אור_חושך
<"מה אומר על דבריו? כל הכבוד! הוא לא משנה את המסורת שלו!">
כל הכבוד למי שעומד על שלו, רק מפני שהוא שלו, ולא מפני שהוא הנכון?
<"כמה אלפי שנים?-מספיק שנים כדי שמסורתם תיחשב עתיקה דיה מכדי שנעיז לשנותה.הרא"ש כותב בתשובה כי מנהגי אשכנז עוד מימי הבית הראשון.(והובא באחרונים)">
תשובה צפויה ומשופשפת שאינה אומרת דבר. ראה "ראשית היהודים באשכנז", מנהגים דק"ק אשכנז ורמייזא לרבי יוזפא שמש, הוצאת מכון ירושלים, מעמוד 72.
הנה דברי הרא"ש (שו"ת הרא"ש כלל כ סימן כ):
"שאלת: על החסידה. כבר השבתיך על שאלתך, ולא בא אדם בשביל השאלה, והנני משיב לך שנית. דע, כי בארצנו, ובספרד, אין אוכלין עוף המקנן על הבתים, ואומרים שהוא מעש' אפרוחים ומאכלו צפרדעים, ולועזין קורין אותו סיגוניא ואנו קורין לו חסידה; כך אנו מקובלין בארצנו. ומה נעשה למקומות שאוכלין אותו, הם יאמרו לך: עוף טהור נאכל במסורת, ואנו מקובלין שהוא טהור. אבל טוב לחקור אחר קבלתם, שמא אדם אחד סמך על חכמתו ובדק בסימניו והכשירו, ואין לסמוך על זה, כי שמא דורס הוא. ועוד, כי יש תשע עשרה מיני עופות טמאים שיש לכל אחד ג' סימני טהרה, ושני מיני עופות טמאים שיש לכל אחד ב' סימני טהרה; הילכך אין לסמוך על עופות על בדיקת סימני טהרה. וכן מצינו בחכמי התלמוד (חולין סב:), שהיו אוכלין עוף והיו סבורין שהוא טהור, כי מצאו לו סימני טהרה, ואחר כך אסרוהו; וכל שכן בדורות הללו, שאין לסמוך על בדיקת עופות. ודע, כי אני לא הייתי אוכל על פי המסורת שלהם, כי אני מחזיק את המסורת שלנו, וקבלת אבותינו ז"ל חכמי אשכנז, שהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החרבן. וכן קבלת וקבלת אבותינו ז"ל חכמי אשכנז, שהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החרבן. וכן קבלת אבותינו רבותינו בצרפת, יותר מקבלת בני הארץ הזאת. והא דאמרינן (שם /חולין/ סג:): עוף טהור נאכל במסורת, היינו בעוף שאין אדם מכיר אותו, ואם יבא למקום שאוכלין אותו ויאמרו לו: מקובלין אנו שהוא טהור, יסמוך עליהם ויאכל עמהם. אבל בעוף המקובל מחכמי ישראל שהוא טמא, לא יאכלנו על פי מסורת אחרים, הפחותים מהם.
ראיתי שם מסורת על עוף, אך לא ראיתי שם מסורת על נוסח תפילה אחיד, או שאי פעם היה נוסח תפילה מחייב.
אתה יוצא מנקודת מוצא, שהיה אי פעם "מנהג אשכנז", ושהיון דברים שחייבו את כל בני אשכנז, כאשר הדבר מעולם לא היה. היו בני איטליה, היו בני אשכנז, והיו בני צרפת, הבדל המופיע גם בתשובת הרא"ש דלעיל: "וקבלת אבותינו ז"ל חכמי אשכנז, שהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החרבן, וכן קבלת אבותינו רבותינו בצרפת, יותר מקבלת בני הארץ הזאת".
כל מקום ומנהגיו, כל מקום וקבלותיו.
היו מנהגי צרפת והיו מנהגי לותיר, מה היה המרחק ביניהם?
די לבחון את הצורות הרבות בהן מתבטא הרמ"א למנהגי אשכנז של זמנו, כדי לדעת שהיו יותר ממנהג אשכנז אחד: "מנהג מדינות אלו", מנהג הקהלות", "מנהג גלילות אלו", מנהג ארצות אלו".
נוסח תפילה של אשכנז לא אומר דבר. הוא לא אומר לי, אם הוא נוסח איטליה, צרפת או גרמניה, הוא גם לא אומר לי אם בכל אחד מאותן המקומות לא היו נוסחאות שונות.
וכך הן גם ההברות.
<"ומה לשאלה זו, ולשאלת שינוי נוסח התפילה המקובל מדורי דורות כתיקון חז"ל, באופן פתאומי שצץ לו במקומינו וזמנינו, מול עינינו? ללא ראיה, ללא מסורת, וללא שום קבלה">
תיקון חז"ל, מסורת, קבלה, הם צרור מושגים שלא אומרים דבר, האם היה מקום בו קפאה המסורת? האם כאשר אנו אומרים "נוסח ספרדי", אנו מתכוונים לנוסח התפילה של ארץ ישראל, של התלמוד הבבלי או של רבי עמרם גאון? האם כשאנו אומרים "נוסח אשכנזי" האם כוונתינו לנוסח הצרפתי של בני ויטרי, של בני איטליה, או של בני גרמניה-אשכנז?
חשיבות הנוסח שתחילה היתה רק בתוך מסגרת הקהילה, הפכה לערך בפני עצמו.
תוקן על ידי - נישטאיך - 23/09/2005 9:01:22
 |
|
|
