מוסדות חרדיים לא מקבלים ילדי חוזרים

מוסדות חינוך חרדיים לא מקבלים ילדי חוזרים בתשובה
דיון סוער מטריד את העדה החרדית: מוסדות חינוך לא מקבלים ילדים של חוזרים בתשובה ש"שומעים אצל קרוביהם את השפה החילונית
בשנים האחרונות התפתח סוג חדש של אפליה במוסדות החינוך החרדיים-האשכנזיים. בנוסף לאפליה של בנות ספרדיות, נושא ידוע, מופלים לרעה גם ילדים של חוזרים בתשובה. העיתון החרדי "משפחה" הקדיש את גיליונות חודש אלול לדיון ציבורי בנושא הרגיש הזה. מי שפתחה את הדיון היא אביגיל מייזליק - בעלת טור המתכונים בעיתון, תושבת רמת בית שמש וחוזרת בתשובה - שסיפרה כי הכיתה שבה למדה הבת שלה, שהיתה מורכבת בעיקר מבנות חוזרים בתשובה, נסגרה וכי שום מוסד אחר לא רוצה לקבל אותה.

"יש כל כך הרבה ארגונים ואנשים שמקדישים את חייהם כדי להחזיר בתשובה", כתבה מייזליק ושאלה: "למה להתאמץ כל כך? למה לגרום להם לשינוי כל כך קשה, מכאיב? למה לקרוא להם שיבואו ויחיו אתנו חיי תורה, אם לאף אחד אין כוונה לתת להם את האפשרות לחיות חיי תורה שכאלה? אולי הגיע הזמן להפסיק להשקיע כל כך בלהחזיר בתשובה, ואת כל הכוחות האדירים של כל הארגונים האלה להתחיל להפנות לאלה שכבר כאן".

בניגוד לספרדיות, שנתקלות בבעיות קבלה בעיקר בסמינרים (תיכונים לבנות), אצל בעלי התשובה הבעיה מתחילה כבר בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים. מייזליק מספרת על בית ספר בו הקימו המורות "ועד הורים, שכל התפקיד שלו זה לדאוג שחס וחלילה לא תיכנס אף בת של בעלי תשובה ללמוד עם ילדותיהם טהורות הגזע".

לדבריה, "יש משפחות של בעלי תשובה שחיים כאן כבר עשר וחמש עשרה שנים, הבעל לובש חליפה ושטריימל, הילדים מתוקים ומסולסלי פאות, גדלים על אדני הצניעות, יראת שמים, בתים בלי עיתונים, בלי מחשב... ילדים חרדים טובים וטהורים. עד שהם מגיעים לחיידר..." עם או בלי קשר לסערה הגדולה, בית הספר שבו למדה הבת של מייזליק החליט בסופו של דבר לפתוח את הכיתה שלה מחדש. אבל הדיון הציבורי כבר יצא לדרך.


אצל החסידים, יותר טוב?

הראשון שהרים את הכפפה שזרקה מייזליק היה כתב "משפחה" באירופה דוד דמן, שסיפר כי "כל שנה בתקופה הזאת, כמו בריטואל קבוע, מתחילים לזרום למערכת מכתבים קורעי לב, מלים שמסתירות טרגדיות עמוקות, קשות מנשוא, משפחות שילדיהן לא הגיעו אל הנחלה רק בגלל שהן לא עומדות בקריטריונים של הדת החדשה שהשתרשה אצל חלק מהציבור שלנו, דת המעמדות", כך כתב דמן. "בעלי התשובה עזבו הכל מאחוריהם, והקריבו קורבן אישי עצום, רק כדי להיווכח שלעולם יישארו דחויים בודדים, חלק מ'מכסה', לצד בני עדות המזרח".

דמן הפנה "קריאה נרגשת לכל בעלי התשובה שעוד נמצאים בתחילת דרכם: כאשר אתם עושים את המעבר הכל כך קשה, עשו עוד צעד אחד קטן, אבל מכריע: בואו אלינו, אל החוגים החסידיים". לדבריו, אמנם קשה מאוד להתקבל לחסידות, אבל משהתקבלת, לילדים יהיה תמיד מקום ללמוד, "בלי 'מכסה', בלי 'סלקציה', וללא דת מעמדות מעוותת". הסיבה לשוויון, לדבריו, היא שכולם מתבטלים בפני הרבי.

האם באמת המצב אצל החסידים כל כך טוב? הרב שמואל וינד מארגון ההחזרה בתשובה "צהר" אמר ל"משפחה" בתגובה, ש"חשוב לדעת שלבעל תשובה לא קל להיקלט במסגרת חסידית שאינה חב"ד או ברסלב" (שתי חסידויות שמתמחות בהחזרה בתשובה). ואילו מייזליק אמרה ש"ההצעה 'בואי לחב"ד' אינה פתרון רלוונטי בשבילי. אנו רוצים לעבוד את השם בדרך המתאימה לנו ולא לבחור את דרך עבודת השם על-פי המוסד החינוכי של הילד".


הדיון מתרחב: מאה תגובות

אחד ההיבטים המרתקים של הוויכוח הזה הוא המקום המרכזי שתופסות בו נשים, אולי כיוון שמדובר בנושאי חינוך ומשפחה, ואולי כיוון שהציבור החרדי הולך ומשתנה. את המאמר הבא כתבה אשה חרדית תחת שם העט יעל ברג, שיצאה להגנת האפליה. בעלי תשובה, כך היא הסבירה, נוהגים להיפגש עם בני משפחותיהם החילונים, והילדים נחשפים לתרבות של קרוביהם, כולל "שפת הדיבור, המוסיקה, שפת הגוף, המושגים". לדבריה, המפגש עם התרבות החילונית גורם להם לעתים להידרדר, והם עלולים לקלקל גם נוער חרדי מלידה.

"בעיני", כתבה ברג, "עדיף הכאב של בת שלא התקבלה על כאבן של משפחות שבנותיהן נפגעו בגלל בת שהתקבלה ובטעות". ציפורה בית לוי, מחנכת ברשת "בית יעקב", כתבה ל"משפחה" ש"די לנו במה שנעשה בשולי המחנה החרדי (הכוונה לתופעת השבאב, נוער השוליים החרדי). אין לנו צורך לייבא 'צרות' מבחוץ".

לפני שבועיים הצטרף לדיון גם עורך "משפחה" משה גרילק, מראשוני המחזירים בתשובה ומחבר הספר "החרדים - מי אנחנו באמת". גרילק טוען שרבים בציבור החרדי מפחדים מהחוזרים בתשובה, בשל החשש מפריצת חומות ההסתגרות. הוא גם מסכים ש"הדחייה קשורה לצערנו גם בתופעה של התנשאות אליטיסטית... זו רעה חולה הגורמת לאדישות ולאטימות כלפי הסבל שסובלים הנדחים על ידינו".

באותו שבוע הקדיש "משפחה" פרויקט לכמאה תגובות שהגיעו אליו תחת הכותרת "לא קיבלו תשובה" וגם צירף לדיון כמה מראשי המחזירים בתשובה. הרב וינד אמר שעדיף שהחוזרים בתשובה ימשיכו לגור בסביבה החילונית. לדבריו, "מי שאומר לאדם חילוני המתחיל לחזור בתשובה: 'קום ועזוב את ראשון לציון/ חולון/ אשקלון ועבור לדירה ברמת בית שמש/ מודיעין עלית/ ביתר, עושה טעות".

סיבה אחת לכך היא שביישוב החרדי עלול בעל התשובה להרגיש עצמו כ"סוג ב'". סיבה שנייה היא שהילדים יכולים ללמוד במוסדות חרדיים באזור החילוני, המיועדים לבעלי תשובה, ללא כל בעיות קבלה. והסיבה השלישית היא שכך הם יוצרים במקום קהילה חרדית "וגורמים לאנשים נוספים לחזור בתשובה". כדוגמה הוא מביא את שכונת כרמים החילונית בראשון לציון, שממנה יוצאים בכל בוקר שני אוטובוסים עם תלמידים לבתי הספר התורניים בעיר.


המנהלים מאשימים את ההורים שמאשימים את המנהלים

אחד המאפיינים הבולטים של התגובות היה הטחת האשמות בין ההורים החרדים מלידה לנציגי בתי הספר, מה שמעיד ששני הצדדים מבינים כי מדובר בתופעה קשה שיש להתנער ממנה. אם למשפחה ליטאית כתבה: "אנחנו לא שותפות לפשע ולא חתומות עליו. מנהלים, מנהלות, אל תרחיקו מעלינו את ילדי החוזרים בתשובה". רב ליטאי טען שהאשמה היא בראש ובראשונה של המנהלים, אבל ההורים אשמים בהסכמה שבשתיקה ובשיתוף פעולה עם המנהלים. חבר ועדת קבלה בתלמוד תורה חרדי יוקרתי כתב שקיבל איומים מהורים חרדים שיוציאו את ילדיהם מהמוסד, אם יתקבלו ילדי חוזרים בתשובה.

הפתרון המעשי היחיד שהסתמנה סביבו הסכמה מסוימת היה הקמה של מוסדות מיוחדים לחוזרים בתשובה, גם בערים החרדיות, מעין זרם החוזרים בתשובה. אהובה עציוני מבית שמש הסבירה שהמוסדות החרדיים הקיצוניים, שאינם מקיימים לימודי חול, אינם מתאימים לרבים מבעלי התשובה. בת של חוזרים בתשובה כתבה לעיתון ש"הייתי שמחה לו כשהייתי קטנה הייתי לומדת בבית חינוך שכולו מלא רק בתלמידות בנות בעלות תשובה כמוני. כך הילדים ירגישו במקום". בעלת תשובה מחו"ל כתבה שבעלי התשובה אשמים בכך שאינם מתאגדים. מייזליק מסכימה שמוסדות לחוזרים בתשובה הם הפתרון, אבל מבקרת חרדים שמציעים את זה ממקום "יהיר ומתנשא

http://news.walla.co.il/?w=/1/790714


תיראו בסוף הכתבה יש קישור לכתבה על הפורום שלנו

לא יודע מה הקשר.....

מה יהיה הסוף???
כמה צער עוד יגרם להורים וילדים עד שיקום מישהו ויחולל שינוי

בתי הספר שכחו שתפקידם לחנך ילדים הם רוצים רק ללמד ולא לחנך

צריך לחנך את המנהלים...