|
|
| נשלח ב-29/9/2005 06:46 |
|
| |
קעלעמר,
אנא הודה בשמי לפרשן העלום, ומסור לו ששמחתי בפירושו.
מבחינה מתודולוגית, זו נראית לי דרך מצויינת ללמד יסודות: הבהרת מושגי יסוד באופן כמעט מילוני, ובעקבותיה פרשנות בהירה של טקסט.
[בא"א,
זה מה שקיויתי שיקרה באשכול הזה, אבל אני מבינה שיש כאן רבים שיש להם תקוות אחרות, וזכותם המלאה להנות מהגשמתן. אני מתנצלת אם ציפיתי ממך למשהו שכלל לא עלה בדעתך להבטיח. סליחה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 06:53 |
|
| |
קעלעמר: אכן גם אני קיבלתי וביקשתי זמן עיון. לא עיינתי מלוא צרכי עדיין אך אני מתרשם שנעשה כאן נסיון אמיתי לבאר טקסט קבלי לאנשים חסרי בינה כמותי. זה אגב מה שציפיתי מבן איש אחד.לא לסבך את הקבלה בעוד טקסט חסר פשר שאני מסופק האם הוא או מיכי מבינים אותו. אנצל את ההזדמנות להודות לאלמוני על פירושו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 06:55 |
|
| |
רבניק,
עכשיו יחשבו שאני ואתה חד המה......
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 06:58 |
|
| |
ואנו לא? 
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 06:59 |
|
| |
רבניק,
ששששששששששששש....
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 09:56 |
|
| |
תודה לכותב האנונימי שהרגיע את כולנו. למעשה, ניתן לראות באשכול החדש שפתחתי על בי"ע (שהוא אמור להיות האשכול התשיעי בסדרה, אך קפצתי אליו כדי לענות על הצורך של רב ניק), אני מגיע שלב אחר שלב לתשובה יפה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 10:43 |
|
| |
כמובן שיש לדון טובא על הפירוש הזה, והאם הוא בכלל בבחינת פירוש או הדגמה בעוה"ז של הרעיונות המובעים בקטע(ראו דבריי לעיל). ואכ"מ.
גם היחס המוצג שם בין עולמות בי"ע טעון דיון נוסף, ועוד.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 12:33 |
|
| |
מיכי, וכל מי שרוצה להגיב עוד בענין -
ברצוני להעתיק את הקטע הנ"ל לאשכול החדש על בי"ע, במקומו, ושם לדון בפרטיו.
אייקון של שוטר שמנסה לשמור על הסדר כפי שהופקד.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2005 01:56 |
|
| |
היות והאשכול מורכב מידיעות ומשאלות לדיון, ואת הידיעות קשה לסכם בקצרה ואולי גם אין צורך, אסכם את השאלות לדיון לתועלת אלו שהתבלבלו ואלו שסוברים שנשפך כאן מלל לריק, כדי שיהיה ברור על מה הנידון כעת.
א. ההיו מקובלים שסברו שכל המדובר בספרי הקבלה הוא כפשוטו ממש? לא משל בכלל? אולי השבתאים?
ב. ככל הנראה, קיימו שלשה גישות במקובלים. יש הסוברים שהמדובר בספרי הקבלה אינו אלא משל, והנמשל הוא דרכי הנהגה של הבורא המושגים גם בפילוסופיה; לשיטה זו כתבתי כמה סיבות למה בכל זאת לדבר בדרך משל (ראה עמ' 1);
יש הסוברים שהמדובר הוא במציאות רוחנית קיימת, שאינה נחוית בחושים אלא רק בדרך לימוד הקבלה, ומיכי הביא כך מהלשם והוכחות לענין מהאריז"ל,
ויש הסוברים שמדובר בדרכי הנהגה, אך הם קיימים באיזו צורה של קיום, וזו כנראה שיטת הרמח"ל; לעיל דימיתי אותה לגישה האפלטונית בתוספת הסבר של חסכון, ראה עמ' 1 בהודעה שנשלחה ב 13:12 25/9/2005.
סיכום לדעות ולנימוקים, נמצא בתחילת עמ' 2.
ניתן לדון עדיין: מי עוד סובר ככל גישה, וראיות לכל אחת מהדרכים.
ג. היש מקום להכירע על פי שיקול הדעת בשאלה זו שבסעיף ב'?
ד. שאלתו של דגים: מה בדבר נשמות דאצילות וכו'. האם גם הם רק משל ונמשל, וגם בהם שייך כל הדיון הנ"ל ס"ב?
ה. דרך לימוד הקבלה: לסוברים שהיא משל לרעיונות, הרי שיש למצוא את הרעיון המונח מאחורי כל ביטוי - למצוא את הנמשל של כל משל; לפי החסידות יש גם הקבלה לכוחות הנפש, המעשירה את הידע בנשי הכיוונים. אך לדעת הלשם לא ברור כל כך מהי ההבנה, מעבר לשינון מה שכתוב. דו"ד אף חושש בזה לביטול תורה. מה שכתב על כך מיכי הוא -
1. ה'תמונות' שאותן יוצרת הקבלה עבורנו, הן תחליף ליצירת קשר עם הדבר עצמו (שכן אין לנו קשר חושי עמו). כעת המצב הוא בדיוק כמו הכרת שולחן.
2. המציאות היא שלאחר שמתרגלים לשפה ולצורת החשיבה, ישנה תחושה שאנחנו 'מבינים' משהו. קשה לבאר מה אנחנו מבינים, אבל כל הלומד יכול להעיד על כך.
ו. שאלתו של דו"ד - האם לפי האמור נמצא, שהגישות השונות בקבלה חלוקות כל כך, עד שאין כאן אלא שיתוף השם בלבד. למעשה יש כאן עוד משהו, והוא שכולם מפרשים את הזוהר ושאר הגילויים של האריז"ל. אך מעבר לכך אין שום קשר.
ז. השתרבב כאן ביאור של כותב ותיק למאמר קבלי, למעונינים. אך מקומו של נידון זה הוא באשכול בי"ע, ובעז"ה יועתק לשם.
 |
|
|
|
|
|