| נשלח ב-2/10/2011 23:12 |
 |
| |
אבל זו לא פרשנותי לאמונה בתושבע'פ, אלא לכך שרצון ה' שנקיים אותה אפילו אם אולי כלפי שמיא גליא שיש טעות או ספק.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 23:13 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  |
בקיצור אז אתה טוען שבאמת עזב ה' את הארץ. כי אם לא, כן, זו רצונו שתכתוב כאן וכו' כו'. [לא בהכרח שהוא מרוצה מזה, שהרי נתן לך בחירה. אבל זה פלונטר אחר]
ואם נפל ספק, אז כן זה רצונו. ואם נתן לנו כללים איך להתנהג במצבי ספק, אז כך רצונו שננהג.
אתה מניח שבדבר ה' לא יכול ליפול ספק וממילא כך דבר שנפל בו ספק הא לא דבר ה'?
כן בוודאי שהיא לא דבר השם במובן הפשוט של דבר השם, כי דבר השם לא יכול לחזור ריקם, אחרת בשביל מה אמר מתחילה דבר שלא מובן ויפול לגביו מחלוקת, היא דבר השם במובן שצריך לעשות זיכרון ויום תרועה, איך לעשות את התרועה זאת לא דבר השם רק מחלוקת קהילות, רק אם תרצה לומר שהתרועה עושה משהו באופן חוקתי בטבע אז רלוונטי איך, אבל אז אתה נכנס לאמצעי שאסור משום ע"ז, והבן,
מנא לך שבדבר ה' לא יכול ליפול ספק. עובדא שה' נתן את התורה ונפלו בה ספקות רבות בפירושה. אלא מאי, ה' נתן לנו את השכל לפרש התורה ולהכריע בספקות, וא"כ שוב זהו רצון ה'.
אתה מודה שנתן שכל ולא משהו אחר כמו מחלוקת קהילות שמצריך את החכמים להכריע בגלל שלום הקהילות והאומה וכדומה, אין שום דיברו אלוקים באיך לתקוע רק דיבור לעצם לתקוע כנ"ל,
אם סנהדרין מכרעת שוב אין ספק? עדיין יש ספק בפירוש התורה והכרענו כצד מסויים.
סנהדרין לא מכריע רק קובעת את עצם החוק והמצוה, ברצונו מבטל ברצונו מוסיף, ברצונו מכריע משום מחלוקת של ילדים שלא רוצים לקבל את סמכותם כמו שמלך בית דוד דנים בסנהדרין ומלך ישראל לא דנים בסנהדרין,
הכל שאלה של איך הסמכות שלהם באומה, ומן התורה הסמכות צריך להיות מוחלט, ולדעבונינו לא זכינו לכך אף פעם,
. |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 23:18 |
|
| |
מקס
גם אם נקבל את כל התיזה שלך, עדיין אני לא מבין
האם ה' אי פעם דיבר [בנבואה כפשוטה, דרך השכל, או מה שלא יהיה], או לא?
כי אם כן, אז הרי לנו כבר דיבור שיכול ליפול ספק בפירושה. והכרעת הספק על אמיתו יהיה תלוי רק בכוונת ה'. וכל זמן שהוא לא מתגלה שוב אין לנו וודאות. גם אם נקצין את הסמכות של הסנהדרין [שאתה מודה שגם משה רבינו לא הבין כמותך] כדבריך, עדיין זה הכרעה במצב של אי-וודאות.
בקיצור, ברגע שנקבל שיש מציאות של דבר ה' שנמסר לאדם אז יכול ליפול ספק. לא מצד ה', שלפניו ידוע האמת, אלא מצד האדם.
[על בחירה שמעת?]
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 23:44 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | מקס
גם אם נקבל את כל התיזה שלך, עדיין אני לא מבין
האם ה' אי פעם דיבר [בנבואה כפשוטה, דרך השכל, או מה שלא יהיה], או לא?
כי אם כן, אז הרי לנו כבר דיבור שיכול ליפול ספק בפירושה. והכרעת הספק על אמיתו יהיה תלוי רק בכוונת ה'. וכל זמן שהוא לא מתגלה שוב אין לנו וודאות. גם אם נקצין את הסמכות של הסנהדרין [שאתה מודה שגם משה רבינו לא הבין כמותך] כדבריך, עדיין זה הכרעה במצב של אי-וודאות.
בקיצור, ברגע שנקבל שיש מציאות של דבר ה' שנמסר לאדם אז יכול ליפול ספק. לא מצד ה', שלפניו ידוע האמת, אלא מצד האדם.
[על בחירה שמעת?] |
|
מה הקשר לבחירה ? בחירה היא מצב של לא\כן לעשות את דבר השם, אבל דבר השם ברור לכל ולנצח למי שאלוקים רצה לומר זאת,
לגבי ליפול ספק אצל האלוקים אני יכול לצטט לך הרבה שכן נפל ספק אצלו כביכול, כמו בתנורו של עכנאי שאמר נצחוני בני,
או תפילת משה במעשה העגל והמרגלים, תשובה ותפילה וצדקה מעבירין וגו'
אבל תבין שאני לא מדבר כאן לגבי מליצות חז"ל ומליצת התנ"ך, אני מדבר יותר לעומק, שאי אפשר שיפול ספק בנבואה וכך נהרג נביא אם ח"ו דיבר ונפל לו ספק ואמר משהו אחר בטעות,
זה בלתי אפשרי לעומק שאלוקים מדבר לריק מצד הבנת דבריו למי שהוא רוצה שישמע את דבריו,
אדם לא ידבר אנגלית למישהו שלא מבין אנגלית ק"ו שהאלוקים לא יעשה כך, הרי זה אבסורד,
נחזור להתחלה, אין מעשינו שום ראיה לרצון השם אך ורק שנראה שיקויים בנו כל דברי הנביאים הטובים,
כל זמן שרק מקויים בנו כל הנבואות הזעם כבר אלפי שנים ?! אז זאת לא רצון השם !!! להפך זאת ראיה לקללת השם ומציאות של התוכחה באופן תמידי ונצחי ח"ו, אם אני מאמין בתוכחה כפשוטו אני מבין שדרכינו היא רחוק מאוד מרצון השם,
אבל אפי' בלי להאמין רק תבונית אפשר להבין למה התוכחה מקויים בנו כבר אלפי שנים,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:06 |
|
| |
מקס
אני לא מבין את הקשר שאתה עושה בין נבואות, שאכן חייבות להתקיים. [אם כי גם בהם יכול ליפול ספק בפירושם ואם נביא יגיד דבר שמשתמע לתרי אפי לא נוכל להרוג אותו , אגב זו שאלה מצויינת לדיון, מהו גבול הפרשנות או הדרש שיכול נביא לתת לדבריו שלא יהיה בגדר נביא שקר, האם כמה מהדרשות של חז"ל יפלו בקטוגוריה הזו.?]
לבין מצוות, שאנחנו חייבים לקיים אותם. וכביכול אלקים לא יודע אם נקיים אותם, או אם נשכח אותם. ולכן יכול להיות שהוא דבר ה' ועדיין יש לנו בה ספקות רבים בפירושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:13 |
|
| |
לדוגמא שמיטת כספים בשמיטה, רצון השם לעשות פרוזבול ??
איסור ריבית, רצון השם בעיסקה ??
לשבות בשבת, האם הכוונה לצום ולשבת בבית הכנסת ולשמוע את החזנים עד אחרי חצות היום .??
אולי לאכול מפחד של בורר ולכעוס ולהיות עצבני שמה עברנו על איסור שבת, וזה רצון השם ?
מכאן נמשיך ליתר המצוות,
תוקן על ידי maxmen ב- 03/10/2011 00:18:39
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:19 |
|
| |
למה אתה תמיד מערב דברים אחרים לדיון? דעתך על שמיטה וריבית כבר שמענו אבל איך זה קשור לכאן??
אם ה' נתן תורה לבני אדם אין מנוס מזה שיכול להיות ספק בפירושה. והוא רוצה שבני אדם יעשו מה שהם יכולים בשכלם להכריע בספקות
פרוזבול ועיסקא לא נוצרו מחמת ספקות ולכן לא נוגעים במישרים לדיון. אבל הם נוצרו מחמת בעיות במציאות [נמנעו העם מלהלוות, עיסקא מחמת שזה היה הפרנסה העקרית] וכן, במצב הזה רצון ה' שנעשה כן. אם ישתנה המצב אולי נקווה לחזור לקיים המצוות בלי התחכמויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:28 |
|
| |
למה לך לחלק בין ספק לשאר מעשינו שאנו עושים בהסכמת חכמינו שהם רצון השם אולי,
שוב ושוב, ספק בא מזה שלא שימשו חכמים, וזה כבר מתחילה לא רצון השם, רצון השם היא לשמש חכמים ולהבין לעומק,ואז תשאל מה עכשיו ? האם האלוקים מת לנו ח"ו והשאיר אותנו עם הספיקות ? אתה תטען אולי שכן ולכן מחכים למשיח ואליהו הנביא, ואני יטען שהמשיח ואליהו הם בדיוק החכמים העושים מעשה משיח ואליהו, ((אבן עזרא אסתר פרק א) חרבונא: גם יש במדרש שהיה אליהו, והטעם שדבר טוב ועשה כמעשה אליהו,) כלומר לומדים ומעמיקים ויודעים את דבר השם בלי שום ספק,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 00:39 |
|
| |
עדיין ברגע שיש "דבר" יכול להיות ספק בפירושה. אלא אם כן אתה מקצין לגמרי וטוען שאין כאן שום "דבר" מלכתחילה והכל מתחיל ונגמר בשכלנו.
מובן? ברגע שיש טקסט כלשהו, אפילו נקבל את דבריך שמה שאנחנו מבינים בכוונתו ומפרשים בו הוא העיקר, עדיין קיים טקסט. והפירוש לגביו לא וודאי. ומחר יבא אדם אחר ויבין אחרת ממני ויטען שזה כוונת הטקסט. אלא מאי, שאתה רוצה למנות סנהדרין שהם יהיו הסמכות האחרונה בענין. בסדר, אבל זה עדיין לא פותר את בעיית הספק בפירוש הטקסט רק נותן דרך טכני שלא יהיו מחלוקות וכו'.
אלקים השאיר אותנו מלכתחילה עם הבחירה שלנו, מה לעשות. וזה גורם לספקות וכל הבעיות. זה המצב. ועדיין הוא השאיר לנו שכל שנוכל להכריע בספקות. וזה רצונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 07:59 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | עדיין ברגע שיש "דבר" יכול להיות ספק בפירושה. אלא אם כן אתה מקצין לגמרי וטוען שאין כאן שום "דבר" מלכתחילה והכל מתחיל ונגמר בשכלנו.
מובן? ברגע שיש טקסט כלשהו, אפילו נקבל את דבריך שמה שאנחנו מבינים בכוונתו ומפרשים בו הוא העיקר, עדיין קיים טקסט. והפירוש לגביו לא וודאי. ומחר יבא אדם אחר ויבין אחרת ממני ויטען שזה כוונת הטקסט. אלא מאי, שאתה רוצה למנות סנהדרין שהם יהיו הסמכות האחרונה בענין. בסדר, אבל זה עדיין לא פותר את בעיית הספק בפירוש הטקסט רק נותן דרך טכני שלא יהיו מחלוקות וכו'.
אלקים השאיר אותנו מלכתחילה עם הבחירה שלנו, מה לעשות. וזה גורם לספקות וכל הבעיות. זה המצב. ועדיין הוא השאיר לנו שכל שנוכל להכריע בספקות. וזה רצונו. |
|
תראה: שפה זה אמצעי אנושי והתפתחותי, שאלוקים ידבר איתי הוא צריך מוח ופה ושפה שלנו, ולכן הרמב"ם במורה אומר שבמעמד הר סיני היית בריאה מיוחדת של קול, ולא שח"ו הקול עצמו הוא מ\האלוקים בעצמו, כלומר הבריאה היא סוג של שליח דומם להיכנס לאוזנינו ונשמע את דבריו,
מה יקרה אם אלוקים במקום לבראו בריאה חדשה של קול, פשוט ישלח אדם והאלוקים ידבר מתוך גרונו ?? מה לא טוב בזה ? (יש דעות בחכמינו בדרך הזאת שהנביא פשוט מאבד את עצמו וחושיו והאלוקים מדבר מתוך גרונו בלי שליטת הנביא בעניין כלומר הנביא הוא במצב דומם כאילו אבן\דומם מדבר)
בכל אופן, אם זה בריאה חדשה ואם זה שליח נביא במצב דומם, אפשר לטעון שהשמיעה באוזנינו היא רק דמיון, והנביא במצב דומם, פשוט במצב משוגע ותו לא, כלומר בשניהם אי אפשר להוכיח את אמיתות דבר האלוקים אולי זה דמיון ושיגעון כנ"ל,
אז מה עושים ?? לראות את האלוקים אי אפשר כי הוא לא גשם, לשמוע אותו ממש אי אפשר כי הוא לא גשם ולכן אין לו מוח ופה ושפה, אז אייך ריבונו של עולם אנו מקבלים נבואה מהאלוקים ונהיה בטוחים שזה אמיתי ??
התשובה היא פשוט לכל מבין, נבואה היא לא הקול ולא השליח, נבואה היא התוכן, לדוגמא המורה בחידר מלמד את הילד 1+1=2 זאת נבואה, לא תרצח ולא תגנוב ואל תהיה רשע רק צדיק וצריך לחזור בתשובה, כל אלה הם נבואות שאלוקים אומר כל יום בחורב, בלי שנשמע אותו ממש, כי הם בתוכן נבואות אבסולוטיות, ולכן הם נצחיים ואין שינויים בהם, והנבואות האלה דרש האלוקים מדור המבול בלי מעמד הר סיני, וחיסל אותם על כך, במילא אין יכול ליפול בהם ספק, כל מי שאוכל בספק רעל ימות ואין זאת רצון האלוקים שימות, זאת אבסורד לחשוב כך, כל עשיה בהלכה המאוחרת שהיית לצורך מקומי וזמני שאנו מקיימים כהיום בלי נבואה ותבונה יכול להיות שהיא רעל ממש ונמות מהם, ואז לומר שזה רצון האלוקים ?
לא יכול ליפול ספק ב1+1=2 ההבדל בין סנהדרין לההמון היא בזאת שההמון יכול לחשוב שאולי יכול ליפול גם בזה ספק, תצחק אולי אבל תשאל אנשים ברחוב ותשמע על דברים יותר מורכבים והם מוחלטים ובכל זאת שאולים קושיות ושאלות כאילו זה לא אבסולוטית מוחלט אמיתי ונבואי, מה שאין כן הסנהדרין יודע ש1+1=2 מוחלט ונבואי לעולמים,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 15:01 |
|
| |
אני לא יודע. אבל אחרי כל החכמות שלך, צודקים או לא [אתה לפחות מודה שאף אחד מן הראשונים לא פירש את הנבואה כמותך] החומש לפנינו, והוא הנבואה, או התוכן, שניתן למשה. ויש ספקות בפירושה. לא מובן? גם בתוכן יכולים ליפול ספקות, עובדא שאתה לא יכול תמיד להגיע למסקנא שווה לחבירך. גם בסנהדרין היו מחלוקות והכריעו לפי הרוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 16:13 |
|
| |
על עובדות אי אפשר להכריע ברוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 16:15 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | על עובדות אי אפשר להכריע ברוב. |
|
נו, וממילא.? [להזכירך, האשכול הזה עוסק בשאלת שכחת צורת התרועה]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 16:24 |
|
| |
יהיאור אין אדם דן אלא מהירהורי ליבו. אתה באמת חושב שכולם כאן מטומטמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2011 16:27 |
|
| |
| ושםהאחר כתב: | | | יהיאור אין אדם דן אלא מהירהורי ליבו. אתה באמת חושב שכולם כאן מטומטמים? |
|
כבר הזכרתי פעם את המנהג המוזר שנוצר כאן שכשרוצים להגיד למישהו משהו מסבירים במה לדעתך הוא טועה ולא צודק. מכיון שא ראיתי שום דבר בכיוון הזה בתגובה שלך חוששני שהיא לא משתייכת לפורום הזה. .
|
|
|
|
|
