הקסם הגדול
תיאטרון הפלאות
כשבקרתי אי שם בעולם, ראיתי דבר נפלא, נדיר במינו ומרהיב עין ביופיו.
היה זה תיאטרון בובות ענק מימדים, ובו מוצגים אין ספור מחזות, בהם; מלחמות ושלום, מאבקים, הישגים, יצרים, טוהר, קנאה, חסד, תענוגות, דת, אוכל, עושר ועוני, מצוקות ורווחה, שנאה ואהבה, בקיצור; כל מה שיש בחיים האמיתיים יש שם, ובמיגוון אדיר המתחדש כל הזמן.
התפאורה במקום עשויה ביד אמן מופלאה ומותאמת בצורה מקסימה לסביבה המקורית, בהתאם למחזה המוצג, עד שקשה להבחין בין המקומות הללו לבין סביבת התרחשויות אמיתיות.
ה"שחקנים" בתיאטרון זה, בנויים בצורה אנושית לחלוטין, מדברים, צוחקים, צועקים, מתרוצצים, כועסים,מתפייסים, מחייכים, בוכים, ממש כמו בני אדם לכל דבר, ואינם מופעלים באמצעים הרגילים המוכרים לנו, אלא על ידי שלט רחוק מתקדם ומתוחכם, באמצעותו מועברים בכל רגע פקודות שקובעות את סדר הפעילות שלהם, לפרטי פרטים, כך שה"בובות" הללו פועלות בטבעיות גמורה ונראות ממש כאילו היו אנשים חיים, נושמים, חושבים ומרגישים, וכמקבלי החלטות ובעלי שליטה בפעולותיהם השונות, זר כי ייקלע למקום לא יוכל בשום פנים לדעת שמדובר בגלמים שפועלים כרובוטים על פי הנחיות שמוזרמות אליהם באופן מתמיד מתוך חדר פיקוד משוכלל, ואף מי שיודע את האמת, קשה לו שלא לדמות שמדובר ביצורים חיים ועצמאיים.
בזמן הצגת המחזה, אתה רתוק למקומך ובולע כל מילה וכל תנועה, אתה שותף מלא לכל ה"התרחשויות" ומתעוררות אצלך רגשות כמו; שמחה, עצב, רחמים, שנאה, אהבה, סימפטיה, דחייה... משל היו אלה אירועים שקורים כעת, אתה שבוי כולך בקסם הדראמטי או השקט עד שאתה שוכח שבעצם מדובר בסך הכל במחזה מדומה ובחיקוי של מציאות שמטרתו לשעשע את הצופים בו.
כשמסתיימת הצגה כלשהיא, השחקנים מוכנסים למחסן ענק, שם מוציאים מתוכם את האויר המלאכותי ומסדרים אותם על גבי מדפים גדולים. כשהצצתי פעם אחת לתוך המחסן נדהמתי לראות שאותם "אנשים" מונחים כעת כאוסף ענק של גויות, לרגע עלה בי רגש של חמלה על המתים האלה שאותם הכרתי מהופעותיהם הנהדרות, אך מיד חזרו עשתונותי ואמרתי לעצמי; הלא כל זה היה בסך הכל הצגה אחת גדולה...
אה! כן, שכחתי לספר היכן כל זה נמצא...
התיאטרון הזה הוא:
...החיים שלנו כאן!!!
 |
|
|
