|
|
| נשלח ב-19/9/2011 16:49 |
 |
| |
צבי
מהר"ר ירבעם בן נבט קבע הלכה שסוכות חל בט"ו בחשוון ושיש לעבוד עגלים כמנהג אבותינו הק' למרגלות הר סיני.
רוב עם ישראל קבל את קביעתו.
מה הסוד הפנימי שבכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2011 19:03 |
|
| |
בעל,
ירבעם לא חגג סוכות בחשוון כי אם בתשרי.
הוא עיבר אלול ולכן נדחה החג בחודש ביחס ליהודה.
לא רק שרוב העם קיבל את קביעתו, אלא שכדי לאחד חזרה את הלוחות, אחרי מאות שנים, נאלץ חזקיה לעבר אדר ביום ה-30, בניגוד לדעת חכמים.
הדברים נכתבו כבר באשכול כלשהו - אחפש.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2011 20:02 |
|
| |
שבני הטוב
מאיפה אתה לומד את זה- כי ירבעם עיבר אלול? חזקיהו- זו משנה. אבל ירבעם?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 13:14 |
|
| |
ירוחם:
מלכים א יב לב: וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ כֵּן עָשָׂה בְּבֵית-אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר-עָשָׂה וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה: לג וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ) וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר: רש"י לפס' לג: בחודש השמיני – דרש להם הוא חדש האסיף ובו ראוי החג להיות
אחרת יהיה קשה להסביר שהעם הסכים שהמלך החדש יזיז חג לחודש אחר. עיבור שנה נשמע הרבה יותר סביר.
זה אינו נושא האשכול. שמא יש לאשכול הזה מקום...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 15:17 |
|
| |
| tzvi11 כתב: |  | | אני מבין שהעיקרון של הקבלה אומר רעיון כזה, לא משנה האם הדבר ניתן מעיקרו בסיני או לא, מאחר וכך הוקבעה ההלכה הרי שכעת ודאי כל התקיעות הם חלק מהתורה, ואם כן ודאי זהו רצון ה' היום, ואם כן ודאי שיש לדברים גם סוד פנימי. |
|
שלום לכיתה א' (וסליחה מילדי כיתה א')
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 15:31 |
|
| |
השכן.
סברא היא- ולא נאמר עיבר, אלא בדא מליבו. בדא אינו עיבור.
כל ענין העיבור תוקן בשלהי בית שני. עד הלימוד ובתי הדין הדבר לא היה מוכר.
כן כן אני מכיר את זה כי חזקיהו עיבר חודשים, שלא על דעת חכמים,
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 15:59 |
|
| |
אם בודים חודש הרי עיבור...
אשתדל למצוא את כלל מראי המקומות - איני יודע היכן הם
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 04:13 |
|
| |
הרי התקין ר' אבהו בקסרי שיתקעו כל הספקות. ולמה לא נוכל לתת סוד לתקנת ר' אבהו? מי אמר שהסוד הזה הוא מסיני, או שהתקנה הזאת הוא מסיני? המקובלים, כבר הזהר, נותנים טעמים וכוונתו על פי סוד להנהגה שלנו. לא טוענים בכלל זה היה כך מסיני.
יפה מאד להמציא משהו כאילו זה כתוב בקבלה ולתקוף אותו בשעה שזה פשוט לא כתוב [ראו ערך "איש קש"]
וזה חוץ מעוד כמה אפשריות שיש לפרש בזה. בפרט לשיטת רב האי. ואפילו לשיטת הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 04:18 |
|
| |
| maxmen כתב: | | אני מבין שהעיקרון של הקבלה אומר רעיון כזה, לא משנה האם הדבר ניתן מעיקרו בסיני או לא, מאחר וכך הוקבעה ההלכה הרי שכעת ודאי כל התקיעות הם חלק מהתורה, ואם כן ודאי זהו רצון ה' היום, ואם כן ודאי שיש לדברים גם סוד פנימי.
שלום לכיתה א' (וסליחה מילדי כיתה א') |
|
אני מבין שאתה לא נוהג לתקוע ל' קולות אז אנא גלה לנו איזה מן התרועות היא הנכונה וננהג כולנו לפי התגלית שלך.
כי אם אתה גם תועק ל' קולות אז אני מניח שזה רצון ה' שננהג כך במצב הספק או השכחה שיש לנו היום, או שאתה חושב שה' נתן את התורה והלך לישן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 04:21 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | צבי
מהר"ר ירבעם בן נבט קבע הלכה שסוכות חל בט"ו בחשוון ושיש לעבוד עגלים כמנהג אבותינו הק' למרגלות הר סיני.
רוב עם ישראל קבל את קביעתו.
מה הסוד הפנימי שבכך? |
|
אם תקניטנו אגלה באמת את הסוד שיש בכך. [עם מראי מקומות]. ואני מדבר ברצינות.
רק שזה שיש בזה סוד לא הופך את זה לאמת או נכון. [וה"ה לספק שבתקיעות, יכול להיות שיש סוד בל' קולות ואפילו במאה קולות ואעפ"כ אילו לא היתה ספק לא היינו עושים ל' קולות כי הסוד הזה , כמו הפשט שהוא מבוסס עליו, לא נכון לגבי ההנהגה למעשה]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 04:25 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | אבל הקבלה טוענת שהסודות האלו ניתנו בהר סיני. וזו ליצנות. |
|
אשמח אם תראה לי בדיוק איפה הקבלה טוענת שהסוד שבל' קולות ניתנה מהר סיני.
[ולא בבחי' כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש וכדו']
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 08:44 |
|
| |
עציער
<בפסיעה לאחור סיום תפילת שמו"ע יש להמתין כדי הילוך ארבע אמות, אין שם איזכור בפוסקים לפי איזה הילוך, מהיר איטי, פי איזה אדם נמדדים אותם ד' אמות, וכו' וכו'. בקצב הנוכחי מובטחנו כי בקרוב השאלה תשאל את גדולי הפוסקים ויהיה בזה ספק ומחלוקת> התשובה היא פשוטה: בניגוד לזמננו, בו ישנן מידות סטנדרטיות לזמנים, מרחקים ומשקל, הרי מידות חז"ל (ככל המידות של אותה העת) הן מידות בערך, באותה העת נעשה שימוש רב במידות שהיו זמינות לכל, כגון אצבע, אמה וביצה, וכולן היו לא יותר מבינוניות.
גם הקצוות היו בינוניות.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 25/09/2011 08:45:40
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 10:11 |
|
| |
יהיאור
כל מחזור מתאים תמצאה בהם את סודות התקיעות. תשר.
נבקש מידינו נישטאייך- בור סוד- המרושת ובקיא בספרים סרוקים. שיעזור לנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 10:13 |
|
| |
כמו שני זוגות תפילין.
|
|
|
|
|
