השכלה ותורה: בין ישראל לאמריקה

מיכי,

א. לפי מה שעיני רואות, בחינוך החרדי האמריקאי לבנות קיימות אותן מגרעות 'ישראליות'. לגבי ה'מודרן' - אני חושב שיש פה התעוררות מסויימת, כמו בארץ (ולמעשה בארץ זה כמו בארה"ב, אם כבר).

ב. אני חושב שאתה טועה בטענה שלך כנגד בחורי ישיבות ד"ל. היא אולי נכונה ביחס לישיבות מאוד מסויימות, לרוב חדשות וחדשניות משהו. אני מכיר לא מעט בחורי ישיבות ד"ל שסיימו שס בגיל צעיר מאוד (והמגמה עולה לאור התפשטות ה'דף היומי' במקומותינו). חלק מהישיבות ה'תורניות'-תיכוניות החדשות אף מצהירות כמטרה שהתלמיד יעבור על כמה שיותר דפי שס בגיל צעיר - כלומר, שהצורך בציבור למסגרות כאלו קיים.

לגבי לימוד עיון - פה אתה כבר צודק, למעט חריגים כמו 'מרכז הרב' בימיה הטובים לפחות. אני חושב שזה נובע מתחושה של רבים של חוסר רלבנטיות ל לימוד בעיון למול בקיאות והלכה. יש בזה מידה מסויימת של צדק, כיון שיוצא לי לפגוש בחורי ישיבה ליטאיים שיודעים לפלפ ב'קצות' אבל חסרים ידע בסיסי בהלכה ('לימוד הלכה מיועד למי שלמד 10 שנים בכולל' הם מצטטים את הגדוילים).

ג. לא מדוייק בעיני לראות את ה - YU כמה שבארץ נחשב ל'מודרן אורתודוכס'. הטיפוסים שאתה מדבר עליהם, היו נחשבים בארץ לחרדים מודרניים או חרד"ל. גם הרב ליכטנשטיין שבמודרן אורתודוכס הישראלי אוהבים לנכס אותו כ'גדול משלנו', קרוב בעיני לחרדיות ולחרד"ל הרבה יותר מאשר לנאמני תורה ועבודה.

ד. אגב, אני לא רואה את הפתיחות של החרדיות האמריקאית לשונה (ויהא מודרני, חסיד או כל מה שחורג מהקו הליטאי המוצק, גם אם הקו עצמו מוגדר אחרת, השחצנות נשארת).

(לגבי הבלבול עם אריק - נו שוין, כל המיזרוחניקעס אותו הדבר...).

ומאחר שהזכרת את הנושא, הריני להזכירך רבינו מיקי כי עדיין לא הצלחת לשכנע אותי על החשיבות בגידול המוני של למדנים קלאסים ומפלפלי קודקס אזרחי. מאז שהעליתי את השאלה באשכול הבא:

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1427664

ישנה טעות אופטית בקרב רבים ממחנה המזרורחניקעס התולים את הדרדור והנשירה בגלל חוסר הענין בלומדעס. אני טוען שהחרדים המעונינים בלומדעס נשארים בדתיותם למרות הלומדעס ולומדותם שואבת מחרדיותם ולא להיפך. ישנה איזו נאיביות בתפיסה שבאם נצליח לחבב את לימוד התורה, ובמיוחד לימודי הגמרא על בני הנוער, אזי נעצור או נאיט את הנשירה ובא לציון גואל.

כבר עברו מספר חודשים מאז שהעליתי את האשכול, מאז שהתאכזבתי מהתשובות המתחמקות שקבלתי כאן מכל הפילוסופים שיש להם תשובה מוחצת לכל טיעון, ואני ממשיך להציג את השאלה לרבנים, רמי''ם, וחברים ותדהמתי לא פוסקת לרגע לאור השטויות שאני שומע והטיעונים החלשים התומכים בעמדתם המצדיקה את הסטטוס קוו.

----

וניתי ונחזי עד כמה עזרה הלמדנות הקלאסית לישיבה אוני'!!!
הלמדנות הבריסקאית היא אליטית ומיועדת מעצם טבעה ליחידי סגולה עם כשרון הפשטה, הנמקה, וניתוח. בגירסה החרדית של בריסק יש את פקעות הנערווען, האובבסיביות הקומפלסיבית שמכונה משום מה ''הדחילו והרחימו'', ואת הביטול המוחלט ל''טאטע'' שמחזיקים את בני הנוער צמוד לדת למרות אוירת הדכאון (ומי שלא ראה הקפות בלפלגות ראובן ברחוב דוד ילין לאור לוקסים תוך שירת ''שירו שירו לו'' ''וחזו חזו'' את נפשו מילט). בלמדנות הבריסקאית נטו אין בכדי לחנך ילדים קטנים או בני נעורים - וזה בדיוק מה שאין ל YU. האידיאלים של תורה ומדע ושל איש ההלכה לא מדברים לנער ממוצע. הרוח הבריסקאית לא מכוננת שום תודעה וחוויה דתית. בני נעורים צריכים קצת חסידות, מחשבה, תודעה דתית, חויה דתית, ואוכל לנשמה. השליח של בנ''ע במקום מגורי שהינו ניצול הגוש יכול לשאת דרשה של שעה וחצי על חילוקים בגדר מצוות אפיקומן, אבל מעולם לא עלה בדעתו להסביר הרלוונטיות של החג - שלדידם של רוב תלמידיו מסתכמת בעצירות הנגרמת מבליסת מצות.

לישיבה אוני' יש בית מדרש מלא בלמדנים איכותיים ביותר המתחרים בכל ישיבת עילית חרדית, אבל בתיכון שלהם אין את המעריב של ישיבה קטנה סוג ד' בקריית ספר.

-------

לפני מספר חודשים הייתה כתבה במשפחה על ר' משה ויינברגר מוודמיר. אני ממליץ לקרוא את הכתבה שכן היא מתארת וואקום תודעתי וחווייתי של רבים מבוגרי המערכת המודרן אורטודוקסית שלענ''ד משקפת את הנכות האינהרנטית של בריסק.




תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 27/09/2005 18:11:55

וברשותכם אוסיף דבר כפירה קטן: לאור הנתונים שבידי, אני בהחלט מעדיף שבני ילמד חסידות וחומש ושאת המוח שלו יחדד בלימוד ''שני עגלות וכדור פורח'' ובקריאת ויכוחים בעצכ''ח, מאשר שיבלה את ימיו בלימוד חידושי הגר''ח על הרמב''ם.

רב סיינפלד
סקרנת אותי, היכן מתקימות היום ההקפות של בריסק?

ממללא (זה אתה נכון?),
באשר למסיימי הש"ס, אני משום מה לא הכרתי כאלה. בכל אופן, תקן אותי אם אני טועה, אבל אני מניח כי המסיימים ש"ס בגיל צעיר לא המשיכו לאורך ימים בלימודם בצורה זו.
אתה מדבר על ישיבות תיכוניות, אבל שם החבר'ה עוד צעירים ולא ממש מבינים במה זה כרוך, ועד כמה זה יכול להיות משעמם וקשה.
אני מדבר על גיל אחר, ולדעתי בגיל שנה ג' ומעלה בישיבת הסדר מעט מאד שואפים לסיים, ובודאי להחזיק ש"ס, ויש הבדל בין השניים.
העובדה שיש מעט מאד שאכן נראים כך בפועל (כולל עבדך הנאמן, ששאיפותיו אולי לא נמוכות, אבל הישגיו אינם עולים בקנה אחד עמן).
בקשר לר' ליכטנשטיין נתווכח בפעם אחרת. אני לא מסכים.

ר' געציל,
כבר כמה פעמים בעבר כתבתי לך כי אינני מנסה להציל מפני נשירה. משנתי החינוכית, עד כמה שיש דבר כזה, עוסקת במה ראוי לעשות ולא במה יציל את הנוער.
לדעתי אדם גדול צריך להחזיק ש"ס בעיון, גם אם הוא ינשור אח"כ ויהפוך לחילוני. ועוד אומר שאותו נושר בפוטנציה צריך ללמוד 'עיון' בריסקאי (גם), שכן זהו דבר נחוץ מאד, ולדעתי חיוני לגידולו, ולא בגלל שזה ימנע את נשירותו ל"ע.
ב'מרכז הרב' (=מעוז הלמדנות הקלסית המזרוחניקי) המציאו את המושג 'גדול הדור במחשבה', אבל אני לא מקבל זאת.

ההקפות של שמחת תיירה גם הן אינן מדד ליידישקייט אצלי, ולכן החסידות לא נראית לי פתרון קסם, אם כי לגיטימי לעסוק גם בה. ההקפות הללו (='א-לי א-לי למה עזבתני' בהתלהבות עצומה) מייבשות אותי בגילי המופלג, ואני לא רואה בכך כל בעיה בתודעתי הדתית.
הבריסקאיות בהחלט מכונת תודעה דתית, ועוד איך. לדעתי אתה פשוט מערבב תודעה עם חוויה, לשיטתך.

לדעתי, כפי שכתבתי לעיל, יהודת עמוקה ומקורית לא תצמח ללא בריסק ברקע. גם הרב שג"ר וגם הרב שטיינזלץ מכירים זאת, ורק אח"כ החלו לחדש במחקר ובחסידות. לדעתי דילוג על הבריסקאיות הוא חור שימנע גידול קומה משמעותית נוספת.
אני אולי נשמע מיושן ודוגמטי, וכנראה גם לא משכנע (לפי דבריך), אבל ה מה שאני חושב, ולאו דווקא כדי לשכנע.
אני מאמין במסורת, ובחשיבות לא לדלג על שלבים בתהליך המסירה, כשכל קומה נבנית על הקומות הקודמות. ראה מכתבי הנ"ל בהודעה הקודמת.

אגב, צורת למוד אין פירושה נערווען בריסקאי, או גישה מטומטמת ליהדות ולתורה כפי שניתן למצוא שם בשפע. אני מדבר על מסורות של צורות לימוד.
מעבר לזה אני לא מדבר על פתרון לילד הממוצע, אלא על דרך לגדל יהודים גדולים ומקוריים. אז אכן זוהי דרך אליטיסטית, ואין לי בעיה עם זה. אני מדבר על גידול אליטה אינטלקטואלית, ולכן אינני עוסק בפתרונות לילד המחפש וכו'.

באשר ל'שתי עגלות' ולעצכ"ח אני מאד שמח על המלצתך, אבל לדעתי זה בהחלט מומלץ אחרי שמילא כרסו בר' חיים, ולא כתחליף.

אריק, הוא נתן כתובת (דוד ילין וכו').

מיכי

במשך שנים ישיבתו של הגר''ד סולובייציק שכנה במשך השבוע בביכנ' אגודת אחים בשכונת אחוה, ובשבת בישיבת לפלגות ראובן ברחוב דוד ילין.

ברבות הזמן ישיבת בריסק התמסדה על כל ענפיה - ישיבתו של רא'י עברה למשכן קבע ברחוב פרס וישיבתו של ר' דוד סולובייציק עברה למשכן קבע בגוש שמונים.

ההקפות הדכאוניות ביותר עלי חלד מתקיימים במקומות אלו

לכאורה בריסקאי אמיתי אסור לו לעשות הקפות, כי הרי ריקוד אסור ביום טוב, וכל ההיתר שלנו הוא או ע"פ התוספות שהואיל ואיננו בקיאים בתיקון כלי שיר האיסור הזה אינו חל עלינו, טיעון שבריסקאי/רמב"מיסט אמיתי אינו יכול לקבל, או על סמך המנהג ששוב בריסקאי אמיתי אינו יכול לקבל, א"כ מה ההיתר שלהם לעשות הקפות?