים. מלות התוכחה בזוהר ובאר''י ז''ל - שני כתבי הקבלה הבסיסיים ביותר - נגד נהנתנות וזימה, איכשהו הועלמו מן העין.

האם משהו עומד מאחורי עסקי החוטים האלה? האם יש דבר כזה שנקרא ''עין הרע''?

ראשית, בהחלט לא קיים שום מקור קבלי אמין, לקשירת חוטים מסביב לזרוע על מנת לגרש את עין הרע. יחד עם זאת, מנהג כזה אכן קיים אצל חלק מהיהודים האדוקים, אף על פי, שאינו מוזכר בשום כתב קבלי שהוא.

קיים אמנם אזכור כלשהו בתלמוד למנהג של קשירת קבוצת עשבים או אבני חן וענידתם על מנת לגרש את ''עין הרע''. אך אין שם כל התייחסות לגבי צבע מיוחד, רחל אימנו או חוטים. ראוי לציין שהנושא מוזכר כבדרך אגב, בהתייחס לחוקי שמירת השבת.

אחד מתלמידי החכמים האדירים בתקופה האחרונה, הרב מדבריצין, הזכיר זאת כמנהג שראה בבית אביו, אך למרות חיפושיו המדוקדקים הוא לא הצליח למצוא מקור כתוב למנהג הזה.

החדשות הטובות הן, שקיים מקור ברור ומוקדם המזכיר קשירת פתיל אדום נגד עין הרע, וזהו ''התוספתא'' - כתב תלמודי מוקדם (שבת, פ' ז-ח). החדשות הרעות הן, שמצוין שם בפירוש, שקשירת חוט אדום על האדם היא איסור חמור. פעולה זו מוגדרת כ''דרכי האמורי'' - מנהג חסר ערך הנובע מתוך אמונה טפלה ואף קרוב לעבודת אלילים.

על אף שספרות הלכתית מאוחרת יותר רומזת, שלא בהכרח חייבים לנהוג על פי דברי אותה תוספתא, זה עדיין לא הופך את המנהג לראוי לשבח, אלא, לכל היותר - ל''נסלח''.

''עין הרע''

הבה ננסה לרדת אל שורש העניין של ''עין הרע'' ולהשלכותיה. ''עין הרע'' מוזכרת בתלמוד ויש לה השלכות מעשיות בהלכה היהודית. דוגמא לכך נמצא בגמרא: ''אסור לאדם לעמוד בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה'' (בבא בתרא ב' ע' ב') - ובמלים אחרות אסור להתבונן בשדה חברך, כאשר הדגן בשדהו עולה גבוה ומוכן לקציר, על מנת שלא להזיק לו. התיאור המוצלח יותר של ''עין הרע'', הוא ''מצב שבו משהו מזדקר ובולט לעין, עד שהוא מעורר באחרים תחושות של קנאה וחוסר נוחות''.

כיצד עין הרע יכולה לגרום לנזק בשדה של האחר? התשובה מתוארת היטב על ידי אחד מגדולי המוסר במאה האחרונה, הרב אליהו דסלר:

''...שפעולת עין הרע מושרשת בעובדה שנפשות כל בני האדם קשורות ומעורות זו בזו, וחייהם תלויים זה בזה בשרשם הרוחני, ואם אחד מקנא בחברו ועינו צרה בו... יתכן ויוכל לגרום על ידי זה למעט מחברו שפע החיים, וממילא יהיה יותר עלול לנזקים ולאסון.'' (מכתב מאליהו ד')

''...אבל זה שעל ידו היה לחברו צער של קנאה הוא גם כן נענש, ויכול להפסיד את עושרו...'' (מכתב מאליהו ג')

האלוקים ברא עולם הבנוי ממרכיבים רבים. המרכיבים השונים אמורים לפעול בהרמוניה זה עם זה. אבל אם אחד מהאלמנטים במערכת מתחיל להפוך לאיום וחורג מגבולותיו, המערכת מתקנת את עצמה ומרכיב חריג זה נבדק ומתוקן.

אפשר למצוא לכך דוגמאות במערכת האקולוגית, כשפרטים מסוימים, הגולשים ל''פעילות יתר'' וחורגים מגבולותיהם ו/או פועלים נגד יריביהם, מצטמצמים וחוזרים למימדיהם הטבעיים. למשל, מין שגדל מעבר לנקודה מסוימת, מוצא איכשהו אויב ''טבעי'', שמצמצם את התפתחותו. אף מין אינו מורשה לקחת שליטה ולהתפשט.

דברים אלה מתאימים לעולם הפיסי, אך לא פחות מכך גם לממד האנושי. אדם שמזלו מתחיל לנקר את עיני כולם, גורם להתעוררות של התנגדות בעולם הסובב אותו. הוא חורג מעבר לגבולותיו הטבעיים, וכאילו פורץ לתחומם של האחרים. הכאב והצער שנגרמים בעטיו לאחרים, בזמן שהם חוזים בהצלחתו, הם אלה שמעוררים את ''עין הרע'' (מונח שמשמש לתאר את מבטם הכאוב). הקנאה והמרירות שהאדם עורר בסביבתו, יחזרו אליו כבומרנג וייגבו את המחיר, ממי שהפר את שיווי המשקל וההרמוניה. חוקי הטבע המטאפיסיים יאזנו מחדש את שיווי המשקל, ויחזירו את האדם למימדיו ולגבולותיו הטבעיים. נפילתו של הגדול ומנקר העיניים, היא גילוי קלאסי של חוק זה.

אמת מופשטת

התופעה העל-טבעית של ''עין הרע'' שייכת לקבוצת התופעות ה''סגוליות''. ''סגולות'' הן השפעות מטאפיסיות שאינן ניתנות לבדיקה פשוטה ומדויקת, אבל פועלות בכיוון כללי כלשהו. בכדי לקבל מושג על המציאות המופשטת הזאת, נשתמש כמשל, בהשוואה בין פיסיקה לפסיכולוגיה. חוקי הפיסיקה מתאימים לכל התרחשות בודדת, בפרמטרים בדוקים, קבועים ומדויקים. כך, כל מאסה, ללא יוצא מן הכלל - מושכת כל מאסה אחרת, בדיוק באותו אופן.

פסיכולוגיה, מצד שני, על אף שהיא מבטאת אמיתות גדולות, אינה יכולה להגדיר אותן בדיוק ובצורה קבועה כפי שעושה זאת הפיסיקה. יש בה יוצאים מן הכלל, וכל מקרה שונה במעט מחברו.

אותו אפיון מתאים גם לנושא של ''עין הרע''. זוהי אמת מופשטת ולא גשמית. היא פועלת על פי חוקים כלליים, אבל ישנם הרבה שינויים דקים וכמה יוצאים מן הכלל. אם נבדוק דוגמאות רבות לאורך תקופת זמן ממושכת, נראה בבירור תבנית חוזרת, שאנשים אשר נפנפו ביהירות בהצלחתם, סבלו מכך בסופו של דבר. אנחנו לא יכולים להציג חוקי ברזל ששולטים בתופעה, אנחנו יכולים גם למצוא מגוון של הסברים ''טבעיים'' לכך, אבל בכל זאת נראה שתופעה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב.

דוגמא מושלמת למקום, שבו נתן לחזות בברור באפקט הזה, היא הוליווד. איזו חברה עוסקת יותר ב''להראות לכולם'' - גם על המסך וגם בחיים הפרטיים - ואיזו חברה מתפקדת בצורה לקויה יותר? חברה זו, שמכרה את האהבה תמורת תאווה, את החוכמה בעד שנינות, ואת הפנימיות עבור חיצוניות, הפעילה מנגנון של השמדה עצמית בתהליך זה. משפחות, חברים ואמונות קמים ונופלים במהירות, נולדים עם שקיעת החמה ומתנדפים עם עלות השחר.

תרופה בדוקה נגד ''עין הרע''

האם ישנה תרופה נגד ''עין הרע''? כן. ישנה תרופה בדוקה, שהיא הרבה יותר זולה מהפתרונות המהירים המוצעים ומשווקים על ידי קבוצות מפוקפקות. היהודים חיים את חייהם מאז ומתמיד בצניעות רבה ככל האפשר; הם נמנעים מיוהרה ומניקור עיניים, תוך הכרה במעלותיהם האמיתיות. הם מקפידים לשמור מרחק מפאר ריקני ומתרועת חצוצרות - וזה פועל כבמטה קסמים.

על פי התלמוד ''אין הברכה שורה אלא בסמוי מן העין'' - הברכה מתקיימת במה שמוסתר מעיני האדם. דוגמא לכך אנחנו מוצאים, בשתי הפעמים בהן קיבל משה רבנו את לוחות הברית. התלמוד מעלה, שבפעם הראשונה משה הוריד את הלוחות בקול רעש גדול, והם הושמדו כשעם ישראל עבד לעגל הזהב. לעומת זאת, הלוחות השניים נתנו למשה בשקט ובצנעה והם אלה ששרדו לנצח.

להתנהגות צנועה זו ישנו מקור - התורה, אשר אליה ככל הנראה שומרים אמונים כל חסידי הקבלה. הנביא מיכה אומר:

''ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך.'' (מיכה ו')

אפילו כשהולכים 'עם ה', מקיימים מצוות צדקה ושומרים על הצדק - יש לעשות זאת בצניעות!

עצתי לכל אותם אנשים שבאמת רוצים להינצל מעין הרע - חזרו לסגנון חיים צנוע ולא ראוותני, סלקו את ההחצנה מחייכם והפסיקו להתמקד בעצמכם.


אבל איכשהו, אני לא מאמין שזה יקרה. אפנות חולפות, הן בעלות פוטנציאל לרווחים כספיים קלים, המתודלקים בכספיהם של הכוכבים ההוליוודיים. וכך אנחנו מגיעים לאירוניה בהתגלמותה - דווקא החוט האדום, שאמור להרחיק את ''עין הרע'', הפך לסמל סטטוס... אשר מושך את ''עין הרע'' אל העונדים אותו...


באדיבות aish.co.il

יפה-

החכמתני

עוד משהו שמצאתי

"ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה "
האמנם היו רק שתי מילדות? ומהו מקור שמם?

בעת ההיא היו לידות מרובות עוברים..

"ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם"..

אם כן נולדו הרבה זוגות תאומים , והמנהג היה לכרוך חוט סביב היד

כך בעת לידת התאומים של יהודה ותמר

"ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשונה"

שני זהו חוט בצבע אדום

הנה כי כן , בעת ההיא נהגו לקשור חוט אדום לבכור , וכפי הנראה חוט כחול לבא אחריו

שפרה הוא הצמח שנקרא בתלמוד איסטיס (שם לועזי) ממנו הפיקו צבע כחול (בערבית : ספירה )

פועה הוא שם הצמח שנקרא פואה (כך היה גם שמו של בן יששכר) ממנו הפיקו צבע אדום ( שני )

כך שהשמות האלו היו למעשה כינויים למיילדות על שם מנהגן לכרוך חוטים סביב הידיים

מנהג שקיים עד היום בתרבויות מסוימות

מכל ההרצאה הארוכה לא הבנתי,

זה בסדר חוט אדום או שעדיף להמנע?

גם אני לא הבנתי בדיוק אבל שמתי אולי מישהו יעזר בזה

אם מאמינים בזה שזב יביא מזל הרי זה עבודה זרה

למה בכלל להכנס לזה? הכי טוב לא לשים וזהו,ולא להסתבך בדברים שנוגעים לדרכי אמורי וכאלו..לא ככה?