יומן הליכה-יום 1

בין שאר הדברים שכתבתי לי ברשימה לעשות השנה , לא נגרע מקומה של ההליכה, זה למשל אחד הדברים שתמיד אמצא תירוץ קביל למה להתחיל ממחר, ואם הייתי צריכה להביא פתק הסבר על כך, "אמא שלי" היתה כותבת:
הנ"ל נעדרה שלא באשמתה"
מוצאי ראש השנה התשס"ו
היום יש לי מרץ, זה היום הראשון,
בבגדי שבת המלכותיים שלרגלי נעלי ספורט כסופים עמדתי
בפתח הדלת מוכנה ומזומנה למשימה,
הי,איך אפשר בלי מוזיקה חזרתי לאחר כבוד לאתר את הMP3
(לעזאזעל איך משתמשים בזה)
השארתי פתק על המקלדת לב"ב:
גם אני בין ההולכים (אוהו איזה הצהרה מחיבת..)
נעלתי הדלת ,משהגעתי אל סוף השביל נזכרתי,
הפלאפון..איך אדע כמה זמן הלכתי?......
השעון כבר לא מספיק מדויק..

הבטתי ימינה ושמאלה , לבסוף החלטתי ליצור לי מסלול משלי

אחרי 50 דקות כבר הייתי בבית,
עיפה אבל מנצחת,
לא רוצה לחשוב על מחר,
היום סימנתי לי וי.
ו"אמא שלי " היתה אומרת:
כל הכבוד,
את רואה שאת רוצה את יכולה..
ובלב שלי הייתי תמיד עונה:
הבעיה שאני לא רוצה...


היום רציתי,

ויכולתי

זה לא שלא הלכתי מאז,
הלכתי גם הלכתי......
קניתי גם מד פסיעות,
מדדתי את צעדי...
אשתדל לשתף אתכם בהמשך,
כי יש המשך..
המשך מענין מאד...