האמריקאים מטאטאים את דרכם לארץ הקודש

הכוונה לתיקון חצות? (רחל ולאה?) ואם כן קצת יותר פרטים.
על תשכח שאני חילוני. אשמח לשמוע. כבר קמתי כמה פעמים אבל לא בטוח שאני בעשייה המדויקת. אני לא מת על הרעיון לקום אחרי חצות אבל.. הנשמה כמהה, אז בשבילה נענה את הגשמי. תודה

בס"ד

תשובה יפה שמצאתי בשבילך ולא ידעתי מי כתבה:


אמירת תיקון חצות זו הלכה מפורשת בשולחן ערוך שחייב כל אדם להתאבל כל ימות השנה על חורבן בית המקדש .וכן היא ההלכה בשולחן ערוך אורח חיים סימן א , סעיפים ב-ד
" המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה.
ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות בלא כוונה. ".
וראו שם במשנה ברורה ובכף החיים בחשיבות היישום של הלכה זו . ובגמרא מבואר שאלמלי אי אפשר בלי לחם ובשר , לא היינו אוכלים זאת כל זמן שאין הבית בנוי ואין לחמי תודה ולא יין נסכים ולא בשר עולה תודה ושלמים .ורבותינו ז'ל מלאים בדבריהם היקרים בהתעוררות להתחנן על חורבן הבית הגדול והנורא שנקרא שמו יתברך עליו .
ומבין כתלי בתינו בהשאירנו אמה על אמה בלתי מסויידת ניכר כי אנו מייחלים לבנין הבית הגדול .
למשל כשאשר אדם יודע על מה מכפר לו שעיר של ראש חודש הוא עצוב בראש חודש על החורבן והאבדן והוא משתוקק ל"עולת ראש חודש נעשה - ושעיר עיזים ..".ומי שיודע מה ערכה של הקטורת ושל המנורה הטהורה במסתרים בכה תבכה נפשו בכי יעזר על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו .
והשכינה עצמה ממררת באמריה ובוכה על ליל בכיית החינם ועל ימי בין המצרים .

מכאן תקנו לשים אפר בראש החתנים ולזכור את ירושלים בבית ובכלים זולתי ליל הסדר שאז מוציאין כל כלים נאים , ואשה משיירת תכשיט מתכשיטיה היפים לזכר הבית ועוד כהנה רבות רבות .ותקנו להתחנן ולקרוא פרקים כמו על נהרות בבל ומזמור לאסף - באו גויים בנחלתך , ולחתום בתפילה הנפלאה אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. ואמירת תיקון חצות כדברי הבן איש חי היא ב"ניגון קינה דמעורר הבכיה ומשבר הלב ".
ועל כן בכל ימות השנה זולתי לילות שבת וימים טובים יש לומר אחר חצות הלילה תיקון חצות , - זמן חצות הלילה הוא כמו חצות היום שהוא חצי שעה לפני זמן מנחה הראשונה - וצריך לישב על מפה על הארץ ונפלה עטרת ראשנו יאמרנה בכריעה כמו שעשינו בלילות תשעה באב ולא נוסיף עוד לומר .
וכאשר למדתי בישיבת מרכז הרב הלכתי באישון ליל לשמור על זקן אחד בבית אבות רבי יעקב שמו והוא הושיבני לארץ הדליק נר ושם אפר לראשנו וקראנו יחדיו תיקון חצות .
ומראה זה לא מש מנגד עיני כשראיתי זקן וישיש קורא כה ומתאבל על חורבן הבית , ואלה אזכרה איככה היה קורא מרן ראש הישיבה זיע'א הרצי'ה קוק את איכה וקינות תשעה באב לאור הנרות ממש ובבכי קורע לבבות .
ויש עתה להזכיר שמלבד תיקון לאה ורחל הנאמרים בלילה - מי שירצה לעמוד על סודם יעיין ברב פעלים לבן איש חי ושם ימצא את מבוקשו - עוד אומרים תיקון רחל בחצות היום .
בימים שבינתיים בין יז בתמוז לתשעה באב יש לאומרו.

והנה הבאתי בזאת אסיפה וסיכום הענין כפי שכתב הגאון הנאמ'ן הרב מאזוז שליט'א ראש ישיבת כסא רחמים בסדורו הנפלא והמדויק 'איש מצליח ' ואלו דבריו הנפלאים :

" עד ימי האר"י ז"ל, נהגו בקהלות ספרד לקונן על החורבן בשלש שבתות דפורענותא כמה קינות באמצע התפלה (נדפסו בסדר ארבע תעניות ליוורנו), וגם את ההפטרות אמרו ניגון קינות (עיין בשו"ת הריב"ש סימן קי"ב ובכה"ח סימן תקנ"א אות י"ד ועוד).
לעומת זה בחול לא היה שום סימן היכר לאוירת בין המצרים, איש איש על עבודתו ועל משאו, והמליצו על כך בדרך צחות: "שַבָּת משוש לבנו, נהפך לאבל מֵחֻלֵנוּ?" אתמהה.
בא האר"י ז"ל וביטל כל מנהגי אבל וצער בשבתות ולעומת זה תיקן אמירת "תיקון חצות" יום יום בימי החול והילך לשונו:

"מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וכו', כי אז הוא התעוררות הדינים בסוד כי ינטו צללי ערב" (שער הכוונות, פרי עץ חיים, מגן אברהם, אליה רבה, באר היטב, משנה ברורה).

וכן נהגו בקהלות קדושות בכל מקום (כף החיים סימן תקנ"א אות רכ"א)
ומרן החיד"א (בספר מורה באצבע סי' ר"ל) כתב :
" טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום מבין המצרים אחר חצות, וכן נהגו בא"י תוב"ב ע"פ כתבי רבינו האר"י זצ"ל, והוא מנהג ותיקין. ע"כ. "

ובספרו שם הגדולים (מערכת ספרים, קצור תקפו כהן) כותב:
" ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק על שום דבר תורה ורז"ל ח"ו והכל מתאבלים על החורבן בעוה"ר ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות וכו', ובימי בין המצרים בבית הכנסת הגדול וק"ק תלמוד תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל, וכו'." ע"ש.

גם בחו"ל המנהג פשוט בימים אלה בבתי כנסיות בשעה 12:30 (בערך) בצהריים שאז הוא זמן חצות היום, וחנוונים סוגרים חנויותיהם באי ג'רבא ותונס ובאים וחולצים נעליהם לומר תיקון רחל, ובסופו נוסח אוי לי על גלות השכינה וכו' (שתיקן החיד"א) ואחריו קינה אחת מקינות ט"ב לפי הסדר (קול ברמה, על היכלי ועוד). ולבסוף: עורה נא ימינך רמה וכו' התנערי מעפר וכו' ופתח אליהו וכו', וקדיש על ישראל.
חבל שמנהג יקר זה (ככל המנהגים היפים והקדומים שלנו) הולך ומשתכח גם בין ההמון וגם בין תלמידי חכמים, ואין איש שם על לב. אם לגבי תיקון חצות בלילה ישנו תירוץ ידוע "אונסא דשינה שאני", מה נענה ביום?
כדאי מאד לחדש מנהג זה בימינו, ואם אי אפשר בחצות היום בדיוק, אפשר סמוך למנחה להתאסף לומר תיקון חצות במנין. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה בביאת גואל צדק בב"א."

עד כאן דברי הרב הנאמ'ן שליט'א .

ואדרבה מצוה להפיץ את הדבר , להדפיס את הנוסח ולחלקו ברבים , לתלות דברי מוסר אלו בבתי כנסיות ומדרשות לחלק שללם ולהגיד בישראל כי תפילות ותחינות אלו מעוררות את ישראל להשתוקקות ולצפיה לבנין הבית אשר כדברי חז'ל זו שאלה שאדם מישראל נשאל בעמדו לדינו " ציפית לישועה ???"

ואין לך צפיה לישועה גדולה מזו שבלילות ובימים אדם מתחנן על צער השכינה צער הגלות צערם של ישראל ושואל כפי שהיו שואלים ישראל לפני בנין הבית הראשון " אימתי יבנה מוקדשא " כדברי חז'ל .
ומי יתן מציון ישועות ישראל כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם , כל הישועות וכל הברכות אינן אלא מציון .
ואנו אומרים ודומעים לרבון העולמים רחם על ציון עירך ועל ירושלים משכן שמך , רחם על הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו .ויהי רצון שהקינות יתהפכו לנגינות כלשון מוהר'ר אברהם אנקאווא זיע'א מחבר התחינות לתשעה באב 'קול ה תחנה ' , ובא לציון גואל אמן .


;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;

בן איש חי

אות ז
תיקון לאה אין אומרים בליל שבת, ור"ה, וכפור, ופסח, דשבועות, וסוכות, וש"ע, וכן אין אומרים בחול המועד של פסח, אבל בחול המועד של סוכות אומרים תיקון לאה:

אות ח
כיון שעלה עמוד השחר לא יאמר תיקון חצות, בין תיקון רחל בין תיקון לאה כמ"ש בשם הרמ"ז ז"ל, ומ"ש בל"ח ח"א סי' וא"ו דגם אחר עמוד השחר כיון דלא הגיע זמן ציצית ותפילין יכולים לומר ת"ח, אין לסמוך על זה כי דברים אלה לא נתנו לאמר אלא רק ע"פ הקבלה, ומסתמות דברי רבינו האר"י ז"ל נראה דאין מציאות לתיקון זה אלא רק בעוד לילה:

אות ט
אם אין שהות קודם עלות השחר לומר תיקון חצות וגם לעסוק בתורה, התיקון חצות עדיף, וכן בחודש אלול שאומרים סליחות אמירת ת"ח קדים לסליחות:

אות י
בעת שיאמר ת"ח ישנה מקומו מתחלת תיקון רחל עד אחר שיגמו רתיקון לאה, בין שהוא אומר בביתו בין שהוא אומר בבית הכנסת וקודם שיאמר פתיחת אליהו זכור לטוב אז ישב במקומו העקרי שרוצה ללמוד, מיהו בזמן שאין אומרים תיקון רחל אלא רק תיקון לאה בלבד אין צריך לשנות מקומו, ואותם הנוהגים ליתן עפר במקום הנחת תפילין כשאומרים תיקון רחל וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל מנהגם להניחו עד גמר תיקון לאה והכי מסתברא:

אות יא
זהו סדר אמירת תיקון חצות ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל, תשב בתחלת תיקון רחל אצל הפתח סמוך למזוזה, וטוב שיהיה הפתח של החדר שאתה אומר בו פתוח אם אין שם קרירות, וקודם שתאמר תיקון רחל תפרוש מטפחת או בגד אחר קל על הקרקע כדי שיעור מושבך, דאין לישב על הקרקע ממש, ותסיר מנעליך ותשב שם יחף, ותכסה ראשך בגלימא או בגד אחר, ותקח אפר מקלה ותשים במקום הנחת תפילין ש"ר, ותכוף ראשך ותחבק פניך בקרקע ממש, ותכוון בזה להצטער על שריפת התורה שנעשית אפר, גם תכוין להצטער שבעוה"ר משנחרב בהמ"ק נמסרו סודות התורה ורזיה לחיצונים שזה נקרא גלות התורה בעוה"ר, ואז תתחיל לומר על נהרות בבל, ותכוון לבכות במזמור זה על חרבן בהמ"ק, ואח"כ מזמור לאסף ותכוון לבכות בזה על הריגת הצדיקים, ואח"כ זכור ה' מה היה, עד הסוף ותכפול פסוק השיבנו ואח"כ פסוקים הבט וכו'. אתה וכו' למה וכו, למצער וכו', ועתה וכו' אל תקצוף וכו' ערי וכו' העל אלה וכו', ולא תאמר פסוקים יותר מזה, ואח"כ פסוקי נחמה על חומותיך וכו', ואל תתנו דמי לו וכו', נשבע ה' וכו', כי מאספיו וכו', אתה תקום תרחם ציון וכו', כי רצו עבדיך וכו', בונה ירושלים וכו', הרי נשלם תיקון רחל:
ואח"כ תתחיל בתיקון לאה ותאמר מזמור כאיל, ומזמור שפטני, ומזמור יענך, ומזמור לה' הארץ, ומזמור יחננו ויברכנו, ומזמור אודה ה' בכל לבב, ומזמור בבוא אליו נתן הנביא, ותאמר מזמור זה בקול בכיה ותחינה ובקשה שתבקש מחילה מלפניו יתברך על עונותיך, ואח"כ תאמר עד אנה בכיה בציון ומספד בירושלים, תקום תרחם ציון ותבנה חומות ירושלים, ותכוין ציון כנגד רחל וירושלים כנגד לאה, ואח"כ תשב במקומך העיקרי ותעסוק בתורה, ויש נוהגים לור אחר תיקון לאה הנז' מזמור בשוב ה' את שיבת ציון ובקשת מל רחמן רחם עלינו וכו' ויהא רעוא וכו', ואע"פ שלא נזכרו בדברי רבינו האר"י ז"ל אין חשש לאומרם מאחר דאומרם בסוף תיקון לאה המסודר מרבינו האר"י ז"ל לית להן בה, וכן אנחנו נוהגים לאומרם, מיהו יש מקומות שאומרים אחר תיקון רחל נוסח אוי לי על גלות השכינה וכו' ככתוב בסידורים ודבר זה לא נזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, ואע"פ דמן הסברה נראה דאין חשש לאומרו, עכ"ז לא נהגנו לאומרו, ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב והשיבו לי דאין מנהגם לומר אוי לי הנז', אבל מנהגם ומר אחר סיום תיקון לאה מלך רחמן וכו' ומזמור בשוב וכו' די לפסוק בנחמה, ואומרים קדיש יהא שלמא:
גם שאלתי לידידנו הרה"ג החסיד מהר"א מני נר"ו על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב אם אומרים מזמור בבא אליו נתן הנביא, ופסוק עד אנה בכיה בציון, גם בימים שאין אומרים בהם ודוי, והשיב דהמנהג פשוט לומר מזמור בבא אליו אפילו בזמן שאין אומרים ודוי, וכתב עוד בשנת השמיטה בא"י תוב"ב דאין אומרים תיקון רחל, לפק"ד גם פסוק עד אנה בכיה בציון אין לאומרו, כי בפסוק זה נרמזה רחל, וכן אין לאומרו כל הימים שאין אומרים תיקון רחל ושמעתי שגם בקהל חסידים בבית אל יכב"ץ אין אומרים אותו, ואח"כ ראיתי במנחת אהרן כלל וא"ו ס"ג דביום שאין אומרים תחנונים לא יאמר פסוק זה ולפק"ד דאין תלוי בתחנונים אלא תלוי באמירת תיקון רחל עכ"ל נר"ו: ואחר הממזמורים של תיקון לאה המנהג לומר פתיחת אליהו זכור לטוב, בשביל שצרי לסמוך עסק תורה לשמה לתיקון לאה ששם הוא סוד תורה לשמה שההוא לשם ה"א כנודע, ומצאתי כתוב דאחר תיחת אליהו זכור לטוב יאמרו מאמר רשב"י הכתוב בזוה"ק פרשת נח דף ס"ה ופקודי דף רס"ה אר"ש ארימית ידאי בצלותין לעילא דכד רעותא עלאה לעילא וכו' עד זכאה חולקהון דצדיקייאבעלמא דין ובעלמא דאתי וכאשר אכתוב זה לקמן בפרשת מקץ יע"ש:
ודע כי כתוב בשער המצות לרבינו האר"י ז"ל בענין איסור להגות את השם ככתבו שגם אם יקראנו במילוי כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ליזהר האדם בפתיחת אליהו זכור לטוב הנז', לומר כך מלגאו איהו אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו אוות ה"א, דמאחר שאומר תיבת אות עם כולם אין זה בכלל הוגה את השם, וכן נמי יזהר באומרו אח"ז קם ר"ש וכו' לומר ודא איהו אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו, אבל אות ה"א איהי שכינתא דלא מחושבן ט"ל, אלא אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו דסליקו אתוון לחושבן ט"ל וכו' וכן יעשה בשאר לשונות בזוה"ק ותיקונים:

אות יב
מנהג עירינו יע"א לומר מזמור על נהרות בבל, ופסוקי איכה דזכור ה' מה היה לנו, ופסוקי ישעיה, הכל בניגון קינה דמעורר הבכיה ומשבר הלב, ואין אומרים אותם בטעמים שלהם, ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב והשיבו דמנהגם לומר פסוקים הנז' בניגון קינות, ואין אומרים אותם בטעמים שלהם:

אות יג
בכמה מקומות נוהגים לומר ודוי קודם אמידת תיקון חצות, וכן מנהג עירינו, על כן בחודש אלול ועי"ת שאומרים בהם סליחות שאז אומרים ודוי בתוך הסליחות, לא יאמרו הודוי קודם תיקון חצות:

יש עוד הרבה מה לומר.
תתחיל.