| נשלח ב-23/9/2005 08:55 |
 |
| |
שיעורים/דיונים בקבלה - א - מבוא והקדמה
אשכול זה, הוא כדברי כותרתו - אשכול שמטרתו להתוות מתודה ללימוד קבלה כאן בפורום, והקדמה ומבוא למושגים הבסיסיים לקבלה.
זכה הפורום ורבו בו אנשי דעת, ו"זכה" גם ורובם מתנגדים לקבלה. אך התנגדות זו אינה שוה בכל. יש את המתנגדים לה כיון שהם רואים בה סתירת יסודות אמונה, בהגשמה ובתיאורים של הזדווגות וכדומה; יש המתנגדים לו כיון שאין הם רואים בו אלא עיסוק במילים על גבי מילים; ויש המתגדים לשרלטנים הלוקחים מהקבלה את הכיסוי לשקריהם.
אלא שגם המתנגדים לקבלה, יכולים למצוא ענין, ונראה שכמה מהם אכן מוצאים ענין, בלימוד שיטתי של יסודות הקבלה. הטעמים לכך ידונו בהמשך, באשכול זה.
כיון שאשכול זה אמור לכלול נושאים רבים, יהיה צורך לעשות בו משהו כדוגמת מעשהו של מיכי באשכולו המכושף - לדון בכל נושא בנפרד, עד שיראה שהוא מוצה; ואז - לסכם את דעות בני הפורום בנושא זה, ולהמשיך בנושא הבא.
הדיון יתחיל אם כך בדעות המשתתפים על עצם הרעיון לעסוק בענין זה בפורום. מי בעד, מי נגד, ומי אין לו דעה (יש כאלו שגם את זה הם מספרים).
כמו כן, כדי שלא יהיו הדברים נוגעים ברוח ולא ידעו בני הפורום במה אנו אמורים לעסוק, הריני להציע את רשימת הנושאים שברצוני לדון בהם באשכול זה:
1.1 מבנה הקבלה - מבנה של מראה ופתרון.
1.2 הסיבות לכך הן שתיים - קושי אנושי לחשוב בהפשטה בלי ציור,
1.3 -וגם בקבלה הזהירו שלא להגשים, בעיקר על רקע השבתאות, אך לא רק,
1.4 והשניה כיון שהקבלה היא תרגום של מראות וחזיונות נבואיים למחצה שהתנבאו מקובלים לאורך ההסטוריה, בעיקר האריז"ל.
2 מה שמענין אותנו בקבלה, תלוי בסיבות המביאות אותנו לענין בה:
2.1 א. מימרתו של ... לגרשם שלום, שהקבלה היא ..., אך גם בלחקור ... יש ענין (מי זוכר ויכול להשלים?)
ב. הרחבה של הנ"ל א' - לדעת מה עמד במרכז ענינם של אנשים גדלי מעלה מעמינו לאורך הדורות,
2.2 ג. לקבל כלי ומבנה סביבו ניתן לבנות מערכות בפילוסופיה ובפסיכולוגיה בצורה מתמטית,
ד. לבחון עד כמה היא רחוקה ממערכת החשיבה והמושגים שלנו בשאלות תיאולוגיות, אם בכלל.
3 לכן מה שמענין אותנו הוא:
3.1 א. להכיר את המושגים העיקריים בצורה מסודרת - המבנה הטכני של הקבלה,
3.2 ב. במידת האפשר - להתחקות אחר היכנסם של אלו לקבלה, באיזה דור הם נכנסו,
3.3 ג. לקבל דוגמא אחת לכל תכונה המיוצגת בסמל הקבלי, בכדי שעל ידי דוגמא זו נוכל לפתח יותר ולתת דוגמאות מעצמינו.
3.4 דומה ובהכרת המבנה הטכני ובקבלת דוגמא אחת כזו, מסתכמת ההבנה בקבלה.
4 ההבדלים בין הפילוסופיה לקבלה, והסיבות הפשוטות:
4.1 א. תארי החיוב - מבשרי אחזה אלו' - הגיון מכליל,
4.2 ב. צמצום מושגים למינימום הנדרש - תערו של אוקאם - לעומת הקבלה המרבה במושגים עד אין סוף, והסיבות לכך.
5 תוכן הנושאים הקבליים שידונו בהמשך.
5.1 לפני הצמצום,
5.2 מושגים כלליים - עגולים ויושר וכדומה,
5.3 אחר הצמצום, א"ק ואצילות,
5.4 בי"ע.
בנוסף לדיון בהמשך להודעה זו על עצם לימוד הקבלה כאן בפורום, אשמח גם על הערות להשמטה או הוספה של נושאים עליהם יש לדון וללמוד, בהתייחס לרשימתי הנ"ל שתקפה הוא כטיוטה, ובהחלט נתונה (לעת עתה) לשינויים. אך למען הסדר, נא לא לדון בשאר הנושאים בשלב זה.
בתקוה ללימוד פורה ומחכים לכולנו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 09:07 |
|
| |
בא"א,
אם קבלה היא , נקבל . בהצלחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 09:55 |
|
| |
בן איש אחד
אין קץ למספר האיקונים הירוקים שמגיעים לך על המאמץ המופלא הזה.
אני מחכה בהשתוקקות להתאבק בעפר האשכול שלך.
האם יהיה מקום לדון בשאלות כמו ההשתלשלות ההיסטורית של הקבלה, מקורות הידע של הקבלה (מסורת, גילויים מיסטיים, עיבודים שכלתניים של חומר נתון), ועוד?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 10:50 |
|
| |
בא"א,
רק כעת כתבתי באשכול הקונוונציונליזם שכאשר עשיתי את האשכול המכושף הייתי צעיר נמרץ ואף נאיבי.
אני מאחל לך רוב הצלחה ומשתוקק להשתתף ולסייע, אך קשה לי לראות כיצד נושא כה מסועף מתנהל בפורום אינטרנטי במסודר. אפילו סדרת הרצאות לא היתה מצליחה להקיף באמת מכלול שכזה.
על כן אני מציע לפרק את הנושא לתת נושאים מצומצמים יותר, ולגביהם לנהל דיון פרטני, כל אחד באשכול אחר!!! אחרת הכל יתערבב, ובפרט שלמיטב הבנתי אין כרגע סדר מובנה בין תת הנושאים שלך.
ראשית, כדאי למצוא מבנה הגיוני שקושר את הנושאים. לאחר מכן להתחיל אשכול חדש על תת הנושא הראשון. ולאפשר להכניס לדיון גם נושאים אחרים, כל כמה שהם מסייעים לבירור הנקודה של האשכול הנבחר להיות ראשון.
אני הייתי מציע להתחיל בנושא לימודי גרידא, כדי לשפשף עליו את הכלים שלנו, ולא להיכנס ישר לפולמוסים אידיאולוגיים שכבר התנהלו כאן לעייפה.
למשל, להתחיל ולתאר את מבנה העולמות העיקריים (קו וצמצום, א"ס, א"ק אבי"ע) ויחסם ההדדי, ואת ההתייחסויות של הגישות השונות אליהם. הוא הדין לספירות ופרצופים. או עיגולים ויושר.
אפשר לדון מה היחס בין המשל לנמשל, והאם בכלל מדובר כאן במשל ונמשל (יש גם לצמד המושגים הזה משמעויות שונות).
אפשר לדון במה תורם התיאור בשפה של עולמות או ספירות שאין בתיאורים אחרים.
העיקרון הוא שכדאי להיות כמה שיותר ספציפי וממוקד.
בכל מקרה, לענ"ד מתחייבת מעורבות אינטנסיבית שלך בהכוונה וסידור וסיכומי ביניים (שכפי ניסיוני אתה מתמחה בהם, אתמחי קמע וגברא), שאם לא כן זהו מרשם בדוק לברבור גמור.
ישנם לא מעט אשכולות שכבר התנהלו על חלק מן הנושאים, ועל כן יש מקום לבקש ליווי מלינקי בצורה כלשהי.
ואחתום בברכה למר, בבחינת "נלווים אליו נבונים ישישי שער" (וצל"ע האם 'שיער' או 'שער'). ואאחל לו שייאמר עליו 'אמת מה נהדר היה מראה כה"ג בצאתו מבית קה"ק' (=כלומר שתצליח לצאת בשלום מהבלאגן).
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 11:01 |
|
| |
בן איש
כי לך נאה ולך יאה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 11:42 |
|
| |
איקון מסמיק מהמחמאות.
מיכי,
תודה על ההמלצות, שפחות או יותר עלו גם בדעתי. כנראה שמתוך רשימת הנושאים שהעלית, אפתח במה שאתה קורא לו:
היחס בין המשל לנמשל, והאם בכלל מדובר כאן במשל ונמשל (יש גם לצמד המושגים הזה משמעויות שונות).
ומה שאני קראתי - 1.1 מבנה הקבלה - מבנה של מראה ופתרון.
וכמובן, שלכל נושא ייחוד אשכול מיוחד, ועל כל פנים לכל נושא עיקרי הכולל מספר תת נושאים. כבר הקדמתי וקראתי לאשכול זה – שיעורים/דיונים בקבלה א, לאמר: זהו האשכול הראשון בסדרה. אי"ה, בראש כל אשכול יופיע גם לינק לשאר הלינקים בסדרה (ומן הסתם ההנהלה תסכים לסייע בזה).
ויתכן שגם את שהתכוונתי לכלול באשכול זה, את כל ההקדמות, אחלק גם כן לאשכולות וכהצעתך.
וגם אני מצטרף בקריאה של חיבה ללינקי לסייענו. בינתיים אוכל להעתיק מהמפתח הראשי.
אמתין עוד כמה שעות עד שנסכם את הנושא הראשון – האם הציבור מסכים לסדרה או מתנגד. בינתיים, אני שמח לראות שהציבור מסכים, ואולי גם יותר מכך
מיימוני,
ודאי שיהיה מקום לכך, הן מחמת הענין שלכולנו בזה - כחוקרים, והן ביחס לקבלה עצמה: יש לברר על מהימנותו של כל מושג, וזה בהתאם למקורותיו. (אך אכן, הסיבה הראשונה מרחיבה את העיסוק בזה הרבה יותר מהסיבה השניה).
תוקן על ידי - בןאישאחד - 23/09/2005 11:48:24
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 12:01 |
|
| |
מבין הצעותיו ואזהרותיו של מיכי, אני ממהר לאמץ את זו של פיצול אשכולות.
המבנה שלך הוא סביר. מסתבר שאפשר לשנותו. מסתבר שכל מבנה שנציע יעבור שינויים במשך הזמן.
לכן כדאי לשמור את המבנה כאן, ואת האשכול הנוכחי לשמור רק לדיונים מבניים, ולהערות מתודולוגיות.
ואת הלינקים לשים באשכול הזה, שישמש כמפתח לכל האחרים.
כמו כן, בכל אשכול מפוצל לשים בראשיתו את הלינק לאשכול המתודולוגי הנוכחי.
זה הטוב שבעבודה עם לינקים. וזה הטוב ביותר שניתן להשיג לדעתי במבנה האתר של הייד פארק.
הטוב ביותר היה אילו היה מנהל האשכול, בן איש אחד, יכול גם לערכו. אבל זה לא אפשרי כרגע (אולי באתר שכולם חולמים עליו).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 13:04 |
|
| |
ועוד הערה הקשורה לעצם הדיונים הנוכחיים, וולינקים הרבים שלינקקתי לעיל:
לא יהיו כאן דיונים על כותב הזוהר, על סמכות בעלי החזיונות להשליך מחזיונותיהם על איזו מציאות אמיתי, ולא כל כיוצא בזה שנידוש כבר שם.
הדיון כאן אמור להיות לימוד תורת הקבלה בעצמה, אם כי לצורך הבהרת הנקודה של משל ונמשל בתורת הסוד נזדקק מעט להבנת ענין החזיונות וכמו שכתבתי לעיל.
בכל מקרה, אחרי שעברתי על רוב האשכולות שלינקקתי לעיל, לא מצאתי בהם שיעסקו במה שאני רוצה לעסוק, מלבד אחד הראוי לציון - אשכול העצמות והכלים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 14:41 |
|
| |
בן איש אחד (ביסט אַ פֶייקער..)
משימה לא פשוטה לקחת על עצמך. הערה:
למיטב הבנתי, הורתו (משל..) של אשכול זה בשאלה שנשאלת ע"י רב_ניק באשכול המשאלות: אתה ציטטת קטע קבלי; הסבר על ציצית וזה לשונה:
שער הכוונות - דרושי ציצית דרוש ו:
כי ציצית קטן הוא בחיצו' היצירה ולא בפנימיות ובמקום אחר אנו מוצאין כי ציצית קטן הוא בעשי', והענין הוא [כי] הציצית קטן הוא בהיותו בבחי' הקטנות דעיבור ראשון דג' כלילן בג' וזה עצמו ה"ס העשיה, והענין הוא כי אז אין בז"א אלא סוד העשיה. אבל הטלית גדול הוא בסוד היצירה דגדלות ממש. ונמצ' כי טלית קטן הוא ביצירה בהיות' בקטנות שהיא סוד העשיה.
שער הכוונות - דרושי תפילת השחר דרוש א:
בהגיעך אל ברוך שאמר תקום מעומד כמשי"ת. וגם תאחוז בידך הימנית שני הציציות של הטלית אותם שהם כנגד פניך ותכוין כי ברוך שאמר הוא בעולם היצירה בבחינ' הדיבור בערך חלק המעשה שהוא הציצית שגם הוא ביצירה כמבואר לעיל.
ויש לעיין - בחורים שאין מתעטפים בטלית גדול, יש להם להחזיק ב' ציציות של טלית קטן בעת אמירת ברוך שאמר, כיון שסוף סוף גם הם בסוד היצירה, או שמא כיון שטלית קטן הוא בסוד העשיה יש להם להחזיקן בעת אמירת הקרבנות, אם בכלל, ולא בעת אמירת ברוך שאמר,
ועל כך שאלך רב_ניק ,האם אתה גם מבין את המלל בקטע.
אני לא רוצה להתערב בסדר הדברים כפי שקבעת בפתיחת האשכול. אך לטעמי עיקר הבעיה במושג "קבלה" זה שלא מבינים על מה מדובר ואני לא בטוח שיש הסכמה על טרמינולוגיה ומשמעותה.
אם תוכל בטרם אשכול נברא, להסביר מושגים ומילים פשוטות בקבלה (שוב, זו רק הצעה. בכל מקרה שמורה לך הזכות לפתוח כמה אשכולות שתחפוץ..) כדי שכל חמש למקרא (ואני רואה עצמי ככזה) יבין על מה מדובר, פתרת את רוב הבעיה.
הדוגמא שעומדת לנגד עיני זה המילון של ווטו,1 אולי תעשה גם מילון למושים קבלים.
בכל אופן עלה והצלח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 14:44 |
|
| |
קעלעמר,
איך הער. אך למה כוונתך, לסדר ההשתלשלות בקצרה, ולהוסיף את שאר מושגי הקבלה שאינם דווקא בסדר זה?
תוקן על ידי - בןאישאחד - 23/09/2005 14:57:37
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 16:58 |
|
| |
אני מוסיף על דברי קעלמער
א. מילון קבלי יהיה שימושי מאד. וכדאי להועיד לו מקום בפני עצמו באשכול נפרד.
תהיה בעיה במילון כזה אם רוצים לנהלו לפי א"ב, כי מדי פעם יצטרכו לעדכן הודעות שכבר נכתבו להוספת מונחים באמצע. הפתרון שנראה לי הוא לפתוח בכל זאת, ואם יצטרכו לשנות לפי הא"ב, אני מתנדב לשמש כחמור נושא מקלדת ולתקן לפי מה שבן איש אחד ישלח לי לתקן בתגובות קיימות.
ב. השאלה המתודולוגית על עירפול משמעויות ויותר מכך על שינוי משמעויות היא חשובה מאד. מפני שבקבלה - הרושם שלי שמונחים משנים משמעותם (זה קורה בכל תחום, כמובן) ולפעמים אפילו באופן סותר. ולא מיבעיא כאשר אחרונים מתלבטים במשמעות של דברי ראשונים, שזה קורה הרבה במסורת, אלא גם בשינויים אחרים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 19:18 |
|
| |
אתנחתא בטרם יתחיל בן איש אחד את הנושא.(מה לעשות יש לי חוב קטן למיימוני.)
באשכול ישן מ25/3/2005 שאל אור_נערב (אייהו?) כך:
דרך אגב מהזה קעלעמער? מה שזה מזכיר לי זה את כדרלעומר (המלך).
תגובתי הייתה:
עוד 'עין' אחת בקעלעמער והכל יובן על פי סוד "והנה אבא אל העין ואראה את הצאן אשר פועים" שהוא מבואר בסוד שכינתא בגלותא תחת שלטון הס"א כידוע למבינים.
על כך הגיב בורג קטן:
וז"ס שמירת העיניים' כידוע ליודעי חן. והוא סוד גדול למבין. ואי לאו פוריא השתא, לא הוי מישרי לן לגלויי הא מילתא. וז"ס וירא כי אין איש, שהוא רומז לאיש יהודי וכו'.
הגבתי אני:
ואין מגלים סוד זה אלא לצנועים (השמים עצמם כבורג קטן) והוא סוד 'עין' בעניו .
ומי יתן וכבר יתקנו כל חמשת הפרצופים העליונים ,שבתיקונם באה הגאולה ע"י משיח בן דוד שהוא בסוד "יפה עינים".
אני אגב, מסוגל להסביר באופן קבלי הגיוני את מה שכתבנו אני ובורג_קטן חברי שם.
מיימוני הבנת?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 22:31 |
|
| |
תודה על רעיון נכבד.
האם אפשר גם לדון אודות השתלשלות תורת הקבלה? האם הספר יצירה מקביל למשנה? האם הזוהר לתלמוד?
האם החידושים בקבלה למן האר"י הלשם אשלג זכרונם לברכה, הם מרומזים בזוהר, או חידושים מקוריים לגמרי?
האיך מבססים חידוש בקבלה, האם צריכים להכריח את זה ממקומות שונים בזוהר ובשאר ספרות הקדומה, או שרק צריכים לראות את החזיון ולדחוק את החידוש בכל מקומות שמשתמשע אחרת.
נכתב בערב שבת בחו"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2005 23:19 |
|
| |
הצורך העיקרי בעריכת מילון, הוא מחמת שהאנשים משתמשים בשתי מערכות. מערכה אחת מילולית ומערכה אחת חזותית. האנשים רואים דברים מוחשיים, ולהקל - נוצרה השפה. וכמו שהאריכו בזה הרבה פעמים בפורום. המילון נועד כדי להבהיר בין הקוראים שהם כולם מדברים על אותו דבר, והמילון יוצר את ההתאמה בין המילים לבין המציאות שהן משקפות.
בקבלה אין זה שייך. בקבלה ההתחלה היא במילים: בחזיונות ו"גילויים". ענין זה יובהר בעז"ה בהמשך. כל המשמעויות העולות בקנה אחד עם המילים, מתאימות להן, ואין שייך לברר אם כולם מתכוונים לדבר ויזואלי אחד. וכפי שכתב בסגנונו שלו מיכי. לכן אינני רואה את המטרה הזו בכתיבת מילון.
מלמד,
על ספר יצירה וכו', היה אשכול בעבר, שלא לונקק לעיל. (לינקי?) אך שאלותיך כולן, על הדרך בה מחדשים בקבלה, אכן מעוררות ענין; והן מקבילות מעט לאלו שציינתי לעיל על חקירת מקורות הקבלה: מחזיונות או פירושיהן. אוסיפן אי"ה לרשימה, ותודה על ההצעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2005 02:21 |
|
| |
בןאיש,
גם אני הק', בתור אחד שלא מבין כלום בקבלה, מצטרף למברכים.
רק שאלה לי אליך (שנשאלה כבר בצורה זו או אחרת): לדבר על 'שיעורים בקבלה', כמוה (לענ"ד) כלדבר על 'שיעורים ביהדות'. הקבלה היא מים שאין להם סוף, עם דעות שונות לכאן ולכאן, ואין באמת הגדרה ברורה. בפרט, לגבי ההתפתחות שלה - עשר הספירות, שלא ממש מופיעות בקבלה הקדומה, כמו גם עולמות אבי"ע, ועוד כהנה וכהנה. אז נשאלת השאלה, על איזו קבלה אנו מדברים? זו של הזוהר, זו של ספר יצירה, זו של הרמ"ק, זו של ר' אברהם אבולעפיא, או פשוט זו המקובלת - של האריז"ל ותלמידיו? (וגם אז יש לשאול אילו מתלמידיו וכו'.) וצ"ע בכל זה.
|
|
|
|
|
