|
|
| נשלח ב-28/9/2005 00:58 |
 |
| |
Two Analogies
The Philadelphia Inquirer cited two analogies used by Rav Feinstein in reaching his decision to permit the surgery. (See JME 4:1 pp 14-21. ).
The first is a case where two men jump from a burning airplane. The second man's parachute does not open and as he falls past the first man, he grabs his legs. If the first man's parachute cannot support both men, can he kick off the second man in order to save his own life? The answer is yes, because the second man is considered a pursuer (rodef) whose actions will result in killing the first man. (And not because the second man was designated for death by his parachute not opening, as R. Bleich points out was erroneously stated in the Philadelphia Inquirer. See Bleich, "Conjoined Twins," Tradition 31, no. 1 (1996): 92-125. ) According to halakha, a pursuer can be killed in order to save the life of the pursued.
Rabbi J. David Bleich writes that the concept of the pursuer here is not entirely analogous to the case of the conjoined twins.) Bleich, op cit.) In the case of the parachutes, he writes, it is clear who is the pursuer and who is the pursued, but in the case of the twins, then-current medical experience showed that the twins were mutual pursuers, each one threatening the other. The law of the pursuer does not apply when two people pursue each other, and third-party intervention in such cases is not halakhically justified. (R. Akiva Eiger, Novellae on Ketubbot 33b).
Unless it could be proven that the heart belonged exclusively to one of the twins and the other was clearly a parasite (and therefore a pursuer), the dilemma could not be easily resolved.
Nevertheless, Rabbi Bleich accepts Rav Feinstein's ruling on the basis of the concept of "specification." (Bleich, op. cit, p. 106).
He explains that according to Rav Feinstein, when one person's pursuit is qualitatively greater than the other's, intervention is correct. Because of Baby A's congenital anomalies she could not have survived for more than twelve months. Such an individual must be regarded as a treifa, Rabbi Bleich writes, and killing a treifa is not a capital offense. (Makkot 7a; Rambam, Hilkhot Rotseah 2:8). Therefore, although both are pursuers, Baby A's pursuit is qualitatively greater than Baby B's and she must be killed in order to save Baby B. (A careful analysis of the medical-halakhic status of the Siamese twins leads to the conclusion that Baby B most probably should also be considered a treifa, therefore such distinction between the twins is not valid. ).
Rabbi Shabtai A. Rappoport writes that we do not need to classify Baby A as a treifa to understand Rav Feinstein's ruling.( "Comments on an Article concerning Siamese Twins" [unpublished] ). Such pursuit occurs if the lives of the two involved are "unequal." If someone who is clearly soon going to die threatens a healthy person, the threat is the loss of a normal life span. However, if the healthy person threatens the person who is soon going to die, the threat is the loss of only a short life span.
Thus, if Baby A's life is clearly going to be brief (if the doctors have determined that in any event she will die within a few weeks) and Baby B's life is potentially healthy and normal, then Baby A poses a greater danger to Baby B than Baby B poses to Baby A. Baby A is therefore considered a pursuer and we may and must separate the twins, thereby killing Baby A, in order to save Baby B.
The second analogy is to a baraita quoted in the Palestinian Talmud where heathens come upon a group of travelers and demand that they hand over one of their group to be killed or else they will all be killed.( Palestinian Talmud, Terumot 8:10).
The rule in this case is, "Even if they will all be killed, not one Jewish soul is handed over." However, if the heathens specify one of the travelers, for example Shev'a ben Bikhri,) II Samuel 20( the travelers may hand him over so that they will not be killed. R. Shim'on ben Laqish rules that this only applies when like Shev'a ben Bikhri, the designated person deserves the death penalty (hayyav mita).( Palestinian Talmud, op. cit., on II Samuel 20:21) R. Yohanan rules that he can be handed over as long as he has been designated by the heathens - regardless of whether or not he deserves the death penalty. Rambam follows R. Shim'on ben Laqish.( Hilkhot Yesodei ha-Torah 5:5)
Applying this analogy to the case of the conjoined twins assumes that one of the twins has been "designated" for death and any attempt to save her life will fail. Under such circumstances, the designated twin may be sacrificed to save the other's life.
Rabbi Bleich argues that while the twin who cannot survive under any circumstances can be considered designated for death, she does not satisfy R. Shim'on ben Laqish's condition because she has not committed any sin and cannot be deserving of the death penalty. She cannot be "handed over" based on this argument.
Rabbi Tendler, on the other hand, argues that although no beit din ruled that Baby A deserves the death penalty, "Ha-Shem Himself issued such a ruling."( See JME 4:1, pp. 22-25.).
No matter what was done for her medically, Baby A could not have survived. She should therefore be considered like Shev'a ben Bikhri and we can end her life in order to save her sister.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 01:02 |
|
| |
Rabbi Rappoport's Synthesis
Rabbi Rappoport unites the two analogies. He explains that R. Shim'on ben Laqish's condition that the designated person can only be handed over if he deserves the death penalty is based on the principle of the pursuer seen in the parachute analogy. Although the law of pursuit does not usually apply in cases of mutual pursuit and third-party intervention is therefore generally unjustified, when one person's act of pursuit is qualitatively greater, the law of pursuit does apply and intervention is justified.
According to R. Yohanan, designation by the heathens is enough to consider the designated person's life shorter than the lives of his fellow travelers. He therefore endangers them (with the loss of full lives) more than they endanger him (with the loss of a shortened life), and they are permitted to hand him over to be killed. According to R. Shim'on ben Laqish, only if the designated person deserves the death penalty should his life be considered of short duration.
The question, therefore, is not whether or not Baby A has been "designated" for death in that no matter what she is doomed. The question is, when is the case in the baraita similar to the case of the Siamese twins?
According to R. Yohanan, designation by the heathens is enough to consider that person's life shorter than those of his fellow travelers, and the status of the designated person is similar to that of Baby A. According to R. Shim'on ben Laqish, only if the designated man deserves the death penalty is his life considered of short duration, and only then is his status similar to that of Baby A.
In the case of the Siamese twins, one twin's life is clearly going to be brief, and the other twin's life is potentially full and healthy. Baby A endangers her sister with the loss of a full life, which is greater than the danger posed to her in turn. Therefore she is unquestionably considered a pursuer and in order to save Baby B we may and must separate the twins.
In summary, Baby A is unequivocally considered a pursuer. Therefore her life should be ended in an effort to save the life of Baby B.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 01:08 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 01:23 |
|
| |
הרב ד"ר
לא הבנתי את הלומדות של איכות חיים או חיים חשובים יותר (qualitatively greater
שהרי צעיר בן 13 שרודף זקן בן 120 פחות יום הרי הוא רודף שמצוה להמיתו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 02:01 |
|
| |
וולוז'ין,
לא מדובר על "איכות חיים" במובן המקובל היום בכמה מקומות, כדוגמת וילה + ילד + כלב ...
מדובר על בדיקה איכותית של ערכם המשפטי של החיים, וכאן יש הבדל , למשל, בין עובר לבין ילוד, וכדומה.
לכן ברור שאין הבדל בין תינוק בן יומו לבין חתן שלם או זקן מופלג.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 02:21 |
|
| |
בניגוד לפירסומים המוקדמים, אימן של התאומות הסיאמיות שנולדו אתמול בבי"ח שיבא ביצעה את כל הבדיקות הנדרשות במהלך ההריון
במרכז הרפואי שיבא בתל השומר נולדו אתמול תאומות סיאמיות, המחוברות בבית החזה בעלי לב משותף. בתחילה דווח בקול ישראל, כי התאומות נולדו לאם חרדית, אשר לא היתה במעקב הריון, ועל כן לא ידעה על המום של שני העוברים שהיא נושאת ברחמה. מאוחר יותר טענו ההורים כי האם אכן הייתה במעקב הריון קבוע, ואף בית החולים הכחיש את הפירסומים.
עוברים סיאמיים ניתנים לאיבחון עוד בשבוע ה-13 של ההריון. לדברי הרופאים המטפלים באם ובתאומות, אין לתינוקות סיכוי גבוה לשרוד בשל המום הנדיר ממנו הן סובלות. עוד נמסר, שהחיבור בגופן של התאומות הסיאמיות אינו מאפשר, ככל הנראה, את הצלתן.
שי הורוביץ, שמייצג את בני המשפחה, אמר כי הטענות כאילו האם לא הייתה במעקב הריון הן "האשמות חסרות שחר של בית החולים", ולכן החליטו הורי התאומות להגיש תלונה למשרד הבריאות נגדם על הפצת דברי דיבה ושקרים. לדבריו, האם היולדת היתה במעקב צמוד מדי חודש בחודשו במהלך ההריון כולו בקופת החולים אליה היא משתייכת. ההורים מחזיקים ברשותם צילומי אולטרסאונד ומסמכים המעידים כי האם היתה כל העת תחת מעקב.
בשעות הערב המאוחרות, פרסמה הנהלת בית החולים שיבא הודעה יחד עם משפחת התאומות הסיאמיות, האומרת כי הפרסומים בכלי התקשורת לפיהם האם לא הייתה במעקב היריון הוא חסר בסיס, שקרי ומעולם לא יצא מפי גורם מוסמך מבית החולים.
http://news.walla.co.il/?w=//787161
בברכה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 02:26 |
|
| |
דוקטור הלפרין,
אני משער כי הכתיבה הלועזית היא כי הנך שוהה בחו"ל.
אולי מישהו יתנדב לתרגם כי ידוע לי שהפנו את נציגי המשפחה לאשכול כאן כדי לראות את דבריך, בין השאר מה מבחינת ההלכה היה ניתן לעשות לו היה להם את כל העובדות בשלב מוקדם.
the difference between a man and a boy is the price of the toy
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 28/09/2005 2:39:22
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 08:15 |
|
| |
או"ח, לדעתי אין כאן ספק רודף אלא ודאי שני רודפים, כמושנ"ת בדבריי לעיל. וזה כל ההבדל.
בדברי ד"ר הלפרין עדיין לא עיינתי.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 08:17 |
|
| |
שני רודפים הוי אומר שני נרדפים.
איזה נרדף תהרוג?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 08:21 |
|
| |
או"ח, הרי אם על מישהו יש גם דין נרדף וגם דין רודף מותר להרוג אותו, מדין רודף שחל עליו. מדוע זה מפריע שהוא גם נרדף? ואם הוא היה כהן/שפחה חרופה/סריס ופיסח וגם רודף, אז אסור היה להרוג אותו? סו"ס הוא רודף ולא משנה מה בנוסף, ודי בכך כדי להתיר להרגו.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 08:38 |
|
| |
ולא הותרה הריגת הרודף אלא כדי להציל את הנרדף.
לפי דבריך,הרגת רודף כדי להציל את הרודף,זה מי התיר?
בעצם הריגת אחד מהם,הכרעת מי הוא הרודף ומי הוא הנרדף.וזו מניין לך?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 08:41 |
|
| |
Mickey-
Ulai ein zeh poshut kol kakh-
Meshum- -shebeetzem kisheyesh lonu shnayim lefoneinu vei efsher sheyikhyu shneihem- einenu yekholim lehachlit- meshum mai chozis-- veim nukhal lehagid sheechod meihem hu rodef- meshum hokhi ein kan meshum mai chozis venuchal laharog es harodef- avol berega shenomar sheshneihem rodfim zeh lozeh- lomoh lo nomar she- hodroh klollo demai chozis leduchto - kivon sheachshov shuv shneihem shovin?
Veim kein hoyoh tzorikh lihyos hadin shein laharog af echod meihem-
Ubosi rak leorer-
Vehareini mevakesh slicha al hakesivoh beosiyos loaziyos
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 08:48 |
|
| |
ד"ר הלפרין,
אני אנסה לקרוא בעת הפנאי. בכל אופן כבר כעת אני רואה שהביטוי שלך לירושלמי הוא PALESTINIAN TALMUD. האם זה המינוח המקובל באנגלית (במחילה, לא יצא לי לקרוא ספרות תורנית באנגלית)?
סליחה שאני קוטע את הדיון הכבד והחשוב הזה בשאלה נוקדנית.
בנוסף, האם תוכל לחסוך לי זמן (קשה לי עם אנגלית) ולומר לי אם הבנתי נכון מהרפרוף, שהדיון הוא על מצב לא סימטרי, שבו יש אחד התאומים שמוכרז כרודף (מסיבות שונות)?
למיטב הבנתי אנחנו כאן עוסקים במצב שונה (אינני יודע מה היו התנאים במציאות המקרה בהודעה הפותחת), ובו באופן תיאורטי לפחות לא ניתן להכריע לגבי אף אחד מהם שרק הוא הרודף.
כאן התעורר ויכוח לגבי מצב כזה: האם שניהם רודפים או ששניהם לא רודפים.
בנוסף, יש כאן ויכוח מה ההשלכות אם שניהם נחשבים כרודפים (האם מותר למישהו מבחוץ לבצע הגרלה או הכרעה אחרת ולהרוג אחד כדי להציל את השני).
ברקע לשאלה האחרונה גם מעניינת אותי השאלה (שתלויה כמובן בחוו"ד מקצועית) שהערתי עליה לעיל: האם הם בכלל נחשבים בני קיימא, כלומר האם דין ההורג מישהו מהם כהורג עובר או פחות מזה, או כרוצח אדם שלם?
הרלוונטיות היא שלפי הרמב"ם (לדעתי, ודלא כמיימוני) עובר שרודף לאונסו נחשב רודף, בגלל שאיכות חייו המשפטית בלשונך, אינה מלאה (ולכן מותר להורגו אף שאינו רודף ממש, אלא 'כרודף'). אולם גדול שרודף לאונסו נראה מהרמב"ם שאינו רודף, שהרי אם העובר הוציא ראשו אסור להרגו אף שהוא עדיין רודף לאונסו.
אמנם אם לא כהרמב"ם, אז היה מקום לומר שרודף לאונסו גם הוא רודף, ואפילו הוא גדול. ולכן יש לדון גם על כך בנפרד, ולכן הגדרתי את הנקודה האחרונה רק כרקע לבעיה ולא נקודת מוצא הכרחית.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 08:50 |
|
| |
Mickey, Or Choshekh-
Legabei hadiyun shelakhem-
Din Rodef-
hatzolas hanirdof?
chiyuvo derodef?
diyun beChiddushei R. Chayyim Halevi al hoRambam- offen ort- bedin ubor-
mestomo atem kvar yodim mizeh
veim kein yihyu dvorai kan leravcho demilso-
veshuv bakoshas slichoh al hakesivoh beosiyos loaziyos
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2005 08:58 |
|
| |
או"ח, אני חוזר ומבהיר. הנותר בחיים הוא נרדף, ואין זה משנה שהוא גם רודף. אם כן, הרגנו רודף (שהוא גם נרדף, אך זה אינו מונע את ההיתר להרגו) והצלנו בכך נרדף (שהוא גם רודף, אך גם זה אינו מונע את ההיתר להרוג למענו).
השאלה כיצד להכריע את מי להרוג אינה השאלה כאן. לדעתי מכיון שמעיקר הדין מותר להרוג כל אחדד מהם, שכן כל אחד הוא רודף, אזי הגרלה יכולה להכריע את מי להרוג.
לגבי מה שכתב שרירא (אני כבר מעדיף אנגלית אמיתית), הרי הנחתנו היא ששניהם אינם יכולים להחזיק מעמד, שאל"כ אין כאן בכלל דין רודף. על כן, גם אם זו אינה המציאות, אנחנו מניחים אותה לשם הדיון.
יותר מכך, אם אחד מהם יחזיק מעמד בכל מקרה, אז נראה פשוט שעלינו להותיר לטבע לעשות את שלו, ואין כאן רודף. על כן מעצם ההגדרה של הבעיה מדובר במצב שההערכה הרפואית היא ששניהם ימותו.
מיכי
|
|
|
|
|
