|
|
| נשלח ב-28/9/2005 12:41 |
 |
| |
הסימן ענ"י נמצא ברעיא מהימנא בספר הזוהר.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 18:45 |
|
| |
ב"ה.
שנרב_נ
< "מה שכן נכון הוא שאלו מסכתות קשות, והסימן "עני" להן מקורו, עד כמה שאני זוכר, בראשונים" >
ואולי יש להמליץ על זה: "אין עני אלא בדעת".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 20:28 |
|
| |
אמשלום,
יש שיאמרו שהתופעה שתיארת, מורה על יסוד בעייתי בלימוד תורה (ועיון תלמודי-הלכתי בפרט) ע"י נשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 09:12 |
|
| |
<"למה לא נמנעו מללמוד עבודה זרה, נדרים ויומא שיש להן אותן ראשי תבות, או כל קומבינציה של מסכתות משתי השלשות הללו? ברור שזו שטות מוחלטת">
ולמה יש שנהגו לקרוא את התוכחה בשקט?
ולמה לא למדו שתים מתוך השלוש?
בהמשך דברי הכנסת הגדולה שם:
היו שלא למדו בבא בתרא מפני שבה חלה רש"י, והיו כאלה שלא למדו מסכת מכות, כי שם מת רש"י.
ואני מכיר כאלה שלא לומדים גמרא בכלל, כי הם חוששיפ לכל הדעות.
עולם הפוך אני רואה 
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 11:10 |
|
| |
מיכי,
הרב גוסטמאן זצ"ל התייחס לנושא הכתמים והצבעים בדיוק כמו לכל נושא הלכתי אחר. לא פחות ולא יותר.
שנרב,
כשהזכרתי את הנתון של 10% דלטוניזם בקרב גברים,
אין הכונה לכאלה ש"אינם יכולים בשום פנים ואופן להבדיל בין כתמים אדומים גמורים לכתם אפור-ירוק." שאחוזם באוכלוסיה נמוך בהרבה.
אלא לדלטוניסטים חלקיים, והם רבים, שבעיניהם יותר צבעים ייראו כנוטים לאדום, דהיינו: מכילים מרכיב אדום ברור,
או כאלה מסוג קצת שונה שגם הם לא מעטים, שבעיניהם דווקא פחות צבעים יהיו נוטים לאדום.
לשאלתך המעשית, בודאי שניתן לקחת כתמים בצבעים הגבוליים (לגביהם הפוסקים חלוקים) ולבצע את הטרנספורמציה שתראה לנו מהו הצבע שיראה לדלטוניסטים השונים.
נישטאיך,
לא חבל לחזור ולהתייחס לממציאי ההצדקות מה לא ללמוד, ומתי לא ללמוד (ניטל?) וכדומה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 11:58 |
|
| |
ד"ר הלפרין,
מיכי לא שאל על ההלכה אלא על המסורת. בא נציג את השאלה כך: אצל מי עשה "שימוש" הרב גוטסמאן זצ"ל? האם בעולם הישיבות הליטאי היה מקובל לעשות שימוש כזה?
לגבי הדלטוניזם, לא דיברתי על עיוורון מלא אלא על הסוג השכיח, אדום-ירוק. למיטב הבנתי או שהרצפטור המתאים פועל בעין או שלא, ואין בזה מקרי ביניים (הבעיה היא X-linked, לכן גבר שקיבל X פגום לא יהיו אצלו רצפטורים בכלל, להבדיל ממחלות אורטזומליות רצסיביות שבהן יש גם הטרוזיגוטים שהם "דפוקים קצת"). האם אני טועה בנקודה זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 12:32 |
|
| |
שנרב,
לשאלה ההיסטורית אודות השימוש בליטא ככלל ושל הרב גוסטמאן בפרט -
אינני יודע.
לגבי הדלטוניזם "החלקי" -
למיטב ידיעתי אתה טועה.
אנא בדוק את התמונות המשמשות למבדקים, ותראה שרוב הדלטוניסטים "לוקים" לא בהכרת האדום עצמו, אלא בגוונים מסויימים שלו.
למיטב זכרוני (כרופא כללי שאינו רופא עיניים) ההבדלים מצויים במבנה הנוסחה המשלבת את הגירויים משלשת הרצפטורים, נוסחה התלויה גם בפעילות הספציפית שלהם.
בשעתו פורסם מאמר מסכם על דלטוניזם. המאמר שוה לכל נפש בלא ויתור על דיוק מדעי, והוא פורסם באחת מחוברות מדע לפני כ 30 שנה.
בהזדמנות אנסה לאתרו ולהעביר לך את ציון המקום המדוייק.
בינתיים תוכל לעיין בויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 14:12 |
|
| |
[אי"צ,
א. בד"כ מי שאומר דברים מסוג זה אינו זקוק ל"הוכחות" ול"הצדקות" כאלה, ובודאי שלא יסמוך על דברי שלי בעניין.
ב. אלה "שיאמרו" יכולים להמשיך ולומר. הם יכולים גם להמשיך ולדקדק בנגיעות של כל העולם (ובמיוחד של אשתו), ובו-זמנית להתעלם לחלוטין מן הנגיעות שלהם עצמם.
ג. הפעם זו באמת באמת ההודעה האחרונה שלי בעניין זה. בל"נ.]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 14:27 |
|
| |
ד"ר הלפרין,
האם, לדעתך, ניתן היה להעביר את הקביעה לגבי "אדמומיות" הלכתית של צבע למחשב?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 16:09 |
|
| |
גם וגם,
חשבתי על זה (פעם פנה אלי מישהו שרצה לבנות מכשיר כזה).
יש כאן בעיה טכנית. ה RGB של המחשב מאפשר לך להגיע לכל נקודה בתוך משולש הנקבע לפי תכונות הצבע של הפיקסלים, ומשולש זה מכיל רק חלק מן ה color gamut הקובע את מבחר הצבעים שרואה העין. בלשון פשוטה, המחשב (וכל המדפסות, המצלמות וכו' העובדים על RGB) מזייף את הצבעים. בפרט אי אפשר להציג בו ארכי גל טהורים בספקטרום הנראה.
כדי לבצע את ההצעה שלך (או אפילו לפתח סוג של פקס שיאפשר לשלוח תמונה אמינה למורה הוראה) צריך שיטה אחרת של העברת צבעים. בזמנו הגענו להבנה איך העסק אמור לעבוד (זה כמובן יכול להיות גם מסחרי. אם אנשים קנו קומפקט דיסק במקום תקליטי ויניל כדי להשיג שיפור באיכות הצליל ברזולוציה שאין אוזן אנוש יכולה להשיג, מסתמא גם ירוצו לקנות את הדור החדש של מצלמות ומחשבים עם תצוגת צבעים נאמנה). כמובן בסופו של דבר הכל נשאר על הנייר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 16:30 |
|
| |
נדב,
אינני דן בפורמט סטנדרטי כגון RGB דווקא, אלא בעקרון שמאחורי הדברים. באופן כללי, תחושת הצבע שלנו היא תוצאה של תגובותיהם של שלושת סוגי החיישנים בעין. לכל אחד מחיישנים אלה פונקצית תגובה משלו לאורכי גל שונים. באופן עקרוני, ניתן לבנות חיישנים בעלי אותן פונקציות תגובה, או דומות להן עד כדי כך שההבדל יהיה קטן מההבדל שבין פונקציות התגובה של שני בני אדם. השאלה היא, האם במצב כזה תסכים ההלכה להפקיד את הקביעה בידי מכשיר כזה (בהנחה, כמובן, שיכוייל ויותאם לכך תחת הנחית פוסקים בתחום).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 16:41 |
|
| |
גם וגם
בדיוק זה מה שצריך, אך חוששני כי הפלקטואציות מפוסק לפוסק הן כה גדולות (עין הציטוט שהבאתי מדברי הרב רצאבי) כך שלא תוכל להשיג קונסנזוס.
מעבר לכך, מן הסתם מכשיר כזה יביא למצב ההחמרה המקסימלית, כפי שהביאו כל ספרי הפסקים (חקייני השמירת שבת כהלכתה) ש"יישרו קו" עם החומרה המקסימלית כדי לצאת ידי חובת כולם (מכיוון שספרים אלו נכתבים בדרך כלל על ידי "דרג ב'" של עולם התורה שלא מרגיש בר הכי להסתכסך עם דרג א').
אפשר גם לחשוב על מכונה שתעשה "שימוש" ו"תלמד" את הפוסק בשיטות של רשתות עצביות, ואז תהיה לך גרסת סיליקון של הפוסק החביב עליך, ובלצ"ג.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2005 08:36 |
|
| |
איך הגיעו החכמים הראשונים לתאורים אלה? הלכה למשה מסיני?
לא יותר סביר שהם פשוט שאלו את נשותיהם מה הן רגילות לראות ולאחר מכן למצוא מלים להסביר, לאלה שאינם רגילים למראות כאלו (הרוב המוחלט של גברים)
דומני שהסיבוך שבענין נובע מהניתוק של לומדיו מחוויתו
(אני אשתכנע לשנות את דעתי אם תראו לי מסכתות ופלפולים העוסקים בזיהוי מראות הזב. לא בציניות.)
כך, לא הנשים צריכות לשאול את הרבנים על מעמד מראותיהן, אלא ההפך
וה"ה על הרגשות
|
|
|
|
|
