מחבלים חטפו ישראלי לביתוניא ורצחו אותו
ששון נוריאל היה בן בית ביישובים הערביים ודיבר את שפתם. ביום רביעי הוא עזב בפעם האחרונה את המפעל. משבושש להגיע או ליצור קשר עם מעסיקיו ובני משפחתו, עודכנה המשטרה ופתחה בחיפושים. לפנות בוקר נעצר פעיל חמאס, ולאחר ש"זימר" בחקירה - נמצאה הגופה בביתוניא
אפרת וייס ודורון שפר
ששון נוריאל, בן 55 מפסגת זאב, נחטף ונרצח בידי אנשי חמאס מאזור רמאללה. גופתו נמצאה הבוקר (יום ב') באזור התעשייה ביתוניא, כשעליה סימני אלימות קשים.
נוריאל, נשוי ואב לשלושה, היה בעל עסק פרטי לייצור וממכר ממתקים, במסגרתו עבד עם תושבי האזור הערבים ונהג לשהות באזור עטרות ומישור אדומים שמצפון לבירה. במהלך השנתיים האחרונות עבד כקבלן משנה עבור מפעלי "מיה" לייצור מזון. אודי ורטהיימר, מבעלי המפעל, היה אחד האחרונים שראו אותו. "ביום רביעי שעבר ב-13:30 הוא עזב את המפעל", סיפר ל-ynet. "הוא לקח איתו אבקת קקאו, אותה היה אמור לקחת למפעל השני שלנו, כדי להכין ממנה שוקולד צימקאו. ב-14:00 הוא אמר לשומר כאן שהוא יוצא להעביר חומרי גלם ומאז נעלם, לא ראינו אותו ולא שמענו ממנו כלום".
דוד בבילה, גיסו של נוריאל, סיפר ששיחת הטלפון האחרונה ממנו התקבלה באותו יום בשעה 15:15 ומבדיקת המשטרה התברר כי מקורה היה בשטחים. "בבוקר הוא דיבר עם אשתו, ואמור היה לדבר איתה שוב אחר הצהריים. אבל הוא לא התקשר, והטלפון שלו היה לא זמין. ישר הבנו שמשהו לא בסדר, הוא אדם דייקן ואחראי". בערב הודיעו בני המשפחה למעסיקיו כי הוא נעדר. הרעיה רונית התקשרה גם לתחנת משטרה בירושלים, וזו פתחה בחקירה בניסיון לאתרו, בסיוע גורמים נוספים. בשכונת נוה יעקב שבצפון הבירה הוקם חפ"ק מיוחד, ובגזרת בנימין נערכו סריקות נרחבות.
לפנות בוקר הושגה פריצת הדרך בפרשה. כוחות צה"ל והשב"כ נכנסו לרמאללה ועצרו את אחד מחברי החולייה, שחטפה את נוריאל. בחקירתו בשב"כ הוא סיפר על כיצד תוכננה החטיפה ואף מסר את מיקום דירת המסתור, בה היו אמורים להחביא את נוריאל. עם הגעת הכוחות לדירה, נמצאו במקום חפצים של החולייה ובהם סרטי ראש של החמאס, אולם לא נמצאו כל עדויות להסתרתו שם. על סמך המידע שמסר פעיל החמאס בחקירתו, נכנס כוח של חיילי "דוכיפת" אל העיירה ביתוניא הסמוכה - ושם מצא את הגופה. משם היא הועברה למכון לרפואה משפטית באבו-כביר.
פלסטינים תושבי האזור סיפרו ל-ynet כי שוטרים וחיילים ישראלים, וכן אנשי ביטחון בלבוש אזרחי, נראו הבוקר מובילים אדם אל האזור. לדבריהם, ידיו היו כפותות מאחורי גבו, ובשלב מסוים הוא הצביע על חלקת אדמה - שם הייתה טמונה הגופה. אנשי ביטחון פלסטינים טוענים כי מחקירתם את האירוע, מסתמן כי המניע לרצח פלילי. אולם בישראל משוכנעים כי מדובר ברצח על רקע לאומני.
"ששי היה בן בית ביישובים הערבים"
לדברי ורטהיימר, שהכיר היטב את נוריאל מעבודתו במפעל, במשך שנים הוא סבל מבעיות כלכליות. "בעבר היה לו מפעל לייצור ממתקים, אבל הוא לא הצליח לשרוד ונאלץ לסגור אותו. לפני שעבד איתנו הוא עבד עם מספר מפעלים אחרים באזור, היה לו ידע רחב בתחום הנדסת המזון. מה שקרה לו היה לחלוטין בלתי צפוי. אף אחד לא יכול היה לחשוב על זה, הוא היה בן אדם מצויין.
"ששי הכיר היטב את האוכלוסייה הערבית. הוא נהג להסתובב ביישובים הערביים כמו בן בית. גם מבחינה חזותית הוא נראה כאחד מהם, ויכול היה בקלות 'לעבור' בתור חברוני. היו לו קשרי מסחר מצוינים עם הפלסטינים, הוא ידע להשיג ציוד והיה מסתובב בכפרים, קונה ומוכר. הוא היה סוס עבודה, היה עובד שעות לתוך הלילה".
עם היוודע דבר הרצח, הסתגרו בני המשפחה בדירתם ברחוב שלמה בשכונת פסגת זאב בירושלים. קרובים וחברים פקדו את הבית. אחד הקרובים אמר: "הוא היה ישר כמו סרגל". לבני המשפחה אין ספק כי מדובר ברצח על רקע לאומני, וכי נוריאל לא הסתבך בעניין פלילי או עסקי כלשהו. "זה בן אדם שעבד יום ביומו כדי להוציא את לחמו כפועל במפעל, ואין סיכוי שזה משהו עסקי. היו במפעל גם עובדים ערביים. הוא מדבר ערבית, היה בקשר איתם ולפעמים אפילו נהג לתווך בינם לבין הנהלת המפעל". דוד בבילה מתאר את גיסו כאדם "רגוע מאוד, שקט, נחבא אל הכלים. אין סיכוי שמישהו התווכח או רב איתו. ישר היית רואה שמולך אדם רגוע מאוד".
המצוד אחר חברי החולייה שחטפו את נוריאל ורצחו אותו נמשך. אחר הצהריים, לאחר שעודכנו בני המשפחה במציאת הגופה, הותרה הפרשה לפרסום - אך שאר הפרטים אודות הרצח אסורים עדיין בדיווח בתקשורת.
 |
|
|
