| נשלח ב-18/9/2005 11:56 |
 |
| |
.
תוקן על ידי - אריק123 - 18/09/2005 12:01:42
תוקן על ידי - אריק123 - 18/09/2005 12:02:17
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 12:03 |
|
| |
אריק
בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן; וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי ה' דִּבֵּר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 13:17 |
|
| |
חצקל
בתור קוריוז, או אפילו בתור מוצג מוזיאוני לעתיד על תופעה סוציולוגית, יש בכך מן הענין. כלומר, כיצד חוסר ערנות מאפשרת לפריטי מחשבה בלתי רגילים לחדור ל"מעוזי השקפה".
יותר מכך, אני סבור שדברים כאלו סופם לקרות, מפני שהתורה ולימוד התורה מקנים גישות ושיטות שמנוגדות באופן חותך ל"השקפה" שמנסים להחדיר ל"צאן". כלומר, יש סתירה פנימית בתוך העולם האידיאולוגי שלנו, מבחינה זו.
אך מעבר להערה זו, מה לפריט התקשורתי הזה ולפורום עצור חושבים? איך נצדיק את הרצון המובן להשאיר קוריוז כזה בגפן אשכולותינו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 14:03 |
|
| |
מיימוני,
אז הבה ננסח את הדיון כדהלן:
האם דעת הרמב"ם תואמת את ההשקופע?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 14:10 |
|
| |
כיון שאינני בקי בחדרי ההשקופע הטהורה(ככה קורים את זה?)
מישו מוכן להסביר לי,מה הביג דיל כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 14:19 |
|
| |
מורי ורבותי,
1. מה לכם כי נזעקתם?
הרמב"ם בסך הכל תרגם לשפה מדוברת את מה שהגמרא אומרת בדף הראשון של מסכת סוטה !
2. כדאי גם לעיין במאירי שם.
3. האם לדעתכם "ההשקפה החרדית" מנוגדת לגמרות מפורשות?
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 14:48 |
|
| |
האם מישהו היה מוכן לומר היום כד ניים ושכיב ר' פלוני ...?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 15:37 |
|
| |
אף אחד לא נרדם בשמירה,
הם פשוט לא הבינו את משמעותם של דברי הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 15:43 |
|
| |
באגרות הרמב"ם דף כז מצאתי:
וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהן וינעור כפיו מהן תחילה בדברי יחיד מן החכמים ע"ה, שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותו שעה, או שיש באותם הדברים רמז או אומרם לפי שעה, ומעשה שהיה. וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 16:05 |
|
| |
.
מי שמתעקש להבין כל מדרש כפשוטו, מגיע לו.
"ארבעים יום קודם יצירת הוולד..."
הוה אומר, שארבעים יום קודם יצירת הוולד-אשתי, כבר היה ידוע ומפורסם כי בת פלוני לבן פלוני, כי כבר נתפרסם ארבעים יום קודםלידתי (ומכאן נ"מ עצומה לגבי גורלם של הוריה במהלך התקופה בין 40 קודם ליצירתי לביןלידתה, ואכמ"ל).
ונראה לענ"ד שעל קושי זה בא לענות התוספות בתחילת מסכת סוטה, שאמר שלדעת רבי, בתהקול מכריזה רק קודם יצירת הוולד הזכר, בין אם אשתו מבוגרת הימנו, ובין אם צעירה. כלומר - הנ"מ בסוגריים לעיל, מועצמים, וג"כ אכמ"ל).
ועוד מקשה התוספות איך מותר לארס במועד "שמא יקדמנו אחר" אם כבר נגזרה גזירה, והוא מקשה והוא פריך, ועדיין - קושיות רבות של מכונת הזמן נובעות מהמדרש שלעיל.
ונראה לענ"ד להגיד כרבי יהושע, שאין משגיחין בבת קול, אלא כל אחד ואחת נישאין על פי מנהג המקום, והמקום יצליח זיווגם אמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 16:16 |
|
| |
מואדיב,
בלשון חז"ל מועד יצירת הוולד הוא המועד שבו העובר מקבל צורה אנושית, דהיינו סוף היום ה 40 להפריה.
(מועד זה כבר היה ידוע בימי המשנה, והנתון הרפואי הזה לא השתנה מאז)
יש לכך הוכחות רבות, ביניהן מדרש חז"ל על הפסוק "אין צור כא-להינו" אין צייר כא-להינו.
מכאן ש"ארבעים יום קודם יצירת הולד" הוא מועד ההפרייה, המועד שבו נקבעות תכונותיו הגנטיות של הוולד, כולל המרכיבים הגנטיים של ההתאמה הזוגית.
ואידך - זיל גמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 16:22 |
|
| |
ד"ר הלפרין
יישר כוח ירוק.
(לא תמיד קל להפתיע את מואדיבנו).
רמבמזל
כדבר תלמיד הרמב"ם איש אל רעהו
לשאלתך 3ג, אכן כן. ההשקפה החרדית מנוגדת לגמרות מפורשות.
אמנם, אם זה מקל במשהו על עיכול עובדה מוקשית זו, הרי
א. דעות הרמב"ם בנושאים שונים מנוגדת לגמרות מפורשות (שדים, אסטרולוגיה).
ב. יש גמרות מפורשות שיש ביניהן סתירות. ככל הנראה, בנושאים שונים, לפעמים עקרוניים (ערך הסגפנות, למשל) היתה מחלוקת בין חכמים לבין עצמם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 18:12 |
|
| |
יעקב קבל 
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 19:02 |
|
| |
.
ד"ר תודה - משמים כיוונו את עייפותי הרבה, כדי שנחזה בשיבתך לפורום - ברוך השב !
וכמובן - תודה על העמדת הדברים על דיוקם - כל שאר הדיון הזמני והעל-זמני, במקומו יעמוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2005 23:25 |
|
| |
מיימוני,
קיבלתי בהכנעה את ביקורתו על דבר הקוריוז כו'.
האמת היא שהקוריוז האמור היה דרכי לפתוח דיון בנושא שהעסיק אותי מאד. אישית, דברי הרמב"ם נפלו עליי כרעם כאשר שמעתי אותם לראשונה.
עלינו להבין שהמימרות הללו ונגדותיהן יצאו מזמן מן השיח התלמודי-תיאורטי והפכו ליסודות עבים מאד של ההשקפה החרדית המקובלת בנושאי שידוכים.
אין כמעט שידוך חרדי שלא נופלות בו החלטות, חלקן גורליות ממש, על סמך מאמרים התלויים בסברה.
באשכול אחר, העלתה 'ריב' את הסוגיה של 'מידת הביטחון' החרדית. נדמה שאין עוד תחום שבו מחד עושים השתדלות ענפה כל-כך ומאידך נוקטים עקרונית השקפה פסיבית כל כך, כמו תחום השידוכים.
ביסודו של דבר, קלישאה רומנטית רווחת לבשה בהשקפה החרדית את מעטה ה'באשערט'. אז במקום 'חצי בן אדם' ו'נולדנו זה לזו', יש לנו את 'בת פלוני לפלוני'.
|
|
|
|
|
