שיעורים/דיונים בקבלה - א - מבוא והקדמה

היות ואני מסופק בתועלתו של לקסיקון מסוג זה, אני מציג כאן לדוגמה מספר מונחים לקסיקוניים, עדיין בשלב העריכה, בכדי לקבל תגובות והערות לשיפור.

לקסיקון/מילון למונחי הקבלה.

יוקדם, כי מעצם טיבה של הקבלה, אין ההגדרות שבלקסיקון זה הגדרות לקסיקוניות רגילות הממצות את כל המושג, אלא אחת ההקבלות האפשריות. יתירה מכך, יש שיסברו שאין טעם בהגדרת מונחים קבליים על ידי הקבלתם למשהו אחר, כיון שהם משהו שונה לגמרי, רוחני, שאין דרך להכירו אלא בשמו ובמיקומו במערכת הקבלית.

צמצום: מושג המופיע בכתבי האריז"ל, ונחלקו המקובלים בהבנתו. יש שהבינוהו כפשוטו: הקב"ה יצר מקום פנוי מנוכחותו במרכז ההויה, ושם ברא את כל העולמות. רוב המקובלים פירשוהו שלא כפשוטו, אלא בכך שהבורא ברא את העולם שלא לפי יכלתו האינסופית, אלא בצורה מוגבלת. יכולת זו של הבורא לפעול בצורה מוגבלת על אף היותו בלתי מוגבל, נובעת מהמוחלטות ל אי ההגבלה: אם אתה אומר שיש לו כח רק בבלתי בעל גבול ולא בבעל גבול, הגבלת את כוחו.

אורות וכלים: כיון שהגילויים הקבליים נראים במראה הנבואי כאורות, נקראו הם בשם זה, ולהבדיל בינם לבין ה"כלים" שהם המציאות הרוחנית המגבילה את האורות ומכיילת אותם. כל ספירה, בכל עולם, יש בה אור וכלי. בספירות שבאצילות (ע"ע) נחלקו המקובלים אם האורות הם עצמותו ית' וכי באורות לא היה צמצום (ע"ע) וכל הגבלת האורות נובעת רק מהכלים, או שגם באורות יש צמצום.

ספירות: (sphere), תחום "שמימי", מציאות רוחנית שאינה נתפסת באמצעים חושניים, אך בכל זאת כבר יש בה הפרטה ובדרך כלל גם מנין (עשר ספירות, לא תשע ולא אחת עשרה), מה שמראה שיש בהם כבר הגבלה וצמצום (ע"ע). ספירות אלו קיימות בכל עולם מארבעת העולמות (ע"ע) (אצילות (ע"ע) ובי"ע (ע"ע)), ולדעת רבים מהמקובלים (חב"ד, הלשם (ע"ע), ועוד), יש ספירות גנוזות גם לפני הצמצום.

ספירות אלו קיימות גם בנפש האדם.

הספירות מחולקות לשלשה מחלקות. הראשונה (מידות השכל) - כתר (אמונה רצון ועונג) חכמה (נקודת החידוש; הברקה) ובינה (הרחבת הענין בהסברים ומשלים); השניה (מידות הרגש) - חסד (אהבה) גבורה (פחד; יראה) ותפארת (פאר; התכללות של חסד וגבורה היוצרת הרמוניה); והשלישית (המידות המוטבעות) - נצח (נצחנות; בטחון) הוד (הכנעה אל; תמימות) ויסוד (התאמתות; סיכום לקראת הוצאה לפועל). ספירת המלכות היא המוציאה לפועל של הדברים, וספירת הדעת (קישור הדעת; התעמקות) היא המקשרת בין כתר חכמה ובינה למידות שתחתיהן.


תוקן על ידי - בןאישאחד - 07/10/2005 12:53:11

הקב"ה יצר מקום פנוי מנוכחותו במרכז ההויה, ושם ברא את כל העולמות

זה נקרא אצלך כפשוטו?

קודם תסביר מה הבעיה. למה לא מובנת בריאה סתם. שנית, משפטך עצמו לא ברור: אם אתה מסכים שהקב"ה יצר מקום פנוי מדוע אתה מתקשה בבריאת העולמות? מה זה "מרכז ההויה"?

אם העולמות אינם חומריות מדוע הם "מתנגשות" בנוכחותו של אלוקים? או לחילופין אם הוא אינו חומרי מדוע הוא מתנגש בעולם -אפילו חומרי?

והקשה מכולם; מה היא "נוכחותו"?

בא"א,

אני מרגישה צורך להסביר את בקשתי הקודמת ובכך להבהיר אולי ממה היא נובעת, ולהבדיל בינה לבין הביקורת/שאלה של אוסו ואחרים כאן.
אני מעוניינת להבין את הטקסטים המובאים כאן לעתים (כגון זה שהובא בזמנו על הציצית, ולכן גם "ניצלתי" את בקשתו של רבניק ונתליתי בה), ברמת הבנה של טקסט שלא נכתב בלשוני שלי. אפשר לדמות זאת לקריאה בטקסט הכתוב בשפה זרה - אני מבקשת ללמוד כיצד לקרוא אותו, לקבל מילון בסיסי למדי של הפעלים והשמות, ולנסות להבין את הטקסט שלפני. לכאורה זה פשוט - הרי הטקסטים הקבליים כתובים עברית ו/או ארמית, ואלה אינן שפות זרות לי, אבל ברור למדי, כבר בקריאה מרפרפת, שהמילים העבריות והארמיות מופיעות בהם לעתים שלא במובנן הרגיל מלשון היומיום, ובכדי להבין למה מכוון הטקסט שלפני, עלי לדעת את השימוש הלשוני שעושה בהם המחבר. אחרי שאצליח, ברמה בסיסית בלבד, להבין את הלשון עצמה, אוכל (אולי) לנסות ולהתעמק במשמעויות, לעיין בהן, לקבלן או להתווכח איתן.
דבריך בראש דף זה מוצלחים מאוד מבחינתי (כצעד ראשון בלבד ובלתי ממצה), שכן הם מאפשרים לי לחזור אל הטקסטים הקבליים ולנסות לקרוא בהם שוב, תוך הבנת המילים בהן הם משתמשים. האם ברורה לי לגמרי משמעות המושגים "עצמות", "מרכז ההוויה" או "נקודת החידוש"? בודאי שלא, אבל כתרגום בסיסי למילות ה"קוד" הקבליות, זה בהחלט מספק.
אם איני טועה, הבעיה של אוסו ושל אחרים, היא עם הרעיונות עצמם, שנראים להם בלתי מובנים מעצמם. מבחינתי, זה פחות מעניין (לפחות לעת עתה), ואולי זה גם פחות מאיים עלי.
בכל מקרה, תודה רבה על השתדלותך.

[נכתב בער"ש בחו"ל]

בא"א

אורות וכלים: כיון שהגילויים הקבליים נראים במראה הנבואי כאורות, נקראו הם בשם זה, ולהבדיל בינם לבין ה"כלים" שהם המציאות הרוחנית המגבילה את האורות ומכיילת אותם.

אולי אין כאן המקום לדקדק בכך אבל לימדוני רבותי שאין כאו אורות נראים וכו' ולשון אור הוא ענין של גילוי. ומבטאים ענין גילוי זה בלשון אור מכמה טעמים, שהאור תמיד קשור להמאור (=למקורו), שהאור אינו מערך המאור, ועוד.

נכתב בעש"ק בחו"ל

ישנה מילה אחת שחוזרת על עצמה כמה פעמים. "מציאות רוחנית" וכדו'. אני לא מצליח כ"כ להבין מהי המציאות הזו שאנו בונים עליה בנינים. עולם שלם, אך לא חושני, עולם עם מהלכים והכל, אך לא מוחשי, אז מה כן?! אולי אם תפרש את המציאות הזו, נוכל להבין הלאה מה בדיוק מאיר במציאות הזו, ואיזה כלי נבנה עליה.

ע"כ לשבת שובה.

לבורג קטן
מציאות רוחנית היא השורש של המציאות החושית, הרעיון המופשט שמחיה אותה, כמו הנשמה לגוף שאין אתה מבין את מהותה אבל אתה חווה את קיומה בודאות מוחלטת, למעשה זוהי האמונה. מכיון שהיא רוחנית ולא חומרית אין אפשרות להסביר אותה בכלים שכליים שאנו רגילים להשתמש בהם כדי להסביר תופעות מוחשיות כמו שהמדע עושה ולכן הקבלה משתמשת במשלים, כמו שהנבואה משתמשת במשלים כדי להסביר תהליכים רוחניים. לכן זוהי תורת הסוד, דהיינו שאין האדם יכול להבין את הדברים מתוך הסבר של מישהוא אחר אלא עליו לעמול ולהגיע לרמות גבוהות של יכולת הפשטה ואז יתחיל להבין, וכמובן שהוא לא יצליח להסביר את הבנתו זו לחבירו שלא עמל כמותו.

ישראל סלע

אמשלום,

דבריך באו לי כמים קרים על נפש עיפה.

אוסו בוקו ובורג קטן -

שאלותיכם, יותר משהם שאלות על ניסוח לקסיקוני, הם שאלות עיוניות. בדיוק לשם כך תכננתי וגם התחלתי לבצע עבודה של פתיחת אשכולות שיעסקו בענינים אלו בצורה מקיפה יותר - בלקסיקון ודאי שאי אפשר לדון בהם. לשאלתך, בורג, אף היתה התייחסות רחבה כאן http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1587047



לאורחים החדשים - ברוכים הבאים.

על האורות בקבלה, צדקת. דברי אינם אלא גישת הרמח"ל בנושא, ויתכן והיה עלי להביא גם את דעת הרוב, המבארים שהאורות הם משל הקרוב ביותר לנמשל מטעמים שונים. יתכן והדבר גם תלוי בדעות שבאשכול שלינקקתי בהודעה זו. בכל אופן, גם אני לא אמרתי חלילה שניתן לראות את האורות, אלא שהם נראים במראה הנבואה, והם דברי הרמח"ל.

לישראל סלע

אינני אוהב משלים, ולכך, אם ביכולתך להסביר לי מהי מציאות רוחנית ללא "כמו וכו'" אשמח מאוד.

בא"א, האריכות באשכול ההוא אינה תורמת מאומה, התם גופא איכא למיפרך מאי דאמרינן הכא.

בקצרה, האם אפשר להסביר את הכל בעברית פשוטה או שלא? כ"כ קשה להבין מה אני מתכוון?

בורג,

זו לא פונקציה של הסברה. זו שאלה תיאולוגית או אנתרפולוגית, תחליט בעצמך, אם לקבל מציאות של עצמים רוחניים שאין לך שום היכרות עמם.

לכן אינני סבור שהמקום לדיון בשאלתך הוא כאן. הפנייתי אותך לאותו האשכול היא לא בגלל ששם יש תשובה לשאלתך, אלא בגלל שלשם היא מתאימה יותר. התכבד וכתוב אותה שם...

בן איש,

הגדרת שתי הגדרות לצמצום, ושתיהן פחות או יותר מובנות. (אף שאני תמה אם לא ניתן להגדיר את הצמצום גם כחוסר היכולת להבחין באלוקיות של הבריאה.)

אך לאחר מכן בהגדרת שתי המונחים הבאים (באופן פחות מובן, לטעמי) השתמשת כמה פעמים (ארבע, כמדומני) באותו המושג של "הצמצום" באופן שלא הבנתי כלל איך הוא מתקשר לאף אחת משתי ההגדרות הראשוניות.

אשמח אם תסביר.

- דו"ד