|
|
| נשלח ב-2/10/2005 13:33 |
 |
| |
מואדיב,
ירקות ומתים אינם יכולים להוות נימוק להזזת לוח שנה שלם. ר"ח כתב שדברי עולא הם טעות ונובעים מאי הכרתו את הסיבה האמיתית, ולכן טעה לחשוב שעשו לו ולבני מדינתו "טובה".
גם הרמב"ם [הלכות קידוש החודש פרק ג הי"ז-י"ח] אינו מביא נימוק תועלתני כזה או אחר אלא לדעתו הסיבה היחידית לעבר את החודש היא כדי להמנע מבילבולת נגררת, וגם זה במקרים מסויימים.
וממילא העיבור אם יהיה כזה, יהיה בדיעבד, ולא משיקולים תועלתניים מלכתחילה כמו שעולא סבר.
במהד' הרב קאפח ישנה הרחבה על העניין עם "תרחיש".
לא אחלוק על הוכחה אמפירית אבל אם הבנתי אותך נכון, אז גם ההוכחה שלך אינה מסבירה מדוע אד"ו דווקא ולא בגה"ז אלא רק באופן כללי מדוע הדחיות מקטינות את הסטיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2005 14:34 |
|
| |
מואדיב:
מקובל שכפי גודל החידוש המדעי, כך דרושה הוכחה יותר מוצקה. אתה בא וטוען שיש איזה שהיא מחזוריות במחזור הלבנה. דבר זה נסתר מהאלגוריתמים שמשתמשים בו כיום למציאת מקום הלבנה שדורש יותר מאלף מרכיבים. האלגוריתים הנ"ל שפתחו אותו זוג צרפתי לקח כמה שנים של חשבונות אין סופיים. לפי דבריך לא היה צורך בחשבון מסובך כזה.
בקיצור, אני מאד מתפלא שיש לך כזה חידוש באמתחתך. האם ההוכחה שלך נבדקה על ידי אסטרונום מוכר?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 00:20 |
|
| |
מואדיב,
1. מתחילה דימיתי שהוכחתך לא יכולה להיות אמת, שהרי מה לי לא אד"ו או לא בה"ז או לא גו"א, או לא דז"ב. וכו'
הרי כולם פרמוטציות של אד"ו "מודולו" 7 , ומטעמי סימטריה אין להפלות ביניהם!
2. אך אחרי מחשבה נוספת נתתי אל ליבי שהרי נמצאים אנו בנקודה פיזיקלית קיימת של מצב הירח יחסית לכדוה"א, ולא בנקודה מתמטית תיאורטית. ולגבי מצב פיזיקלי קיים, אין סימטריה בין האפשרויות הנ"ל.
שכן חלק מרחיקות את הדחיות יחסית למצב הקיים וחלק מקדימות. והרחקה או הקדמה יכולה לשנות את ממוצע הסטיות.
3. אשמח ללמוד את הוכחתך, קודם כל בתרגום אנלוגי-איכותי. התוכל לנתח את ההוכחה ולהסבירה ברמה אנלוגית-איכותית?
בתודה
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 10:41 |
|
| |
יש לציין, כי שיטתו של מואדיב מפורשת בלבוש או"ח סי' תכח ס"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2005 22:34 |
|
| |
כמה הערות:
1. לגבי דחית גטרד ובטו תקפט: אכן ברור כי בן מאיר דחה את שתיהן בתרמ"א חלקים, הסימוכין הפשוטים ביותר הם בכך שמחלוקת בן מאיר ורס"ג היתה בשנים ד' אלפים תרפ"ב-ג-ד, כאשר בשנת תרפ"ג היה מדובר על דחית גטרד (שבן מאיר לא דחה כי המולד היה קודם ג'ט'תתמה). לכן המחלוקת החלה בפסח תרפ"ב (שבן מאיר שינה את מועדו מפני שהיה צריך להאריך את תרפ"ב ביומיים והשנה לשיטתו היתה שלמה).
2. בראש השנה הצצתי בלוח והופתעתי לגלות כי השנה מולד תשרי חל היום ב', ונדחה בדחית בט"ו תקפ"ט לאחר עבור (הדחיה הרביעית). זהו מאורע די נדיר, משהו כמו אחת למאתים שנה. דיברתי עם אדם בישוב שלנו העוסק בלוח העברי ומתברר שהם כבר טחנו את הנושא מזמן. הוא חידש לי כי הפעם הבאה בה יקרה מאורע זה (דחית בטו תקפט) תקרה בשנת ו אלפים י"ג. משעשע.
3. למרות שמדובר בשבר יום על פני תקופת חיי אדם, דימיתי להרגיש השנה כיצד הלוח העברי "נוזל" על שנת החמה ובהתאם ראש השנה גולש אל תוך החורף. מכיוון שאנו בשנת ט' למחזור קטן הסטיה כעת היא מקסימלית (כזכור פסח של השנה השמינית היה הראשון שיצא מחודש האביב). מעניין מתי יטרח מישהו לתקן את אי הדיוק הזה, או לפחות להעלות את הענין לתודעת הציבור? יש כאן מקרה מבחן לכל עניין השינויים בהלכה, מכיוון שמדובר על דבר אובייקטיבי לגמרי, בלי קשר לרוחות הזמן, למעמד האשה, להשקפות מדיניות וכו', ומצד שני עניין עקרוני מאין כמוהו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 00:11 |
|
| |
.
אני עדיין חייב לכם, אך על קצה המזלג, הדוגמא האמפירית של השנה, טובה למדי:
השנה, כפי שנכתב לעיל, מבחינת נוסחת הלוח המחושב לפי המולד הממוצע, יומו הראשון של ר"ה היה אמור להיות יום שני. אלא שאז, אורה של שנת התשס"ה היה אורך לא חוקי - 382 יום בלבד, ומכאן דחיית גטר"ד. כלומר, יומה הראשון של השנה נדחה ליום שלישי.
כזכור, טענתי כי דעת הרמב"ם שדחיות אלו נועדו לקרב את יומו הראשון של ראש השנה למועד האסטרונומי האמיתי, מוכחת אמפירית.
והנה, מועד המולד האסטרונומי האמתי של חודש תשרי חל בדיוק ביום שני, בשעה 10:28 לפי השעון האוניברסלי, או בערך בשעה 12:49 לפי שעון ירושלים.
מעשית, ככל הנראה, המשמעות היא כי האפשרות הראשונה לראות את הירח החדש תהיה אור ליום רביעי. לולא היינו דוחים ביום, הסטיה היתה גדולה יותר, דחיית גטר"ד צמצמה את הסטיה שבין יום ראש השנה לפי המולד הממוצע (שני) לבין היום שהיה צריך להיות מבחינה אסטרונומית (כנראה רביעי).
גם בשנים האחרונות, יכולנו לראות כמה דוגמאות לכך:
בשנה שעברה, התשס"ה, נדחה יומו הראשון של ראש השנה מיום רביעי ליום חמישי בשל הכלל של אד"ו. המולד האסטרונומי המדוייק היה ביום רביעי אחה"צ, כך שלא היה סיכוי לראות את הירח החדש אלא אור ליום שישי, הדחיה ביום צמצמה את הסטיה.
לפני שנתיים, התשס"ד, נדחה יומו הראשון של ר"ה מיום שישי ליום שבת (אד"ו). גם אז, הדחיה קיצרה את הסטיה, שכן ההתכנות הראשונה לראיית הירח החדש היתה בערב שבת, ולכן הדחיה ביום קירבה במדוייק את יומו הראשון של ר"ה למולד הנצפה האמתי.
כל זאת, כאמור, רק מהשנים האחרונות.
אם תבדקו בדקדוק, תגלו כי יש גם כמה דוגמאות בהן הדחיה הרחיקה את יום ר"ה מהמולד האמתי, אולם מבחינת כלל ראשי השנה, האלגוריתם עובד בדיוק לפי טענתו של הרמב"ם.
אל תאמינו לי, לכו לבדוק בעצמכם:
http://aa.usno.navy.mil/data/docs/MoonPhase.html
לגבי "נזילת" לוח השנה העברי על פני שנת החמה, כבר דנו בכך בעבר (לינקי ? ), ודומני כי הראיתי שהסטיה קטנה מאד, כך שמי שאינו חש בה, בצדק אינו חש, ואין לו למה לחשוש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 00:30 |
|
| |
מואדיב
כמה הערות:
א. הדחיה השנה היתה בטו תקפט ולא גטרד.
ב. אתה לא מדבר על "המולד האסטרונומי האמיתי" שעליו דיברת קודם (חצית מישור הסיבוב ארץ-שמש על ידי הירח) שהרי זה קרה באמת ביום שני, וכל בעל זכוכית מפויחת היה יכול לראות את ליקוי החמה! (אגב זה היה כמדומני לאחר י"ח שעות) אתה מדבר על הזמן האמיתי בו ניתן לראות את הירח החדש. זמן זה נתון לפלקטואציות גדולות לפי תנאי הראות וגם לפי זמן המולד האמיתי במובנו הנ"ל.
ג. הרמב"ם דיבר על אד"ו, והדוגמא שלך מהשנה היא של דחית בטו תקפט. זה לא אותו דבר. הטעם לדחיות גטרד ובטו תקפט ברור כשמש. מה שלא מובן הוא הכלל של מולד זקן ודחיות אדו.
ד. שוב, לעניות דעתי (ועל אף הדוגמאות שהבאת) לא ייתכן שתיקון שיטתי כלשהו מהסוג הנ"ל יוביל ל"הצלחה" שיטתית בהתקרבות לזמן המולד הנצפה, אלא אם כן ישנה טעות בסיסית בזמנים (לדוגמה אם המולד המחושב תמיד מוקדם מדי אז ברור שכל דחיה תועיל) או שאתה נצמד להגדרת "תיקון" שאפשר להתווכח עליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 09:32 |
|
| |
.
אהממ:
א: כמובן, בט"ו תקפ"ט, טעות הקלדה נפלה למעלה, ותודה על התיקון.
ב: חוששני כי הערתך לא ברורה לי. כתבתי במפורש: "והנה, מועד המולד האסטרונומי האמתי של חודש תשרי חל בדיוק ביום שני, בשעה 10:28 לפי השעון האוניברסלי, או בערך בשעה 12:49 לפי שעון ירושלים.
מעשית, ככל הנראה, המשמעות היא כי האפשרות הראשונה לראות את הירח החדש תהיה אור ליום רביעי. לולא היינו דוחים ביום, הסטיה היתה גדולה יותר, דחיית גטר"ד צמצמה את הסטיה שבין יום ראש השנה לפי המולד הממוצע (שני) לבין היום שהיה צריך להיות מבחינה אסטרונומית (כנראה רביעי)." בדיוק כפי שאמור להיות כתוב. המולד האסטרונומי היה בצהרים, ולכן מועד הצפיה הראשון של הירח החדש, צריך להיות כ- 18 שעות לאחר מכן, ולפחות 13 שעות לאחר המולד האסטרונומי.
ג: הבאתי את הדוגמאות מאשתקד, ומהשנים שלפניכן, לגבי דחיית אד"ו.
ד: תקצר כאן היריעה להסביר את האלגוריתם, אך העובדה, קיימת. התיקון של דחיית אד"ו מצמצם את הסטיות בין יום ראש השנה לפי המולד הממוצע לבין היום שנקבע בהתאם למולד שהיה נצפה על ידי עדים. אם אספיק, אספק עוד כמה דוגמאות היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 11:09 |
|
| |
.
ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו--לפי שהחשבון הזה הוא לקיבוץ הירח והשמש בהילוכם האמצעי, לא במקומם האמיתי, כמו שהודענו; לפיכך עשו יום קביעה ויום דחייה, כדי לפגוע ביום הקיבוץ האמיתי. כיצד--בשלישי קובעין, ברביעי דוחין, בחמישי קובעין, בשישי דוחין, בשבת קובעין, באחד בשבת דוחין, בשני קובעין.
ועיקר שאר הארבע דחיות האלו, הוא זה העיקר שאמרנו, שהחשבון הזה במהלך אמצעי; וראיה לדבר, שהרי המולד יהיה בליל שלישי ויידחה לחמישי, ופעמים רבות לא ייראה ירח בליל חמישי. ולא עוד, אלא ולא בליל שישי, מכלל שלא נתקבצו השמש והירח קיבוץ אמיתי אלא בחמישי.
(רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ז')
=====================
תזכורת קצרה:
המולד האסטרונומי אינו נראה לעין (חוץ מאשר כאשר יש ליקוי חמה), אלא לאחר זמן מה, מינימום 13 שעות. הירח החדש, נראה בסמוך לשקיעת החמה, בצד המערבי/דרום מערבי של השמים, וראיה ראשונה זו היא היא ה"מולד" מבחינה הלכתית.
לפי הרמב"ם, כל סיבת כל הדחיות היא מעין "מנגנון פיצוי" שמטרתו לצמצם את הסטיות שבין החישוב הממוצע בו אנו נוקטים לבין " שעה שיתקבץ בה הירח עם החמה בדקדוק הרבה, כדרך שהאצטגנינין עושין..." - לבין המולד האסטרונומי האמתי, כפי שהוסבר פעמים רבות לעיל.
=====================
והנה הדגמה:
בשנת 5,701 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 3/10/1940 , שהיה יום חמישי ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 2/10/1940 | 9:2:24 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום חמישי .
בשנת 5,702 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 22/9/1941 , שהיה יום שני ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 22/9/1941 | 0:59:49 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שלישי .
בשנת 5,703 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 12/9/1942 , שהיה יום שבת ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 11/9/1942 | 12:13:58 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שבת .
בשנת 5,704 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 30/9/1943 , שהיה יום חמישי ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 30/9/1943 | 7:50:38 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שישי .
בשנת 5,706 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 8/9/1945 , שהיה יום שבת ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 7/10/1945 | 1:43:37 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שבת .
בשנת 5,709 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 4/10/1948 , שהיה יום שני ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 3/10/1948 | 16:3:12 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שני .
בשנת 5,710 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 24/9/1949 , שהיה יום שבת ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 23/9/1949 | 8:42:19 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שבת .
בשנת 5,713 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 20/9/1952 , שהיה יום שבת ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 20/9/1952 | 3:43:17 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום ראשון .
בשנת 5,714 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 10/9/1953 , שהיה יום חמישי ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 9/9/1953 | 4:8:59 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום חמישי .
בשנת 5,717 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 6/9/1956 , שהיה יום חמישי ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 5/10/1956 | 0:45:59 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום חמישי .
בשנת 5,718 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 26/9/1957 , שהיה יום חמישי ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 24/9/1957 | 15:40:0 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום רביעי * .
בשנת 5,719 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 15/9/1958 , שהיה יום שני ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 14/9/1958 | 8:23:30 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שני .
בשנת 5,721 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 22/9/1960 , שהיה יום חמישי ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 21/9/1960 | 19:34:6 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום חמישי .
בשנת 5,722 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 11/9/1961 , שהיה יום שני ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 10/9/1961 | 23:11:1 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שני .
בשנת 5,726 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 27/9/1965 , שהיה יום שני ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 25/9/1965 | 23:39:8 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום ראשון * .
בשנת 5,728 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 5/10/1967 , שהיה יום חמישי ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 4/10/1967 | 16:45:13 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום חמישי .
בשנת 5,729 , התאריך הגרגוריאני של א' תשרי היה , 23/9/1968 , שהיה יום שני ונדחה בשל דחיית אד"ו. הזמן המינימלי לצפיית הירח החדש היה 23/9/1968 | 7:29:40 מה שמביא את האפשרות הראשונה לראיית הירח החדש לאור ליום שני .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 11:13 |
|
| |
.
הנתונים בהדגמה לעיל חושבו בהתאם לזמני ירושלים (שעתיים ועשרים ואחת דקות מגריניץ'), ובהתאם להנחה כי בין המולד האסטרונומי לבין התכנות הראיה הראשונית, חולפות לפחות 18 שעות.
כזכור, אפשרות הראיה של הירח החדש תהיה תמיד מייד לאחר השקיעה, ולכן אם התוצאה יוצאת, למשל, חצות הליל, הרי שהירח החדש לא יראה אלא למחרת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 23:52 |
|
| |
מואדיב
איני יודע כמוך את נושא הלוח והניתוח האסטרונומי . אולם בדקתי את הדוגמאות שהבאת . ולא מצאתי שום יתרון בארבעת הדחיות שכתב הרמב"ם שמטרתם לקרב את המולד האסטרונומי למולד הממוצע.
רק אם יש סיבה לדחיית אד"ו מובנות גם שאר הדחיות שבאות לתקן את הסטיות האפשריות בגללם .
אבל אם ננסה לבנות את הלוח ללא דחיית אד"ו לא צריכים את שאר הדחיות
ראה מה העליתי :
שנת תש"א – תחילת מחזור של 19 שנים
ראש השנה חל ביום חמישי. 3.10.40
המולד הממוצע : יום שלישי 1.10.40 בשעה 20:28
המולד האסטרונומי : יום שלישי 1.10.40 בשעה 15:00
היו צריכים לקבוע ר"ה ביום ד' כי המולד הממוצע חל ביום ג' לאחר חצות , ונדחה בגלל אד"ו
ליום חמישי.
מולד תשרי הבא תש"ב , לפי הלוח הממוצע יחול ביום ראשון 21.9.41 בשעה 5:16 ור"ה צריך לחול ביום ראשון כי המולד הממוצע מראה על פחות מחצות היום.. אולם נדחה בגלל אד"ו .
שנה זו פשוטה בת 354 ימים ולכן קובעים כסדרה.
שנת תש"ב – שנה ב' למחזור
ראש השנה חל ביום שני 22.9.41
המולד הממוצע : יום ראשון 21.9.41 שעה 5:16
המולד האסטרונומי : יום ראשון 21.9.41 שעה 7:00
היו צריכים לקבוע את ר"ה ביום ראשון כי המולד הממוצע חל ביום א' לפני חצות ונדחה ליום ב' בגלל אד"ו
מולד תשרי הבא תש"ג יחול לפי הלוח הממוצע ביום חמישי 10,9,42 שעה 14:05 וצריך ר"ה להדחות ליום ו' כי המולד לאחר חצות אולם נדחה לשבת בגלל אד"ו
שנה זו בת 355 ימים ולכן יש להוסיף חשוון מלא
שנת תש"ג – שנה ג' למחזור שנה מעוברת
ראש השנה חל ביום שבת 12.9.42
המולד הממוצע : יום חמישי 10.9.42 שעה 14:05
המולד האסטרונומי : יום חמישי 10.9.42 שעה 18:13
לפי הדין היו צריכים לקבוע את ר"ה ביום שישי כי המולד הממוצע חל ביום חמישי לאחר חצות ונדחה ליום שבת בגלל אד"ו
מולד תשרי הבא תש"ד יחול לפי הלוח הממוצע ביום רביעי שעה 11:38 וצריך ר"ה לחול ביום ד' אולם נדחה ליום חמישי בגלל אד"ו
שנה זו בת 383 יום ימים ולכן יש לעשותה חסרה
שנת תש"ד – שנה ד' למחזור
ראש השנה חל ביום חמישי 30.9.43
המולד הממוצע : יום רביעי 29.9.43 שעה 11:38
המולד האסטרונומי : יום רביעי 29.9.43 שעה 13:50
לפי הדין היו צריכים לקבוע את ר"ה ביום ררביעי כי המולד הממוצע חל ביום ד' לפני חצות ונדחה ליום ה' בגלל אד"ו
מולד תשרי הבא תש"ה יחול לפי הלוח הממוצע ביום ראשון שעה 20:26 וצריך ר"ה להדחות ליום ב' כי המולד לאחר חצות
שנה זו בת 354 ימים ולכן היא כסידרה
שנת תש"ה – שנה ה' למחזור
ראש השנה חל ביום שני 18.9.44
המולד הממוצע : יום ראשון 17.9.44 שעה 20:26
המולד האסטרונומי : יום ראשון 17.9.44 שעה 14:58
ר"ה נקבע ליום שני כי המולד הממוצע חל ביום א' אחרי חצות ונדחה ליום ב'
מולד תשרי הבא תש"ו יחול לפי הלוח הממוצע ביום שישי 7.9.45 שעה 5:15 וצריך ר"ה להיות ביום ו' כי המולד לפני חצות אולם נדחה לשבת בגלל אד"ו
שנה זו בת 355 ימים ולכן יש להוסיף חשוון מלא
שנת תש"ו – שנה ו' למחזור מעוברת
ראש השנה חל ביום שבת 8,9,45
המולד הממוצע : יום שישי 7.9.45 שעה 5:15
המולד האסטרונומי : יום חמישי 6.9.45 שעה 16:05
היו צריכים לקבוע את ר"ה ביום ו' כי המולד הממוצע חל ביום ו' לפני חצות ונדחה לשבת בגלל אד"ו
מולד תשרי הבא תש"ז יחול לפי הלוח הממוצע ביום חמישי 26.9.46 שעה 2:48 ור"ה נקבע ביום חמישי
שנה זו בת 383 יום ימים ולכן יש לעשותה חסרה
שנת תש"ז – שנה ז' למחזור
ראש השנה חל ביום חמישי 26.9.46
המולד הממוצע : יום חמישי 26.9.46 שעה 2:48
המולד האסטרונומי : יום רביעי 25.9.46 שעה 11:06
ר"ה נקבע ביום חמישי כי המולד הממוצע חל ביום לפני חצות
מולד תשרי הבא תש"ח יחול לפי הלוח הממוצע ביום שני שעה 11:36 ור"ה נקבע ביום שני כי המולד לפני חצות
שנה זו בת 354 יום ולכן יש לעשותה כסדרה
שנת תש"ח – שנה ח' למחזור מעוברת
ראש השנה חל ביום שני 15.9.47
המולד הממוצע : יום שני 15.9.47 שעה 11:36
המולד האסטרונומי : יום ראשון 14.9 שעה 21:49
ר"ה נקבע ביום שני כי המולד הממוצע חל ביום שני לפני חצות
מולד תשרי הבא תש"ט יחול לפי הלוח הממוצע ביום ראשון בשעה 9:09 ור"ה צריך להיות ביום ראשון אך נדחה ליום שני בדחית אד"ו
שנה זו בת 385 יום ולכן יש לעשותה מלאה
אילו לא היינו דוחים בגלל אד"ו היה ראש השנה של תש"א חל ביום ד' . ור"ה של תש"ב חל ביום א' והיו עושים את תש"א שנה פשוטה 354 יום כסדרה.
ר"ה של תש"ג היה חל ביום ו' והיו עושים את תש"ב שנה מלאה 355 יום .
ר"ה של תש"ד היה חל ביום רביעי והיו עושים את תש"ג חסרה .383 יום
ר"ה של תש"ה היה חל ביום שני והיו עושים את תש"ד מלאה 355 יום
ר"ה של תש"ו היה חל ביום שישי והיו עושים את תש"ה כסדרה 354 יום
ר"ה של תש"ז היה חל ביום חמישי והיו עושים את תש"ו כסדרה 384 יום
ר"ה של תש"ח היה חל ביום שני והיו עושים את תש"ז כסדרה 354 יום
ר"ה של תש"ט היה חל ביום ראשון והיו עושים את תש"ח כסדרה 384 יום
שנת תשנ"ח שנה א' למחזור
שנת תשנ"ט שנה ב' למחזור
ר"ה חל ביום שני 21.9.98
מולד ממוצע ביום שני 21.9.98 בשעה 6:55
מולד אסטרונומי
ר"ה נקבע ביום שני כי המולד הממוצע חל לפני חצות
מולד ממוצע של תשרי הבא תש"ס חל ביום שישי 10.9.99 בשעה 15:44 ור"ה נקבע לשבת 11.9.99 כי המולד חל לאחר חצות
שנה זו בת 355 יום ויש לעשותה מלאה
שנת תש"ס שנה ג' למחזור מעוברת
ר"ה חל ביום שבת 11.9.99
מולד ממוצע ביום שישי 10.9.99 בשעה 15:44
מולד אסטרונומי חל ביום שישי 10.9.99 בשעה 00:09
ר"ה נקבע ביום שבת כי המולד הממוצע חל ביום שישי אחרי חצות
מולד ממוצע של תשרי הבא תשס"א חל ביום חמישי בשעה 13:17 ור"ה נקבע לשבת 30.9.00 כי המולד חל ביום ה' לאחר חצות ונדחה לשבת בדחית אד"ו
שנה זו בת 385 יום ויש לעשותה מלאה
שנת תשס"א שנה ד' למחזור ( שמיטה)
ר"ה חל ביום שבת 30.9.00
מולד ממוצע ביום חמישי בשעה 13:17
מולד אסטרונומי ביום חמישי בשעה 00:09
ר"ה נקבע ביום שבת כי המולד הממוצע חל אחרי חצות ונדחה בדחית אד"ו
מולד ממוצע של תשרי הבא תשס"ב חל ביום שני 17.9.01 שעה 22:05 ור"ה נקבע ליום שלישי 18.9.01 כי המולד חל לאחר חצות
שנה זו בת 353 יום ויש לעשותה חסרה
שנת תשס"ב שנה ה' למחזור
ר"ה חל ביום שלישי 18.9.01
מולד ממוצע ביום שני 17.9.01 בשעה 22:05
מולד אסטרונומי ביום שני 17.9.01 בשעה 12:48
ר"ה נקבע ביום שלישי כי המולד הממוצע חל לאחר חצות
מולד ממוצע של תשרי הבא תשס"ג חל ביום שבת 7.9.02 בשעה 6:45 ור"ה נקבע לשבת 7.9.02 כי המולד חל לפני חצות
שנה זו בת 354 יום ויש לעשותה כסדרה
שנת תשס"ג שנה ו' למחזור, מעוברת
ר"ה חל ביום שבת 7.9.02
מולד ממוצע ביום שבת 7.9.02 בשעה 6:45
מולד אסטרונומי ביום שבת 7.9.02 בשעה 5:30
ר"ה נקבע ביום שבת כי המולד הממוצע חל לפני חצות
מולד ממוצע של תשרי הבא תשס"ד חל ביום שישי 26.9.03 בשעה 4:27 ור"ה נקבע לשבת 27.9.03 בגלל דחיית אד"ו
שנה זו בת 385 יום ויש לעשותה מלאה
שנת תשס"ד שנה ז' למחזור
ר"ה חל ביום שבת 27.9.03
מולד ממוצע ביום שישי 26.9.03. בשעה 4:27
מולד אסטרונומי ביום שישי 26.9.03 בשעה 5:30
ר"ה נקבע ביום שבת בגלל דחיית אד"ו
מולד ממוצע של תשרי הבא תשס"ה חל ביום שלישי בשעה 13:15 ור"ה נקבע ליום חמישי 16.9.04 כי המולד חל לאחר חצות ונדחה לחמישי בדחיית אד"ו
שנה זו בת 355 יום ויש לעשותה מלאה
שנת תשס"ה שנה ח' למחזור, מעוברת
ר"ה חל ביום חמישי 16.9.04
מולד ממוצע ביום שלישי 14.9.04 בשעה 13:15
מולד אסטרונומי ביום שלישי 14.9.04 בשעה 16:50
ר"ה נקבע ביום חמישי כי המולד הממוצע חל לאחר חצות ונדחה בדחית אד"ו
מולד ממוצע של תשרי הבא תשס"ו חל ביום שני 3.10.05 בשעה 10:48 ור"ה נקבע ליום שלישי 4.10.05 למרות שהמולד נקבע לפני חצות בדחיית יותר מתקפ"ט תלקים משעה רביעית ביום שני לאחר שנה מעוברת .
שנה זו בת 383 יום ויש לעשותה חסרה
שנת תשס"ו שנה ט' למחזור
ר"ה חל ביום שלישי 4.10.05
מולד ממוצע ביום שני 3.10.05 בשעה 10:48
מולד אסטרונומי ביום שני 3.10.05 בשעה 12:49
ר"ה נקבע ביום שלישי למרות שהמולד הממוצע חל לפני חצות בכללי הדחיה
מולד ממוצע של תשרי הבא תשס"ז חל ביום שישי 22.9.06 בשעה 19:37 ור"ה נקבע לשבת 23.9.06 כי המולד חל לאחר חצות
שנה זו בת 354 יום ויש לעשותה כסדרה
אילו לא היינו דוחים בגלל אד"ו היה ראש השנה של תשנ"ט היה חל ג"כ ביום ב' . ור"ה של תש"ס היה חל ג"כ בשבת והיו עושים את תשנ"ט שנה מלאה של 355 יום .
ר"ה של תשס"א היה חל ביום ו' והיו עושים את תש"ס שנה כסדרה 384 יום .
ר"ה של תשס"ב היה חל ג"כ ביום שלישי והיו עושים את תשס"א כסדרה 354 יום
ר"ה של תשס"ג היה חל ג"כ ביום שבת והיו עושים את תשס"ב כסדרה 354 יום
ר"ה של תשס"ד היה חל ביום שישי והיו עושים את תשס"ג כסדרה 384 יום
ר"ה של תשס"ה היה חל ביום רביעי והיו עושים את תשס"ד מלאה 355 יום
ר"ה של תשס"ו היה חל ביום שני והיו עושים את תשס"ה חסרה 383 יום
ר"ה של תשס"ז היה חל ג"כ ביום שבת והיו עושים את תשס"ו מלאה 355 יום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2005 10:19 |
|
| |
לא בדקתי במפורט את הדוגמאות הנ"ל, אבל במבט ראשון נראה לי ברור כי נדב צודק ולא ייתכן כי הסטיות בין המולד האמיתי למולד הממוצע, שהן לא מחזוריות במחזור פשוט, תתוקנה על ידי תיקון אד"ו. מאידך חישוביך מראים כי הדחיות אכן מצמצמות את הפער בין יום המולד האמיתי ליום הראשון בו ניתן לצפות בירח החדש.
לולי דברי הרמב"ם, אני מנחש כי צמצום זה אינו קשור כלל לסטיה שבין המולד האמיתי למולד הממוצע, אלא לפער שיש בין המולד הממוצע ליום הראשון בו ניתן לצפות בירח החדש.
אם נשכח לרגע מן המולד האמיתי, נראה כי עדיין יש פער שנובע משתי סיבות: (א) ניתן לצפות בירח החדש רק מספר שעות (נניח להלן 13) לאחר המולד (ב) ניתן לצפות במולד רק בערב, סמוך לאחר השקיעה. אם ר"ה ייקבע ביום בו חל המולד, הרי שהשקיעה של כניסת ר"ה תחול בממוצע 12 שעות לפני המולד. תיקון מולד זקן מזיז שש שעות, ולכן לולי הדחיות האחרות עדיין השקיעה של כניסת ר"ה תחול בממוצע 6 שעות לפני המולד. דחיית אד"ו גורמת לכך שבממוצע יזוז ר"ה עוד כעשר שעות קדימה (24 שעות כפול שלש שביעיות), וכך בממוצע השקיעה בכניסת ר"ה היא כארבע שעות לאחר המולד.
הערות: (א) לפי הנ"ל אד"ו לאו דווקא, כל שלשה ימים אחרים מועילים באותה מידה. ייתכן שלזה גם הרמב"ם יודה, ולשיטתו אחר שבחרנו לדחות שלשה ימים, אד"ו נבחרו במיוחד מפני הטעמים שפירשו חז"ל, וכדברי הפנ"י שהובאו לעיל.
(ב) לפי הנ"ל נראה כי היה עדיף לדחות יותר ימים. למשל לו היינו דוחים אבגדהו"ז (כלומר פשוט קובעים את ר"ה ליום שאחרי יום המולד הממוצע) היה הפער הממוצע 18 שעות וכך היינו יכולים להבטיח צפיה בירח החדש בכניסת ר"ה ברוב השנים. אולי הבעיה בכך היא שאז היו מקרים בהם הייתה אפשרית צפיה בירח החדש גם לפני ר"ה. ייתכן כי אפשרות זו, בה מושם הלוח כחוכא ואטלולא גרועה יותר מקביעת ר"ה לפני אפשרות הצפיה הראשונה. כאן אני חייב להניח כי מתחשבים במולד האמיתי, שכן גם לפי דחיית אבגדהו"ז שהצעתי, המולד הממוצע יחול לכל היותר 6 שעות לפני כניסת ערב ר"ה ולכן אי-אפשר יהיה לצפות בירח החדש בכניסת ערב ר"ה ואין כל בעיה. אם נקח בחשבון שהמולד האמיתי יכול לחול שעות לפני המולד הממוצע עלולה להווצר אפשרות כזו. כמובן היא יכולה להווצר באותו אופן לפי דחיית אד"ו כאשר המולד הממוצע הוא אחר חצות בימים גה"ז, ואולי יש כאן פשרה מסויימת, בין הצורך לדחות את ר"ה בממוצע, ובין הצורך שלא תהיה ראיית הירח לפני ר"ה, וצ"ע.
מואדיב, אני מציע את הבדיקה הבאה כאשר זמנך יאפשר זאת: הרץ את התכנית שלך וחשב את הסטייה הממוצעת (בימים) בין יום ר"ה ליום בו מתאפשרת לראשונה ראיית הירח. חזור על החישוב כאשר אתה משתמש במולד הממוצע. אני משער כי הסטיה הממוצעת תהיה זהה בשני המקרים. ובדיקה נוספת: חזור על החישוב לפי המולד האמיתי אבל בדחיית בה"ז במקום אד"ו. האם בממוצע על פני השנים אכן הסטייה שונה?
אני מניח כאן כי הסטיה בין המולד האמיתי למולד הממוצע היא בממוצע אפס (כלומר אין הזזה קבועה בין המולדות האמיתיים למולד הלוח שלנו). האמנם?
השיח נקי, הראש באדמה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2005 17:23 |
|
| |
מואדיב,
רק הבהרה קטנה.
כשהרמב"ם מדבר על הקיבוץ "במקום האמיתי", האם לדעתך הכוונה לחיתוך מישור ארץ שמש על ידי הירח, או לרגע בו ניתן לחזות בירח החדש (עבור צופה בירושלים ביום בו אין עננים).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 20:44 |
|
| |
אחר הדברים האלה איקלע לידי תחומין כרך ט"ו ובו מאמר בענין זה (של יצחק סטרוד) ועיינתי בו בחופזה. הוא מיישב את הר"מ לפי דרכו, אך מתוך דבריו למדתי כי ההנחה שלי לעיל אינה נכונה, ובחודש תשרי המולד האמיתי כנראה מקדים (בממוצע רב-שנתי) את המולד הממוצע. הנתונים שהוא מספק הם כי מולד תשרי האמיתי יכול להקדים את המולד הממוצע עד ארבע עשרה שעות, ולאחר עד שש שעות (בניסן המצב הפוך, כך שהנחתי הנ"ל כנראה נכונה בממוצע על השנה).
מתוך כך אני משער כי בממוצע רב-שנתי המולד האמיתי מקדים כארבע שעות את המולד הממוצע, וכך בממוצע השקיעה בכניסת ר"ה היא כשמונה שעות לאחר המולד האמיתי, דבר המאפשר צפיה בירח החדש בחלק ניכר של השנים כבר בכניסת ר"ה.
השיח נקי, הראש באדמה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 21:09 |
|
| |
על מחלוקת רס"ג ובן מאיר ניתן ללמוד כאן, במאמר מאת רחמים שר שלום: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/mahloket1-4.htm
שר-שלום טוען ששורש המחלוקת היא בשאלה האם מונים מתשרי או מניסן, ע"ש בפרט בסעיף ט'. כן הוא מביא שיטות אחרות ודן בהן.
וביחס למחלוקת רמב"ם-ראב"ד: כשלמדתי את הדברים נטיתי להסביר זאת כפי שהוסבר לעיל - דהיינו, הרמב"ם מסביר מדוע לדחות יום-כן-יום-לא, אך באמת אין זה משנה אילו ימים כן, וכאן נכנס השיקול של ירקיא ומתיא. הרמב"ם הביא את הטעם העיקרי (אסטרונומי) ולא את המשני (נוחות), כדי שלא לתת למינים לרדות. זה מה שאני סברתי אז, ונראה לי סביר גם היום.
לגבי טענתו של מואדיב - אינני מבין גדול בחשבונות הללו, ולכן גם לו ראיתי את כל הוכחותיו הסבוכות הייתי מנוע מלהתייחס לגופן. זה אכן מפתיע, בלי ספק, אבל יש לשאול שאלה עקרונית: האם הרמב"ם היה יכול להגיע, בכליו שלו, אל מה שהגיע מואדיב באמצעות המחשב? אם כן, אדרבה, יש להוכיח זאת בכלי הרמב"ם ולא (רק) בכלים מחשביים. הרי זה כדוגמת ההוכחה למשפט האחרון של פרמה, שכלל לא ייתכן שהוא הגיע אליה מכיון שחסרים היו לו הכלים המדעיים לכך.
הדילמה בין שתי השיטות היא בעצם השאלה האם התנאים שהוזכרו בתלמוד הם משניים (להחליט אילו ימים יהיו יום-כן-יום-לא), או חסרי ערך ולא רלוונטיים מאוד (מכיון שהנימוק האסטרונומי מספיק הוא). מפשוטו של התלמוד, אני נוטה יותר לאפשרות הראשונה.
|
|
|
|
|
|
